לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 6 בינואר 2009

לבעוט לכל השמוקים בביצים - פוסט 250 !


יצא במקרה שבשבוע ניק קייב מפורסם הפוסט ה-250! שכחתי לציין את פוסט ה-100, וגם את המאתיים. סתם נחמד להיזכר לפעמים. בכל מקרה לא נגנוב לניק קייב את השבוע שמוקדש לו כאן ברדיו פרימיום, ובעצם זו גם דרך טובה לחגוג.
ניק קייב חדר לתודעה עם אלבום קאברים, שנקרא Kicking Against The Pricks. כך היכרנו אותו לראשונה, אח"כ יצאו האלבומים האמיתיים שלו. היו לו גם אלבומים קודמים, אבל עד היום הם לא נחשבים. יש משהו מוזר בנקודת הציון הזו, כיוון שניק קייב הוא אומן יוצר עצמאי, ודווקא להתחיל עם אלבום של חידושים. כשמקשיבים לאלבום הזה היום, הוא עדין יפה מתמיד, ואז עולה השאלה מדוע הוא עשה אלבום אוסף שכזה בתחילת הקריירה, ולא כעת.
האמת היא שזה לא אלבום חידושים רגיל, ניק קייב הוא כנראה, כמו מוצרט, קודם כל אמן מבצע: הסגנון התיאטרלי, הצבעים המודגשים של הצלילים, המקבריות, יש בכל הסגנון שלו משהו מאד אישי. הקסם של האלבום הזה הוא שהשירים נשמעים כאילו ניק קייב כתב אותם בעצמו. אני בעצמי לא הכרתי אז (בשנת 84) את הביצועים המקוריים, ועוד היום אני לא מכיר את כולם, ולכן זו היתה לי היכרות ראשונה ונחמדה איתם.
לחובבי ניק קייב שבכם, זה אלבום חובה שלא מתחנף לאף אחד. הנה שני שירים יפהפיים היותר מלודיים באלבום. יש גם כאלה שהם יותר בועטים:
השיר הכי יפה באלבום, לדעתי, שיציג לפניכם ניק קייב שאתם לא מכירים. שיר אהבה, הוא עוזב אותה..היא לא מאמינה, או כמו שאמר רבי עקיבא, ניק קייב של היהודים: אין דבר שלם מלב שבור.
Nick Cave- By The Time I Get To Pheonix












השיר המפורסם הראשון של ניק קייב , השמיעו אותו בגל"צ ללא הפסקה, אחחח פעם היה רדיו, על זמר מזדקן שהקהל בוגד בו.. הוא שאמרתי מתאים לסוף הקריירה.

Nick Cave-The Singer










אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !