לעקוב אחר הפרימיום

יום שבת, 31 ביולי 2010

עצב הדמדומים - The Twilight Sad - חדש !


כבר כמה ימים שאני בהמתנה לפוסט הזה, כי יש כאן שיר שבוע, ושיר שבוע זה מוצ"ש וזה עכשיו ! יש לי יחסים קצת אמביוולנטים עם ה-Twilight Sad, עיקר הבעיה היא עם המבטא הסקוטי הכבד, שפחות מפריע לי משום מה עם Glasvegas. אז ככה, בלי יותר מידי ציפיות, האזנתי לשיר חדש מתוך EP קצרצר שלהם שכולל שני שירים חדשים ושני רימקסים אחד מהם של Mogwai. מאז אני שומע את זה בריפיט ברצף.

The Twilight Sad - The Wrong Car

יום שישי, 30 ביולי 2010

נבדק ונמצא פרימיום - בדיוור ישיר



הדואר שלי מלא בזבל, גם הדואר של הנייר שאני מוציא ממנו ערימות של פליירים חסרי ערך, ולפעמים גרוע מכך: פליירים בעלי ערך, שאני צריך לשמור או לזכור או לבדוק. גם זה חלק מחיי הבורגנים כפי שתיארתי אותם בביקורת שכתבתי על האלבום החדש של הארקייד פייר (לכו לקרוא ורוצו לשמוע!). וגם במייל יש ערימות של דואר זבל, אבל לתגובות שלכם (כאן בדה-מרקר ובפייסבוק), ולמכתבים של אנשים שקוראים את הבלוג אני מחכה בכליון עיניים בכל יום. לפעמים כותבים לי בלוגרים שרוצים להחליף עצות על האתר, ולפעמים כותבים לי קוראים של רדיו פרימיום להמונים שרוצים לשתף במשהו - ואלה המכתבים שאני הכי אוהב.
גם ברשת יש מלא שירים, לא הייתי אומר זבל, כי לא קוראים לאוכל זבל, אבל יש הרבה, ואי-אפשר להקשיב להכל, אז בשביל זה יש רדיו פרימיום להמונים. נבדק ונמצא פרימיום הוא המדור המרענן של סופהשבוע שאמור לעשות ריפרשינג על הכל, במיוחד בקיץ החם. ה-News (החדשות העיקריות) וה-Reviews (ביקורות האלבומים) מפורסמים בעיקר לאורך השבוע, אבל אם אתם במזגן אז זו ההזדמנות לעבור על כל מה שהיה. והפעם בנבדק ונמצא פרימיום כמה שירים כייפים במיוחד:

1. למעלה Tegan & Sara התאומות הלסביות הקנדיות (נשבע לכם שאני לא ממציא את זה) בשיר ווידאו חדש On Directing! יש בקליפ גם רגע של תלת מימד- אם במקרה יש לכם משקפיים לזה, אז נסו אותם.

2. נמשיך את הקו המוסיקלי עם להקה נשית: The Hundred In The Hands מביאה עוד בשורה מברולקין, הקליפ לשיר Pigeons מלא בשפריצים של זיקוקים, אקרובטיקה, ובכלל חוויה לילית מעניינת, גם אם לא סקסית.



3. האחים הכימיים, Chemical Brothers, בקליפ עם משחקים ויזואלים, לקטע Another World מתוך האלבום המדובר שלהם שיצא השנה.

4. קריבו הוציאו את אחד האלבומים המעניינים של השנה, אני פחות מתלהב ממנו, אבל כל מי שאוהב מוזיקת דאנס חצי אמורפית, מאד אהב. ועכשיו יש להם קליפ חדש לקטע שנקרא Sun. בקליפ חזון אופוקליפטי שבו נשים מבוגרות וצעירים רוקדים יחד.



5. עוד קליפ יפהפה פסיכדלי, שהוא יותר פוסט רוק, אבל עם פרפרים Glittering Blackness - Fall - 2



6. הפוסט הזה היה אמור להיות בכלל היפ-הופ-פופ אבל בסופו של דבר זה זרם בכלל לכיוון אחר. מכל הקליפים ומהשירים, זה כנראה הכי מעמיק והכי אפי, שיגרום לכם לחשוב (אני ממש מצטער שאני מאלץ אתם לבצע פעולה כזו בחום הזה, אבל זה שווה) . להקת WU LYF שזה ראשי תיבות של World Unite/Lucifer Youth Foundation (לא יודע מה יש לכל-כך הרבה מוסיקאים עם לוציפר הזה) וגם של What Up/Loving Young Females בקליפ הישרדות לשיר עם השם הכי ארוך שאני נתקלתי בו בחיי I Got Dem Wu Wu Busted Teef Spitting It Concrete Like The Golden Sun God (בקליפ קטעי אלימות, למרות הסוף הטוב שלו - ראו הוזהרתם)



7. ולסיום, להרפיה מלאה של המוח בחום הנורא הזה: Kasper Bjørke: Heaven עם המילים המרגיעות:
Smell of you baby, my senses, My senses be praised Kissing and running, Kissing and running away Nothing will harm you, Nothing will stand in your way


שתהיה לכם פרימיום של שבת !

יום חמישי, 29 ביולי 2010

בועז בנאי - מרוב אהבה שותק



כמו גבר טיפוסי גם אני שכחתי את ט"ו באב, אבל עדיף מאוחר.... אני מת על השיר הזה בביצוע המקורי של יוסי בנאי, שכתב את המילים ללחן של מתי כספי (או להיפך - סביר יותר להניח שהמילים של יוסי בנאי הולחנו ע"י מתי כספי). במקרה שמעתי אותו היום במקום הראשון במצעד העלאק רישמי של ישראל. תענוג ! אני מרוב אהבה ליוסי בנאי שותק. כל הכבוד לדוד טסה שתפר לשיר חליפה חדשה, כך שהוא נשמע ממש מעכשיו.

יום שלישי, 27 ביולי 2010

מדורת השבט - Arcade Fire



ארקייד פייר היא כיום ללא ספק אחת מחמשת הלהקות הטובות ביותר שפועלות בעולם, ולא שמישהו יכול להצביע על ארבע הלהקות האחרות ברשימה הלא קיימת הזאת. לקח קצת זמן עד שהם קיבלנו הכרה, אלבום הבכורה Funeral יצא בשנת 2004, אלבום שנחשב בעיני רבים כאלבום הבכורה הטוב ביותר של העשור הקודם, אך מטח המועמדויות לפרסים הגיע רק בשנת 2006, ביניהם מועמדויות וזכיות גם לגראמי, לג'ונו הקנדי, ולבריט פרס (בעיה שלהם שהם לא מצאו לזה מילה יותר מתאימה, לפרס הזה, הבריטים האלה, פרררבבב..). יותר משש שנים מצאת אלבום הבכורה, ואחרי שלושה אלבומים, כולל Neon Bible השנוי במחלוקת, אפשר לומר בודאות שיש כאן להקה שיודעת לעשות מוסיקה. זה לא כזה טרווילי שאחרי שלוש שנים הם עדין מצליחים לעשות אלבום רלוונטי. זה בוודאי לא טרווילי שיש צפיה לאלבום, כשיש כל-כך הרבה מוסיקה זמינה.

היום כשהייתי עם הילדים בבריכה, זה היכה בי שוב, התחושה הזו של הבורגנות. רק אתמול הייתי צעיר חסר כל, אבל עם חיות (ויטאליות) בלתי נדליית, אפילו הייתי אומר עולה על גדותיה (ולא אכחיש ואומר, שלמרות זאת לא תמיד הייתי מאושר), והנה עכשיו אני מלא לוגיסטיקה ודאגות. אלה כבר לא החיים שלי, אלא של הילד החמוד הזה (במקרה הוא העורך הראשי של הבלוג) שאני מעיף למעלה בבריכה, ותופס אותו חזרה: הוא צוחק, הוא כועס, הוא בוכה, הוא נרטב, הוא מתלהב מכדור, הוא מצפה לאמא שתחזור, ואני כאן בשביל לעזור לו שלא יטבע. האלבום של The Suburbs של ארקייד פייר מנגן בדיוק על התחושה הזו שאני חווה אותה יום-יום ושעה-שעה: בשיר "אדם מודרני" הם שרים: "אומרים שאנחנו הנבחרים, אבל אנחנו מבוזבזים", בשיר Wasted Hours הם שרים על כל שעות הבהייה המבוזבזות בילדות.

מבחינה מוסיקלית The Suburbs הוא האלבום הכי מוסיקלי שלהם, למרות שהוא אלבום קונספט, ולמילים כמובן יש חשיבות רבה ומומלץ לקרוא אותן. שיר הנושא נשמע כל-כך מוריסי, רק שיש בו משפטים: "עכשיו אתה מבין למה אני רוצה ילדה כשאני עדין צעיר, לפני שהנזק נעשה. אבל אם זה יותר מידי, אם זה יותר מידי לבקש, אז שיהיה בן". האלבום מדבר על אנשי עסקים ששותים את הדם, ילדות אבודה בפרברים, בשיר Rococ הם בוכים על הילדים המאולפים, אני מנחש ש-Empty Room הוא שיר של עוזרת הבית (בגלל הצרפתית בסוף), והשיר אומר "בחדר ריק אני יכולה להיות עצמי" (באופן אישי אני ממש לא יודע איפה "עצמי" שלי נמצא, אם בכלל). השיר"עיר ללא ילדים" נפתח במלים "בקיץ ששברתי את ידי, חיכיתי למכתבך, עכשיו אין לי יותר רגשות אליך, עכשיו אני מכיר אותך טוב יותר". עד כאן בעיקר זעם, ואז בשיר השביעי (מתוך 16!) יש כבר שינוי Half Light הוא שיר על חווית ילדות חלומית, שבה "הרגשנו חופשים" - כשקוראים את המילים, זה השיר היפה ביותר באלבום. לשיר הזה יש גם חלק שני שמתאר את התנפצות החלום, בנפילות הבורסה האמריקאית - משהו כמו משיח לא בא ולא מטלפן. העניין של המוסיקה מתפתח גם בליריקה בשיר Suburban War הם שרים: "עכשיו המוסיקה מפלגת אותנו לשבטים ". זה ממשיך כך הלאה והלאה, אני חייב לומר שאין כאן בשבילי אפילו חצי נחמה. זה אלבום יפה אבל הוא לא עוזר להתמודד עם הנושא. יכול להיות שאני אקח חופשה ולא אחשוב על המחר לכמה ימים? רגע ! כמה זה יעלה?

כדי לתת לאלבום סאונד "חם" הוא הודפס בתקליטי וניל והומר חזרה לפורמט דיגיטלי, כך שגם בקומפקט-דיסקים זה כאילו מתקליט וניל. לטעמי זה מהלך מיותר לגמריי, כי מי בכלל מאזין לקומפקט-דיסק או לקבצים דיגיטלים במערכת ראויה, וזה גם לא עובד ! יש תחושה קלה של חיץ בסאונד, כאילו מאזינים מעבר למבברנה שקופה ובלתי נגישה. סתם חבל, אפשר היה לשמוע צליל יותר מדיוק ורחב, ובמקום זה ..כבר הסברתי מה אני מרגיש.

Arcade Fire - Half Light I



להאזנה לעוד שירים מהאלבום

וממש במקרה אני מקשיב לאחרונה לחידוש יפהפה של קלסיקו לשיר של ארקייד פייר :
Calexico-Ocean Of Noise


The Like

טוב שאין בפייסבוק כוכבים כמו בדה-מרקר, וטוב שיש Like, כי זה ממצא לפעמים משהו שאי-אפשר לברבר במילים. The Like היתה יכולה להיות אחת מלהקות הסיקסטיז הכי טובות, שאף פעם לא היתה. אבל האמת שיש להן גם טאץ' אינדי נחמד מאד, ובכלל אני אהבתי את השירים שלהן בסדר הבא (דווקא האחרון הוא הלהיטי):

The Like - Trouble in Paradise

The Like - Wave That Never Break

The Like -Relaese Me


יום שני, 26 ביולי 2010

גזור ושמור: Cut Copy חדש !


Cut Copy היתה אחת הלהקות שהעלו את אוסטרליה על מפת המוסיקה, עם סוג של דיסקו אינדי, נו אתם מכירים את ההשוואות: ניו-אורדר וכאלה, ועכשיו יש להם שיר חדש שלקח לי קצת זמן להתלהב ממנו, הוא יותר ביטלסי, פסיכדלי הרמוניות כזה:

יום שבת, 24 ביולי 2010

הופעה: קאקי קינג ותמר אייזנמן - יצאנו רעבים




ביום שישי ישנתי אצל ההורים שלי באזור המרכז, מה שאיפשר לי לאכול ארוחת צהרים של אמא. זה ממש בנאלי, אבל שניצל ופסטה של אמא - השילוב הזה של איטליה ווינה הוא כנראה הכי ישראלי בעולם- אכלתי שתי מנות ! לכן, כשחזרתי ב-2:00 לפנות בוקר, מההופעה של קאקי קינג ותמר אייזנמן, ויתרתי על הסלט מיונז (גם של אמא) והלכתי לישון רעב. זה גם מסכם את ההרגשה שלי לגבי ההופעה, וצריך להודות שזו היתה יותר הופעה של אייזנמן מאשר של קינג. קאקי קינג היא גיטריסטית מעולה, וסגנון הנגינה הג'אזי שלה הזכיר לי את Pat Metheny , וכל המשחקים שלה עם הגיטרה החשמלית האופקית (שהיא ניגנה עליה על כיסא) , והאפקטים וההידהודים, הזכירו לי את הגיטרה של ג'ימי פייג' מלד זפלין. לפני שאני עובר לסכין ולמזלג, אז צריך לומר שהיתה הופעה כייפית וגרובית, ונראה שהקהל שבא מאד נהנה. הבעיה היחידה עם קאקי קינג, הוא לא עם השם שלה, זו רק הסחת דעת (היא התחילה את ההופעה בהומור עצמי ואמרה: Welcome the shit king !), אלא ברפרטואר הדל שלה. היא יודעת לנגן ממש מצויין, כמו שמחמיא לה דייב גרוהל, אבל אין לה כל-כך מה לנגן. זו גם ההרגשה כשמקשיבים לאלבומים שלה - חסר שם קצת יותר תוכן. כל ההופעה שלה, נטו עם גיטרה, ארכה 45 דקות. בשני השירים המצויינים (עם מילים) שהיא ביצעה, ליוו אותה להקתה של תמר אייזנמן.
כדי לפצות על העובדה שהיא הגיעה רק עם גיטרה, היה גם ג'ם סשן ארוך לתוך הלילה, שוב עם תמר אייזנמן ולהקתה. בסה"כ היה מוצלח, נראה שקאקי קינג באה להנות ולא לעבוד, היא היתה מאד חמודה, אייזנמן הופיעה עם שירים חדשים מתוך אלבום שבדרך, היתה אוירה בייתית, ואפילו התפתח הווי. לפחות שניים משיתופי הפעולה עם אייזנמן היו נפלאים (ולאו דווקא זה המתואר להלן): לקראת הסוף קאקי קינג עלתה על התופים כדי להשוויץ שהיא יודעת לתופף, ואייזנמן נתנה בגיטרה ( בלי אף אחד נוסף מהלהקה) מה שהלהיב את הקהל - לא בגלל שהן ניגנו כל-כך טוב, אלא בגלל הסבבה, והאחווה הנשית. בכלל זו היתה הופעת רוק מאד נשית. אבל כל-כך רציתי שהיא תשיר עוד שיר עם מילים, או שתנגן עוד משהו מקורי שלה עם הגיטרה, ואז שוב עלתה הלהקה, ושוב היא לקחה את הגיטרה החשמלית, והם התחילו לנגן, אלא שתמר אייזנמן במחווה שובבה דיגדגה לה ופרטה לה על המיתרים (מה שמיד הזכיר לי את כמות הלסביות שהיו בקהל) ושוב היא לא ממש ניגנה- ושוב יצאנו רעבים.
באמצע ההופעה היא סיפרה שהיא בילתה בחוף בת"א, ושהיא שחתה מאד רחוק בים, ושהדרך חזרה, בשחיה, היתה מאד מעייפת, ושהידיים שלה מאד כואבות - אולי בגלל זה, היא לא ניגנה הרבה? היא היתה כל-כך חמודה שסחלנו לה. היא גם אמרה שהיא לא מבינה איך אנשים בני 40 משחקים כל-כך ברצינות מטקות על החוף? ושהיא לא מבינה בכלל מה המטרה של המשחק הזה? האם השחקנים משחקים יחד, או שמא אחד נגד השני? רציתי לומר לה שזה מסמל את הקונפליקט במזרח התיכון, אבל הייתי רחוק מידי.

יום חמישי, 22 ביולי 2010

נבדק ונמצא פרימיום - ילד שמש אוהו !



השבוע היו כאן המון שירים חדשים ומעולים שכל אחד מהם היה איזה שיא, אז כדי לא להעמיס יותר מידי, הפעם בנבדק ונמצא פרימיום רק כמה מטעמים קטנים לקיץ הנפלא הזה:

1. למעלה בשיר ובריקוד Benjamin Biolay הוא מפיק, מוזיקאי, אומן וזה קטע ממש כייפי ונחמד שנקרא "Padam”, שיעלה לכם חיוך ויוריד את החום.

2. האלבום של Kele הסולן של בלוק פארטי שהופק ע"י הדי-ג'יי XXXCHANGE ממש שווה, ועכשיו יש וידאו חדש לשיר שנשמע הכי בלוק פארטי שבעולם.




3. רציתי לשים לכם את ג'ק וואייט מנגן את Mother's Nature Son של הביטלס בבית הלבן, במסגרת מופע של פול מקרטני מול הנשיא החייזר, אובמה. אבל אי-אפשר להשיג את זה. בעצם מצאתי ! הנה זה:



Watch the full episode. See more In Performance at The White House.

4. וגם טיזר להופעה של ארקייד פייר במדיסון סוור גארדן, ניו-יורק ה-5 לאוגוסט. הופעה שתשודר גם בלייב יוטיוב. למי שמעוניין בכמה שירים מתוך האלבום החדש שלהם שעומד לצאת - אפשר לשמוע : כאן !



5. ולסיום, וידאו לשיר של Broken Social Scene שמתעד את ההפגנות נגד הG-20 שאין לי מושג באמת למה? מה יש לשמאלנים נגד שיגשוג כלכלי? מה יש להם נגד ארה"ב? ועוד עכשיו עם אובמה ופול מקרטני ואחרי שג'ק וואייט שר לו שהוא ילד שמש. בלי קשר לפוליטיקה אחלה אלבום יצא להם השנה, וגם השיר Meet Me in The Basement מוכיח ש-2010 תיזכר כאחת משנות הפרימיום של המוזיקה אבר.



תבדקו את שאר הדברים שהיו כאן השבוע, שווה !

שתהיה לכם פרימיום של שבת !

יום רביעי, 21 ביולי 2010

שבעת מדורי תיכון


בסרט הקאלט "סודי ביותר" כאשר מענים את הגיבור הראשי במלקות שוט, הוא מתעלף וחולם שהוא שוב בתיכון, מה רבה שמחתו כאשר הוא מתעורר מהסיוט הזה. התיכון יכול להיות סיוט של לימודים, סיוט מבחינה חברתית ויכול להיות סיוט מבחינה נפשית (אתם יודעים: מי אני? מה אני? מה אני שווה? וכל זה), אבל הוא יכול להיות גם תקופה מאושרת, אם יש לך מספיק חברים, בילויים, חברה (או שתי חברות תאומות) ואם אתה מכין את השיעורים ומקבל ציונים לא רעים בבחינות, ובעיקר לוקח את הכל בקלות ועושה משהו בעל משמעות כמו הדרכות בצופים, הקאות במסיבות או משהו כזה.
כל הפיטפוט הזה הוא הקדמה לשיר הבא של School of Seven Bells. הם שלישיה המורכבת משתי תאומות, אלחנדרה וקלאודיה דאזה, ומגברבר אחד: בנג'מין קורטיס - מלהקת The Secret Machines . הם אמריקאים, והשם הנפלא של הלהקה הוא על שם בית-ספר אגדי לכייסות אשר בדרום אמריקה. רוצים ללמוד בבית-ספר כזה? (היה על זה פעם מערכון של שייקה אופיר)


School of Seven Bells - Windstorm

ים להחלפה




<a href="http://seaexchange.bandcamp.com/album/strobos-ep">Amarind Sashes by Sea Exchange</a>

[תודה לאביעד] בדיוק היום בבוקר הקשבתי ל-Surfer Blood ואז גיליתי אצל אביעד עוד להקת גארז' אמריקאית, הפעם מסן פרנסיסקו, מה שעושה את זה לא פחות קרוב לים. גם כאן הגיטרות שוגייזינג והפופ דרים מתערבבים יחד. זה ה-EP השלישי שלהם, והם משנים את שמם ממש עכשיו מ-Sea Change ל- Collider. למעלה האי.פי האחרון והמוצלח להנהתכם. מומלץ להקשיב מתחת למים - בחום !

יום שלישי, 20 ביולי 2010

הולי מירנדה


הניו-יורק טיימס משווים את הולי מירנדה לפייסט, נורה ג'ונס וקאט פאוור, היא מברוקלין, ויש לי שיר אחד ממש שווה. את השיר הזה חידש גם פיטר סילברמן מהאנטלרס, אם זה משכנע אתכם יותר

Holly Miranda - Waves
Peter Silberman (The Antlers) - Waves

וכאן יש גם גירסת סנדביץ' בייתית

Holly Miranda makes "Waves" .

יום שני, 19 ביולי 2010

החוף הכי טוב - כל הקיץ



לפני כל הירידות, השיר הזה פרימיום (!) אחרת הוא לא היה פה. דילגתי עליו בפעם הראשונה שראיתי אותו כי Best Coast למרות שמם, נשמעים Low Fi מתעצל, ולא גרובי בכלל, ו-Kid Cudi אמנם ראפר מוכשר, אבל לא מביא אותה בשירים מי יודע מה, מאז Day & Night אבל בשיר הזה שהוא שיתוף פעולה יחד עם Rostam Batmanglij הכל נשמע נפלא. כאילו שבסט קוסטס הביאו את השיר, קיד קודי את הפאן ורוסטמן הקלידן של וומפייר ויקאנד הביא את השם הכי ארוך. יש אנשים שמשתגעים על הקליפ הזה. לגבי האלבום החדש של Best Coast - יש בו כמה שירים לא רעים בכלל, ושווה לנסות.


יום ראשון, 18 ביולי 2010

Cloud Cult - רודפי אור



Cloud Cult באלבום חדש ומומלץ שנקרא Light Chasers. הם ממניאפוליס, מיניסוטה ארה"ב, והם עושים מוסיקה בסגנון שנקרא: בארוק-פופ או בארוק רוק. הם מוציאים אלבום, בערך כל שנה - וזה העשירי שלהם. Light Chasers מלא בכלי מיתר (צ'לו וכינור), ביטים אלקטרונים, ורוק מתקדם. הם מנסים לעשות את זה אקספרימנטלי ויוצא להם קליט, הם מנסים לעשות את זה אומנותי ויוצא להם בידורי, הם מנסים לעשות את זה בומבסטי ויוצא להם בייתי. הקול של קיירג מינואה נשמע תיאטרלי, אופראי וגם גבוה ודקיק כמו כל זמרי האינדי הצעירים. האלבום כולו מהווה משהו כמו יצירה שלמה שאפשר להקשיב לה במלואה. השיר הבא 'לרוץ עם זאבים' שהוא הכי להיטי , היה מועמד רציני לשיר השבוע:

Cloud Cults - Running With the Wolves

יום שבת, 17 ביולי 2010

ארץ הדיבורים - Swift Coin

כן, כן הם חזרו עם סינגל חדש ונפלא ! Land of Talk, אשר ממונטריאול קנדה. אני אוהב מוסיקה מקנדה, ואת השיר Some Are Lakes שלהם, אני מסווג כאחד משירי הרוקנרול האוהבים עלי בכל הזמנים. הם לקראת אלבום חדש, ואתם יכולים גם להוריד (למטה), וגם להקשיב לשיר החדש שלהם Swift Coin. שימו לב לגיטרות הנהדרות.


Land of Talk - Swift Coin


יום חמישי, 15 ביולי 2010

נבדק ונמצא פרימיום - רדיפה

The Mynabirds - Let The Record Go from Saddle Creek on Vimeo.

רק היום בבוקר חשבתי ש'אין לי מה לשמוע', אבל מאז שמעתי לפחות שלושה שירים חדשים ויפים
שיופיעו כאן בשבוע הבא. בינתיים קבלו את נבדק ונמצא פרימיום עם מבחר קליפים ושירים משגעים של יבול האתמול:

1. ברוקנרול בד"כ השילוב של המילים והמנגינה שווה יותר מאשר כל חלק בנפרד. יש מקרים שבהם השילוב של הוידאו קליפ יחד עם המילים והמנגינה עושים את הכל לשווה בכלל. למעלה Mynabirds בשיר Let The Record Go, אל תוותרו על סצינת העוגה.

2. עוד וידאו מוזר שעושה את השיר לשווה יותר:Archie Bronson Outfit - Hoola - אז לזה מתכוונים שאומרים: מוח כחול?




3. קניה ווסט בוידאו לשיר החדש Power שהיה כבר פה, לא מזמן. קליפ מעניין ביותר




4. עכשיו כשמקשיבים לוידאו החדש של She & Him, לשיר Thieves, אני לא יודע מדוע ירדתי עליה מלכתחילה עם האלבום הזה, זה נשמע ממש יפה. אבל אולי זה רק השיר הזה?




5. מי שצריך הוכחה לכך שהאלבום של Tokyo Police Club הוא הרוקלנרול הכי טוב שאפשר למצוא היום, אז הנה הם בשיר, אפילו לא הכי גדול באלבום: Wait Up. גם הוידאו חמוד.

יום רביעי, 14 ביולי 2010

Big Boi - ילד גדול



Big Boi - Follow Us ft. Vonnegutt

ביג בוי, הראפר והחצי של Outkast, הוא כבר ילד גדול שמוציא אלבום סולו חדש ומעולה, מלא אורחים ! OutKast עשו להיפ-הופ מה שפרינס עשה ל-Fאנק, הם הפכו אותו לאקלקטי, דינמי, מפתיע ועתידני. האלבום Speakerboxxx/The Love Below הימם אותי בטירוף שלו, בנסיוניות המוסיקלית שנשמעת למרות הכל, בסופו של דבר, קליטה. כבר האלבום ההוא היה למעשה אלבום כפול, שמכיל שני אלבומי סולו של כל אחד מחברי הצמד בנפרד, ואם להודות על האמת, אז הדיסק של André 3000 היה אהוב עלי יותר. מאז הם הוציאו את Idlewild שלא עשה יותר מיד רושם על אף-אחד. עבר קצת זמן, משנת 2003 ולכן היה נעים במיוחד לגלות ש-Big Boi לא מאכזב ונותן אלבום שהוא גם מעודכן לצליל של ג'נל מונה, וגם שומר על הרוח הגאונית של Outkast. בתור אחד שהיפ-הופ הוא לא בדיוק כוס התה שלו (לא שאני יודע מהי כוס התה שלי), אני יכול לומר שאין כאן כמעט אף שיר שאני לא אוהב, ושהאלבום הזה הוא חגיגה.

למעלה השיר הכי צ'יזי באלבום, וכאן הלהיט הכי טוב מתוכו.

יום שלישי, 13 ביולי 2010

רדיו AM/FM - צ'ק צ'ק צ'ק




להקת (!!!) המכונה גם Chk chk chk כדי שאפשר יהיה איכשהו לג'לגל אותה, בקליפ חדש וצבעוני לשיר AM/FM לקראת אלבום חדש. השילוב בין השיר לקליפ נשמע מעניין.

יום ראשון, 11 ביולי 2010

פסקול המונדיאל 4: רדיו אפריקה

Ali Farka Toure & Toumani -Sabu Yerkoy

חשבתי שאני אכתוב יותר פוסטים על המונדיאל הזה. מעניין מי ינצח היום בגמר. אני רוצה מאד שהולנד, ואני הולך לשתות לכבוד זה. כל מונדיאל, וזה במיוחד הוא חגיגה, הכדורגל הוא העיקר, אבל מה שהופך מונדיאל למונדיאל זה המסביב, ובמונדיאל הזה דרום אפריקה שיחקה אותה. הצרה היא שמחר בבוקר הם צריכים לחזור למציאות קשה של עוני, רעב ו-50 מקרי רצח ביום. משום מה התקשורת העולמית לא מדברת על זה. יכול להיות שבעידן שלנו, עידן האינטרנט שהוא בעיקר עידן של כתיבה ולא של תמונות, נתתחיל לראות דברים קצת יתר ברמת המיקרו וקצת פחות ברמת המאקרו כמו הטלוויזיה. מבחינת התקשורת היום, באפריקה יש דמוקרטיה וחופש והכל קול. לעומת זאת כשהיה אפרטהייד היו שם רק חדשות רעות ברדיו אפריקה.

שלושת השירים שכאן חדשים, ונראים לי מתאימים לגמריי לסיום המונדיאל: למעלה עלי פרקה זוכה הגרמי בסינגל שני מתוך אלבום שיקרא 'Ali and Toumani'. למי שחסר לו "מדינה" באות מ' במשחק "ארץ-עיר" אז מאלי היא ארצו.

למטה Chiddy Bang ראפר מפילדלפיה בסיבוב מלא נקיפות מצפון בכפרים באפריקה. השיר גם כן מעולה.


Chiddy Bang - Sooner Or Later

ולסיום אופטימי Janka Nabay בסינגל חדש שנקרא Ah Mufan , שאין לי מושג מה זה אומר, אבל זה נשמע כמו: "אני יושב כאן על שפת האגם שותה לי את הטאקילה שלי, מצידי שתי בחורות ובכלל לא רע לי".

יום שבת, 10 ביולי 2010

בוא בלתי מוכן- Isobel Campbell & Mark Lanegan


[תודה ל-אורית@] השיר הזה היה מועמד לשיר השבוע. Isobel Cambell מבל אנד סבסטיאן באלבום קאברים חדש יחד עם Mark Lanegan ( סולסייברס, גאטר טווינז, סקרימינג טריז, קווינס אוף דה סטון אייג'). קראתי שזה אלבום עם עליות וירידות, הקטע הזה מעולה.

Isobel Campbell & Mark Lanegan - Come Undone

יום שישי, 9 ביולי 2010

נבדק ונמצא פרימיום - מורל !




ארבעה שבועות עברו מאז שנפצעתי בנפילה מהאופנים. הפצעים עוד לא לגמרי הגלידו, אבל היום אפשר היה כבר לשוב ולרכב. בעמק השלום קבוצות של קייטנות עושות בשבע בבוקר מורל: "מי אנחנו ? שבט שחר! מה אנחנו רוצים? להבהיל את החרקים! מורל! מורל! מורל! ". בדרך למעלה, לפארק רמות מנשה, הרגשתי שיצא לי האויר בגלגל. עצרתי, לנפח אותו. הונטיל הצרפתי (יש סוג כזה) עשה קולות של קשה להשגה. הצרפתים חייבים להכניס את הגורם האנושי לכל דבר: צריך להבריג אותו, צריך לכוון אותו, וזה לא תמיד מצליח. במקום לנפח יצא כל האויר והונטיל התעקם. אישה עם כלב צעדה בשביל ושאלה אותי אם אני מסתדר, הסברתי לה את המצב, והיא אמרה שהיא רואה שהיא לא יכולה לעזור לי, אז עניתי לה: "את עוזרת למורל", והיא נשארה עד שהבעיה נפתרה.

אנחנו נוטים לזלזל בנצחון הרוח, בעולם הריאלי -קפיטליסטי שאנחנו חיים בו, הכל מושתת על יעילות. עכשיו יש לנו את המונדיאל, ומהו משחק כדורגל אם לא נצחון הרוח בשילוב של ריאליות ויעילות? הרי עם כל זה שהכדור קופצני, והגולים תמיד נכנסים במקרה, בסופו של דבר מי שיש לו גם את היכולת וגם את שאר הרוח - מנצח! גרמניה במידה רבה היא הסיפור של המונדיאל הזה, כי הפעם הניגוד לעבר היא ניצחה משחקים בזכות המורל, ולמרות שהיתה אנדרדוג. אני מקווה שהולנד, שכל מה שהיא הביאה למונדיאל הזה הוא מורל, תקח את הגביע, בסופו של דבר: מורל! מורל! מורל!

הפעם בנבדק ונמצא פרימיום, נמשיך את קו של ההופעות שהיו כאן השבוע, עם קליפים שעושים הרגשה של מסיבה:

1. למעלה Hey Marseilles בקליפ שהוא כולו מורל! מסע עם החבר'ה ביאכטה לריו - הקליפ מוקדש לברזיל, הקבוצה שהתפרקה לה יחדיו, במונדיאל.

2. Rusko עם Amber Coffman בקליפ שהוא כולו מסיבה לשיר Hold On




3. המסיבה רק התחילה, למי שמעדיף אינדי-דיסקו Fang Island יתנו לכם בראש עם Careful Crossers




שתהיה לכם פרימיום של שבת ! עם הרבה מורל!

יום רביעי, 7 ביולי 2010

Radiohead - Glastonbury 2003 - הופעה מלאה



אנחנו ממשיכים את פסטיבל ההופעות שהיו כאן השבוע, הפעם בהופעה מלאה ומרהיבה, באיכות מעולה של רדיוהאד משנת 2003, שהתגלתה השבוע דרך עונג שבת. היחס שלי לרדיוהאד בלתי בשל. אני לא מתמצא בניינטיז באופן כללי, ואני די מצפה לרטרו ניינטיז שצפוי בעשור הקרוב, לפחות בשביל להדביק את החומר (למרות שרטרו, כמו שאתם יודעים, תמיד מנגן על אותו רגש נוסטלגיה, סטריאוטיפי ודביק), לכן ההקשבה שלי להופעה של רדיוהאד היא די בתולית. אני הרבה פעמים מקנא באנשים שלא מכירים אלבום מעולה שאני כבר טחנתי, כי יש להם את הזכות לחוות חוויה ראשונית. הפעם אני מקנא בעצמי. רדיוהאד נשמעים לי בפעם הראשונה ממש מעולים. מה אני אגיד לכם: יש להם עתיד ללהקה הזאת, או בעצם עבר. הם התפרקו כבר?

יום שלישי, 6 ביולי 2010

Glastonbury - Florence, Foals, The National

Florence והמכונה בשיר האהוב עלי כל-כך Dog Days Are Over



להקת Foals מנגנים את Miami






וגם The National עם השיר Anyone's Ghost איזה כיף.



אם מעניין אתכם, קצת לדעת איך האוירה שם, אז יש קליפ גם על זה.

יום שני, 5 ביולי 2010

Glastonbury - kele Groove Armada



עוד שתי הופעות מעולות מפסטיבל גלסטונברי : Kele עם השיר Tenderoni מתוך אלבום הסולו המצויין שלו, וגרוב ארמאדה שרק אני כנראה מתלהב מהאלבום המצויין שהם הוציאו השנה. בקליפ תוכלו לראות אותם מבצעים את הלהיט הותיק My Friends, כי ככה זה חברים אמיתים - הם מנחמים אותך כשאתה מבואס. שיר יפה, וגם אני אוהב את הקטע של התלבושת.

יום ראשון, 4 ביולי 2010

Glastonbury 2010 - גיטרות חשמליות קלאסיות


לא רק מונדיאל יש בקיץ הזה. למעשה המונדיאל מתקיים כשאצלנו קיץ, אבל שם בדרום אפריקה חורף וקר. כיוון שטלויזיה לא מעבירה טמפרטורה (וגם לא ריח למזלנו) אנחנו יכולים רק לדמיין את הקור ולהנות. על כל פנים, בחצי הצפוני של כדה"א קיץ, וישנם הופעות קיץ ופסטיבלי קיץ, אחד המוכרים ביותר הוא Glastonbury, והשבוע יוקדש להופעות גדולות ממנו, להנהתכם:
נתחיל עם שתי קלאסיקות רוק, שמנוגנות ע"י הגיטריסטים המקורים ועם סולנים אחרים, הראשונה Where The Streets Have No Name מבוצעת ע"י להקת Muse שמארחת את The Edge שבא לתת את שלו. השניה של גאנז אנד רוזס, Sweet Child of Mine שמנוגן ע"י סלאש ומושר ע"י Myless Kenndy. נכון שהביצועים המקורים, במקור, היו יותר טובים, אבל היום לשמוע את U2 מנגנים זה די מבאס, שלא לדבר על גאנז, ודווקא הצורה הזאת של ביצוע השיר שומר על איזושהיא רעננות טובה.



ואם כבר גיטרות, קבלו כבונוס את Muse מבצעים את היסטריה. עם כמות הקהל שיש שם, זו באמת היסטריה.

יום שישי, 2 ביולי 2010

שליט ללא שליטה




אני לא יודע למה אני הולך להסתבך עם לומר דברים שאינם פופלרים, ועוד בבלוג שמוקדש כולו למוסיקה, אבל אני כותב את השורות האלה רק כי איכפת לי. אני נגד שחרור של הרוצחים במלון "פארק" בליל הסדר, ורוצחים בקפה "מומנט" ובקפה "הלל" בירושלים. אני נגד שיחרור רוצחים בכלל, אבל בתמורה לשחרור גלעד שליט (או שבויים אחרים שעוד יהיו) אפשר להעמיד ערך מול ערך ולשקול. אני חושב שהחלטת הממשלה (הנוכחית) לאפשר שחרור של 1000 (!!!) אסירים פלשתנאים שמתוכם יותר מ-100 מחבלים שהיו מעורבים בהריגתם של יותר מ-600 ישראלים בתמורה לגלעד שליטה (כפי שפורסם השבוע) היא שערורייתית בפני עצמה. זה שהחמאס אינו מסכים להצעה זו, מראה שהוא לא רוצה באמת עיסקה, ושיש לו זמן. דבר נוסף ברור, שיום אחרי שגלעד שליט ישוחרר מהשבי, יעשו מאמצים בלתי אנושים מצד אוייבנו לחטוף ישראלים נוספים (לאו דווקא חיילים). אין צורך כבר לציין ש-1000 אסירים שעסקו בטרור יחזרו לעסוק בטרור, ונשאלת השאלה, מה אפשר עוד לעשות?

אני מאד מזדהה עם סבלה של משפחת שליט ועם סיבלו של גלעד שליט באופן אישי. ההסכם הבלתי כתוב בין כל מדינה, ובמיוחד שלנו, לבין אזרחיה הוא שאזרחיה יגנו על עצמם על-ידי שירות בצבא. כשאדם מתגייס לצבא (ואני בכוונה לא כותב ילד, או בנים או כל מיני קונטציות לא נכונות), הוא צריך להיות נכון להיהרג בהגנה על אזרחי המדינה האחרים. בתמורה צריכים שליטי המדינה הנבחרים, שמינו את מפקדי הצבא, לעשות כל שביכולתם כדי למנוע את מותם, ובמקרה שנשבה, חס וחלילה חייל או אזרח, המדינה חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לשחרר אותו. במקרה של גלעד שליט, אני חושב שהמדינה עשתה כל שביכולתה, והיא לא הצליחה. וזו לא הממשלה הראשונה שלא הצליחה, ולכן כיוון כל האש (אין לי מילה אחרת) על ביבי הוא לא הוגן. מבחן התוצאה הוא לא המבחן היחידי. אי-אפשר לשחרר את גלעד שליט כרגע. זה עצוב, זה קורע לב, זה אכזרי, זה לא הוגן אבל זה בלתי אפשרי, ולא בגלל הממשלה. אתם יכולים להאשים את החמאס, אם בא לכם, אבל זה לא ממש משנה את העובדה שהוא שם, ואי-אפשר לשחרר אותו, והמצב לא בשליטתנו. אני גם לא חושב שצריך להבין שכל מי שצועד עם משפחת שליט בהכרח מוכן לשחרור את כל הרוצחים האלה, אני מניח שכמוני וכמוכם גם הם מזדהים עם כאבם, עד כמה שאפשר. אני חושב שדבריו של סבו של גלעד שליט, שמפורסמים בכותרות הראשיות של העיתונים, מריחים יותר מידי כמו קמפיין מוכתב, והם גם מיותרים. ואם הקמפיין הכוחני (אין לי מילה אחרת) הזה יצליח, אז זה יהיה די עצוב לגלות שוב שרק בכוח ובהפיכת שולחנות אפשר להשיג כאן משהו.
למעלה קליפ ויראלי שיורד על נבחרת ישראל שלא עלתה למונדיאל. אני חושב שהוא מייצג את איך שאנחנו מתייחסים לכל הבעיות שלנו, וזה כולל: המשט, דוח גולדסטון וגם השבי של שליט. כולם אנטישמים רק שכחו לציין שתמיד ביבי אשם, הרי רק בשביל זה בחרנו בו לראשות הממשלה, הוא הכי מתאים להיות אשם בכל דבר, ולא כמו אולמרט הטפלון.

דרך-אגב, בינתיים כל הכוכבים של המונדיאל: רוני, קקה, רונלדו ואפילו מסי לא ממש הבריקו, נבחרות אנגליה, פורטוגל, ברזיל וארגנטינה עפו מהמונדיאל, ורק הולנד וגרמניה שהציגו נבחרות עם אופי עשו לכולם כדורגל נפלא, בלי כוכבים נוצצים, סתם עם שחקנים גדולים.

נבדק ונמצא פרימיום - חופש גדול !



בין אם היה לכם לילה לבן ובין אם אתם הולכים לים, המוסיקה שנבחרה לפוסט הזה היא במיוחד בשבילכם. כייפית, קצת רומנטית, קצת אוורירית וקצת חלמנית, שתעשה לכם הרגשה של חופש גדול:

1. מכונית פתוחה: השבוע הקשבתי יותר ויותר לאלבום של Band Of Horses, זה אלבום עם רוך אינסופי, רומנטי כמו שילוב של וילקו ואייר סופליי, ואני נופל בזה, כמו על ערימה של כותנה רכה שזה עתה נקטפה (חוויית ילדות שהיתה לי עת שהיו קוצרים את שדות הכותנה ליד בית הוריי). יש באלבום הזה גם קטעים שמזכירים, בלי לעשות מזה יותר מידי עניין, את הגל שהביאו הפלט פוקסס של קאנטרי משולב בהרמוניות קוליות. למעלה השיר שאני מחשיב כשיר הכי רומנטי בעולם שנקרא 'No One's Gonna Love You' , הפעם בחידוש של Cee Lo Green, די מחוויר לעומת המקור המצמית של Band Of Horses, אבל הקליפ כזה כייפי ויש בו זוג אוהבים, ציצים ותמימות, אז מה אפשר לבקש יותר מזה. הקליפ מתחיל באווירת בוני וקלייד, או תלמה ולואיז (אם תרצו) ואני לא אגלה לכם את הסוף - כדאי לכם לצפות.

2. שייט בסירה: קליפ חדש ל- El Guincho הספרדי הכפול שמביא לנו מוסיקת קלאב טרופית מתוך EP חדש בשם Piratas de Sudamérica, השיר והקליפ Hindou, נותן בדיוק את התחושה הנחוצה של חופשה.




3. חוף ים: עוד קליפ עם מנגינה חלומית, הפעם של להקת Lymbyc Systym אשר מאריזונה - זה פוסט רוק? זה שוגייז? זה קלאב? Shutter Release - עם קצת דימיון אפשר לעשות מכל האשפה שעל החוף, בתולת ים כוסית שאי-אפשר לגעת בה, ושלא יודעת לעשות טובות.




4. משוגעת אחת: אין לי מושג מי זאת הפסיכית הזאת שרוקדת על מכוניות עטופות בניר כסף עם כתר על הראש. כל מה שאני יודע שקוראים לקליפ t , וזה כנראה השיא הכי נמוך של אינפורמציה שאי-פעם הבאתי על משהו פה. השיר הפסיכודלי, דאנסי הזה, הוא גם כן קטע של אוירה טובה, וחופש בלי קצת בידור מהו? אם זה לא יצחיק אתכם, אתם לא נורמלים - לכו להיבדק, בבקשה.




5. ריקודים: התלנו ברומנטיקה, ונסיים ברומנטיקה. השיר לא גדול, העיבוד האייטיזי (או במקרה הזה יש לומר האיבוד האייטיזי) אפילו אותי קצת מעליב (כנציג המגזר), הדוגמנית לא כזאת סקסית, ובכל זאת The Dream, נשמע טוב. משהו בין קנייה ווסט לעניים ופרינס לעניים לר. קיילי (שהוא כבר במקור לעניים, ואין צורך להוסיף), כמה יכול להיות רע שילוב של שלושת הענקים האלה? לא רע בכלל.



גם אם אתם לא תלמידים:

שיהיה לכם פרימיום של חופש גדול !

פוסטים אחרונים וממש שווים !