כותרת משנה: פרימיטיבים לעתיד
עכשיו לאחר שהיגדנו את יציאת מצרים לבננו (שזה מאד חשוב) אפשר להודות שמה שמשה התכוון, לא תמיד יצא לו. במידה רבה יצאנו פרימיטיבים לעתיד. אני בעד יהדות, ואפילו יכול לומר למי שלא התנסה, למשל בתפילה, שלבקר אנשים דתיים מהצד, זה בערך כמו לשבת על שפת הבריכה, ולא להבין ממה האנשים ששוחים במים כל-כך נהנים.
איכשהוא נראה לי שבסופו של דבר, יש איזה איזון בין אנשים חרדים לאנשים חילוניים בארץ הזאת, אבל היה צריך להיות משהו אחר. יהדות ישראלית מסורתית קלה עד מתונה. דווקא בבתי הספר יש אוירת חג לילדים שלנו כמו שצריך. בפריפריה אני חושב שזה אפילו באוירה יותר מסורתית ויותר מלאה.
יציאת מצרים וגם ביעור החמץ, הם גם יציאת מצרים של הנפש, וביעור חמץ של הלב. אדם יכול להיות חופשי אבל להיות העבד של עצמו. זה לא קשור לספגנות או הסתפקות במועט וגם לא להתכוונות. זה קשור לאמונה שאם תרצה טוב, יהיה טוב. ולאיזה שקט נפשי שקשור לזה. למישהו יש קצת מזה ?
פרימיטיבים לעתיד הוא שיר חדש ויפה מתוך אלבום שבדרך ללהקת Papercuts (ספייס).
Papercuts - Future Primitive
אני מקדם בברכה כל יצירה של אמן שעוסקת בהיסטוריה של עם ישראל ובתנך בפרט אבל גם אם אני אדם מאמין מפריע לי הקשר בים יציאת מצרים לאמונה. יציאת מצרים היא עובדה. גם המדע חושב כך, לראיה תקראו אצל החוקר ההוא:
השבמחקhttp://www.notes.co.il/ben-hateva/24880.asp