לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 15 באוקטובר 2009

נבדק ונמצא פרימיום - פסטיבל סיכום העשור :: 2004


מי שעדין לא קרא ולא שמע, מוזמן לגלות עולמות חדשים מהעבר הקרוב, ולהנות מהסיכומים לשנים:
2009, 2008, 2007, 2006, 2005

שנת 2004, נראיית רחוקה מאד, אבל היא בעצם נמצאת כל הזמן איתנו פה. הפעם שותפות איתי בכתיבה שוגייזר (גלי גונן) וגם אורית@. קחו לכם רגיעון או משהו כזה לפני שאנחנו מתחילים, כדי שלא תתעלפו מעונג. אנחנו נתחיל הכי חזק שאפשר ולאט לאט אנחנו נגביר את רמת הפרימיום של האלבומים.
אימרו שלוש פעמים את הסיסמה החיים יפים והמוסיקה פרימיום ! וצאו לדרך:



Ratatat- Ratatat
אולי הסנונית הראשונה מברוקלין, שלא רמזה כלל על מה שצפוי, ובכל זאת הצליל האלקטרוני הזה הקדים את כל מה שהיה אחריו לרבות Justice הצרפתים.


Air - Surfing On A Rocket

Air - Talkie Walkie
אני זוכר איך שהורדתי את העטיפה של האלבום והקשבתי לראשונה לאלבום הזה ברכב בחניה בחושך (מה זה משנה למה זה יצא ככה, וזה לא מה שאתם חושבים), זה היה זמן קסום, גנוב, שבו כל צלילי האלקטרוניקה של העולם התחברו להם לסימפוניה מתוקה. סוף-סוף הם הצדיקו את כל הקרדיט שנתנו להם כל הזמן.



Franz Ferdinand - Franz Ferdinand
פרנץ פרדיננד פרצו עם אלבום בכורה שבעיקר זכור ממנו הלהיט Take Me Out ולרגע הם נחשבו הגירסה האולטימטיבית לרוק של הסטרוקט והארקטיק מאנקיז, את שאר האלבום אני לא סופר.



The Streets - A Grand Don't Come for Free
האלבום הכי טוב שלו וגם נחשב לאחד מ-1001 האלבומים שאתם חייבים לשמוע לפני שתמותו (לא רשימה שלנו). אני לא מת עליו, אבל את השיר למעלה אני מאד אוהב.

Avril Lavigne - Under My Skin
זה אולי לא ברור לכם, אבל גם אני פעם הייתי זורק אלבום כזה מהחלון, אבל למדתי לא לפסול סתם, מתוך דעות קדומות. אווריל לבינגן היא זמרת יוצרת קנדית, ומבחינה מוזיקלית היא מכניסה את מדונה לכיס הקטן. היא עוצמתית וכנה, פופית במידה רבה מידי, ומצליחה בצדק. אני לא אקשיב לאלבום הזה ברצף, אבל יש בו שירים טובים לאללה.
AVRIL LAVIGNE MY HAPPY ENDING



Misery Is a Butterfly - Blonde Redhead
מבחינתי היו שני אלבומי שנה בשנת 2004: הראשון של בלונד ראדהד והשני של מוריסי שגם שוגייזר בחרה בו. בלונד רדהאד הם מסוג הלהקות שנותנות לך את ההרגשה שיש חיים מציאות אחרת, הקטע הרב תרבותי של זמרת יפנית, והופעות גם בצרפתית ואיטלקית עושים טוב לנשמה. האלבום הזה אמנם מושר כולו באנגלית אבל יש בו אוירה חלומית, קוסמית פסיכדלית נפלאה.

עוד כמה אלבומים ששווה להזכיר אותם השנה, לפני הסיכום של שוגייזר. אלה אלבומים שאני פחות מכיר, אבל יש עליהם המלצות מכל הכיוונים:
Iron & Wine - Our Endless Numbered Days
The Walkman -Bows And Arrows
The Futureheads - The Futureheads



The Arcade Fire - Funeral
האלבום הזה נחשב כמועמד רציני לאלבום העשור, אני אצטט את נמרוד מטאפאס טאפאס:
ארקייד פייר נולדו לעשור הלא נכון. הלהקה הקנדית לא נועדה להיות נסיכת אינדי, גם לא לכבוש לרגע את מצעדי המכירות המובסים. ארקייד פייר נועדה להיות קולו של דור שלם. אבל בעשור שבו המיינסטרים הסתגר בתוך עצמו, ארקייד פייר הסתפקו בלהיות קונצנזוס כמעט מוחלט בקרב קהילת האינדי. מדובר באלבום אדיר, שלא איבד דבר מעוצמתו בשנים שעברו מאז יציאתו. אלבום בכורה של להקה שמעיזה לפרוץ את המסגרת המינימליסטית של האינדי אל תוך אלבום קונספט שאפתני ומגובש היטב.

ועכשיו אני אפנה את הבמה לבנות. קודם לשוגייזרית, הלוא היא גלי גונן:

יש משפט כזה בסרט היילנדר :There Can only be one גם במקרה שלפנינו , אייל ביקש ממני בסיכום 2004 לבחור רק אחד . וחבל ,כי אצלי מתחרים לפחות ארבעה אלבומים על אלבום השנה. אז חשבתי לשתף אתכם בלבטים שלי ולבסוף להתגבר על עצמי ולבחור אחד - למה שלא תיהיו שותפים לתענית הפרטית שלי?

אז הארבעה שהתלבטתי לגביהם הם:



Kings of Leon - Hah Shake Heartbreak
זהו האלבום האהוב עליי ביותר של הקינגז אוף ליאון והוא זוכה בתואר מלכת החן. סתם, הוא זוכה בתואר האלבום שקולע הכי הרבה לטעמי האישי .לפני שהמלכים הורידו את המילה "ביצות" מהרוקביצות שלהם ונשארו רק עם רוק. אני דווק'א אהבתי את הביצות.

Morrissey - You Are the Quarry
מוריסי ווילסון מקבלים את תארי המתקמבקים הכי בכבוד שיש. האלבום של מוריסי מעולה בעיניי ובעיני רבים וגם אם הטקסטים מביכים לעיתים ממי שהוא אחד המשוררים הגדולים של העת החדשה (America ,you know where you can shove your hamburger) הוא משמח מאד את מעריציו של מוז.



Brian Wilson - Smile
האלבום של וילסום מזוהה יותר מכל דבר אחר עם השיקום האישי שלו - סמייל הוא אלבום שבמקור קשור באופן הדוק לתהפוכות האישיות שחווה וילסון והשלמת הפרוייקט שנים אחר כך היא בעצם הגאולה האישיית שלו.




והגענו לזוכה- לא נעים כי גם במצעד 2005 בחרתי בו ,אבל אין מה לעשות:
John Frusciante - Shadows Collide With People
למה פרושיאנטה? כי בעיניי זהו אלבומו הטוב ביותר. כי מכל האלבומים שהזכרתי ,הוא לדעתי זה שייכנס לפנתאון בעוד עשורים רבים כהאזנת חובה. כי הוא נדיר ושונה ואחד ויחיד באותנטיות שלו.



ואני עוד ביקשתי מגלי לכתוב גם על אנימל קולקטיב, כיוון שידעתי שהיא מאד אוהבת את האלבום הזה שלהם:
Animal Collective Sung Tongs
אנימל קולקטיב הוא הרכב נדיר וייחודי. כל נסיון להשוות אותם להרכבים אחרים יחטאו למטרה ונסיונות להשוות אכן נעשו. ב2004 יצא Sung Tongs ,בעיניי פסגת היצירה שלהם עד כה . השילוב של תיפוף שבטי והגיטרות האקוסטיות היווה פריצת דרך ברפרטואר של ההרכב. האלבום עמוק וסוחף .הקטעים בו בנויים רבדים רבדים שכמו באורח מיסטי (והשבטיות עוזרת פה) סוחפת אותך לתוך מערבולת חושית. .מסוג היצירות שמפנקות את האוזן והמוח. סיבה נוספת לפינה החמה שיש לי בלב כלפי ההרכב היא ההופעה המעולה שנתנו פה בשנה שעברה.


ולהמלצות האלבומים של אורית@ המהוללת:



Poe - Haunted
מכיוון שאני אוהבת זמרות ההמלצה הראשונה שלי היא על זמרת בשם POE עם אלבום שנקרא HAUNTED . פו ששמה האמיתי הוא אנני דהקאטור דניאלווסקי, אמריקאית,כתבה ושרה אלבום שנכתב בהשראת רומן שכתב אחיה מרק דניאלווסקי בשם HOUSE OF LEAVES . באלבום משולבים קטעי הקלטה של אביה שהיה במאי סרטים וקטעי קישור בין שיר לשיר בסיגנון אמבייאנטי.



Archive - Noise
האלבום השני הוא של ARCHIVE ונקרא NOISE . האלבום הרביעי של ההרכב הזה ולמרות המהפכים שחלו בהרכב שלהם אני אוהבת אותם מאוד.זה סוג של פסכידליה/פרוגרסיב טריפ הופ /אלקטרוני.
והכי כייף לשיר בקול רם את השיר FUCK YOU.

האלבום השלישי הוא uh ha her של PJ HARVEY שאני מתה עליה

תודה רבה לגלי ולאורית, בחיי שלא חשבתי שייצא כזה פוסט ביפ (תבחרו קללה). היו גם הרבה אלבומים נחמדים עד פושרים בשנת 2004, שאני בעצם לא ממליץ עליהם אבל אי-אפשר ממש להתעלם מהם:
Wilco - A Ghost Is Born
אני מת על וילקו, אבל אם להודות על האמת זה אלבום הפחות אהוב עלי מכל מה שהם עשו.
TV on the Radio - Desperate Youth, Blood Thirsty Babes
מרוב שירים שכחתי את הלהיט שלהם משנת Wolf Like Me 2006
Zero 7 - When it falls: אלבום השני פחות טוב מהבכורה
Rufus Wainwright -Want Two : נחמד כחלק מהדיסקוגרפיה הכללית שלו
U2 - How to Dismantle an Atomic Bomb : מוכחים שהם גמרו את הסוס
Eric Clapton - Me and Mr. Johnson: נחמד
Björk - Medulla
Junior Boys - Last Exit
Interpol - Antics

7 תגובות:

Unknown אמר/ה...

אייל,
בחרתם אתה וגלי שירים נפלאים -מודה שאת חלקם כבר שכחתי.

שמח לבקר אצלך,תמיד יש משהו טוב לשמוע!

יישר כוח.

Unknown אמר/ה...

כיף שביקרת.

Shoegazer אמר/ה...

איזה תענוג אייל! תודה על הפוסט המשמח הזה ותודה שוב שקראת לי להצטרף.

תגובות:
תודה רבה שהכרת לי את הratatat הזה . מוצא חן בעיניי- מאד מושפע גם מדאפט פאנק והאוס צרפתי ובכלל הפרוייקטים שהצמד הזה היה מעורב בהם.

הבחירה של השיר של Air מאד יפה. זהו בהחלט לא האלבום הראשון הטוב שלהם.וגם CHERRY BLOSSOM GIRL סינגל מאד מוצלח מאותו אלבום.

לדעתי אתה עושה עוול לפרנצ פרדיננד . הם לא כוס התה שלי( כל הסיפור שיש לי עם להקות שעושות הכל נכון אבל לא נשמעות לי אותנטיות) אבל היוו חלק מרכזי מהנוף המוזיקלי של אותה שנה והאלבום כולו סוחף , חזק ואינטנסיבי.

הסטריטס נראים לי תמיד כמו פיספוס שלי. מחכה להזדמנות להתעמק בהם. גם הבנתי שמייק סקינר היה פה וחבל לי שפספסתי

בלונד רדהד- בעיני רבים זה היה אלבום השנה של 2004. לדעתי הוא גם זכה בדירוג של הקצה שהיה בגלגלצ בזמנו. הוא מצויין ,אין ספק. אני אישית מרגישה יותר הערכה שכלתנית מרוחקת כלפי האלבום הזה וכמו שהיטבת לציין, הורסטיליות התרבותית שלו, אבל פחות מתרגשת ממנו באמת.

ארקייד פייר- פיונורל- אם הייתי מדרגת חמישה או שישה אלבומים האלבום הזה בטוח היה בפנים. זה אלבום מעולה. הוא ממחיש היטב את הקונפליקט שיש לי עם ההרכב הזה. הם כל כך טובים ואינטנסיבים, אבל הם זונות של רגשות . :)


הבחירות של אורית מעניינות. אני שמחה שהיא הביאה את הפרספקטיבה הנשית- מישהו היה חייב לחעשות את זה :) והיא תמיד מביאה משהו אחר, עדכני ורענן.

כנראה שגם האינטרפול מאותה שנה טוב מאד. מכירה יותר טוב את הראשון המופתי. הבנתי שגם השני פיצוץ

והערה אחרונה לגבי 1001 האלבומים שאתה צריך לשמוע לפני מותך- מחכה שמישהו יקנה לי את הספר הזה . :)

צחי אמר/ה...

אייל
כמי שנעצר ב-1979, תמיד שמח להכיר מוזיקה מעניינת חדשה. מבחינתי ratatat' frusciante ו- archive ניצחו.
תודה!

Unknown אמר/ה...

צחי - בשבילך בדיוק זה נועד.
שוגייזר- אני ממש מרגיש שזה פוסט משותף, הבחירות שלך ושל אורית עשו את זה, לגבי רשימת ה-1001 לא בטוח שהיא שווה משהו.

@אורית אמר/ה...

אייל , הפרוייקט הזה של סיכום העשור נפלא בעיניי.שמחה על שיתוף הפעולה עם חברים וחברות אחרים,יש מקום להתעדכנות הדדית ולהזדהות עם המוכר.
כמובן שאני מעריצה נלהבת של AIR טוקי ווקי הוא אלבום נהדר.
פרנץ פרדיננד ,אם הבת שלי זיהתה כששמעה מחדרה את הקליפ הנ"ל,אז אני גאה מאוד.אהבתי מאוד את האלבום האחרון שלהם,אבל כרגע נתמקד בשנת 2004.
שמחה שהחלטת להוסיף את ארקייד פייר, ושאפו לשוגייזרית על התוספות של פרושיאנטה המדהים ואנימל קולקטיב.
איזה עולם מגוון הוא עולם המוזיקה,בלי לגלוש למיינסטרים ,ממנו יש רוויה.
אז שוב, תודה על הפירגון ושתדע שאני מעריכה מאוד מאוד את המאמץ שלך.
מי כמוני יודע כמה זמן והתחבטויות מה להביא,צריך בשביל הפרוייקט הזה בפרט ובכלל כל פוסט שמעלים.הלוואי והיתה לך באמת תחנת רדיו משלך,אני חושבת שמגיעה לך חשיפה הרבה יותר גדולה.(לא אני לא סוג של חנפנית- זו האמת.)

Unknown אמר/ה...

אורית - הייתי מסתפק בתוכנית רדיו, וגם אני מרגיש שהייתה כאן הפרייה הדדית.
מסכים איתך לגביי העולם המגוון של המוזיקה, ודרך אגב אני חושב שאייר זה דווקא כן מיינסטרים.
ותודה על תרומתך החשובה.


פוסטים אחרונים וממש שווים !