לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 30 ביוני 2011

האלבומים החדשים - גליון מחצית 2011 !



חצי שנה חלפה עברה לה, מבלי שהרגשנו. בסך-הכל היה ממש כיף לא נורמלי. אולי לא נתקלנו בהרבה אלבומים שיהפכו בסופו של דבר לקלאסים, אבל מי אמר שזה מה שחשוב? בכל מקרה עוד מוקדם לסכם את השנה הזו, ועדיף להנות מהרגע ולקחת כל חודש בחודשו. ובכל-זאת, אלה אלבומים שהכי אהבתי בחצי של 2011 [לרוב אלבומים יש גם קישורים לדוגמיות- אפשר פשוט ללחוץ על שם האלבום ולהגיע לשיר]:

ינואר [קישור] -
James Blake - James Blake
Peter Bjorn & John -Gimme Some
Cut Copy - Zonoscope 
Beth Ditto - Deconstruction
Adelle - 21
פברואר [קישור] -
Bright Eyes -The People's Key
Gruff Rhys - Hotel Shampoo
Marianne Faithfull - Horses And High Heels
מרץ [קישור] -
Low - C'mon
Keren Ann - 101
Elbow - Build a Rocket Boys  
Glasvegas - Euphoric Hearbreak
Fleet Foxes - Helplessnes Blues
אפריל [קישור] -
Foo Fighters - Wasting Light
Robbie Robertson - How To Become Clairvoyant
Metronomy - The English Riviera
מאי [קישור] 
Freindly Fire - Pala
Eddie Vedder - Ukuelel
Bon Iver - Bon Iver
Arctic Monkeys  -Suck it and See
Kate Bush - Director's Cut
Handsome Furs - Sound Kapital
Ben Harper - Give It Till It's Gone
Digitalism - I Love You, Dude
Thurston Moore
יוני [למטה] -
Kaiser Chiefs – The Future is Medieval
D - White Denim
Blondie – Panic Girls

ואלה האלבומים החדשים של יוני 2011:



Kaiser Chiefs – The Future is Medieval הגימיק השיווקי הוא רק חלק אחד במשוואה של האלבום הזה. מדובר באלבום של "הרכב זאת בעצמך", יש 20 שירים שמתוכם אפשר לבחור 10 קטעים להורדה ישירות מהאינטרנט, וגם לעצב את העטיפה. אם נתעלם מכך לרגע, אז מדובר באלבום המושפע מכל הטוב של במוסיקה הבריטית כולל Pאנק, סקא וניו-וייב. יש בו שירים שלא היו מביישים את הספיישלס ואת בלר. אלבום שהוא אבן דרך ללהקת קייזר צ'יפס. למרות הפורמט השיווקי החדשני, שמתייחס לאלבום כאסופה לא אחידה של שירים, לי האלבום הזה דווקא מזכיר במידה רבה את Exile on Main Street של הרולינג סטונס, במובן הזה שיש בו הרבה מאד שירים שאף אחד מהם אינו להיט, אבל דווקא ביחד הם מהווים אלבום משובח. כצפוי: גדל בכל האזנה. השיר בפלייליסט: Cousin in The Bronx. ועוד שירים

D - White Denim עוד להקה עם איכויות וינטאג' כמו ה-Black Keys, אבל הרבה יותר מורכב. וואייט דנים עושים רוק שמערב בנוסף לבלוז ולאיכויות של סול מחוספס, גם מורכבויות של ג'אז ופרוג רוק. מבנה השירים אינו שגרתי, וברגעים מסויימים הם גם מזכירים את סטילי דן, את ג'תרו טול, ואולי גם כל להקה אחרת טובה משנות השיבעים. ובכל זאת כל בלוגי האינדי מתים עליהם, לך תבין..השיר בפלייליסט: River to Consider ועוד שיר, ועוד אחד.

Blondie – Panic Girls אין כאן את המהפכנות של Parallel Lines - אשר התיך את הפאנק הניו-יורקי עם הדיסקו שיק - אבל בתור אלבום של להקה בוגרת זה אלבום מאד מהנה. רוב השירים נשמעים ניו-וייב חביב, אבל ההפתעה האמיתית היא כמה שירי הרגאיי ולטינו שמהווים חלק אינטגרלי מהאלבום. לטעמי, נבחרו קאברים לשירים קצת שחוקים, אבל זה מה שנותן לאלבום הזה נופך שובב ושמח. לעומת זאת, השירים המקורים - אשר נכתבו ברובם ע"י דבי הארי - מכילים טקסטים שמעוררים הזדהות, והם בכלל לא רעים. השיר בפלייליסט: Love Doesn't Frighten Me ועוד שיר

Patrick Wolf – Lupercalia האמת היא שגם אני עייפתי מהפומפוזיות התיאטרלית של פטריק וולף, אבל כשקראתי את הביקורת של גל אוחובסקי בטיים-אאוט השתכנעתי לבדוק את האלבום הזה. לפטריק וולף קול שהוא קומבינציה של "דיויד בואי, מארק אלמונד, ניל האנון מהדיווין קומדי ורופוס ויינרייט". הבטחה שכזו לא משאירה יותר מידי אופציות, היא חייבת בסופו של דבר לקיים. הרבה גיי שיק, פסנתר, כינורות, דרמות ופופ ארט. גל אוחובסקי אומר שכל זה בגלל שיש לפטריק סוף-סוף חבר - לפעמים כל מה שהופך גבר לגבר זה פשוט לאבד את הבתולים [גם אצל סטרייטים]. השיר בפלייליסט House. ועוד אחד:



Brian Eno – Drums Between The Bells השאלה הראשונה שעולה היא: בשביל מה הוא צריך את זה? אח"כ כשמקשיבים לאלבום כפול בן 31 קטעים, נשאלת השאלה היותר חשובה: בשביל מה אני צריך את זה? הקשבתי לדיסק אחד, ולא התאכזבתי. זה אלבום קצת יותר ברור מהקודם שלו, עדין אמביינט, עדין מזכיר בכוונות מוסיקה קלאסית. צריך לפנות זמן לדבר הזה, ואין לי סבלנות. בראיין אינו לא מפשל, אבל כיוון שהוא אמר כל-כך הרבה, אף אחד כבר לא מתעניין. יכול להיות שלאלבום הזה יקשיבו בעתיד יותר מכל מה השלל של החודש הזה, בכל זאת בראין אינו.

Fucked Up – David Comes to Life יחסית טרי במערכת. אלבום אופרת רוק של להקה קנדית. מתאר את הרומן בין דיויד לורוניקה בזמן המלחמה. חזרה לימי אופרות הרוק [אפילו רוק כבד], חזרה לשנות השיבעים, הזמר צורח את כל השירים כיאה לרוק כבד. הקליפ של שיר ההיכרות בין דיויד לורוניקה הרג אותי. – אלבום מלהיב ! השיר בפלייליסט The Other Shoe ועוד שיר

Neil Young –A Treasure ניל יאנג היה אולי בשיאו אונו בשנות השמונים, הוא כבר אסף "ספר שירים" מכובד וענוג, אבל הוא היה הכי לא רלוונטי שבעולם. ההיפ-הופ, הניו-וייב, האינדי ורוק האצטדיונים דחקו אותו לקן זויות. בשנת 84-85 הוא יצא למסע הופעות עם להקה מוצלחת במיוחד, מזל שהוא הקליט את הכל, כי זה באמת אוצר. יש בו גם כמה שירים שלא נשמעו עד כה [איך בדיוק, אני לא מבין] אבל גם השירים המוכרים מבוצעים באיכות הגשה שאין טובה ממנה. השיר בפלייליסט: Nothing is Perfect.

Emmy The Great –Virtue אלבום פופ-פולק אינדי קליט, חמוד ודי טוב. מה שנקרא: ממתקים. לחובבי הז'אנר. אני חבבתי. השיר בפלייליסט: Dinosaur Sex

דפש מוד הרמיקסים 81-11 אלבום משולש מלא מלא בהמון רמיקסים שמאוררים את הצורה לשירים ומביאים אותם בעטיפה שלא פעם מחדשת ומפתיעה. לכל אוהבי דפש מוד זה די חובה. לכל השאר יגיעו חלק מהרמיקסים לאוזניכם בדרך כזו או אחרת - יהיה קשה להתחמק. הנה כמה שירים

אכזבות החודש
Peter Murphy – Ninth אביר האופל באלבום חדש ולא מזיק. בלי הברקות מיוחדות, אתם יודעים מה? לא עשה לי כלום.

Gomez - Whatever's on Your Mind אלבום חלש ללהקה האנגלית מסאות'פורט. בכל זאת יש בו שיר אחד טוב: Options


יום רביעי, 29 ביוני 2011

שיפוט מהיר: דפש מוד הרמיקסים

הנטייה המיידית שלי לאלבום רמיקסים של דפש מוד היא לרפרף. אני מאד אוהב אותם, אבל משתדל מאד לצרוך אותם במינונים נמוכים ככל האפשר, כדי שלא יצאו לי מכל החורים. ובכל זאת, מדובר באלבום משולש עם הרבה מאד רמיקיסים, מה שהופך את זה כבר לאירוע שאי-אפשר ממש להתעלם ממנו. אז בדקתי. באמת עולה מכל האלבום הזה ניחוח של תעשיית כסף שרוקדת עוד ועוד על הדמים [תרגעו, "דמים" בעברית זה כסף !]. יחד עם זאת, היומרה של האלבום הזה לעשות רמיקסים ששונים מהמקור, ואשר יוצרים דבר חדש, באמת עובדת, ומאוררת לנו את השירים, באופן שאפשר להנות מהם כאילו, אבל רק כאילו, אנחנו מקשיבים להם לראשונה.

הנה פרסנול ג'זס הופך משיר טכנו-רוק לדיסקו-סול:
Depeche Mode - Personal Jesus //Sie Medway-Smith Remix


והשיר הכי טוב לדעתי של דפש מוד. הוא משנת 1981, קצת נשכח [למרות שאין שיר נשכח של דפש מוד]. שיר שגם מסביר למה קראו לסגנון המוסיקלי הזה: ניו-וייב אלקטרוני, בתחילה.

Depeche Mode - Leave In Silence


והגירסה האמביינטית של השיר
Depeche Mode 2011 - Leave in Silence // Claro Intelecto Remix

יום שלישי, 28 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - ניקו קייס וניק קייב


ניקו קייס וניק קייב מחדשים את She's Not There של הזומביז, שיופיע בבכורה של הסדרה True Blood. הכיון המוסיקלי יזכיר לכם קצת את ניו-אורלינס,  והקליפ הזה שהולבש עליו, עוד יותר:




יום שני, 27 ביוני 2011

קליפ השבוע: Fucked Up - Queen of Hearts

הרג אותי הקליפ הזה. הלהקה הקנדית נקראת: Fucked Up [ואנחנו אוהבים קנדים !]. האלבום נקרא: David Comes To Life, והוא סוג של אופרת רוק-כבד/ פאנק. יש בו סיפור על זוג אוהבים  בשם: ורוניקה ודיויד. בסרטון רואים בית-ספר הזוי לאומניות, שבו המורה מכינה את התלמידים לסצינה שבה הם שרים את השיר Queens Of Hearts. הבנים מגלמים את דיויד, שזה עתה מכיר את ורוניקה, שאותה מגלמות הבנות. עוד בסצינה: המלחמה נמצאת באופק, ויש מתח באויר, והמורה מבקשת מהתלמידים להיכנס לדמויות. ואני שואל: מי היה רוצה לצאת מבית-ספר כזה לחופש הגדול ?

יום ראשון, 26 ביוני 2011

Wilco - חדש !



וילקו בשיר חדש וקיצבי. נשמע שגם להם יש משהו עם גיטרות מפזזות וצליל וינטאג'. קבלו לשיפוטכם:

Wilco - I Might by ListenBeforeYouBuy

יום שבת, 25 ביוני 2011

קאט קופי - העפנו את התקרה של הבארבי !!!

צולם ע"י נועה מגר [ויה מאקו]
הגעתי להופעה של Cut / Copy אחרי ההופעה המעולה והמרגשת של בריאן פרי. אם להופעה של בריאן פרי הגעתי מקווה לטוב, אבל מוכן לנורא מכל, אז להופעה של קאט-קופי כבר הגעתי עם ציפיות של: "מה כבר יכול להיות? מקסימום יהיה פנטסטי !" וזה אכן היה !!! העפנו את התקרה של הבארבי!  השילוב של להקת רוק דאנס אוסטרלית שנמצאת בשיאה, במועדון קטן רווי קהל ישראלי חם, לא היה יכול להיות פחות מנהדר ! 
קאט קופי היו כל ה-LCD Soundsystem, וכל ה- Hot Chip, וכל הדאפט פאנק, וכל הניו-אורדר, וכל ה-Holy Ghost  שהייתי יכול לחלום עליו בעולם. אני מכיר ואוהב את קאט קופי כבר כמה שנים, אבל כשקראתי את הראיון שנתן הסולן ומנהיג הלהקה, דן וויאטפורד, לאורי זר-אביב, הרבה דברים הסתדרו לי. ההשפעות המוסיקליות של קאט-קופי הם מגוונות: Low של דיויד בואי, מאלקום מקלארן, DJ Shadow, The Avalanches, ו-Fleetwood Mac. השפעות אלה מסבירות את הרב גוניות, ואת הסגנון המוסיקלי שהוא גם מקפיץ ורקיד, ויחד עם זאת אינטלגנטי ומורכב. דן וויאטפורד אמר ש Cut Copy שואפים שבמוסיקה שלהם יהיו הרבה שכבות, שאפשר להאזין ותמיד לגלות דברים חדשים -"אנחנו הרי, חובבי מוזיקה הרבה לפני שאנחנו מוזיקאים." - וזה כל הסוד !
עם יד על הלב אני חושב שזו היתה הופעה של היפסטרים. להיפסטרים יצא שם רע בזמן האחרון, אבל אני חושב שקאט / קופי הוכיחו אתמול שההייפ מוצדק. המאפיה החיפאית של האייפוד רעב נכחה גם אתמול, ובכלל אם למישהו יש ספק שלהיפסטרים יש כבוד וטעם משובח, אז שילך לבדוק שוב את הבלוג האיכותי הזה. כשראיתי את קאט קופי על הבמה, לא יכולתי להימנע מלחשוב על MGMT, הבגרות של חברי Cut Copy היא ההבדל, הגיבוש בצליל המוסיקלי - הישיר והמורכב בעת ובעונה אחת -זה מה שאיפשר להם לעשות עוד אלבום ועוד אלבום מבלי להתבלבל, מבלי לפחד מההצלחה, ומבלי לאבד כיוון.
כצפוי רקדנו, השתוללנו, לא רק הקהל גם קאט-קופי על הבמה. רגע השיא היה כש- Tim Hoey השתולל עם הגיטרה סטייל הנדריקס, ואח"כ עלה על מערכת התופים, ותופף במקביל למתופף Mitchell Scott. והיו עוד המון רגעי שיא: Light & Music, Heart on Fire, Need You Now היו הבולטים שביניהם.
היה מדהים לגלות שלהקה יחסית לא מוכרת בישראל, מצליחה למלא ביומיים שני מועדונים משולהבים - כבוד ! אבל האמת היא ש-Cut Copy היו יכולים להיות הרבה יותר גדולים, אילו רק רצו להיות: קולדפליי, ניינן אינצ' ניילס ואפילו ליידי גאגא כבר הציעו להם להיות להקת חימום בהופעות והם סירבו - לך תבין.
הגעתי עם רעייתי, שהיא גם אשת מהנדס, וגם מהנדסת בעצמה. עלינו לפני תחילת ההופעה למרפסת העליונה, ושוחחנו על מקומו של המהנדס בתודעה של החברה. בניגוד לעיתונאים, שחקנים - וגם סתם עורכי-דין, רופאים ומנהלים - על מהנדסים לא מדברים והם אינם זוכים להכרה. אפילו ברמה העולמית כשמישהו כמו סטיב ג'ובס או ביל גייטס מצליחים, אז כבר קוראים להם "אדריכלי תוכנה". זו תופעה מוזרה מאד בעולם ההיפר-טכנולוגי שאנו נמצאים בו, ושבו המהנדסים מהווים לא רק את חוד החנית, אלא בדרך-כלל הם גם אלה שמנהלים ויוצרים יש מאין את החדשנות עצמה. זה שלא מזכירים אותם [אותנו] זו סוג של הכחשה, או יותר נכון קנוניה של השולטים בתקשורת והעסוקים בתחת של עצמם.
בתחילת ההופעה עוד עמדנו על המרפסת עם מקום טוב להשקיף ממנו, אבל מהר מאד הבנו שהמסיבה מתקיימת למטה. צללנו אל הקהל... להפתעתי היו שם הרבה מאד הומואים, זיהתי אותם לפי הנשיקות הארוכות שהם הרביצו שם, ליד הבמה. חשבתי שהם אוהבים רק שירי אירווזיון, אבל בדיעבד המוסיקה של קאט-קופי מסתדרת לא רע עם הסטריאוטיפ. בכל מקרה לידם היה הרבה מאד מקום, ועם חולצת הבאטמן האדומה שלי השתלבתי יפה, אח"כ התקדמתי עוד יותר והייתי ממש בשורה הראשונה - קפצתי, רקדתי, שרקתי, שאגתי, הזעתי - מזמן, אבל מזמן, לא נהנתי ככה ! כבר יומיים, מאז ההופעה של בריאן פרי.
התמונות הכי טובות שוב במאקו, צולמו ע"י הצלמת הנהדרת נועה מגר [שגם אותה פגשתי בשתי ההופעות].

גם בזאפה העיפו את התקרה:


יום חמישי, 23 ביוני 2011

נבדק ונמצא פרימיום - קיץ של הופעות !

בריאן פרי בהופעה בישראל [תודה לראובן ברדך]
פתיחה- 
הבת הגדולה שלי כבר בחופש הגדול - מה שאומר שהקיץ הזה התחיל כבר באופן הכי רישמי. אתמול, אחרי ההופעה של בריאן פרי, היתה המון לחות באויר, תרנו אחרי בירה קרה, ומצאנו את הנחמה ב"בר נחמה", אבל האמת היא שפתיחה כזו אדירה לקיץ הזה לא היתה יכולה להיות. לורי אנדרסון האגדית עלתה עם מופע חדש שלא כל-כך עבד, בוב דילן האל נתן הופעה מנוכרת, אבל ליוחאי וולף, למשל, היה כיף  [כי בכל זאת כדאי לראות את בוב דילן לפחות פעם בחיים], היום ומחר Cut Copy, ואתמול בריאן פרי נתן הופעה של פעם בחיים !!!
אבל לפני כן כמה דברים אחרים:

Friendly Fires - Hawaiian Air
הבלוגים באינטרנט מחפשים עכשיו שיר קיץ. אני חושב שזה מאד ראוי. אני אוהב את האלבום שלהם בלי די. גם פאן גם שכל. גם בצחוקים גם בציניות ובעיקר - קיץ !



Bon Iver - Calgary
 סטריאוגאם דירגו את האלבום Bon Iver כאלבום הכי טוב בסיכום החצי שנתי [וההיפסטרי להחריד] שלהם. אני יותר מבין [גם אם לא מסכים] את הדירוג החצי שנתי של NPR, שגם בו האלבום של Bon Iver מככב. שלא תבינו לא נכון: זה אלבום מצויין, ו-Calgary הוא אחד משירי השנה שלי, עכשיו גם עם קליפ חדש.



Kanye West - Mama's Boyfriend
לפני שנה השיר הזה יצא כקליפ בפייסבוק שבו רואים את קניה עושה את הראפ לשיר בכיתה של תלמידים או סטודנטים - עכשיו הוא כבר מוקלט והפך לשיר ממש. מזכיר בסגנון את וילי סמית'. אם כבר וילי סמית' אז שאלו אותו פעם: מה הדבר הכי חשוב שגבר יכול לעשות בשביל הילדים שלו? והוא ענה:לאהוב את אמא שלהם [ואת זה הוא ענה אחרי שכבר היה גרוש].  אחד המשפטים הכי חכמים שאי-פעם שמעתי !



הופעות פרימיום - בריאן פרי

הפלייליסט של ההופעה [תודה לדיויד סל]

מפי שרון רז המלך: "מי שאוהב את רוקסי מיוזיק ואת בריאן פרי שהוא רוקסי מיוזיק עשה טעות כשלא הגיע. תמורה כספית מלאה. ההופעה אמש היתה כמעט מושלמת. חמה, מקסימה, נהדרת. ההופעה הכי מהוקצעת שאי פעם היתה כאן. הכל מלאכת מחשבת ותכנון של איש אחד מוכשר בטירוף שאני אוהב ומוקיר מגיל 12. הרכב פגז, עשיר, מלא, כל פרט מתוקתק, הכל מדוייק. הגיטריסט הותיק הוא כריס ספדינג הנהדר. הצעיר היה טוב גם. המתופף המקורי השני של רוקסי מיוזיק אנדי ניומארק. וכל השאר. גם חזותית עם הוידאו מאחור ועם הרקדניות וההעמדה והכל. מושלם. בחירת שירים מופלאה. לא מאמין שהיה את השיר הזה כאן מהתקליט הראשון שאני כה אוהב. לא האמנתי גם על שירים נפלאים אחרים. יוצר ענק שסוף סוף הגיע לכאן. הקהל היה נהדר והאווירה מחשמלת. אני התענגתי על כל רגע, על כל שנייה, על כל שיר וכל ביצוע. היה נפלא כל כך אמש."
מבחינתי, היה פנסטסטי, ואני לא אוהד כזה שרוף כמו שרון. אני מצטער שלא שתיתי את הבירה לפני שהתחילה ההופעה- בהיכל התרבות יש רק קפה ומשקאות קלים. לקח לי קצת זמן להיכנס אליה, אבל כבר בשיר הרביעי הייתי עד כדי כך מרוצה שלא היה איכפת לי לאן ההופעה תלך משם. לשימחתי היא רק המריאה עוד למעלה. זה היה ערב של הרבה שיאים: הביצועים המופלאים לשירים של רוקסי מיוזיק, החידושים המלהיבים לשירים של דילן, אפילו השירים השרמנטים והשמנונים שלו עברו טוב. שמחתי שהוא התחיל עם I Put a Spell On You, ולא חשבתי שאני אתרגש באמת מההדרן השחוק והצפוי של Jealous Guy, עם השריקה הכי מפורסמת בכדור הארץ. זו היתה הופעה כל-כך מלהיבה שבאמת חבל שהיא לא היתה בעמידה. באיזשהו שלב ב- All Along The Watchtower אכן עמדנו ורקדנו, כל הקהל...חבל שלא עשינו את זה קודם.
עינב שיף כתבה בוואלה: " מדובר בפרפורמר אולטימטיבי שעושה כבוד לאמנות באשר היא אמנות ומצליח לשלב ז'אנרים ועולמות לכדי אג'נדה אחת מרתקת... הגיוון של פרי התבטא בעיקר בדינמיות המוזיקלית של השירים. בחלק מהם פרי הבליט את הסקסופוניסטית המצוינת שלו שחשמלה את המקום בסולואים מהדהדי צלילי אייטיז. בחלק אחר בלטו שני הגיטריסטים החשמליים שלקחו את השירים לאזורי הסבנטיז, בין סולואים של רוק אצטדיונים לקטעי נגינה הלקוחים ישירות מהלקסיקון של הרוק המתקדם. פרי עצמו ניגן היטב במפוחית ובקלידים ונע בקלילות בין עמדת הסולן שנע בחופשיות ללא קשר ללהקה, לבין עמדת המנצח שמסמן למתופף מתי להיכנס כדי לגרום לקהל לאבד את זה."
ומעבר למוסיקה זה היה רגע בחיי שבו הסתכלתי על בן-אדם שעם כל הפרפציוניזם שלו, בעיקר מרשה לעצמו להיות מה שהוא, בלי להתנצל. להיות בריאן פרי: מוסיקאי-גלאם-רוק -אוונטנגרדי שמתעקש ללבוש חליפות גם בקיץ שלנו-ושמופיע עם רקדניות גו-גו וסרטוני וידאו קיטשים, ובכיף !
התמונות הכי טובות נמצאות במאקו. והנה ביקור של בריאן פרי באוזן השלישית [ותודה לגלי גונן שהפנת את תשומת ליבי לרוב הכתבות]

משהו דומה להופעה שהיתה בארץ [רק שאצלנו אחרי ההתקף לב הוא בא יותר רזה]:


השיר שחסר לאורית הגדולה [שסוף-סוף פגשתי אתמול]
Roxy Music -A Song For Europe
ועוד כמה שירים טובים שהיו בהופעה:
Sign Of The Times, Bitter-Sweet, In Every DreamHome A Heartache, All Along the Watchtower, Boys And Girls, Like A Hurricane, Make You Feel My Love

אלבום בהזרמה
האלבום D של White Demin  הוא באמת אלבום ה..שבוע שלי. הם מצליחים מאד באוירת הוינטאג' שלהם. שירים שנשמעים כמו מהסבנטיז. הערבוב המוכר של בלוז קרנצ'י עם סול, אבל עם איזה טאץ' סטילי דאני ונגינות גיטרה מורכבות. נפלא ! להזרמה מלאה. זה היה שיר השבוע.


והנה קטע עוד קטע שלהם בהופעה:


מעבירים לוינטאג'
Steely Dan - Reelin' in the Years
השבוע היה שבוע וינטאג'. אבל אם שמתם לב אז כל השירים היו דווקא חדשים, רק עם ניחוח של וינטאג'. השיר הבא, לעומת זאת, הוא ממש מפעם: עודד גילבוע טוען שג'ימי פייג', שיודע דבר או שניים על נגינת גיטרה, אמר שזהו סולו הגיטרה המוקלט הכי אהוב עליו !



הפינה של יואל גינור
יואל גינור עוד לא יודע שיש לו פה פינה. אני מקבל ממנו בכל יום לפחות 10 המלצות לדברים מדהימים, אז לא אזרוק לכם עצם, הכיוון הוא איכותי פולס פלוס, אני אשתדל להביא את הדברים היותר קומניקטיבים, כי אחרי הכל הרעיון של רדיו פרימיום להמונים הוא שזה יהיה להמונים.

Miles Davis -Sanctuary
The 6th track of Miles Davis' 1970 album "Bitches Brew"


שתהיה לכם פרימיום של שבת !

יום שלישי, 21 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - בריאן פרי בישראל !


Bryan Ferry - Let's Stick Together

בריאן פרי בישראל !!! עוד לפני שהיה פאנק באנגליה היו Roxy Music ששלטו בגלאם-רוק וב-Art Rock. מוסיקה שמלווה בצד ויזואלי חזק, משהו שליידי גאגא מיישמת בימינו אנו. בריאן פרי היה מועמד להחליף את הסולן של הקינג קרימסון בשנת 1970, אבל למרות שרוברט פריפ ופטה סיינפלד חשבו שהוא לא מתאים ללהקה, הם הכירו בכישרונו הגדול ועזרו לו להקים את רוקסי מיוזיק ואפילו לחתום חוזה בחברת תקליטים. בריאן אינו הצטרף ואפשר לומר שהם עשו מוסיקה אוונטגארדית שמשלבת סינטסייזרים. בשנת 1973 בריאן אינו פרש כדי להספיק לעשות עוד כמה מהפכות במוסיקה, ובריאן פרי הפך למנהיג הלהקה. אח"כ הוא פצח בקריירת סולו שאופיינית במשהו שמנוני ולא רק בשיער שלו, שנה שעברה הוא אף הוציא אלבום בשם אולימפיה. אני אוהב את התקופה המאוחרת שלו עם אבלון, ג'לוס גיי, ושירים כמו Don't Stop The Dance- כאן תוכלו לקבל תמצית של הקריירה שלו, אבל אני חושב שהרבה יותר מעניין להקשיב למה שהבאתי לפוסט הזה. נסו ותגלו עולומות מופלאים:

יום שני, 20 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - Teenage Bad Girl



דווקא שיר חדש על קליפ כאילו ישן. מצמד צרפתי שנקרא Teenage Bad Girl. אנחנו בהאוס, כלומר בבית. קטעים פה.

יום ראשון, 19 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - טניס



היו ימים אי-שם בשנים קודמות שטניס היה דבר מרתק גם את מי שלא אהב טניס או ספורט בכלל [עבדכם]. אפילו ערוץ אחד הממלכתי, וניסים ביסקוויטי - הלאקוני יותר מאגרטל פורצלן במוזיאון ישראל - לא הצליחו לקלקל את תור הזהב של הטניס העולמי: ג'ון מקנרו, בוריס בקר, ביורן בורג, ג'ימי קונרס.
תור הזהב של הטניס הישראלי שייך לשחר פאר, אבל גם על עמוס מנסדוף, אחד הספורטאים הטובים אי-פעם של ישראל - אסור לדלג.
הקליפ למעלה הוא פרומו ל EP חדש Rally Racquet Club של Homework. זה דאנס האוס דיסקו סול. להזרמה של כל ה-EP.

יום שבת, 18 ביוני 2011

Mick McCarthy - הסולן של פרנץ פרדיננד - חדש !


Box Codax -Seven Silvers

פרוייקט צד של הגיטריסט של פרנץ פרדיננד Mick McCarthy. תודו שהקליפ והסגנון המוסיקלי משתלב יפה עם כל הוינטאג' שנחגג פה. Box Codax הם סקוטים והסגנון מזכיר את להקת האם של מאקרת'י, רק עם תוספת של גרוב ווינטאג' סטייל, רומנטיקה ונוסטלגיה. מסתבר שהם הוציאו אלבום כבר ב-2006, ויש אלבום חדש בדרך. הנה עוד שיר חדש שלהם. והאזנה לכל האלבום.

יום שישי, 17 ביוני 2011

נבדק ונמצא פרימיום - בסוף הירידה מחכים החברים



פתיחה 1- 
השבוע פגשתי במישהו שיטחי, וחשבתי לעצמי איזה חיים פשוטים יש לו. ואז פגשתי במישהו פשוט, ואז חשבתי לעצמי איזה חיים קשים יש לו, ואז פגשתי מישהו עם כסף, וחשבתי לעצמי איזה חיים דלים יש לו, ואז הבוס שלי התקשר והיית צריך כבר להתחיל לעבוד קצת

O.Children - Ruins
ציטוט משיחת בנות בפייסבוק: ר': "שוקרן יה חביביתי : ) העלת פה את איאן קרטיס הכושי - איזה קול אלוהי יש לו". כ': "לגמרי. פשוט מעולה !". מ': "יש להם 2 שירים טובים אבל אח"כ הם פשוט לא מתעלים לטעמי על זה שהם נשמעים כמו וונאבי ג'וי דויז'ן". אני מסכים עם שלושתן - שיר שיפה להקשיב לו בעיניים עצומות. הקליפ למעלה.

בין המוצאים קפה בתמונה תוגרל פנימית עם "ג'יפה"
פתיחה 2
אני מוכרח להודת שבסך הכל החיים שלי דבש. טפו-טפו-טפו. אבל גם לי היו רגעים לא קלים בחיים האלה, ואתה אף פעם לא יודע מאיפה זה יכול לבוא לך. בכל מקרה כשאתה יורד למעמקי העצב, כדאי שבסוף הירידה יחכו לך חברים ויעזרו לך להמשיך הלאה. השבוע רכבתי באופנים בעמק השלום, ושם פגשתי חבורה של אופנוענים אשר יורדים באופן ספורטיבי בזה אחר זה בירידה מאד תלולה, בסוף הירידה הם חיכו לכל אחד עם כוס קפה קטנה ביד.

White Denim - Street Joy
שלא תחשבו שנתקפתי בהתקף וינטאג' פרטי, אני מרגיש לפעמים כמו ראדר שקולט משהו שקורה. הנה הקליפ החדש של ואייט דמינג, ויהיו עוד כאלה קליפים כאילו ישנים לשירים חדשים, אתם תראו זה יקרה ! שיר יפהפה. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מקשיבים לו. קחו את הזמן, יכול להיות שזה מה שיעשה לכם את היום



פתיחה 3
בחייאת דינק..קוטג' ?! זהו ?! לא נשארו יותר בעיות ?! הרי רק מחיר ליטר מים עלה יותר מקוטג' בשנים האחרונות, ובכל זאת בלי מים אנחנו לא יכולים. אם אין קוטג' תאכלו גבינ"צ. דרך-אגב הפיקוח למחירי הקוטג' הוסר בשנת 2006 בימי הממשלה הקודמת [ההוא הטהור שמעיד היום בבתי משפט ושלא יודע איך הגיע אליו כל-כך הרבה כסף], אבל במה עוד נאשים את הממשלה הזאת: קילו עוף בשקל ב"רמי שיווק השיקמה" - זה גם באשמת הממשלה? אף-אחד לא רוצה לשים לב לזה, אבל הורדת הפיקוח דווקא הורידה את מחירי הקוטג', לא של תנובה אלא של יצרנים אחרים שיכולים עכשיו להתחרות איתה יותר בקלות. אני כבר כמה חודשים קונה קוטג', גבינה לבנה, לבן, שוקו, וכמובן גם "מו", תוצרת טרה - גם טעים וגם מלא מבצעים, מוווצלחים. בכל מקרה זה קוטג' ולא רמת הגולן - על זה לא מפילים ממשלה. ואם אלה הצרות שלנו, אז מצבנו לא כזה רע.

דברים טובים שהיו כאן השבוע
שיר חדש וסוחף של Guillemots, זמרת הרוק הראשונה [או השניה] Suzi Quatro, לקט מפסטיבל הסונאר שמתקיים בברצלונה וגם Tyler The Creator בהיפ-הופ


Cowper - Morning Prayer
השיר וקליפ הבא הוקלטו בסשיין אחד, באולפן הקלטות שנהרס באסון ההצפה אשר באזור Queensland שבאוסטרליה. השיר הזה יפרוט לכם את כל העדינות שבכם לפרוטות. כל-כך פשוט וכל-כך יפה



Metronomy - The Bay
גם השיר הזה של מטרונומי בעצם נשמע מאד רטרו. רק רטרו למה אני לא יודע. אני אוהב אצלם את הדיסקו אינליש שיק, חליפות לבנות על סיפוני אוניות, להכל יש תחושה מאד חזקה של אנושיות.



הופעות פרימיום
השבוע יופיעו בישראל גם לורי אנדרסון, גם בראיין פרי וגם Cut Copy -  קצת כבד בכיס ומי שכבר יכול להרשות לעצמו כל-כך הרבה הופעות, אולי כדאי שילך לפסטיבל פרימוורה בשנה הבאה. אני הולך ל- Cut Copy ומתלבט לגבי בראיין פרי [מטעמים לוגיסטים]. אורי זר-אביב מחלק כרטיסים להופעה של לורי אנדרסון, למשאירים תגובה עם סרטון של חיה מוזרה. קאט קופי התארחו גם ב"בית התקליט" וסיפרו על האלבומים ששינו את חייהם - מיקל ג'קסון, ניל יאנג, בראיין אינו הסטרוקס טוקינג האדס ועוד ועוד. ואומרים שגם אינטרפול בדרך לישראל - מי ימלל.

Chad Valley - Now That I'm Real //How Does It Feel?
לא התלהבתי קודם לכן מצ'אד וואלי, אבל הקליפ הזה שכנע אותי. ל- Hugo Manuel יש איזה חמישה הרכבים, Chad Valley הוא אחד מהם. הוא בריטי, מאוקספורד, וזה נקרא צ'ילווייב, אבל זה נשמע הרבה יותר כמו פופ נעים מאד, עם אוירה טובה של ים. ככה צריכה להישמע מוסיקה ים-תיכונית, ולא כמו של הבריטים המסכנים עם הגשם והקור. גילתי גם שהבחור עושה המון רמיקסים .


טעמתי אצל אחרים
בינתיים בקצה השני של הסקאלה, באייפוד רעב חוגגים את יציאתו של אוסף משונה של ג'וי דויז'ן וניו-אורדר. "עם זאת, גולת הכותרת המתחדשת לסוף השבוע הנוכחי מקורה דווקא בהרכב קליפורני חדש שמיזג את כל העולמות של ברנרד סאמנר לתוך שם אחד – The New Division. הרביעייה הזו אולי מושפעת במחשבותיה מאיאן קרטיס, אך ככל הנראה מעדיפה להגשים יותר את כמיהותיי לריקודים על חול רטוב בשקיעות לא נגמרות, ללא כל מדוזות." אבל יותר מכך אהבתי את Holy Other ההורסים:

Holy Other - Touch


רגע של עברית
גלעד כהנא- בשיר "מאה ימים של חסד " .שיר לגמריי אנדרייטד של הג'ירפות - הכירו לי רק השבוע. אם היא כל-כך טובה בלסדר חדרים אז למה הוא עזב אותה. בטח נהיה לו מה זה בלאגן, אחרי שהיא עזבה.



לזרום
אלבום בהזרמה  בשם Virtue לזמרת הפולק-אינדי Emmy The Great . היא אנגליה ויש לה אלבום די מוצלח, עם שירי פולק-אינדי חמודים. אם אתם בקטע אז היא עושה את זה טוב. חמוד ונעים.
גם לפיטר מרפי אלבום חדש Ninth להזרמה.
ועוד הפתעה נעימה השבוע: אלבום חדש לניל יאנג של מתוך סיבוב הופעות משנת 84-85. בנוסף לשירים ישנים הוא כולל 5 שירים שלא פורסמו עד כה [איך יתכן?] - יש פה איזה שיא באלבום הזה, פריים טיים כזה, האלבום נקרא A Treasure , והוא אכן אוצר- להזרמה.

אלבומים קלאסים -  Screamadelica
עוד המלצה של גלי גונן [היא הופכת לאורחת די קבועה כאן] סקרימדליה, הוא אלבום שהוא אבן דרך בהיסטוריה של המוסיקה. אלבום שבו פרימל סקרים עשו את המעבר מרוק-בלוז סטייל הרולינג סטונס לעבר הדאנס האוס של שנות התישעים. אלבום שעולה על סכום כל חלקיו. רוצה לומר: בזמן אמת זה אולי הייתה תגלית המאה, אבל בדיעבד, הקטעים כשלעצמם הם לא הנושא, אלא מה שהם חוללו. למרות שגם בדיעבד הם לא רעים בכלל, יש שיאמרו מושלמים.


יום חמישי, 16 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - מפורסמים ותקליטים


מעבירים לוינטאג'
במקום הרטרו  הצפוי לניינטיז אני משקיע את דימיוני ומרצי ברטרו לרטרו. תתרגלו לפינה החדשה הזו "מעבירים לוינטאג'" יהיה מזה עוד. עוד המלצה של גלי גונן השבוע מתוך הבלוג Dangerous Minds מלא תמונות של אנשים מפורסמים עם תקליטים. אני לא יודע להסביר למה זה כל-כך מרגש אותי. זה סוג של אינטימיות גלובלית. התקליט שמייצג משהו אישי ואינטימי, ומצד שני הוא מכיל מוסיקה שהיא דבר אוניברסלי, תרבות המונים שמקשרת בין אנשים שונים מקצוות העולם. והאיש המפורסם [כמו תני התנין] הוא גם אליל, וגם חבר של כולם. תמצאו שם את איגי פופ, פטי סמית', סופיה לורן, סרג' גינסבורג, ג'ק ניקולסון, ג'ימי הנדריקס, אלביס פרסלי, דבי הארי , ביורק, בראיין וילסון, ג'ון לנון, אריקה באדו, נטלי ווד, אודרי הופבורן, מרלון בראנדו,  וכמובן מרלין מנרו וג'יימס דין שהלכו לעומם מהר אבל הצטלמו הרבה ויפה על הדרך - כולם עם תקליטים. התמונה הראשונה והאחרונה ברצף הן השנויות במחלוקת. הבאתי שתי תמונות שאהבתי במיוחד, אבל אני אוהב כמעט את כולם: סלבס ותקליטיהם. דרך-אגב, לגלי גונן יש בלוג שנקרא "לגדול אחורה", שחוץ משם טוב יש בו גם המון דברים איכותים - ליגת אלופות.

בכל זאת שיר:

Iggy Pop - China girl


ועוד אחד...
Iggy Pop - Don't Look Down


יום רביעי, 15 ביוני 2011

Guillemots - חדש !


Guillemots - I Must Be A Lover

נעשיתי רגיש בזמן האחרון (לכיוון החיובי), אולי זה פשוט האביב. בכל מקרה גווילמוטס חזרו ! יש! יש! יש ! לאחר שאיבדנו אותם באלבום הקודם והמעפן שלהם, הנה הם חזרו עם שיר שעושה לי טיפות של מים עומדים, בקצות העיניים. אני מתרגש. עוד לא הקשבתי לאלבום החדש שלהם, שיצא השנה, אולי הגיע הזמן.



יום שלישי, 14 ביוני 2011

מעבירים לוינטאג' - Suzi Quatro


הפוסט הזה נכתב בהשראת פוסט כמעט זהה [אני מניח שתזהו את כתיבה שלי בין לבין] מהבלוג המעניין: dangerousminds גלי גונן המליצה עליו - בזמן האחרון ההמלצות שלה משובחות במיוחד, ובעצם למה שלא תהנו גם אתם:
סוזי קווטרו ידועה באמריקה בעיקר בשל תפקידה “Leather Tuscadero” בסידרה Happy Days, אבל בשאר העולם היא היתה ידועה ככוכבת באבלגאם /גלאם-רוק שמכרה 50 מיליון תקליטים. האסוציאציות שצריכות להיות לכם הן: דיויד בואי -אישה, ומצד שני Best Coast גירסת שנות השישים.הלהיטים הכי גדולים שלה “Can the Can,” “48 Crash” and “Devil Gate Drive.", הגיעו אחרי שנת 1973, והסגנון יזכיר לכם להקות כמו Sweet, Slade, Mud, T-Rex. מכוסה מכף רגל ועד ראש בבגדי עור, אוחזת גיטרה בס, סוזי קווטרו היא כמעט האב-טיפוס, או יותר נכון האם-טיפוס, לכל נערות הרוק שבאו אחריה כמו ג'ון ג'ט, וגם The Runaways.
הנה היא סוזי קווטרו הלוהטת בגיל 23:


תחילת הקריירה שלה בסקיסטיז נראתה אחרת לגמריי. לפני שהיא הפכה לחתיכה הורסת עם בגדי עור, היא היתה בלהקת Pleasure Seekers יחד עם אחיותיה. משפחה מוסיקלית שלא ידעה מה לעשות עם הוילונות בבית אז הם תפרו מהם פיג'מות ועם זה הם הופיעו בהופעות. בשנת 1968, The Pleasure Seekers היו להקת הנשים הראשונה שחתמה בחברת תקליטים גדולה ! הם הופיעו במקומות שבהם הופיעו גם אליס קופר ואיגי פופ בצעירותו [רמז לעתיד..].  שימו לב לאקסטזיה של סוזי בסרטון למטה - גלי חושבת שהיא ממש חמודה [הבנתם כבר מה אני חושב [על הוילונות וכל זה], אבל השיר נפלא].


בשנת 1970 חברת התקליטים ניסתה לשנות ללהקה כיוון מלהקה ששרה בסגנון "לאס וגאס" ללהקה יותר כמו "לד זפלין עם ציצים" [שזה אולי הדבר היחיד שהיה חסר ללד זפלין]. בשנת 1971, סוזי קווטרו עברה לבריטניה ושם טיפח אותה Mickie Most המנהל של ג'ף בק האנימלז . היא הופיעה עם Thin Lizzy , וביוני שנת 1973 הלהיט שלה "Can The Can", הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. סוזי קווטרו הצליחה מאד באירופה, יפן, ובמיוחד באוסטרליה. בשנת 1979 היה לה להיט אחרון, Stumblin' In ודי עם כריס נורמן. נחמד להיזכר ככה פתאום במישהי שלא הכרנו אף פעם.



והנה ראיון שעשו לה בשנת 1973.

יום ראשון, 12 ביוני 2011

Tyler The Creator - חדש !


Tyler The Creator - She ft. Frank Ocean

לא יודע אם כבר שמתם-לב שמצב-הרוח שלי הוא על מוסיקה שחורה. משהו שפעם מרציאנו היה מרווה אותי בו, והיום אני מקבל השראה מידידים אחרים, וגם מחפש/מוצא בעצמי. למשל השיר הזה והקליפ המעניין הזה. טיילר אקונומה הוא ראפר מלוס אנג'לס, הקריירה שלו התחילה בכך שהוא הכין עטיפות חדשות ויצירתיות לתקליטים כשהוא היה בגיל 7 (לא המצאתי את זה), במשך 12 שנות לימוד הוא עבר 12 מסגרות של בתי ספר (גם את זה), והוא המנהיג של קולקטיב ההיפ-הופ האלטרנטיבי בשם OFWGKTA. השנה יצא אלבום הסולו השני שלו Goblin. לקליפ של השיר She יש כבר 1.7 מליון צפיות ביוטיוב בתוך שבוע (אבל לא בגלל זה הוא פה), ומה אתכם ?

יום שבת, 11 ביוני 2011

פסטיבל הסונאר

הבלוג המפורסם פמפלמוס, הכין פלייליסט עם קטעים של אומנים שיופיעו בעוד שבוע בפסטיבל הסונאר שיתקיים אף הוא בברצלונה.  ברצלונה זו כנראה העיר להיות בה השנה, גם גביע אליפות בכדורגל, גם פסטיבל פרימוורה שהסתיים ממש לא מזמן, ועכשיו זה. הצליל של המוסיקה הזו הוא צליל של חוף או בריכה בקיץ. משתתפים בפסטיבל הזה גם קאט קופי, וגם ג'יימס מרפי, ובכלל רשימת האומנים אין סופית. אני התלהבתי מהפלייליסט הזה. מתאים לכל מי שרוצה להרגיש חופש:

יום שישי, 10 ביוני 2011

נבדק ונמצא פרימיום - רק הרים יכולים להיות צנועים

פתיחה- 
טוב, זה היה שבוע מיוחד, זה היה שבוע של שבועות, וחוץ מכמויות של סלטים, פשטידות, עוגות, בלינצ'סים, פסטות מוקרמות, דגים ויין היתה גם לא מעט מוסיקה טובה, בכיוון בריטי משהו.

זה יכל להיות גם סרט קולנוע..
דברים טובים שהיו פה השבוע
בעיקר התלהבתי מהאלבום של הקייזר צ'יפס שעושה את העבודה. קליפ חדש של iLiKETRAiNS. והכי התלהבתי מPaolo Conte לאונרד כהן האיטלקי. אם נראה לכם שיש כאן עודף התלהבות, אז חכו עד סוף הפוסט.



The Japanese Popstars - Joshua
דווקא לא מיפן, אלא חלק מהסצינה האלקטרונית של צפון אירלנד, אבל בעיקר הם יעשו לכם געגועים לאדיטורז, גם אם אין לכם כאלה.




Gruff Rhys - Honey All Over
בתזמון מושלם לחג השבועות, יצא קליפ חדש לגרף רייס, שהוציא השנה את האלבום הכי מעניין עם מוסיקה סינמטית. הוא גם מזכיר לנו שדבש יכול להיות דימוי כזה מתוק לאישה.



Coldplay - Every Teardrop Is A Waterfall
להרבה מאד אנשים הפכו קולדפליי לסוג של סדין אדום. לאחר האלבום האחרון והמצליח "ויוה לה וידה", הם הפכו לסמל של להקה אלטרנטיבית שמצליחה והופכת למיינסטרים מתחנף, ומלא בעצמו, "להקה שמכרה את נשמתה למען ההצלחה". קינגס אוף לאון זוכים ליחס דומה, אם כי, עם מעט פחות אמוציות. אני חושב שקולדפליי היו עושים לעצמם טוב, אילו היו משנים משהו בגימור של ההפקה. חזרה לצליל יותר רוקי ופשוט היה יכול לעשות את ההבדל, כי לקולדפליי עדין שירים טובים, למרות שהחדש לא כזה להיט, הוא מצליח מהר מאד להמאיס את עצמו. חבל...


Beirut - East Harlem
שיר חדש ולא מזיק לביירות. יחסית, נחמד מאד.

Beirut - East Harlem by Revolver USA

Memory Tapes - Yes I know
75% מהגוף שלנו הוא מים, השאלה מה קורה כשהם מתנדפים - קליפ שנע בין הקריפי לביזארי. צ'ילווייב.




SISSY WISH - Dance All Night With You
כולם מתלהבים מהוידאו, אני אוהב את סיסי ויש. פופ שבדי מתוק, כמו בלינצ'ס



החיים שלי יותר מעניינים ממני
הבלינצ'סים של אמא שלי - תמונה אותנטית
לפני חג השבועות הייתי עם העורך הראשי (בני הקט בן ה-5) בבית הכנסת, והוא הסביר לי שרק הרים יכולים להיות צנועים (הסיפור המלא כאן).  בחג השבועות עצמו היינו אצל הורי. אני לא יכול בלי הבלינצ'סים של אמא שלי. חוץ מזה אחותי היא בשלנית ידועה, יש לה בלוג יותר מצליח מרדיו פרימיום להמונים שנקרא "רוצו למטבח", ואתם לא רק יכולים לתאר לכם את המעדנים שהיו, אלא גם לראות אותם. חוץ מזה שסוף-סוף התגלה לי מאיזה צד שלי באה הנטייה שלי למוסיקה. מסתבר שזה מהצד שלי אמי (למרות שהמוצא של אבא שלי הוא דווקא תימני). מסתבר שאבא של אמא שלי אהב מאוד מוסיקה - לא הכרתי אותו וכשיש לך משפחה כל-כך גדולה, לא מספיקים חיים שלמים בשביל להכיר את כולם.
פתאום גם הסתבר שלאחות של אמא שלי יש המון קלטות בבית בפרסית, יוונית והודית, ושאצל אמא שלי הטלוויזיה פתוחה כל היום על ערוץ 24. לכן גם העלתי שוב בין בני משפחתי את הראיון להתקשר זה עם זה דרך הפייסבוק. דודה שלי לא ידעה מה זה, אבל כשהסברנו לה שהיא יכולה ככה לראות תמונות של מה שקורה לאחותה אילנה (עוד דודה שלי), אז היא אמרה "בשביל מה אני צריכה את זה ? אני פוגשת את אילנה כל יום". אי-אפשר לנצח היגיון פשוט - כי הוא פשוט תמיד מנצח !

Gomez - Whatever's on Your Mind
אלבום חדש ל-Gomez עוד להקת אמצע-הדרך בריטית עם שירים בגוון פופי. זה שבוע כזה של מיינסטרים: קולדפליי, קייזר צ'יפס ועכשיו גם Gomez. אין בזה שום דבר רע, והנה גם האלבום של גומז בהזרמה.
ואם בכל זאת חשקה נפשכם במוסיקת נשמה, אז החדש של Bon Iver ניתן גם הוא כולו בהזרמה.


נערת רוק I - אבל אין דבר כזה
כהקדמה טובה להופעה שראיתי השבוע, קבלו ראיונות אמיתים עם בנות שרצו להיות נערת רוק (אבל אין דבר כזה), וגמרו כדוגמניות בקליפים של להקות רוק. לא רע בתור פשרה. הקליפ כולל תיאורים מעניינים על בוב דילן ותום פטי, והקלים כולו הוא כמעט פלייבוי.


הופעות פרימיום: נערת רוק II - אבל יש דבר כזה
הייתי השבוע בהופעת רוק של ריקי גל בתרבותא. הקונטציה הראשונה שעלתה לי לראש היא מראיין פיית'פול. שתיהן נותנות כבוד לרוק, שתי ראויות להיות הדיוות של ההיפסטרים, שתיהן התחילו את חייהן כנערות רוק. מלבד זה: הן לא דומות בכלום! מראיין פית'פול נראיית כמו אחת שעברה חיים מאד קשים, והקול שלה נשמע מעושן נורא. לריקי גל, לעומת זאת, יש קול צלול, והיא כולה משדרת בריאות ושמחה. אבל העיקר, העיקר הוא הכבוד שמגיע לה. זו היתה הופעה מחשמלת. ההרכב שליווה אותה היה משהו כמו להקת פוליס: בס תופים וגיטרה חשמלית. העיבודים של עובד אפרת נעו בין ניו-וייב, רוק, בלוז, לנגיעות של ג'אז, בסגנון פט מטיני. ריקי גל משדרת כל הזמן סקס - היה שם בחור בן גילה שסיפר שלפני 38 שנים היא הופיעה בפניו במוצב בגולן, ושהוא חשב עליה כל הלילה. זה היה מופע אינטימי, אבל בעיקר אפשר היה להרגיש שזו היתה הופעה של שירים עם מנגינות רוק, שהולחנו ע"י מוסיקאים עילויים. רוב המנגינות היו של מתי כספי, אחרות היו של יהודה פוליקר, ודווקא בגלל שהם הולחנו כל-כך בקפידה, עם כל העיבודים החדשים שעשו להם, הם נשמעו כאילו אלה שירים המנוגנים לראשונה. אל-זמניים ונצחיים, ובעיקר חוצי ז'אנרים. כי מהו ז'אנר חולף לעומת מנגינה טובה. בסוף ההופעה הקהל קם על רגליו, ומחא כפיים סוערות בעמידה - כי היא ריגשה אותנו מאד, וכי מגיע לה !
והנה גם היא התראיינה והתרגשה. וכל הכבוד לגידי שהביא אותה לתרבותא.

טעמתי אצל אחרים
הוספה של הרגע האחרון: יוחאי וולף מהבלוג Japan in a Dishpan כותב על האלבום המחרמן Hot Buttered Soul של אייזק הייז, ואשר יצא בשנת 1969 (אני נולדתי בשנה הזו, ולא נראה לי שההורים שלי הקשיבו לו, ושככה יצאתי): "הייז קיבל אותו (חופש אומנותי מלא). והוא לקח את החופש הזה מאוד ברצינות. הוא החליט שהאלבום הבא שלו יישנה את פני מוזיקת הסול, יגדיר אותה מחדש, יפרוץ את הגבולות. והוא הלך מאוד מאוד רחוק. הוא לקח את הרכב נגני האולפן The Bar-Kays, הרכב פאנקי משופשף, לקח כמה זמרות ליווי, ונכנס לאולפן. שכחתי משהו? אה כן, גם תזמורת שלמה. ושקים מלאים של ביטחון עצמי, חוצפה, וכן- שיגעון גדלות, אין עוד דרך להגדיר את זה. "
שתהיה לכם פרימיום של שבת !

יום חמישי, 9 ביוני 2011

לאהוב רכבות

iLiKETRAiNS - Sirens


עוד מאנגליה: סינגל חדש וקליפ חדש ללהקת I Like Trains מתוך אלבומם He Who Saw The Deep. ועוד שירים.


יום שלישי, 7 ביוני 2011

Kaiser Chiefs - חצי מנה אלבום !

האלבום החדש של הקייזר צ'יפס The Future is Medieval עשוי להירשם בהיסטוריה כעוד אחד מאבני הדרך של ימי המוסיקה באינטרנט. את השירים באלבום אפשר לקנות ישירות מהאינטרנט כשהחידוש הוא שאפשר לבחור 10 שירים מבין 20 שירים -חצי מנה אלבום - וגם לעצב את העטיפה.  אם לשפוט 16 מתוך 20 השירים שאני מקשיב להם בימים אלה אז אפשר לומר שהבעיה היא שהכמות גברה על האיכות, כי כמה שירים טובים באמת אפשר לכתוב.
קייזר צ'יפס הם להקת רוק בריטי מסורתי (אם יש דבר כזה). כמו British Sea Power, כמו Doves - דבר שמבליט לדעתי (והכל כאן הוא ע"פ דעתי האישית) את השוני והיחוד של ארקטיק מאנקיז. השירים באלבום החדש של הקייזר צ'יפס מושפעים מכל הטוב שהיה במוסיקה הבריטית כולל Pאנק, סקא וניו-וייב. בסך-הכל לא ציפיתי מהם ליותר מידי, הם נחשבים כלהקת אמצע הדרך, וככאלה הם עושים את העבודה. זה נשמע בעיקר כפס ייצור מוסיקלי, מצד שני אני מודה שאני די נהנה, עדין לא מצאתי כאן ניצוץ אלוהי, אבל בינתיים אבן היהלום של מחט הפטיפון חורכת את אדמת הטרשים של התקליט, ומנסה להפיק ממנו עוד ועוד אור יקרות - בעצם מה אני מדבר פה שטויות ! איזה פטיפון ואיזו מחט, אלה רק קבצים דיגיטלים, ואפילו אור קרן הלייזר של vקומפקט-דיסק לא מאירה אותם. בכל זאת שלא יהיה ספק יש כאן כמה וכמה שירים טובים לשמוע, ויכול להיות שהם עושים לנו טובה כשהם נותנים לנו לבחור. זו יכולה להיות מתנת חג שבועות נפלאה, רק שנשארת בעיה קטנה:  איך לתת אותה במתנה.
Kaiser Chiefs - Can't Mind My Own Business


Kaiser Chiefs - If You Will Have Me

יום שני, 6 ביוני 2011

אלוקים הוא כל יכול - רובין חדש !

אלוקים הוא כל יכול
השבוע הייתי הורה מלווה של הגן של העורך הראשי (בני הקט בן ה-5). הילדים ביקרו בבית הכנסת לכבוד חג השבועות. אני יהודי גאה, ואפילו מסורתי, ומאד שמחתי לראות את האושר והשימחה שמכניסים לילדים בחג הזה. הם שרו שירים, שמעו סיפורים מהרב, רקדו ושמחו. הרב הנחמד עשה עליהם פסיכולוגיה כמו שצריך, וזה עורר אצלי הרבה מחשבות על חופש. כולם רוצים להיות חופשים - רק ממה אלוהים ממה?
עם כל ההערכה והאהבה שלי ליהדות, דת זה דבר שיש לי הרבה הסתייגויות ממנו. אני מאד מברך על מוסדות חילונים שמלמדים תורה, שמלמדים תלמוד, על בתי מדרש חילונים. למעשה, אני חושב שמשם תבוא הישועה. הנה חג  השבועות הזה, הוא חג הקציר וחג הביכורים ובקיבוצים חוגגים אותו הכי יפה, וגם קרוב לכוונה המקורית. אבל חג השבועות הוא גם חג מתן תורה ובמיוחד זה הוא חג שבו ירד משה מהר סיני עם עשרת הדיברות. הרב סיפר לילדים שכשאלוקים רצה לתת את התורה אז כל ההרים ("הגלבוע" ???? "החרמון" ????? - נו באמת ?! איפה הם ואיפה מדבר סיני) ביקשו מאלוקים שיתן מהם את התורה, אבל רק הר סיני שישב כמו ילד קטן וצייתן בשקט, רק ממנו בגלל הצניעות באה התורה. אז אני לא אוהב את החינוך הזה לחוסר יוזמה, ובכלל למה הדתיים עושים את עצמם כאלה מטומטמים, שהם קוראים לאלוהים אלוקים ? הרי זה כל-כך  ברור שלא לכך התכוון הדיבר "לא תשא את שם ה' לשווא".
אח"כ שאלתי את הבן שלי אם הוא צנוע, והוא אמר לי: "מה פתאום ! רק הרים הם צנועים".

אלוקים הוא כל יכול  II
באופן כללי אני חושב שעשרת הדיברות הם הברקה גאונית, הם מניפסט חברתי, ערכי ומוסרי הרבה יותר משהם אבן דרך תיאולוגית. הדת היא רק אמצעי להפוך אנשים לטובים יותר, ומאושרים יותר. בכלל כל אידיאולוגיה צריכה לשאוף לכך: ואהבת לרעך הכמוך. כל השאר הוא המסביב. ואי-אפשר בלי המסביב, כי לצערי בני אדם לא מסוגלים כנראה לחיות בלי פולחן.
בעשרת הדברות כתוב: "לא תנאף". הפתרון של החילוניות הוא החברות בין המינים לפני נישואים (וגם המון להתגרש - שזה לא ממש פתרון). בחברות לפני נישואים אפשר להיות בן זוג, להיפרד, ולמצוא מישהו אחר וחוזר חלילה. יש רק כמה בעיות עם זה: כילוי האנרגיות (כי כמה פעמים בחיים בכלל אפשר להיות מאוהב?), וחוץ מזה שלא נעים להתקשר לחברה ולהגיד לה "סאלמת". תשאלו את רובין.


Robyn  Call Your Girlfriend

פוסטים אחרונים וממש שווים !