לעקוב אחר הפרימיום

יום שבת, 21 בפברואר 2015

נבדק ונמצא פרימיום - מלא שירים חדשים !



זו או הוא או סקרלט ג'הנסון בתספורת קצרה
פתיחה
בסופו של דבר זה הכל עניין של בחירה. הנה אתם בחרתם להקליק לכאן. ואני שמח שעשיתם את הבחירה הנכונה. יש הרבה מוזיקה שם בחוץ, אבל נדמה שעד לרגעים אלה ממש לא היה כל-כך מה לשמוע בשנת 2015. עכשיו הצטברו כבר כמה שירים ממש יפים ששווים את הזמן שלנו. אז לץ רוק ! ותלחצו PLAY !

בלר - חדש !

בלר שוברים את האינטרנט עם שיר חדששש ! רק אתמול יצא וכבר כמעט חצי מיליו צפיות. שיר כה בלרי. גם מוזיקלית. גם הנושא. המרירות, הציניות, האירוניה. לא יודע מה המילה המתאימה. גם הקליפ הפונקציונלי משהו, מתאים לאווירה הלקונית של השיר. ככה עושים גלידה:
Blur - Go Out



בראיין ווילסון - חדש !
זה לא חג המולד, וזה גם לא קאנטרי קלאב, אבל אם יש משהו שיכול להפוך את השלג הזה לעוד יותר חגיגי ממה שהוא, זה שיר חדש של בריאן וילסון. בהרמוניות הקוליות שאנחנו אוהבים ועוד עם שני חברים מלהקת הביץ' בוייז, אפשר לומר שזה ממש כמו ..אני לא יודע כמו מה. אבל זה בא בזמן טוב, וזה גם שם השיר. פה פם. פה פם..וואואוו וואואוו
Brian Wilson - The Right Time


אוף מונטראול - חדש !
איפי חדש לש אוף מוטראול. אני כבר התאהבתי לגמריי בשיר הבא. כאילו שהוא היה קיים בעולם מאז ומתמיד. לא מזדהה עם המילים, אבל אוהבת את אוירת השיגעון, הטרלול ואיך שהיא משתלבת עם רוקנרול סיקסטיז יעיל ואפקטיבי. קצת גראג' קצת רוקבילי
of Montreal - Either Way I Lose



ביונסה במחווה לסטיבי וונדר !
(חשבתי בכלל להתחיל את הפוסט עם זה) אני מאד אוהב את סטיבי וונדר. ושמח שהוא עוד חי וקיים איתנו. בן אדם מאד מיוחד. יוצר ענק ! לדעתי היה יכול ייצר עוד כמה דברים בעשורים האחרונים. לא יכול להיות שנגמר לו הכישרון. וכאן יש מחווה מיוחדת במינה של ביונסה ששרה כמה שירים שלו. הרבה זמן שאני מתלבט לי בקשר לביונסה הזו, פרפורמרית ענקית, באמת סופרוומן, או סופר-זמרת, שלא לומר סופר-אדם. משום מה היא מופיעה בכל אתרי האינדי למרות שהיא לא היפ-הופ ובטח שלא רוק, ולגמריי מיינסטרים. אבל כאן היא מוכיחה סופית שהיא ראויה לגמריי. שילוב שלא יאמן בין טינה טרנר לארת'ה פרנקלין רק הרבה יותר יפה, הרבה יותר מהוקצת, הרבה יותר רגליים וגוף וכוח והכל. ואיך שהיא מתחברת כאן למוזיקת הסול אר-אנ-בי או בעצם לכל המוזיקה שחורה שהיתה כאן אי-פעם. מדלגת לה בקלילות על וויטני יוסטון וכל זמרות השמאלץ השחורות של האייטיז, והופכת את המוזיקה השחורה האמיתית לרלוונטית מתמיד. אני מוריד את הכובע, ומתמוגג בו זמנית.



ריאהנה, קניה ווסט ופול מקרטני - ולא בתור התחלה של בדיחה
יש את התוכנית הזו עם הרצפה העקומה. הילדים שלי מאד אוהבים אותה, אז אני צופה איתם. כבר חשבתי שהיא מזמן היתה צריכה לרדת, והיא באמת היתה יכול להיות גרועה, אילולא הביצוע המעולה של המשתתפים בה. שחקנים מעולים וגם מנחה שנון שנהנה מהחוויה. אז ככה גם השיר הזה. היה יכול להיות די קריוקי של דה ווייס אילולא הביצוע הקולי המעולה של ריאהנה. מזמן היא לא נשמעה כל-כך טוב. וגם הכריזמה שלה ושל קניה ווסט בוידאו כאן עושים את זה למספיק מעניין


Sondre Lerche - חדש !
סונדר מי ? טוב, גם אני לא מכיר את הזמר היוצר הנורווגי הזה. וגם לא את אלבום הגירושים שלו משנה שעברה. אבל השיר הזה שנשמע ממש כמו סטנדרט או שיר ששל בריאן ווילסון נשמע לי כל-כך מעולה, שהייתי חייב להביאו לאזניכם


ג'ק וואייט בקליפ אינטראקטיבי
לא יודע מה הוא יותר - מוכשר או טרחן. מישהו צריך להגיד לו לנוח קצת. הוא מייצר מוזיקה עוד ועוד, וכמה שהוא מייצר עוד זה נשמע יותר כמו ייצור ופחות יצירה. וגם כל הגימיקים האלה. אפשר לחשוב...אם תלחצו על המקש 3, או B (לא עכשיו, כשהקלים מתנגן) הקליפ יתחלף לקליפ אחר. לא מרגש ובכל זאת הייתי חייב להקשיב ולראות. כי ככה זה
http://smarturl.it/TBBLvideo

סקרלט ג'והנסןן - חדש !
יש משהו מאד חביב בניסיונות החוזרים ונשנים של סקרלט ג'והנסון בתחום המוזיקלי. בתור מרלין מונרו של ימינו, אפשר להעריך את המאמץ הזה, ואת התשוקה האמיתית שלה למוזיקה. הפעם היא בהרכב פופ נשי חדש שכולל אסתי חיים מלהקת HAIM. והשיר שיצא ב-12" הוא אלקטרו-פופ-אייטיז שמזכיר קצת את ניואורדר (אם מתעקשים להחמיא). וקוראים לו Candy [קישור]



Romare - חדש !
הפוסט הזה עוד מעט נגמר ולא היה בו משהו שהוא באמת לא מוכר. רומר הוא מוזיקאי אקספרמנטלי שיוצר מוזיקה שמבוססת על דגימות מוזיקליות. אז בעצם גם כאן זה לא בדיוק חדש. הקטע הקיצבי, אלקטרוני משהו, נקרא Motherless Child והוא מחווה לג'ון לנון שאימו נפטרה כשהיה ילד קטן, ולזה.
Romare - Motherless Child


פיטר דוהרטי - חדש !
החיים הם מחווה אחת גדולה. או עוגיית שוקולד צ'יפס אחת גדולה. אהבתי מאד את ההופעה שלו בארץ. ועכשיו יש לו שיר חדש שהוא מחווה לאיימי ווינהאוס. מחווה כזו יכול להיות או שיר מאד עליז, או דיכאון עלי אדמות. כאן מדובר באופציה השניה.


הוקרה לסטינג !
טוב, אני לא סובל את מריל סטריפ. אבל היא די נחמדה כאן. ומדברת לעניין. אני מניח שגם בעינכם סטינג הוא כבר מזמן לא מוזיקאי, אלא סמל לבורגנות מוזיקלית. לנוחות מוזיקלית. למיינסטרים רע. אבל האמת היא שהוא יוצר גדול. החודש יצא להקשיב שוב לאלבומים של פוליס והם עדין נשמעים נפלאים ורעננים ומבריקים ורוקנרול. וכמובן שהם יו מהפכנים בזמנם, לא רק בגלל שהם היו פוסטפאנק, וחזרה לרוקנרול הפופי הבסיסי, ולא רק בגלל שהם יו שירים מצויינים וכנים ואמיתים, אלא גם בגלל השילוב של סקא ורגאיי ואפילו אלמנטים של ג'אז להכל. וגם אלבום הסולו הראשון שלו היה נהדר וגם אלה שאחריו. אז מה קרה לו בדרך...אני יודע, אבל מה זה משנה. כאן בהופעה הזו אפשר לראות גם את ברוס ספרינגסטין מבצע שיר שלו, בצורה עירומה, כנה ואינטימית ממש, שפתאום הבנתי וחשתי שוב את גדולתם של שני אלה כבראשונה. ובסוף יש גם את ברונו מרס, ומישל אובמה שמפזזת כמו אופרה, והרבי הנקוק שמנגן כך שהכל פה תענוג:



Cribes - חדש !
אם כבר רוקנרול בסיסי. אני מאד אוהב את הרוקנרול הבסיסי של הקרייבס. אין כאן משהו שמחדש, וכל הסינגלים שלהם נשמעים אותו הדבר. ובכל זאת מאד אוהב את זה
The Cribs - Burning for No One


נואל גלאגר - חדש !
טוב, זה כבר רץ חודש ברשת עם מיליון וחצי צפיות ! נואל גלאגר מוכיח שעוד יש לו את זה, ושהוא החוליה ההחזקה באואזיס. יכול להבין אותו שאולי נמאס לו המאבקים עם ליאם בגילו. אבל בכל זאת מרגישים את החוסר. שבאואזיס היתה סינרגיה. ואני חושב שזה יפה שפוסט שמתחיל בבלר מסתיים באואזיס...לזכר הימים ההם, ולתפארת הימים האלה
Noel Gallagher's High Flying Birds - Ballad Of The Mighty I


החיים יפים והמוזיקה פרימיום.
ויאללה ביי

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !