נבדק ונמצא פרימיום - גיליון מחצית

"הזמן הוא המורה הטוב ביותר, אך למרבה הצער, הוא הורג את כל התלמידים שלו."

כל שבוע אני מתפעל מכמות הדברים המשובחים שמצטברת, למרות שבזמן כתיבת מילים אלו אין לי מושג מה יהיה בשבוע הבא. אז השבוע היה לנו ככה:

1. פלורנס והמשין, שהיא סוג של קייט נאש חדשה, אבל יותר מחוברת לטבע - בשיר ממכר.
2. ג'ף באקלי מועלה באוב לקראת אלבום של הופעות חיות שהוא עשה.
3. ברי סחרוף המלך באלבום חדש.
4. ג'אמי טי. המגניב, הצעיר, האנרכיסטי, התזזיתי, האנגלי (נו עוד לא הלכם לשמוע אותו)
5. אחות של אובמה (לא באמת) מרים מקבה המלכה.
6. וגם A-ha בשיר פופי חדש וטוב, ולא בקטע של נוסטלגיה כי במקור לא סבלתי אותם.
7. והכי נהנתי לראות את נורה ג'ונס שרה ברחוב סומסום, זה מרגיע אותי מאד, ומחזיר אותי לילדות.

ברדיו פרימיום בטוויטר היו פרנץ פרדיננד בוידאו חדש, האלבום החדש של רג'ינה ספקטור להאזנה חינמית ועוד מלאן כיף של דברים שאתם מפסידים או שלא !

עברה חצי שנה והיו המון אלבומים טובים. בעמודת הצד אתם יכולים למצוא את רשימת האלבומים פרימיום המצטברת לשנת 2009. הרשימה ארוכה וכל האלבומים המופיעים בה ממש טובים, אבל אני חושב שכדאי לרגע לעשות פוס, ולהציג את האלבומים המשובחים ביותר, אלה שכדאי לכם להתמקד בהם.
חוץ מזה בסוף השנה קרוב לוודאי שכולנו נהיה עסוקים בסיכום העשור ופחות בשנה שחלפה. דרך-אגב, סוף 2009 אינו סוף העשור, בדיוק כמו שהראשון לינואר שנת 2000 לא היה סוף המיליניום. סוף המיליניום היה ב -31 לדצמבר 2000, אבל לך תתווכח עם 6 מיליארד קופים.
אז הנה רשימה מצומצמת ביותר, סיכום גליון מחצית שנת 2009. בכוונה אין מיספור כי זה לא מצעד ואין כאן סדר עדיפות. לכל אלבום יש קישור לדוגמיות, ואני מנסה להביא כאן תימצות יותר תחושתי של כל אלבום.


גלים גלים
Patrick Watson - Wooden Arms אלבום מאד חוויתי של להקת פטריק ווטסון הקנדית. שירים טובים, כלי הקשה, שירה מלטפת לפעמים קצת יותר מידי, תחושות של גלים, משרה רוגע אבל מורכב ואינטיליגנטי. רוק רך, אינדי מעורב במוסיקת עולם.
דוגמיות: במייספייס



חברים ותיקים
Wilco - The Album - אלבום של וילקו ללא שום חידושים מוזיקליים, מעיין המשך של Sky Blue Sky. מצד אחד יותר פשוט וקליט, מצד שני שירים יותר מגובשים וטובים. כיף להאזין תמיד.
דוגמיות: במייספייס


הצעירים החדשים
The Maccabees - Wall of Arms זה אלבום הרוק האנגלי האינדי האולטימטיבי. שירים טובים וקליטים שעדין נותנים לך תמורה פוסט פאנקיסטית אבל כזו שלא עושה דווקא, אלא מתוך אמת פנימית.


חבורה שכזאת
Conor Oberst and The Mystic Valley Band -Outer South אלבום שהוא חגיגה של חדוות יצירה של קונור אוברסט עם להקתו החדשה -ישנה (חלק גדול מהם היו נגניי אולפן באלבומו הקודם). האמת שאני לא אהבתי את קונור אובסרט קודם, אבל השירים כאן שמחים, יפים וטובים כל-כך שאי-אפשר שלא להנות. אלבום מופתי.
דוגמיות: במייספייס


האחד
Jack Paente -Everything is New עוד אלבום שהוא חגיגה, עוד אלבום ,כמו כל האלבומים למעלה ,שהוא הבשלה של אומן. אלבום שמח במיוחד, קצת פופי, קצת קרנבלי קצת אישי.



אלבום השנה הסודי
Bill Calahan - Sometimes I wish we were Eagles אלבום אישי, אינטימי, לואוו-פיי, של טרובדור מתבגר. אם אתם אוהבים את לאונרד כהן ולו ריד אז תאהבו גם אותו. יכול להיות שדווקא זה יהיה אלבום השנה שלי.
כל האלבום להאזנה חינמית




קאנטרי סקוטי
Camera Obscura - My Maudlin Career - אלבום קאנטרי סקוטי שמח, שעושה כיף של מרחבים פתוחים וטבע. מרענן כייפי.

Yuksek feat. Amanda Blank - Extraball
by TinY-Prod

דיסקו איטלקי
Yuksek - Away from the Sea - אלבום הדאנס שאני הכי אוהב השנה. הוא עוקצני, איטלקי דיסקו ודאנס.



קנדה-אפריקה
K'naan - Troubadur - קיינן הוא קנדי שהיגר בגיל 10 מסומליה. הוא עושה ראפ עם טעמים אפריקאיים, שילוב של יוסו אונדור עם OutKast המון שירים טובים, שמחה לצד עצב, סבל וצער. מייסר ומהנה גם יחד. קליל אך מעורר מחשבות קיומיות וחברתיות.
דוגמיות: במייספייס




נ-ש-מ-ה
Antony and The Johnsons - The Crying Light - אלבום כמעט מופתי של קול הנשמה עמוק והמיוסר באמת. שירים בלוזיים קברטיים.

My Girls

ספגטי אלקטרוני
Animal Collective-Merriweather Post Pavilion
אלבום שעובד על הרגש ומחמיא לאינטליגנציה. השירים פשוטים ומלודיים אבל מנוגנים בצורה ססגונית, מורכבת שלא לומר מסובכת. ברקע השירים טפט של סאונד עתידני שמחשבותיך יכולים לברוח אליו, ומקדימה שירים מלודיים טובים. למרות הסאונד המפותל כספגטי, האלבום די מרוכך כיוון שהוא נעדר כמעט לגמריי מגיטרות. בניגוד לצליל האלקטרוני של דפש מוד כאן הצליל הוא הרבה פחות תכליתי. יש כאן השפעה מ- MGMT. אלבום שהוא יותר סיכום של 2008, אולי של העשור. למרות שלדעתי ה-Foals, מתאימים לכך יותר. אל תתרשמו מכך שכתבתי עליו יותר מהאלבומים האחרים, זה סתם יצא כך. האמת שלא הייתי בטוח לגמריי אם בכלל מגיע לו להגיע לרשימה הזאת.


החיים שלי יותר מעניינים ממני: השבוע נהגתי בכביש חוצה ישראל בקטע הצפוני שלו (יש לי אישור מיוחד לכך, הוא יפתח רק עוד כשלושה שבועות). אורכו 17 ק"מ והוא מחבר בין ואדי ערה לואדי מילק, שזה עיוות ערבי של וואדי מלח, שהיתה דרך להובלת מלח. בכביש שני קטעי מנהרות, והוא נסלל באזור "מוכה" טבע. יצא לי לשוחח בשיחה בארבע עיניים עם האקולוג, היועץ לכביש (הוא המומחה לטיפוח הצמחיה והחי הטבעי). למי שלא יודע כביש חוצה ישראל הוא פרוייקט יחודי, גם בכך שהוא נמצא תחת פיקוח מתמיד של צוות מלווה מטעם המשרד לאיכות הסביבה. בצוות, אדריכלי נוף ומומחים שונים לסביבה.
בשיחתי עם האקולוג הוא חשף אותי לשתי עובדות מאד מעניינות ששווה גם לכם לדעת: מסתבר שבעולם הגדול, וגם בארצנו, כבישים מהירים הופכים לחממות אקולוגיות. הסיבה העיקרית לכך שלאורך תוואי הכביש אין חלקאות. מה שאנחנו רואים במקרים רבים כשטחים פתוחים, הם למעשה שטחי חלקאות ובהם אדמות חקלאיות שלא מתקיימים בהם חיים נורמליים המכילים ערכי טבע. פשוט אין בהם צמחי בר, וחיות בר.
חוץ מזה באזור המיוחד של רמות מנשה היה מאבק רבתי של אנשים טובים שרצו כי כמעט כל הכביש יסלל בתוך מנהרות. אם היו נוקטים בגישה זו היו מנמיכים את הכביש וכל הואדיות והנחלים לאורך התוואי היו נסתמים. מסתבר שדווקא כל עורקי החיים נמצאים בוואדיות ובעמקים: בהם זורמים הנחלים, ועוברים בעליי החיים, ולכן לבסוף הוחלט דווקא להגביה את תוואי הכביש (בכל זאת יש בו שתי מנהרות, אבל גם 2.5 ק"מ של גשרים לכל כיוון).
ובנימה קצת יותר אישית: אזור רמות מנשה, קרוב לעמק השלום ולביתי, הוא גם אזור שאני מטייל בו באופניים. באמת שכאב לי הלב כשהתחילו לסלול את כביש חוצה ישראל בו. זה אזור יפהפה, פרובנס בארצנו הצפופה. מצד שני כביש חוצה ישראל הוא פתרון אמיתי, לדורות, הוא אינה טלאיי על טלאיי, חאפ-לאפ, זמני שהופך קבוע, אלא דבר מתוכנן, מסודר שמנסה למזער נזקים, ובסה"כ די מצליח גם בזה. זה שהוא כביש מעולה אני לא צריך להגיד לכם.