לעקוב אחר הפרימיום

יום שישי, 31 באוקטובר 2008

נבדק ונמצא פרימיום- רונה קינן ההופעה

1. השבוע הייתי בהופעה של רונה קינן במועדון ה"ביט" בחיפה. היה מעולה לגמריי, כלומר פרימיום, וזאת למרות הציפיות הגבוהות, שהחלטתי לא לעשות להם הנחות ויהיה מה שיהיה. המופע שמוגדר כ"אקוסטי מורחב", היה מאד אנרגטי (לא רואים בתמונה את הקלידים והיתה גם חצוצרה בחלק מהשירים). רונה קינן נותנת הופעה חזקה, מלאת הבעה. מרגשת. היו גם שירים שכמעט יצא דיסטורשיין מהגיטרה האקוסטית שהיא אחזה. בסוף ההופעה ניגשתי כאחרון הגרופיות (באמת הייתי כמעט אחרון) לחדר האומנים יחד עם אישתי, כדי להגיד לה שלום. הייתי הגבר היחידי שעשה את זה, כל השאר היו בנות, אבל גם אני כמוהן אוהב בנות (זה מין הומור כזה). ואם עוד לא קראתם את ראיון הפרימיום עימה, רק בגלל שאתם נכנסים לאתר הזה פעם בשבועיים, אז הנה הוא.

2. מי שלא יודע שאני מאד אוהב את Foals, לא מגיע לכאן מספיק. לדעתי האלבום שלהם שיצא השנה מופתי. ולמרות שיצאו המון אלבומים מצויינים שאני אוהב (ראו רשימה בעמודת הצד) אני לא חושב שאני יכול להגיד על עוד אלבום שהוא מופתי. ממש עכשיו Holy Fuck (שם של להקה) עשו קאבר שממש לא אהבתי לאחד השירים של Foals, במקום זאת הנה שני רמיקסים משובחים ומגניבים לשני שירים פרימיום של Foals. תענוג!

Foals - Electric Bloom //Neo Tokyo Chainsa Remix

Foals - Olympic Airways//Ewan Pearson Remix


3. Frendly Fires הם להקה נחמדה עם אחד השירים הטובים ביותר של השנה שנקרא Paris. אני ממש אוהב את השיר הזה ועכשיו יצא גם קליפ חדש דיליקטס:


4. בהמשך לפוסט שהיה כאן השבוע על אלבום הסול המצויין של Raphael Saadiq, הנה שיר מקפה דל מרצאינו באותו הסגנון שאני אוהב. מי היה מאמין שיש כושיות בפינלנד.

Nicole Willis & the Soul Investigators - Feeling Free


5. שיר חדש ללילי אלן. Everyone's At It. וזה אפרופו כל הפרוזאק שהיה פה השבוע

6. The Verve בשיר חדש Rather Be. נו שויין.

7. ולסיום, נורה ג'ונס עושה וילקו- זה הורס להתמוסס . ודרך אגב ההרכב מזכיר את ההופעה של רונה קינן.

יום חמישי, 30 באוקטובר 2008

רוברט וואייט בדיסקו


Robert Wyatt הוא אגדת רוק משנות השישים והשיבעים. יואב קוטנר לימד אותי כל מה שצריך לדעת עליו. אז אני חייב לספר (קצת)...שהוא נפל מהחלון מגובה רב ומאז הוא משותק ברגליו. המיתולוגיה אומרת שבגלל LCD, אבל בשנים האחרונות קראתי ראיונות בהם הוא אמר שהוא היה פשוט יותר מידי שיכור. אז תזכרו:" אם שותים לא קופצים (מהחלון)". הקול שלו הורג אותך ברכות. האלבום שלו Rock Bottom חובה. מה יש עוד לומר: הוידאו הזה של השיר This Night של Bertrand Burgalat ובו רוברט וואייט משתתף - לא ברור. הייתי אומר על סף הביזארי, אבל אני אוהב אותו.

יום רביעי, 29 באוקטובר 2008

למה לי פוליטיקה עכשיו?



בחירות הם כבר מזמן לא חגיגה של הדמוקרטיה. יותר כמו התחרפנותה של הדמוקרטיה. גם אצלנו וגם בארה"ב. מי צריך בחירות אצלנו עכשיו? לא הצבעתי למפלגות השלטון, אבל למה לי בחירות עכשיו כשכל המפלגות חושבות בדיוק אותו הדבר.

בארה"ב הטמטום נראה גם כן חוגג. הנשיאים האחרונים היו או טיפשים מידי, או צעירים מידי, או גם וגם. זה בכלל לא ברור התנהלותה של האימפריה הגדולה. ועכשיו יותר מתמיד אני שואל. למה לא הילרי?

הנה Pete Yorn מהצמד ..בשיר יפה American Blues Vol. 1 על מצבה של אמריקה היום. עם הרבה תמונות עדכניות מהחדשות, וגם היסטוריות.

יום שלישי, 28 באוקטובר 2008

הכל דבש



אתם מכירים את Feist. גם אני אבל לא ככה. איזה יופי! באמת דבש Honey Honey. ואל תגידו שלא הזהרתי אתכם: זה כואב לשמוע את השיר הזה.

מה שמזכיר לי: מה שאנשים מוכנים לעשות בשביל הרגשה טובה. לעיתים קרובות מידי, אנשים מזלזלים בכך. הרגשה טובה נדחקת לסוף סדרי העדיפויות שלנו, אחרי העבודה, הסידורים, הכלים, הכביסה, המשכנתא, החשבונות, אפילו את המקלחת אנחנו עושים בווישט רק בשביל לצאת נקיים. אני מכיר אנשים שאוכלים צהרים כמו רובוטים, 10 דקות פים-פם-דחוס ונגמרת הארוחה. כי אין זמן !!! השבוע קראתי ב-7 לילות כתבה של גון בן-ארי (סופר, מבקר מוסיקה מעולה וגם עיתונאי מעולה ..בקיצור יאיר לפיד הבא. בדוק. באחריות !) על כל הפרוזאק למינהם שלוקחים כל האמנים והמוסיקאים. מה שהביא אותו למסקנה שזה לא כל-כך להיט להיות בדיכאון כדי לכתוב. קצת העציב אותי הצורך במניפולציה של סרוטונינים, אני מבין שיש אנשים כמו דליה רביקוביץ' שהיתה בדיכאון כרוני. אבל לא יכול להיות שכל המוסיקאים רוצים למות.

אני מכיר כמה וכמה דרכים להיות מאושר. ביום שבת למשל נסעתי עם הבן שלי ליקב בוטיק. טעמתי קצת יין פורט. ספורט עושה לי מצב רוח מצויין. וגם SOAP הכוונה לסדרת הטלוויזיה המיתולוגית שצפיתי בה בטלוויזיה שחור-לבן. אני זוכר שאפילו השחקנית של הדמות הראשית, ג'סיקה, ביקרה בארץ בשעה טובה אצל מני-פאר. אח.. איזה בריאות, איזה טימטום, איזה צחוק, איזה אושר. למי שלא מכיר: זו פשוט פרודיה על אופרות סבון, דרך אגב לפני שבכלל ידענו מה זה אופרות סבון. אני חושב שזה היה אפילו לפני דאלאס. הנה דוגמא:


ואם זה לא יצחיק אתכם ויעלה לכם את רמת הסטרונינים אתם פשוט לא בני-אדם, לכו לוטרינר להיבדק:

יום שני, 27 באוקטובר 2008

אינסטנט וינטאג'


אני אוהב מוסיקת סול, ובשבילי פרינס הוא לא פחות גאון מדיויד בואי. אני אוהב את סטיבי וונדר, ריי צ'ארלס, הסופרימס, בילי הולידיי ובהזדמנות אני אכתוב עליהם פוסט. שנה שעברה אהבתי מאד את ריאהנה. את הבלוג הזה פתחתי בפוסט על איימי וינהאוס שבדיוק זכתה אז בגראמי. כתבתי שאת איימי וינהאוס אפשר לנגן ברצף עם בילי הולידיי (שזו המוסיקה הכי קדומהנ שאני שומע) וארקטיק מאנקיז (שעשו לה קאבר). אבל השנה חוץ מאדל ודאפי (שהיא לא בשבילי) לא היה אף אלבום סול ראוי לשמו. לא היה עד עכשיו, והיה שווה לחכות.
את Raphael Saadiq אני מכיר מהאלבום הראשון והמעולה שלו Instant Vintage. הבן אדם גאון. הוא עושה מוסיקת מוטאון כאילו עדין 1965. טוב ...הוא היה נגן של פרינס. פעם כשהייתי מדבר על רפאל צדיק אף אחד לא ידע על מי אני מדבר, אבל עכשיו באלבום החדש אפילו סטיבי וונדר מתארח בשביל לנגן... במפוחית, אלא במה?
למי שאוהב מוסיקה כזאת אני ממליץ שוב על ידידיי בקפה דל מרציאנו שמביאים בעיקר מוסיקה פאנק וסול מעולה, משובחת ועדכנית שלא נשמע (שזה כמו שלא נדע).
זה שאתם מכירים את ג'יי זי ואתם לא מכירים את רפאל הצדיק זה כשל במערכת. אתם חייבים לשמוע את האלבום החדש The Way I See It שהוא גם כן אינסטנט וינטאג' משובח, מעולה. אחד האלבומים הטובים של השנה. בשבילי הוא היה חובה, ותודה לאלוהי המוסיקה שהוא גם כזה טוב. ודרך אגב, גם Jay Z מבקר באלבום ונותן כבוד. עוד לא השתכנעתם? הסכיתו:

Raphael Saadiq - Oh Girl

Raphael Saadiq Ft. Stevie Wonder-Never Give You Up

יום ראשון, 26 באוקטובר 2008

להמשיך לחלום


אני לא אוהב את הקול של Robyn (השבדית) הוא יותר מידי צייצני מיקי מאוס בשבילי, אבל היא כל הזמן מצליחה להפתיע אותי בשירים שאני אוהב. לדוגמא השיר הזה שפשוט החליט בשבילי שאני חייב לשמוע אותו יותר מפעם אחת.. Dream On.

מסוג השירים שאני אוהב להתחיל איתם את השבוע, כאילו שעוד חופש, למרות שהמילים שלו..אבל מי שם לב למילים.

יום שישי, 24 באוקטובר 2008

נבדק ונמצא פרימיום - אחרי החגים



השבוע יש פעמיים נבדק ונמצא פרימיום. בגלל החגים. אז עכשיו אחרי החגים. איזה באסה! אף-פעם לא הבנתי מה אנשים סובלים כל-כך מזה שיש חגים. זה גם לא נשמע לי cool להתלונן על זה. לא בא לכם לחגוג, תבלו איך שאתם אוהבים. יש פסטיבלים, יש חו"ל, יש אור ירח. לא יודעים להנות? לכו לעבוד, ותסבלו בשקט!

והפעם נבדק ונמצא פרימיום עמוס במיוחד מכל טוב:

1. גם קסטה אירחה בבלוג שלה אושפיזין. את אורי רז אשר כתב מאמר על תולדות הסימפול. כבוד-כבוד!

2. שכחתי להגיד לרונה קינן שהיא מזכירה לי את אדל. התכוננתי לראיון הזה יומיים ושכחתי. לא נורא, גם ככה אני מרוצה מעל הגג. בכל מקרה שווה שתקשיבו, לשיר הפתיחה של האלבום של אדל Daydreamer. כי זה שיר פשוט ונפלא, וכי לחלום בהקיץ זו חוויה שמזמן שכחתי מה היא, והיא נדמיית דומה לאסקפיזם, אבל היא דווקא להיות כאן ועכשיו, בלי למהר ובלי לעשות יותר מידי, פשוט להיות.



3. Eraser הופיעו בלייט נייט בקליפ למעלה, ולא נתנו להם להופיע עם חולצה של אובמה. אז הם מה זה התרגזו. גם מצחיק, גם מעניין, גם עצבני וגם כייפי- תענוג!

4. Hospital Ship בשיר Baby for J, מה יש להגיד מתוק:


5. פול מקרטני, או כמו שמישהו אמר לפני ההופעה שלו בארץ "רבע מהביטלס" (לדעתי הרבה יותר) ממשיך לכתוב ולהקליט. כמו שכתבתי "צעיר לנצח". בהרכב שנקרא Fireman, בשיר Nothing too Much out of Sight, לא יצירת מופת (וגם לא חייבים לשמוע). אבל גם לא משהו מתקתק שאתם יכולים לצפות מבחור בגילו. גבר ! גבר !

Fireman -Nothing Too Much Just Out Of Sight .mp3


6. מבחר שירים לספת הפסיכולוג בלילה של אוקטובר

Little Comets- One Night in october
Wild Sweet Orange- Either Or
Dear And The Headlights - Talk About
Whispertown - Done With Love

7. סרטוני וידאו של שירים שאתם כבר מכירים, אבל לאחרים אין מושג:

Matt & Kim -Daylight


Passion Pit -Sleepy Head


The Dears - Money Babies

Of Montreal -ID Engager

Beck -Modern Guilt

יום חמישי, 23 באוקטובר 2008

חידה ושכרה בצידה

מה מזכיר לכם השיר הזה?

לנגן את השיר שמזכיר...

התשובה מסתתרת בנבדק ונמצא פרימיום מחר 24.10.08
בין הפותרים נכונה יוגרל דיסק מתנה ע"פ בחירתו מרשימת האלבומים של 2008
המופיעה בעמודת הצד

Cold War Kids


אני אוהב לשמוע את האלבום החדש של Cold War Kids, שנקרא Loyalty to Loyalty אלבום שכאילו בכוונה, לא מתחנף בשום צורה. אין בו אף להיט. העיבודים גולמיים, צנועים, נשמעים כמו נגינה בהופעה או באיזה סשן, ובכל זאת אני נהנה ואפילו מתרגש בקצוות. אולי זה השפעה מיטיבה של אלבומים אחרים שאני שומע בזמן האחרון, ומקרינים על האלבום הזה. זו תופעה שקורת לפעמים שבה אלבום אחד יוצר תחושה טובה באלבום אחר. לפעמים זה בשלות של האוזן והלב, לפעמים זו פשוט רוממות רוח שמשתלבת בהאזנה.
נראה לי שקצת הורדתי מערך האלבום ולא זאת הכוונה. קשה להביא פה דוגמאות של שירים מהאלבום, בניגוד לאלבום הקודם שלהם שבו היה הלהיט Hang Me Up to Dry .באלבום הנוכחי הוא אלבום רית'ם אנד בלוז מאד אמריקאי אבל מהצד המחוספס של אמריקה. הצד של השיגרה הפשוטה של עיירות אמריקאיות באמצע המדבר, שמעולם לא הייתי בהם. מזכיר לי את הרולינג סטונס בתקופת הרית'ם בלוז שלהם. מזכיר לי גם את תום וייטס ואפילו את הסרט "נרדפי החוק" שראיתי בקולנוע כשהוא יצא. דרך אגב, זה היתרון של גיל מסויים שאתה יכול להעיד שהייתי בזמן אמת בקלאסיקות היסטוריות. לא שזה משנה: את קאזבלנקה ראיתי לפחות 10 פעמים בוידאו בבית, ונהנתי כאילו שראיתי אותו בקולנוע ביום שהוא יצא.
וחזרה לעניייננו: אלבום בגובה העיניים עם מוזיקליות טובה, הפקה פשוטה וכנה, ובעיקר אנרגיות חזקות שלא מתפרצות בבומבסטיות מיותרת. ואולי לפעמים לא צריך הסברים. אוהבים כי פשוט אוהבים. הנה שני שירי הפתיחה הנפלאים של האלבום:
Cold War Kids- Against Privacy

Cold War Kids- Maxican Dogs

ועוד כמה שירים במייספייס
אני מניח שאף אחד לא מבין איך זה מזכיר לי את הרולינגסטונס, אז הבאתי איתי שתי דוגמאות, די אקראיות:
The Rolling Stones- Love in Vain
The Rolling Stones - What A Shame

יום רביעי, 22 באוקטובר 2008

תענוג קטן


Little Joy הוא פרוייקט צד של Fabrizio Moretti מהסטרוקס. שנה שעברה הוציא אלברט המונד ג'וניור מהסטרוקס אלבום נפלא. דרך אגב, השנה אלברט המונד הוציא אלבום נוסף אבל הרבה פחות טוב. אז עכשיו יש את Little Joy. בעיקרון שמח ונחמד. קצת פחות עוקצני מהסטרוקס, שיותר מכל מסמלים את תחילת העשור הזה וסיום עידן הטכנו.

Little Joy -No Ones Better Sake

יום ראשון, 19 באוקטובר 2008

נבדק ונמצא פרימיום - אושפיזין ושמחת תורה



למי שהגיע לכאן בפעם הראשונה, אז נבדק ונמצא פרימיום הוא מדור "היישור קו" של הבלוג. לפעמים אני קורא לו מדור "ההדרן". בד"כ הוא מפורסם ביום שישי, אבל השבוע היה הראיון עם רונה קינן אז היום יהיה "נבדק ונמצא פרימיום" בקטנה. הייתי בחופשה, וטיילתי בהרי אילת וישנתי ב "חאן שחרות" שזה ליד עובדת. אני לא אפרט רק אומר שהיה פרימיום גם האירוח גם הטיולים וגם האוכל שמכינים בחאן. פיזרתי קצת תמונות לרקע. שמעתי הרבה מוסיקה, כל היום בטיולים עם נגן MP3, וגם כל הלילה. פגשתי על הבר בחאן אדם בן 60 שהוא יועץ למסחר בינלאומי, לבויטכנולוגיה. הוא עלה לארץ לפני 7 שנים מארה"ב ורוצה לעשות כנסים בערבה לישראלים ולאנשי עסקים מארצות ערב, ע"פ חזון המזרח התיכון החדש. הוא דווקא לא נראה נאיבי בכלל. השיחה התחילה על כך שאני מרגיש זקן בגילי המופלג (39), ואז הוא התערב ואמר שהוא בן 60, שזה גיל שבו כולם רוצים להוכיח שהם עוד יכולים לעשות דברים כמו בני 40. מצד שני הוא מבין אותי לגמריי, ויש הצדקה לכך שאני מרגיש זקן, כי להיות בן 39 זה להיות צעיר מבוגר, ובגיל 40 אני אהיה מבוגר צעיר. לא יודע מה יותר טוב. אבל זה בטח לא מנחם אותי. והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:

1. אושפיזין המוזיקלי מתקיים גם אצל מרציאנו. סחתיין על ההיפ-הופ הישראלי. יצא ממש טוב, וכדאי מאד לראות. אני מקווה לשיתופעולה נוסף בעתיד. בחיי שלא האמנתי שייצא כזה פיצוץ. וזו ההזדמנות להמליץ לכם לשמוע את הראיון עם רונה קינן אם טרם עשיתם זאת כבר.

2. הנה כמה מהשירים הטובים ששמעתי בטיול:
ג'אמי טי הוציא שנה שעברה אלבום נחמד. שמשום מה גל אוחובסקי נתן לו 6 כוכבים ב-TimeOut. אלבום נחמד לא יותר מזה. השיר הבא מצויין.
Jamie T- Calm Down Dearest
עוד שיר על המיקצב של השיר אברלה של ריאהנה. חסר אלבום סול טוב כמו שלה השנה. דוגמא טובה למיינסטרים מצויין.
Dan Black - Hypntz

קטע דאנס שמאד אהבתי ויהיה לשיר השבוע.
Bitclipr -discofreak

ולבסוף עוד שיר דאנס שנשמע כמו גולדן בראון משנות השמונים.
Frankmusik_Boysnoize -When You Arround.mp3

3. באייפוד רעב חגגו 3 שנים. מזל-טוב ושאפו! גם אני כמו אביעד לא מפסיק לחשוב על הבלוג בכל מקום ואני מרגיש שהוא שינה את חיי. מצד שני אני לא יודע עד מתי זה ימשיך פה, אז למי שנהנה כדאי לבקר כמה שיותר, לפני שיגמר. זו ההזדמנות נוספת להמליץ על האייפוד רעב, מקום שרק בו אפשר לשמוע שירים, כמו השיר הבא. אם רק הייתי יודע מאיפה הם מביאים אותם. מצד שני אם זה ממש מדליק אותי אז אני משמיע אותם בנבדק ונמצא פרימיום. יש אחד כזה כל כמה חודשים:

Polarkreis 18-Allein Allein


5. והנה שיר שמתאים לשמחת תורה של להקה בשם טלפון בקופסאות קוטג'. להקה של איש אחד מקרקשת ומקשקשת עם כל מיני רימונים כמו של שמחת תורה. למען האמת זה יותר רעשנים.







Tin Can Telephone - Spak Attack

במייספייס





הארץ המובטחת ברמיקס


לפעמים אני חושב שכל מה שאנחנו צריכים זה לעשות קצת רמיקס למדינה שלנו. כי בתכלס אנחנו נפלאים ויש לנו ארץ נהדרת. חומרי הגלם מצויינים. צריך קצת עריכה. Cut & Paste קטן למצבנו בשטחים (וזה בלי קשר לימין ושמאל), ואיזה רמיקס נהדר שיעשה לנו סבבה כאן.
אז הנה דוגמא למה שפילוסקי יודע לעשות. תרימו אליו טלפון בבקשה. והשבוע יהיה כאן הרבה מוסיקה טובה וחדשה.

Findlay Brown-Promised Land


Findlay Brown - Promised Land ,Pilooski Edit


ועוד כמה שירים במייספייס

יום רביעי, 15 באוקטובר 2008

אושפיזין מוזיקלי סוכות 2008- ראיון בלעדי עם רונה קינן

לפני הכל וידוי קטן. כפי שאתם יודעים אני לא שומע רדיו וגם לא כל-כך שומע מוסיקה ישראלית. כשמרציאנו הציע שנעשה הפקות מושתפות ונשתף בהם עוד בלוגרים. אני הצעתי ש"נארח" אושפיזין בבלוגים לכבוד סוכות. מיד הוא קפץ על הרעיון והציע שנראיין מוסיקאים ישראלים. ואני חוץ מכוכב נולד שאני רואה בלית ברירה בטלוויזיה, אין לי מושג בכלל ממוסיקאים ישראלים. מידי התחלתי לבדוק מי ומה יש, ותוך שתי דקות נתקלתי והתלהבתי עד כאב מרונה קינן, שלא הכרתי קודם ולא היה לי מושג מי היא ומה היא. (למען הדיוק שמעתי בכל זאת איזה שיר פה ושם מתנגן ברדיו אבל זהו). ככל שהתעמקתי היא ריגשה אותי יותר. צמרמורות רק מאיך שהיא מדברת בקול הלבד או הקטיפה שלה. אני "מזועזע" כולי ונרגש בלי סוף. השירים שלה.. ההגשה שלה.. מענגת, מערסלת, מסקרנת ובעיקר פורטת על מיתרים בלב ששכחתי שהם קיימים.
אני מרגיש כאילו חיכיתי לה עשרים שנה וכבר התייאשתי ולא האמנתי שהיא תגיע, וויתרתי על מוסיקה ישראלית. אבל הנה היא באה. והיא לא קרן פלס ולא מירי מסיקה, ולא הופיעה בכוכב נולד, אבל היא הכוכב הנולד האמיתי בלי מניירות מיותרות בקול, בלי דאווין, ואני מקווה שהיא עוד תוציא מעצמה עוד ועוד שירים ועוד ועוד אלבומים לנצח נצחים. (דרך אגב את כל זה כתבתי לפני שראיינתי אותה).
אומרים שרונה קינן מזכירה את חווה אלברשטיין כמבצעת, ויש בזה משהו. אני רואה אותה באותה שורה יחד עם יהודית רביץ, נורית גלרון וגם מתי כספי ומאיר אריאל. רונה קינן היא מסוג המוסיקאים שבזכותם אנחנו גאים להיות ישראלים. שאם אנחנו שואלים את עצמנו לשם מה באנו לכאן לאחר 2000 שנות גלות, אז בשביל יצירה כזאת.
מתאים מאד לראיין את רונה קינן בחג סוכות. כי חג סוכות הוא החג שבו אנחנו עוזבים את ביתנו את כל הסטטוס והנוחיות, ויורדים אל החיים האמיתיים, אל הפשטות הטבעית והבריאה, ששכחנו.



כאן אפשר לקנות את האלבום שלה : http://www.songs.co.il/
אתר של רונה קינן : http://www.ronakenan.com/ בו אפשר גם לשמוע שירים וגם לקרוא ביוגרפיה
רונה קינן בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki
מייספייס של רונה קינן: http://www.myspace.com/ronakenan בו אפשר לשמוע שירים באנגלית וגם לראות סרטונים.

הופעות קרובות:
16.10.08- תיאטרון תמונע, שונצינו 8, ת"א - מופע אקוסטי מורחב, 22:30
18.10.08 - לבונטין 7, פסטיבל אִשָּׁרָה, מתארחת אצל יעל דקלבאום, 23:00
27.10.08 - מועדון ה"ביט", חיפה, מופע אקוסטי מורחב, 22:00

אני שמח מאד לארח את רונה קינן כאושפיזין בסוכה הוירטואלית שלי ברדיו פרימיום להמונים.. הראיון הוא טלפוני (כך שהסוכה היא באמת וירטואלית, וסופסוף יש הצדקה למילה הזאת). החלק הראשון התקיים כשהיא חזרה במונית מההופעה. והחלק השני לאחר שהיא נכנסה הביתה. מה שהיה מאד מתאים לאוירה. בסוכתי בבייתי רבו שני חתולים באמצע הראיון והכל מוקלט: הראיון התקיים לאחר חצות ולפניי תחילת הראיון גם ירד הגשם הראשון ומה מתאים יותר מכך..
דיברנו על המוסיקה שלה, על הכתיבה שלה, על האלבום הבא, על מוסיקה שהיא אוהבת, על ההופעה של פול מקרטני והיה מאד כיף.

ראיון עם רונה קינן 15.8.08 לאחר חצות- חלק א':

ראיון עם רונה קינן 15.8.08 לאחר חצות-חלק ב':


הנה תמליל הראיון:
חג שמח ושנה טובה!חג שמח!
לפני הכל אני רוצה לומר כי לכבוד הוא לי ואני מאד מודה לה על הראיון.
בכיף!
אז לפני שנה הוצאת את האלבום השני שלך "עיינים זרות" שכמעט כולו או שכולו שירים שכתבת והלחנת.נכון, יש שיר אחד שהוא בהלחנה משותפת עם ערן וייצר
זו היתה שאיפה שלך מלכתחילה להיות סינגר-סונגרייטרית?זו לא היתה שאיפה זה פשוט מה שקרה. אני כותבת שירים מגיל 11 ולא היה שלב לפני הקריירה שלי או תוך כדי הקריירה שלי שבו שקלתי להיות אומן מבצע, זה היה לי ברור שאני כותבת שירים ושאני שרה אותם
אז זה פשוט התפתח?
כן, אני שנים כותבת שירים קודם זה היה באנגלית ואח"כ בעיברית, אבל האלבומים שלי, אלא אם כן אני אחליט לעשות אלבום שהוא כולו קאברים, או שפרוייקט שהוא באופן מכוון רוצה לקחת חומרים של מישהו אחר.. עד אז זו בריירת מחדל הרצויה שלי אז האלבום הבא שלך יהיה כנראה גם משירייך?כן בוודאות הוא כבר כתוב
איך שיר נולד אצלך מהמילים מהמנגינה או ביחד?זה משתנה היו תקופות ארוכות שזה התחיל ממנגינה מהתקשקשות כזאת על הגיטרה באמצע היום ואיכשהו זה היה מוליד שיר, דווקא התקופה האחרונה כשהתחלתי לכתוב את האלבום החדש, שבקרוב אני אקליט אותו, התחיל איזשהו תהליך שמתחיל מטקסטים, ולאחרונה זה קורה לי יותר ויותר אני ממש מרגישה שינוי, איזשהו שיפט במגמה
זה באנגלית או בעברית ?בעברית. כרגע אני הולכת ומתחפרת בתוך העברית וככל שאני מתמידה עם זה אני מרגישה שאני משתפרת ומגיעה לרמות גבוהות יותר ולעומקים רציניים יותר
כי בהתחלה זה היה באנגלית אני מבין..כן, כן די הרבה שנים. גם בהופעות הראשונות שלי לבד (זה היה באנגלית)
חלק ב'וברגע שעשיתי את המעבר קצת קשה היה לחזור אחורה, ואני לא פוסלת את האפשרות שאני אחזור. יש גם המון שירים שנאספו במשך השנים ולא נכנסו לאלבום הראשון. שירים שהופעתי איתם שלוש שנים. עם טריו בתיאטרון תמונע. חלק גדול מהקהל שהיה פוקד את ההופעות האלה קצת התמרמר על זה.
זה גם קשור למה שמישהו אמר שהתמסחרת. זה היה באותו נושא?
היו גם דיבורים מהסוג הזה. אלו היו טענות משולבות כאלה. ברגע שהתחלתי לכתוב חומרים חדשים וברגע שהתחלתי להרגיש את הקשר לשפה (העברית), זה הפך גם לאתגר להצליח לכתוב טוב יותר. יש איפשהוא באופק הרחוק אני רואה איזה רגע שבו אולי אני אאסוף את השירים באנגלית ואכתוב כמה חדשים ואז אני אקליט אלבום באנגלית לזכר הימים היפים.
אני יכול לומר משהו באופו אישי?בוודאי
אני מאד שמח על הכיוון הזה, כי אני חושב שהערך המוסף שלך ומה שאת נותנת בעברית, כבר הרבה מאד שנים שאני לא מוצא את זה בארץ. בהגשה. באונטניות של העברית, ובאנגלית זה קצת יותר קשה, אני חושב.נכון, זו בדיוק הסיבה שקצת קשה לי לחזור אחורה. כי יש איזה משהו אתה יודע..אני נורא אוהבת לעשות קאברים באנגלית, וזו מוזיקה שגדלתי עליה, והיא הרבה יותר בדם שלי, אבל מצד שני אתה לומד על עצמך באופן מפתיע שמה שמכונה הזמר העברי נמצא בדם שלך בין אם אתה יודע את זה או לא, בין אם רצית את זה או לא. בין אם גדלת על זה... ופתאום אתה מתחיל לגלות שיש לך בעצם שורשים
כן.. ואת באת באמת מבית מאד תרבותי של כתיבה ושל ספרים
כן אבל לא ממש עניין אותי מוסיקה עברית. אני רצית לשמוע דיויד בואי, זה כל מה שרציתי
ומה עוד השפיע עליך?בגילאים האלה: בואי, ביטלס, תום וייטס, בשלב יותר מאוחר פיטר הארווי גם קלאסיקות רוק כמו פינק פלוייד היו תקופות של ג'אז
מה האלבום הראשון שקנית?לא ממש זוכרת, כי שמעתי תקליטים שהיו לי בבית. עברתי על כל הביטלס. היה לנו בבית תקליט של ג'ון מקלין אמריקאן פיי שטחנתי אותו. וסופרטרמפ וכל מיני ..אמריקאנה כזאת של שנות השיבעים
זה מזכיר, אם אפשר להתלות באילנות גבוהים, את אהוד מנור שהוא שיא הכתיבה הישראלית העברית והוא תמיד אמר שהוא אהב את המוזיקה האמריקאית ואת פול סיימון וזה היה הכיוון שלו, ובעצם הוא ניסה לעשות את זה בעברית ויצא לו נורא ישראליכן זה נכון כי יש משהו ברוק הישראלי שהוא הושפע מאד ממה שקרה בארה"ב בשנים האלה. זה מגמות שמשתנות עם השנים אז היום תשמע יותר פופ ישראל שמתכתב עם..
איזה פופ ישראלי את מכירה? אני לא מכיר בכלל. אני חושב שמה שאין ישראלי, זה פופ.
לא חושבת . זה תלוי איך אתה מגדיר? כל דבר שהוא מוסיקה פופלרית הוא פופ.
אה... כי אני מפריד בין רוק לפופדברים שמנסים לשלב מגמות של R&B עם אלקטרוניקה לייט
איזה אלבומים הכי אהבת השנה (זרקתי לה כמה שמות של אלבומים לועזיים)MGMT אני אהבתי. אבל בתקופה האחרונה אני ממעטת לשמוע אלבומים. יש תקופות של הסתערות שאני מתחילה להשלים פערים, ויש תקופות כמו התקופה האחרונה של כתיבה, שאני נורא נורא מרוכזת באלבום החדש אני כותבת, זה לא מוחלט אבל אני מגלה שזה קצת א...
יש התכנסות?כן ..אני מרגישה שזה מפריע לי חשיפה של דברים אחרים. כי אני נורא נוחה להשפעה ואני מרגישה שישר זה מתרגם אצלי ל..אם אני שומעת משהו שנורא נורא מרשים אות,י אני מיד אכתוב שיר ואני אצליח לשמוע משהו מזה בתוך השיר שכתבתי. איכשהוא לאחרונה אני מעדיפה קצת לנקות את האזניים.
אני מבין את זה לגמריי זה נשמע לי הגיוניאבל אני מאד אוהבת את הכיוונים האלה, את כל ה-HOT CHIP. כמה שזה שונה מהדברים שאני עושה, זה נותן לי איזה סוג של בלאנס ביחס לרוב הדברים המדכדכים שאני שמעת בשאר הזמן.
מהם הדברים המדכדכים שאת שומעת?Iron & Wine, M Ward...
She & Him את מכירה?כן, למרות ששמעתי את זה רק פעם פעמיים, לא חזרתי לזה המון.
(פה יש הסבר שלי מה אני מוצא משותף בין She&Him ורונה קינן)

היית בהופעה של פול מקרטני?בוודאי!
ומה הכי אהבת?בשבילי BlackBird היה השיר גרם לי להבין שאני רוצה להיות מוסיקאית. שמעתי אותו בגיל 9, ואני ממש יכולה להגיד שזה שיר ששינה לי את החיים.
בבלוג שלי כתבתי ביקרות על ההופעה של פול מקרטני וכתבתי ששיא ההופעה היה Blackbird ורק זה היה שווה את הכסף
(והיא מסכימה) לגמריי. זה פשוט שלמות. זה שיר של פעם בהרבה זמן
והוא גם עשה את זה יפה
והוא גם עשה את זה נורא יפה. ואני הייתי עסוקה בלצלם את זה. ואני אף פעם לא מצלמת בהופעות, אבל הפעם אני הרגשתי שאני חייבת. בגלל שראיתי את ההופעה הזאת ב-VOD וכבר ראיתי את הרגע הזה שהוא עושה את Blackbird אז כבר עברתי את הרגע של להיות על סף דמעות. וצילמתי את זה ואח"כ הטלפון הזה אבד. יחד עם הוידאו, ומאד התאבלתי על זה.
כן אני מאד התאכזבתי שלא יצא בסוף באיזה וידאו או משהו דרך ערוץ 10 או אפילו בהקלטה של אחד ערוצי הרדיו של גל"צ או קול ישראל.היתה הופעה מעולה בכל מקרה.
מאד אהבתי את Windmills of your mind (אני מכיר את זה מאלבום של Colorfield שאני שומע לפחות פעם בשנה) ואת "בסוף כולם יודעים" שמגיע עם התקליט בונוסWindmills of your mind זה שיר מתוך סרט The Thomas Crown Affair.
אלה שירים שאת בחרת?אני בוחרת את הקאברים. גם בהופעות אני אוהבת להחזיק את עצמי עירנית עם לזרוק כל פעם איזה קאבר אחר. במשך השנים עשיתי המון הופעות אני עשיתי ממש עשרות קאברים אני לא ממש זוכרת, אבל את אלה באמת החלטתי להכניס לאלבום.
קראתי שאת מאד אוהבת לקרוא ספרים, מטבע הדברים בבית שאת גדלת. את חשבת לכתוב ספר?לא ממש. אין לי כל-כך אספירציות בתחום הזה אני חייבת להגיד. אני מרגישה שלכתוב שירים זה מקצוע בפני עצמו, ואתה יכול להגדיש לו את החיים, ולשחות במים מאד עמוקים בתוך הדבר הזה שנקרה כתיבת שירים. אני לא מרגישה צורך שהבד שפרוס לפני יהיה גדול יותר. אני לא צריכה לכתוב יותר. אני גם לא חושבת שאני אהיה טובה בזה.
מה התחביבים שלך?אין לי תחביבים. אני ממש בנאדם משעמם מהבחינה הזאת. אני אוהבת לאכול..
לבשל גם?לבשל גם וללכת למסעדות. ולאכול יש מקום די מרכזי בחיים שלי.
אבל את נורא.. די רזה
הדעות חלוקות (צוחקת)
טוב כל אחד רוצה להוריד 5 קילו בכל זמן נתון (גם אני צוחק)אבל אין לי..אני לא ממש חובבת ספורט אתגרי. או שאני מנגנת או שאני בבית, או חולשת מול הטלוויזיה, רואה סרטים או קוראת ספרים. אולי חבל יכול להיות שהייתי צריכה לפתח לעצמי גם איזה תחביב
מישהו כתב באחד הביקורות על האלבום שלך. שזה אלבום כזה של בית. שנורא נעים לשמוע אותו בבית. למרות שלי זה לא כל-כך יוצא אני יותר שומע אותו יותר בניסעה ומאד נהנה, אבל זה נותן תחושה כזאת של ביתזה נכון. אני בעד הבית. לא משנה אם זה בית שלך או בכלל בית במובן הפיזי. אלא ליצור לך איזה מרחב שהוא פרטי שאתה יכול לסגור את הדלת מאחוריך אמיתית או הדימיונית ולהתכנס. כיוון שאחד הדברים היחידים שאני יכולה לעשות כשאני לבד, ולא להרגיש בודדה - זה לנגן, יוצא שהשירים הכי טובים נכתבים בבית, בקיצור.
אחרת איפה? תום וייטס אני זוכר שפעם אמר שהוא נוסע ברחוב ועולים לו כל מיני רעיונות והוא חוזר הביתה וכותב אותם.כן, יש אנשים שכותבים במקומות מאד מוזרים. תוך כדי נסיעות, תוך כדי הליכה. יש שנכנסים לאולפן עם התחלה של איזה רעיון וכותבים את ההמשך. להקות המון עובדות ככה מלחינות שירים באולפן.
תוך כדי עבודה. כמו שהביטלס עשו. אבל בשביל זה צריך הרבה כסף. לא?כן אבל ב-2008 זה פחות עניין של כסף. יש הרבה ש..אבל כאן אנחנו חוזרים לנושא של הבית כי אם האולפן הוא בייתי. אז בעצם יוצא שאתה עובד בסופו של דבר בבית.
אבל להקה זה אחרת, לא?כן זה אחר לגמריי. זה ממש עולם אחר.
וכשאת כותבת טקסט זה תהליך איטי או שזו סערה כזאת שאת עוברת. כי השירים שלך באלבום האחרון "עיינים זרות" היו מאד אישיים, ונשמעים כמו חוויה שעברת. אני היית מתאר לעצמי שאת כותבת אותם באיזה 10 דקות ואח"כ משפצת אותם עוד ועודכן זה משהו כזה. לא הייתי אומרת 10 דקות אבל זה בדרך כלל תהליך כזה..
באיווחה אחת?שירים שאתה מרגיש שהם טובים שהנחת את העט או את הגיטרה זה בד"כ שירים שבאים בבת אחת. זה סוג של פרץ כזה. ואתה יודע בוודאות שיש פה שיר שהוא ברמה אחת מעל שאר השירים שכתבת עד עכשיו. ובד"כ שירים שאתה ככה מתחיל להיתעסק איתה, מתמהמה ולא מצליח לגמור לכתוב את הבית, ולא מצליח להגיע לפזמון, הם בד"כ השירים שהם גם פחות חזקים. אני לא יודעת איך להסביר את זה. את "עיניים זרות" כתבתי, ככה בסוג של פרץ כזה של 20 דקות.
הוא מאד מרגש אותיתודה
בכלל בעיקר מרגש אותי השירה שלך, המוסיקה שלך, זה מרגש. גם ההגשה מרגשת. יש הרגשה פנימית שזה משהו אמיתי. וזה לא רק אצלי ראית באינטרנט כמה שחפרתי, שזו תגובה של הרבה מאד אנשים.כן, כן. יש לי מזל. יש לי קהל מאד מסור ומקסים ואנשים שהם באמת..יש דיאלוג כזה. אני מרגישה שאלה אנשים שאתה מדבר אליהם והם שומעים. ולפעמים אתה גם שומע אותם גם בלי שהם בהכרח ידברו.
ראיתי שיש לך פורום רונה קינן בתפוזכן, כן הם מקסימים אנשים צעירים מתוקים
זה יותר נוער?אני לא יודעת בהופעות שלי שי קהל מאד מעורב יש גם אנשים מבוגרים יש כאלה מגיעים עם ילדים יש צעירים יותר. הקהל שלי גם השתנה במשך השנים. כי בתקופה שלפני האלבום הראשון היו חלק פרצופים שאני רואה בכל הופעה ופתאם הפסקתי לראות והגיעו פרצופים חדשים, גם אנשים מתבגרים. חלקם התבגרו יחד איתי והם יצאו מהשלב הזה של להיות פנאטיים ולהגיע לכל הופעה. זה גם עניין של גיל הרבה פעמים. התחלתי בגיל 18 והיו הרבה אנשים בגיל שלי והיום שאנחנו כמעט בני 30, גם הרגליי ההופעות שלנו הם אחרים. החברה בפורום אני חושבת שהם לפניי צבא. אבל אני גם נורא מתרגשת לראות גם סבים וסבתות בהופעות שלי. זה נורא כיף.
אני חושב שמבחינת קהל אם את ממשיכה באותו קו (הכוונה היתה לאוטנטיות) זה רק ילך ויגדל כי זה משיק למיינסטרים, אבל בגלל שזה כזה אותנטי.... (הפסקת קרב חתולים)
אז האלבום הבא יהיה באותו קו?
לא האלבום הבא יהיה אחר לגמריי.
מופק יותר?לא להיפך. מופק פחות. מתוזמר קצת. מבוסס אקוסטית ושירה ואילוסטרציות כאלה.
כמו Last Shadow Puppets או שלא בכיוון?זה לא הולך להיות תזמורתי גראנד, אלא דווקא קאמרי. ודברים בניחוח קצת ישן. זה סוג של אלבום קונספט.
(קרב חתולים בשיאו)זה יהיה אלבום שמגולל סיפור חיים של דמות אחת מיום היוולדה עד יום מותה, זו ערימה של 12 שירים שכולם סביב הטיפוס הזה. זה הולך להיות אלבום שונה הטקסטים הם שונים בתכלית מהטקסטים האישים שלי. הרבה בגלל שקצת נמאס לי מעצמי אחרי האלבום האחרון.
החשיפת יתר?
לא...הרגשתי שאני פשוט לא יכולה לשמוע את עצמי מדברת יותר. הייתי צריכה להשתיק את עצמי וכאילו להמציא איזו דמות ולכתוב על מישהו אחר. כי היה איזה סוג של נבירה סביב איזה לופ סביב שאלה אחת ונושא אחד שהגיע לאיזה סוג של מיצוי באלבום "עיניים זרות". והרגשתי שאם אני לא אחתוך דרסטית לאיזשהוא כיוון אחר אני מסתכנת בלשעמם את עצמי.
זה משתלב החיים האישיים שלך שעכשיו את יותר בזוגיות טובה?גם, גם. אני בטוחה שזה משפיע שיש איזה סוג של נחת בתחום הזה. שהאזור הזה בחיים רגוע אז ..
אני שמח לשמוע. כי לפני שנה בראיון אצל טל גורדון היה לך כבר משהוכן אנחנו כבר ביחד שלוש שנים
יפה, ולקראת הסוף, מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה
אני מאחלת לעצמי שהאלבום הזה יוקלט וישמע בסופו של דבר כמו שאני מדמיינת שהוא יכול להישמע ושהוא ייצא ואני אוכל כבר להרגיש שאני מוסרת אותו לעולם.
ומתי זה יקרהאנחנו נכנסים להקליט ממש בקרוב. אני מניחה שהוא ייצא לקראת האביב. עבודה..שתהיה איזה אנרגיה יצירתית שלא תיפסק. בד"כ בתקופות האלה שאתה מסיים פרויקט גדול יש הרבה פעמים סוג של ריק איזה בור, איזו מן תקופת יובש. ואני מאד מקווה שאני אצליח להתחמק מזה ולהמשיך פשוט לייצר וליצור. וגם אולי למצוא לעצמי איזה תחביב או שניים. אולי למלא את החיים בדברים אחרים, למרות שאני לא בטוחה שיש צורך.
גם אני לא בטוחבאופן כללי אני הייתי רוצה שהסכסוך יפתר
ושלום עולמי..ובעיות האקולגיות והמשבר הכלכלי (זה בחיוך)
אני מודה לך ומאחל לך את כל מה שאת מאחלת לעצמך.חג שמח שנתראה שמחות
לילה טובלילה טוב

יום שלישי, 14 באוקטובר 2008

איך להוריד מוסיקה מהאינטרנט ולהשאר צדיקים


אם שמתם לב, אי-אפשר להוריד מוסיקה בבלוג "רדיו פרימיום להמונים". אפשר להאזין עם הנגן, אבל אי-אפשר להוריד. קישורים של שירים שכן אפשר להוריד, הם מבלוגים אחרים ברשת שגם ככה אפשר להגיע אליהם בדרכים אחרות. כך או כך השירים מובאים לשם התרשמות בלבד, ובמטרה לעודד רכישת מוזיקה. המטרה היא להרחיב את הטעם המוזיקלי שלכם ולהכיר לכם מוזיקה חדשה דרך האינטרנט.
נכון, אתם יכולים להוריד מוסיקה כמה שאתם רוצים מהאינטרנט ולא צריכים אותי, אבל אני מציע לכם גם לקנות מוסיקה. כי מגיע לאומנים! כי מגיע לכם! ולא תאמינו זה גם קל וגם זול.

אז איך מורידים מוסיקה מהאינטרנט ונשארים צדיקים?
1. אפשר להוריד מוסיקה ישראלית מאתרים, כגון :
http://www.songs.co.il/
http://www.imusic.co.il/
זה גם יותר זול וגם אתם מקבלים קובץ להדפסת העטיפה לדיסק שתכינו לעצמכם.
 
2. אפשר לעשות מנוי של 30, 50 או 100 שירים בחודש בכלום כסף באתר:
http://www.emusic.com/

ואם אתם אוהבים לקנות דיסקים?
3. אפשר לקנות בחנויות מקוונות ישראליות כגון:
http://www.musicaneto.com/
http://www.discclub.co.il/

4. אפשר לקנות בחנויות מקוונות בחו"ל כגון:
http://www.amazon.com/
http://www.cdconnection.com/

5. כשמדובר באמנים שלא חתומים בחברות גדולות, תמיד עדיף פשוט ללכת לאתר הלייבל של האמן ולרכוש שם. אפשר להיות בטוחים שחלק גדול יותר מהכסף שלכם מגיע ישירות לאמן ולאנשים הטובים שמוציאים לו את הדיסק, ולא הולך למפיצים וחנויות ושטויות כאלה שלא מעניינים אותנו. מה גם שבדרך כלל המחיר של הדיסק יהיה זול יותר בלייבל, ותקליטי ויניל עולים לפעמים פחות מדיסק! אלה כמה לייבלים שניתן לקנות בהם:
Jagjaguwar - אוקרביל ריבר, בון איבר, בלאק מאונטיין ועוד
Matador - מוגוואי, קאט פאוור, בל וסבסטיאן ועוד
Merge - נוטרל מילק הוטל, לאמבצ'ופ, אם. וורד ועוד מלא משובחים
Saddle Creek - ברייט אייז, מריה טיילור ושות
Subpop - קטלוג מדהים שכולל בין השאר את השינז, הפוסטל סרוויס, איירון אנד ויין, CSS, בנד אוף הורסז, גאטר טווינז, פואלז, לואו...
Secretly Canadian- אנטוני והג'ונסונז, דניאלסון, דמיאן ג'וראדו, מגנוליה אלקטריק קומפני ועוד...

ואם בכל זאת אני רוצה לשמוע מוסיקה ברשת ולא להוריד?
6. אפשר תמיד לשמוע במייספייס של האמן. הם מקבלים תגמולים לפי השמעה. או ב-Bandcamp או ב-Soundcloud

יש כאלה שחייבים להרגיש את הדיסק ביד, והרבה אנשים קונים בימים אלה תקליטים.  גם להוריד מוסיקה אפשר במחיר לא כזה יקר.
ותודה לגיאחה שסייע בהכנת הפוסט וכתב את כל סעיף 5 על הלייבלים העצמאיים

יום שני, 13 באוקטובר 2008

מזוייף או אמיתי


Hokcey היא להקה של ניו-וייב וסול מפורטלנד USA. ומה יכול להישמע יותר טוב מכך. קצת גרוביות קצת קוליות. תענוג! בא לרקוד. אז הנה שיר אחד שלהם שנקרא "יותר מידי מזוייף".

Hockey -Too Fake

ועוד כמה שירים במייספייס

יום ראשון, 12 באוקטובר 2008

Matt & Kim

אני מרגיש שהרבה זמן לא הבאתי לכאן משהו חדש. כן עברו שלושה ימים. בכלל נגמר יום כיפור ועכשיו חגים. אז השבוע יהיו כמה דברים כיפיים כאלה. לא מחייבים. הנה צמד נחמד Matt & Kim, בשיר חדש ומגניב. הם גם כן מברוקלין. מה זה קורה פה? אחרי ששיכנעו אותנו במשך שנים: וודי אלן, אלי מקביל והבנות מסקס והעיר הגדולה שאין כמו מנהטן וברוקלין זה לעניים...כמה מוזיקה טובה יוצאת משם.

Matt and Kim -Daylight


והנה עוד כמה שירים במייספייס

יום שישי, 10 באוקטובר 2008

נבדק ונמצא פרימיום בריאליטי

יש דבר אחד טוב בתוכניות ריאליטי (היה קשה למצוא אבל בסוף מצאתי), הם מציגות אותנו כפי שאנחנו באמת נראים, ולא כפי שחשבנו. תוכניות ריאלטי במידה רבה, אם כי מעוותת, נותנת לנו הצצה אמיתית על דמויות מנוף מולדתנו שלא הכרנו. הכרתי את התוכנית לרדת בגדול בגירסה האמריקאית לפני שהיא הגיעה לארץ, בחיי שלא האמנתי שיש מספיק שמנים בארץ שמתאימים לתוכנית כזאת. הטלויזיה המבוזרת מצאה סוף-סוף את הנוסחא איך להפוך שוב למדורת שבט. איך להיות יותר אישית ויש בכך איזה שהוא צדק פואטי (איזה מילים). זה דבר דומה למה שקורה בתרבות הבלוגים בארצנו. אנשים פרטיים כותבים לאנשים פרטיים. לא האמנתי שיש יוסי בובליל כזה. בסוף הפוסט יופיעו מבחר אמרות שפר שלו. אבל לפני כן במוזיקה וגם כן בריאלטי הופעות חיות שונות:

1. רג'ינה ספקטור ובן פולדס הופיעו בקונן אוברייאן. הקליפ הוסר מהרשת משום מה. אבל הנה השיר מתוך הלייט נייט. יש לזה טעם של פעם.
Ben folds ft. Regina Spektor-You dont know Me-Conan Obrien


2. Cut Copy -Lights & Music
גם כן מאיזה לייט נייט. השיר הכי מפורסם מהאלבום, אם כי לא הכי טוב לדעתי. אבל בהופעה הוא נשמע יותר טוב, ופחות סינטטי.


3. Department of Eagels- No One Does it Like You. אומרים שזה אחד השירים הטובים של 2008. ועד עכשיו לא השמעתי אותו. אז הנה הוא בהופעה חיה על הגג


4. MGMT & Beck -Electric Feel. בחיי שלא הייתי מאמין. למרות שאני אוהב השנה את GMT יותר מאשר את בק. בכל זאת יש ריספקט. ברור מי נותן למי ריספקט. ונמאס לי מהשיר הזה. נשבע לכם.


5. והנה Beck עם Morden Guilt, מתוך אותה הופעה. בחיי שזה נשמע יותר טוב בהופעה. אולי בסוף אפילו אני אתחבר לאלבום הזה השנה (פשוט ההפקה שלו עושה לי לא נעים בגוף, אבל זה כנראה זה רק ה-DNA שלי דפוק):



6. Fleet Foxes - Silver City. גם הם נשמעים יותר טוב בהופעה חיה. רק תסבירו לי איך כותבים שיר שנקרא עיר הכסף במובן של ברק ומתכת בסגנון ימי הביניים


7. Jenny Lewis -Acid Tounge -O'brien. לא התלהבתי מהאלבום שלה. לצערי לא מתקרב ל- She & Him. למרות שזה מאד בכיוון, זה נשאר "ליד". אבל השיר הזה יפה:




8. Of Montreal- Id Engager שמוכיחים שבהופעה חיה הם פי אלף יותר טובים. שיגעון במובן הרע של המילה.


9. Tegan & Sara- התאומות הזהות מקנדה מהאלבום The Con, הנפלא, עם אחד השירים היותר אהובים עלי באלבום שנקרא Call It off. השיר נכתב על-ידי אחת מהם והוא מדבר על-כך ששניהם באותו מקצוע (אני חושב) ושבעצם אולי זה היה מעניין לדעת מה הם היו יכולות להיות עוד. דווקא נראה לי שהן ממש נפלאות יחד.


10. ואחרי כל הדברים המשובחים האלה, הנה אמרותיו של אלי בובליל. אם זה לא היה מצחיק, זה היה עצוב:
*"‏לא זאב , ‏לא שפנפן , ‏אלא הדורבן שקולע בזמן"*
"‏יש לי חשק , ‏אבל אין לי נשק"*
"‏עוף זה כמו לחם - ‏אין לו טעם רק אם מורחים עליו משהו הוא טעים "*
"‏חלמתי חלום באנגלית - ‏מישהו יכול לתרגם לי?"
*"‏איזה חום, ‏אפילו המצת כואב לה הלב תראה איך היא נראית אדמדמה"
*"‏צריך לחשוב... ‏אני... ‏אני... ‏אני צריך להפעיל את הקומפיוטר שלי"
*"‏השמש הזאת מסוכנת, ‏היא דופקת לנו את כל החלקים הפנימיים של המוח".*"‏המוח אם אתה לא מכניס לו מים אין לו סרקולציה למוח"*"‏אפילו בשר ששמים אותו יותר מדי זמן על האש..‏הוא נשרף"*"‏אני רוצה להדיח את כ..‏כ..‏כנרת"*"‏אל תעשה גול לחרגול" ‏ו"‏אל תדביק בול לשבלול" ‏וכמובן "‏אל תהיה בז כשאתה ברווז"*"‏נשים , ‏מגזע עמלק"*"‏אל תהיה בז כשאתה ברווז"* "‏מה את צריכה את כל הגילגולציה הזאת, ‏יפה לך ככה"*"‏תזכיר לי את מי אתה מזכיר לי!"*"‏כבדהו וחשדהו ואם לא מתאים לך שפדהו"* ‏בובליל לצרצר:"‏אני יתפוס אותך יא כלב אני ינעל את אמא שלך"*"‏זה כמו... ‏נו... ‏לבלב... ‏שמתחבר אליו נו מה.. .‏איך קוראים לזה... ‏השבלול!"*"‏יצא לך כמעט חרוז. ‏דבר שלא יצא לך בחרוז , ‏לא יישמע טוב , ‏הוא צריך לצאת מחורז"*"‏גברת ונסיה"*"‏יש את סוטול סוטול סוטול סוטול עכשיו הם בטישטוש"*"‏ללב ולמח יש אותו כח"*"‏כול היום המצלמה הזאת עליי כל הפילים שלה מבזבזת עלי"*"‏היא כול היום מדברת על סוסים סוסים סוסים, ‏היו צריכים לשלוח אותה להצטלם בחווה"*‏יוסי לשי -‏על הקעקוע: "‏תגיד, ‏העכביש מדגדג אותך בלילה??"* ‏אז מה התאריך יוסי? "20 ‏ל3 2000? ‏לא לא 21685, 216, 85".*‏יוסי לבוריס ברגע ההדחה : "‏היית 10 ‏תאמין לי .. ‏אם היית נשאר איתנו , ‏לא היית חסר"*"‏ננס ננס אל המטבח נכנס, ‏עושה לך טוב, ‏עושה לך קל, ‏ננס ננס"*"‏היא בת 23 ‏ומתנהגת כמו בת 22 ‏וחצי!"

יום רביעי, 8 באוקטובר 2008

לא תעשה לך אלוהים אחרים

אני משתדל לקיים את עשרת הדיברות. זה חוקים מאד פשוטים אבל קשים לקיום. אני חושב שגם האנושות כולה, גם אם אין אף צדיק בעולם, משתדלת לקיים אותם. בשביל זה קיים מוסד הנישואים, ולמרות שהרבה מתגרשים, יותר מכך אנשים מתחתנים. וגם בבתי הסוהר יושבים כאלה שלא קיימו את לא תרצח ולא תגנוב וכו'...
לגבי הדיברות הראשונות עם האלוהים זה קצת בעיה, למשל אריק קלפטון הוא אלוהים:-)
ועוד דבר קטן שאני מזכיר לעצמי בערב יום הכיפורים: אנחנו לא נוצרים, אמנם אנחנו צריכים לכפר על מעשינו, אבל לא להגיש את הלחי השניה. זה חשבון נפש פנימי שכל אדם צריך לעשות לעצמו, ושבו הוא צריך לחשוב איך הוא יכול להוציא מעצמו ומהחיים יותר למען עצמו ולמען הכלל. אני אומר לכם הדת היהודית צריכה לעבור ריוויזיה ודחוף.
את הרשומה הזאת לא התכוונתי לכתוב, אבל כיוון שנורא בא לי על השיר הזה פתאום, וחשבתי שהוא גם מתאים לערב יום הכיפורים....
אז הנה Double Trouble, זה בפינת "זה הורס אותי לגמריי", בבלוז מדהים וחד פעמי מתוך הדיסק הכפול Just One Night, משנת 1980, שקוטנר השמיע בתוכנית ציפורי לילה ביום שישי בתחילת שנות השמונים ועד היום יש לי את ההקלטה של התוכנית. בתוכנית הוא אמר:"תקשיבו לקלפטון: קצת יותר לאט..פי אלף נשמה"... להתמוסס:

Eric Clapton - Double Trouble

יום שלישי, 7 באוקטובר 2008

אנטי- חג

שבוע ששעבר ברחתי קצת עם המשפחה מהבית, מהקירות, מהטלויזיה, מהמחשב, מהבלוג כדי לתפוס קצת שלווה בחוץ. לפני כמה שנים יצא לי לחבר גשר כזה שבין ראש השנה לשבת, באוקטובר, בחוף בכנרת שהיה נטוש כמעט לגמריי. זה היה כמו בסיני. שלווה גמורה. חלום.
ניסיתי לשחזר את החויה. אמר מי שאמר פעם: ההיסטוריה היא חד פעמית. כשהיא חוזרת על עצמה אז היא פיאסקו אחד גדול (ראו מלחמת המפרץ השניה). והארץ שלנו היא כמו צוללת צפופה שאנשים ישנים בה בשיטת המיטה החמה - עוד לא הסתיים ראש השנה וכבר התחיל איד- אל פיטר. חג שמגיע בסוף הראמדן ומתחיל במולד הירח. כלומר בדיוק בראש-חודש. לא פלא שיש פה כל-כך הרבה אירועים בחדשות. פשוט צפוף פה. דרך-אגב בגלל שהלוח המוסלמי מבוסס על חודשי ירח, וזה לא בדיוק שנת שמש אחת, יוצא שהחג שלהם זז כל שנה. אצלנו, למי שלא יודע, יש תיקונים שמסדרים את זה ככה שבסוף אנחנו מתאפסים על שנת השמש. בד"כ ראש השנה נופל בסוף ספטמבר.
למרות שהחוף לא היה מלא עד כדי כך, היה מספיק עמוס. 3 מרבצי אוהלים של חמולות. אחד עם רמקולים גדולים, אחד עם דרבוקה, השלישי סתם צועק. גם הכביש היה די קרוב והכנרת די רחוקה. ב9:00 בבוקר היה כבר עשן סמיך של כבש. ככה זה כל עם והבשר שלו. לאמריקאים בשר בקר, לערבים בשר כבש ואנחנו אוכלים בעיקר עוף.
הלילה היה הרבה יותר מפחיד. המשפחות שהגיעו לחגוג את החג היו בעצם די נחמדות, וגם רובם רק באו לנפוש ביום. בלילה לעומת זאת היו חבורות של צעירים, גם כן מוסלמים . חלקם שתו לשוכרה יתר-על-המידה. באו להתהולל, עם יצאניות יהודיות שדיברו עברית צברית בלי טיפת מבטא. באמצע הלילה, התחילה מהומה, צעקות, קללות, אחד שבר בקבוק על הריצפה ואיים על שני. וזה קרא למשטרה שבאה ועצרה אחד מהם או את שניהם. חבורה אחרת של צעירים ערבים התפלאו למה הוא קורא ליהודים. הלכתי לדבר איתם, כדי להתיידד עם הצד השפוי של החוף. בחורים טובים, צעירים דתיים, ערבים ממזרח ירושלים, מהעיר העתיקה. הם לא שותים.
בלי קשר לימין ושמאל אי-אפשר להתעלם מכך שאנחנו חיים עם ערבים בארץ. בשכנות עם מדינות ערב ובשכנות עם ערביי ישראל. והבעיה עם שכנים שכמו בבית משותף, אתה נתקל בהם במעלית עם האשפה ביד, או כשהם מפריעים לישון או כשיש פיצוץ בצינור של המים. בקיצור שכנים זה בד"כ צרות. מזל שיש חומוס. אחרת לא היינו יודעים עליהם כלום.
הגיע הבוקר. התברר לי שהיצאניות היהודיות היו אתיופיות. היה לי עצוב. הורדתי על פניי את משקפיי הפולירייזד. משקפיים שמכניסים רק קרני אור בזוית 90 מעלות. כך שכל העולם נראה כמו .. מסך מחשב. ~אח~ שוב הרגשתי בבית. נכנסתי למים. שם קצת יותר שקט. יש תמונת נוף מרהיבה של 360 מעלות שבכל זאת אי-אפשר להכניס למחשב. אולי רק במילים: היינו בצד המזרחי של הכנרת, מצפון לדרום נראה הר האושר (יש מקום כזה), צפת, מגדל, צוק התקווה ( הצוק הזה דומה מאד לצוק שבסרט של דיסני), טבריה. בצד דרום כשקו החוף נפגש עם קו המים, נראו מרחוק מכוניות ואוהלים חונים כמו אבנים מפוזרות על החוף, כמו שיירות גמלים ואוהלים מתקופת אברהם אבינו, כמו בדואים, כמו ברג'אסטן שבהודו. בין החוף הזה לחוף שלנו מפרידים סלעי בזלת שנראים כמו אבנים קטנות, כמו בונבונים משוקולד מסודרים בשורה על החוף. בקו שמעל הבונבונים, צמחי מים שחיים כבר מזמן בלי מים, ומעליהם עצי דקל ואקלפטוסים. ומעל הכל הרי הגולן, שלהפתעתי יש בהם כרמי זיתים, ופרדסים ואפילו שדות חרושים על גבי מדרונותיהם.
בהמשך החוף יש שימשיות עם ענפי תמר וסוכת מציל מעץ בצבע ירקרק שמח. נזכרתי בשירים של אביב גפן: "גאון מי שהמציא את ה.." וגם "על הכנרת בשקיעה.."
אחרי הצהרים התחילו להגיע צעירים אמריקאים, וגם הרבה ישראלים ותיקים ורוסים, וגם כמו בהזמנה: חבורה גדולה של תריסר אתיופים בני עשרים מכל הארץ: צחי, שמרית, דיקלה, הילה, אבי. איך שמחתי לקראתם. ערימה של חבר'ה על הדשא. חלקם זוגות נשואים. רובם עם עברית צברית בלי טיפת מבטא. מזל שאין ערוץ באמהרית. חבל שיש ערוץ ברוסית, חבל שאין ערוץ ערבי-ישראלי וחבל שערוץ התכלת לא היה מסחרי- הכל הפוך. חלם. במקום שהתקשורת תאחד בין האנשים היא מפרידה.
מהר מאד התחברנו, עם החבר'ה האתיופים. הם כיבדו את בתי הרעבה בפיתה עם נקניק (לא יודע למה היא היתה רעבה, צליתי בצהרים אוכל לשתי משפחות). גם הם שתו הרבה יותר מידי אבל בכל זאת לא היו מריבות, רק אהבה, קצת יותר מידי אולי, בכל זאת יש ילדים ישנים וכבר 3:00 לפנות בוקר, לכו לישון.
הם ישבו ביחד, הכינו אוכל ושמעו מוסיקה אמהרית וטיגרית (שפה נוספת שמדברים באתיופיה). מסתבר שיש הרבה מוסיקה כזאת באינטרנט. נזכרתי בפיטר גבריאל שבשנת 1982 הוציא את האלבום Security לאחר שחקר 4 שנים את המקצבים האפריקאיים. זה היה 4 שנים לפני גרייסלנד. אלבום ניסיוני. שהפך ברבות השנים לקלאסי. אבל אם הוא היה בא ללילה אחד לכנרת הוא היה שומע מספיק מקצבים אפריקאים וגם ערבים וגם טרנס לכל החיים (זה מה ששמעו היצאניות כשהן היו באוטו בלילה.. עם הלקוחות). אפילו מוסיקת אופרה היתה שם. צעירים ערבים שביקשנו מהם להנמיך את המוסיקה, השמיעו לנו מוסיקה קלאסית בכוונה. דווקא לא סבלנו מזה. כל אחד ממצב וממתג את עצמו לפי המוסיקה שהוא שומע.
החבר'ה האתיופים הלכו לישון ב-3:00 לפנות בוקר וקמו כבר ב- 8:00. אחת הבחורות האתיופיות רצתה ללכת לים להשתזף. החבר שלה אמר לה: איפה את רוצה שאני אשתזף, בבית השחי? (זה סיפור אמיתי לא המצאתי דבר). ככה זה.. אלפי שנות אבולוציה יצרו אותם בצבע שחור גאה עם שיער מקורזל, ועכשיו אין להם מה לעשות עם זה. והנה אני אחריי 50 שנות אבולציה מכין הבורגרים ונקניוקיות דלות נתרן כמו אמריקאי. אשתי לבושה כמו אמריקאית מכנסי שורט וביקיני, זאת בקונטרס גמור לצעירות הערביות שלבשו כמו לרמאדן, עם מטפחות ושרוול ארוך. ואז אני נזכר שהבורוסות באמריקה נופלות, בכל זאת 700 מילאירד דולר לא הולך ברגל, יכול להיות שאני אצטרך להסתגל למשהו אחר. אולי לשמוע גם מוסיקה אחרת.
חזרנו מלאי חוויות. היו עוד: המזרון התפנצ'ר וישנתי על הרצפה. היו גם שלושה גברים בודדים שקטים שבאו לבדם. ישנו כל הלילה על הספסל. קצת ריחמנו עליהם עד שבבוקר ראינו שהם לא ניקו את הר הטינופת שהם יצרו. אשתי גם ראתה במקלחות נשים ניר ספוג בדם טרי. זה לא ציד ולא מחזור. אולי איבוד בתולין.
היה אנטי-חג, אפילו אנטי-חופשה, בטח אנטי-נופש. קצת כמו יום-כיפורים. כל המציאות זפטה לפנים. הייתי שמח אם התקשורת במקום להיות עסוקה במלחמת הכיפורים בכל שנה, דבר שלא עזר לנו במלחמה האחרונה, היתה מתעסקת קצת בחשבון נפש. חשבון נפש אקטואלי. להראות את כל המעשים הטובים שעושים פה אנשים ועמותות – משהו כמו שרואים באולפן שישי של יאיר לפיד. ומצד שני להראות את כל הבעיות שלנו כאן בארץ. אני הספקתי לשוחח עם בתי מיוזמתה על: רעידות אדמה, בעיית המים, הפלסתינאים, העניים ויש עוד הרבה ואז אמרתי לה די... את עוד צעירה, יהיה לך מספיק זמן לדאוג. אבל בשביל מה קיימים העיתונאים? אני לא יודע, בחיי... בשביל ציפורה, בשביל מופז, אולמרט, ברק, ביבי.
רעבים לא יצאנו מכל "הנופש" הזה. אל תדאגו.
צום קל! וגמר חתימה טובה.
מה יכול להיות יותר מתאים לזה מ-Biko של פיטר גבריאל, דרך-אגב מלפני האלבום Security.


והנה עוד שיר שמתאים ליום כיפורים. Here Comes The Flood, של פיטר גבריאל עם רוברט פריפ. ממש ארמגדון (שזה הר מגידו) . אבל אל תפחדו אלוהים הוא ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה. הסרטון וידאו חובבני. האמת לא משהו. אבל הגירסה של השיר אדירה, וחוץ מזה תמיד נעים להיזכר כמה שהעולם הוא גדול, ואז הצרות שלנו נראות יותר קטנות.

יום שני, 6 באוקטובר 2008

רבקה , את תהיי לאלפי רבבה


Rebekah LeBeau היא עוד סיפור של סינדרלה. יש לה מוסיקת פופ הכי פשוטה שבעולם. וגם היא התחילה באופן עצמאי, אבל איפה היא ואיפה מוסיקת אינדי. אחרי כל הטררם שהיה פה שבוע שעבר. חשבתי כבר לקחת חופש כמו קנדי. אבל אין לי אפשרות לסוע לחודש לאיזה אי אקזוטי. מה זה פה?!
אז הנה ממתק. לפעמים גם לי בא, ואז, לפעמים, אחרי שאני אוכל זה פתאום מתוק מידי. בעיה?
חוץ מזה יש לי חולשה קשה לגופיות שחורות. נו.. נגמרו לי התירוצים.

Rebekah LeBeau - Nobody Has To Know

יום ראשון, 5 באוקטובר 2008

אין זמן לזמן

זמן קטן
אתמול החזרנו את השעון אחורה. במהדורת החדשות מיהרו לשאול גברים, נשים וטף כיצד הם ניצלו את השעה שבמתנה. ואני נזכרתי בסיפור "הנסיך הקטן"שבו הוא פוגש סוחר שמוכר גלולות נגד צימאון שחוסכות 53 דקות בשבוע, והנסיך הקטן אומר לו : "אם היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות כאלה, הייתי הולך בשלווה אל מעין של מים זכים". וחוץ מזה אם אתם צריכים עוד שעה, אז תלכו לישון שעה קודם.
זמן בינוני
אבל הזמן נראה חוזר אחורה איזה 20 שנה גם בנושא המאזן האסטרטגי העולמי. ציפינו כל הזמן שתקום מהעפר איזו אימפריה חדשה כמשקל נגד לארה"ב. כולם מכוונים לסין או לרוסיה, אבל מה שקורה בינתיים הוא שאמריקה מפסיקה להיות כל-כך חזקה. במהדורת החדשות הירבו לדבר על תוכנית בוש עם 700 מליארד הדולר. וכמה שזה יעזור... אבל לא מיד.
זמן גדול
בחדשות דיברו גם על החלטת האו"ם בנושא הוועדה לאנרגיה אטומית במזרח התיכון. אנחנו נמנענו. מדיניות החימוש של ארצות ערב המעודדת ע"י ארה"ב לא תפסיק כנראה. כולם מנסים להפסיק את פצצת האטום הערבית, אבל קוריאה הצפונית ומי יודע מי עוד מעודדים את הנושא, ואם לא איראן , אז למישהו אחר יהיה אטום. בינתיים יש מירוץ נגד הזמן. מרוץ תרבותי וטכנולוגי. מי ישיג את מי: הטכנולוגייה שתציע חלופה לבנזין, או פצצת האטום הערבית הראשונה, ומי יודע אולי הקידמה היא שתנצח ותהיה מהפכה תרבותית של ממש באיראן ובארצות ערב. בעניין הזה הטכנולוגיה שנקראיית אינטרנט עוד לא סיפקה את הסחורה.
זמן של מדענים
אני נזכר גם שפצצות האטום נבנו הודות לתורת היחסות של אינשטיין שמדברת על הזמן שמתרחב, ומתקצר בהתאם לגיאומטריה. ורק אתמול ראו הילדים שלי בערוץ לוגי תוכנית מצחיקה של קיציץ ופרידמן על אלפרד נובל שהמציא את הדינמיט, וחשב שזה יעזור לכרות מכרות. הוא נפטר בשנת 1896 וער היום הפרסים מוענקים מקרן של הונו האישי.
זמן של מוזיקאים
וכל הזמן הזה מהדהד בראשי השיר 'רוסים' שנכתב קצת לפני סיום המלחמה הקרה, מאלבום הבכורה המומלץ של סטינג משנת 1985, שנקרא The Dream of the Blue Turtles . אבל לפני זה שיר אחד אופטימי מאותו אלבום מופתי של סטינג, שקניתי כשהוא יצא. איך שסטינג היה צעיר ואדיר אז, ולא מכונת כסף כמו היום:

Sting – Love is the Seventh Wave

Sting -Russians

In Europe and America there's a growing feeling of hysteria
Conditioned to respond to all the threats
In the rhetorical speeches of the Soviets
Mister Krushchev said, 'We will bury you'
I don't subscribe to this point of view
It'd be such an ignorant thing to do
If the Russians love their children too

How can I save my little boy
From Oppenheimer's deadly toy?
There is no monopoly on common sense
On either side of the political fence
We share the same biology
Regardless of ideology
Believe me when I say to you
I hope the Russians love their children too

There is no historical precedent to put
Words in the mouth of the president
There's no such thing as a winnable war
It's a lie we don't believe anymore
Mister Reagan says 'We will protect you'
I don't subscribe to this point of view
Believe me when I say to you
I hope the Russians love their children too
We share the same biology
Regardless of ideology
What might save us, me and you Is if the
Russians love their children too

יום שישי, 3 באוקטובר 2008

נבדק ונמצא פרימיום בוידאו

והפעם בנבדק ונמצא פרימיום, מבחר סרטוני וידאו חדשים. כמה דברים קורים כשאתה חוגג ראש השנה. חבל על המילים, שופופו, שזה שורו בעברית:

1. Janelle Monae - Many Moons - זה סרט קצר של זמרת שחורה חדשה שכבר כתבתי או השמעתי אותה בבלוג. נחמדה. מעניינת. בנתיים הוציאה רק EP אחד. הכיוון טוב אבל צריך עוד ועוד מוסיקה. בינתיים יש תדמית ופוזה וסרטונים והפקות. אבל נחמד.


2. Coldplay -Lost - מה לא נאמר עליהם. כן יש בעיה מסויימת עם האלבום שלהם. לפחות כמה שירים מפוספסים בעריכה בגלל שהוצמדו לשירים אחרים. ויש גם שירי מילמולים שחבל. אבל בכל זאת האלבום שלהם טוב ומהנה. וזה אחד השירים הבולטים בו:


3. TV on The Radio- Dancing Choose - להקה מעניינת ובשיא פעילותה. שנה שעברה הוציאה אלבום טוב, השנה קצת פחות. אבל שווה האזנה, כי מי שלא מעיז לא מתיז.


4. Port O'Brien - Stack on a Boat- היה להם קליפ שיר מגניב I woke Up Today, אז לא ננסה את זה.


5. Okkervil River- Lost Costlines - להקת הרוק אוקרביל ריבר. הוציאה שנה אלבום המשך לאלבום שיצא שנה שעברה. נחמד. שמעתי כמה פעמים. נחמד.


6. AU- RR VS D - שיר וקליפ יפים שחיביבים לראות. לא מכיר אותם מקודם.


7.Antony & The Johnsons- Another World- עוד וידאו רגוע ויפה.


8. Marine Stern -transformer. עוד וידאו בסגנון שנת 2008. רטרו אייטיז קצת יותר רוק מטאל. אבל לא כבד.


9. The Pornographers- Mutiny, I Promise You. - אולי הם בחרו את השם שלהם בגלל שהם כאלה לא סקסיים. סרטון לילדים. גם שיר מאפן.


10. Fleet Foxes- He Dosen't Know Why- פתאום הם נשמעים טוב. וגם הסרטון וידאו מתאים לאופיים. אחד השירים היותר טובים באלבום שלהם. אלבום שהרבה מאד אנשים אהבו מאד. אני אוהב את השיר הזה.


11. Keane- Spiralling- עוד שיר בסגנון שנות השמונים. גם הוידאו בסגנון אייטיז. נחמד/מיותר. תחליטו בעצמכם.

יום חמישי, 2 באוקטובר 2008

ניקה קוסטה


ניקה קוסטה היתה אפילו יותר קטנה ממני כאשר רקדתי סלואו לרקע השיר שהיא שרה On My Own. דוגמא טובה לקיטש שהוא טוב ולא מגעיל. האמת שזה גבולי. עכשיו היא הוציאה אלבום חדש בסגנון אמי ווינהאוס. דווקא נשמע טוב. הנה קליפ חדש למעלה של השיר Stuck to You. מתאים אחרי להיות לבד להידבק למישהו (משחק מילים על שמות השירים). האמת שעבר הרבה זמן מאז השיר ההוא והיא גם היתה פעילה כל הזמן הזה. מי שיש לו בדם מוזיקה לא הופך לאופה ואח"כ אחרי 20 שנה חוזר (עשיתי לה הנחה בשנים).

והנה עוד שירים במייספייס.

והנה קליפ שלה בהופעה חיה. גדוללה!

פוסטים אחרונים וממש שווים !