לעקוב אחר הפרימיום

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

האלבומים של 2013


כמה זמן לוקח לכם להחליט שאתם אוהבים שיר ? כמה זמן לוקח לכם להחליט שאתם אוהבים אלבום ? וכמה זמן לוקח לכם להעריץ מוסיקאי ?
היו ימים שהייתי מקשיב לשיר 30 שניות ומחליט. דיסקים בחנות היה לוקח טיפה יותר זמן - מרפרפים בין השירים, משתדלים להתעמק בשיר אחד או שניים - תוך חמש דקות כבר יכולתי לגבש דעה על כל אלבום - וזה היה מחזיק גם בהאזנה המאה. אני הייתי הולך תמיד לעמדה של הדיסקים החדשים, ומנסה קודם כל אותם. קלאסיקות הייתי קונה בלי לבדוק - בשביל זה הם קלאסיקות - הם עברו כבר את כל המיונים וכל הסינונים, ואם אתה לא אוהב קלאסיקה אז אולי משהו בכלל דפוק בך (אל תקחו את המשפט הזה באפן דטרמיניסטי - מותר לא לאוהב קלאסיקות ! אבל אז זה אומר שאתם..). בגדול, אפשר לומר שהרבה לא השתנה - אני עדין בוחר להקשיב למוזיקה חדשה, לפני כל דבר אחר. הבעיה היא שכמות המוזיקה החדשה הלכה וגדלה. מה שמאפשר פחות קשב לכל אלבום. אם פעם היינו מקשיבים לאלבום קרוב למאה פעמים, היום מאזינים לאלבום טוב כעשר פעמים. לפעמים גם פחות.

כבר כמה וכמה שנים שהבלוג הזה קיים, ואני מנסה, בכל שנה, לרכז כאן את האלבומים שהקשבנו להם בשנה החולפת. אני מנסה לתחם את הקאנון (לא להגדיר אותו חלילה, אלא בעיקר לתעד), וזה הולך ונעשה קשה. חשבתי שכיוון שהטעם שלי כל-כך רחב, וכיוון שאני באמת אוהב להקשיב "להכל", שאני יכול לעשות את זה. בתחילת החודש הופצצנו בכל הסיכומים של כל המגאזינים, הבלוגים ואתרי האינטרנט, ואם תשוו בין הרשימות, עדין קשה להחליט מה יותר ומה פחות. לכל אתר יש את הקו המוזיקלי שלו, וגם לבלוג הזה יש את הקו המוזיקלי שלו. אז אני הולך לעשות את מה שעשיתי בשנים קודמות: קודם כל להגדיר את ה - DNA של 2013 כפי שאני רואה אותו, ורק אחרי זה לכתוב את הבחירות האישיות שלי.


שנה של קאמבק
הרבה מוסיקאים ותיקים ואהובים הלכו השנה לעולמם - זה התחיל עם שמוליק קראוס, והסתיים באריק איינשטיין, גם לו ריד הלך השנה לעולמו, זה מוביל לתחושה שהעולם, כפי שהכרנו אותו, הולך ונעלם. שדור שלם הופך תקליט, ושעכשיו אנחנו עתידים להיפרד מעוד ועוד דמויות יקרות בחיינו. אני חושב שזה חלק ממה שמאפיין את מהפיכת הפופ, במובן הכללי של המילה ולא רק מוזיקת פופ. בחמישים השנים האחרונות, מאז שנות השישים, אנחנו חיים בעולם שבו הציבורי והפרטי מתערבבים. יש יותר אנשים מפורסמים שקשורים לחיינו, יש כנראה גם יותר יצירה אומנותיות - אנחנו חיים דרך מדיומים שונים - יותר משאנחנו חיים את החיים באופן בלתי אמצעי. הדבר תפס תאוצה עצומה בשנים האחרונות עם האינטרנט, הרשתות החברתיות וסמארטפונים. פעם היינו חיים בתוך הבועה של עצמנו, היום אנחנו חיים בתוך בועה טכנולוגית. במקביל אנחנו מופצצים בהמון מוזיקה. בתוך הים הזה לא ברור מה טוב ומה חשוב. לכן, לדעתי, אנחנו מקבלים בחיבוק כל-כך גדול את כל אלבומי הקאמבק. זו גם הזדמנות ( אולי אחרונה) להנות ולהתרפק על מוסיקאים שאנחנו אוהבים, זה גם קצת ללכת על בטוח - כי כבר אין קלאסיקות היום. כי כבר אין אומנים כאלה יום. ואני בכלל לא משוכנע שזה לא נכון - כשהקשבתי בשמיעה הראשונה לטנדר פריי של ניק קייב ידעתי שאני במעמד הר סיני, גם כשיצא דוליטול של הפיקסיז. זה לא קורה לי יותר. יכול להיות שזה עניין של פרספקטיבה, יכול להיות שאני קצת מייפה את העבר, יכול להיות שכשאתה בגיל 16 כל בחורה שניה נראיית לך אלוהית, וכל אלבום מרגש. כך או כך אלה אלבומי הקאמבק של השנה:


My Bloody Valentine - MBV - אלבום המשך לפריצת דרך אל-זמנית של Loveless, והשאלה היא אם האוקסימורון הזה סוחב - "פריצת-דרך אל-זמנית". האלבום הזה מעלה שאלות היסטוריות, כמעט תאולוגיות, בקשר למוזיקה. אפשר להניח שאם האלבום הזה היה יוצא בסמוך ללאבלס ולא לאחר 20 שנה הוא היה קלאסיקה בעצמו. נשאלת גם השאלה למה לוקח 20 שנה לעשות אלבום המשך לאלבום שכנראה נוצר בעשירית זמן. מה זה אומר על יצירות בכלל. אני מעלה את כל הנקודות האלה דווקא בגלל ש-MBV נחשב למוצלח מאד, רק הזמן עשה פה איזו קפיצה שמשנה את הכל.
David Bowie - The Next Day - זה אלבום סיכום של דרך, יש בו גם שירים טובים. הוא גם היה אלבום הפתעה לכבוד יומהולדתו ה- 66 של בואי. מבחינתי זה היה אחד מאירועי השנה.



Paul McCartney - New - פחות סנסציוני משני קודמיו, אבל אלבום הקאמבק ראוי מאד. הטוב ביותר מכל הניסיונות הרבים שהוא עשה בעשור האחרון. פול מקרטני "חזר לעצמו", בגיל 70 וכמה...אני לא סופר
Nick Cave - Puch The Sky Away - אני עייפתי ממנו אבל יש הרבה מאד שאהבו מאד
New Order - Lost Sirens - השנה התחילה עם אלבום הקאמבק הזה, וממש היה כיף. לא אלבום מופתי, אבל כיף לקבל כזה דבר מלהקה שאתה אוהב.
Suede - Bloodsports - אלבום רענן וכייפי במיוחד לסוויד. אולי אין כאן שירים לקחת לאי-בודד, אבל גם לא בשאר אלבומי הקאמבק
Black Sabbath - 13 - נראה כאילו עבר עידן מאז אוזי אוסבורן וחבריו הוציאו אלבום. ובאמת 18 שנה זה הרבה. חלוצי הרוק הכבד האמיתי. הראשונים שעיצבו את הצליל. באלבום קצת מלוטש, קצת מיינסטרים - הבנתי שמי שאוהב אותם לא התאכזב. אני תמיד אהבתי את הקריצה שיש במוזיקה שלהם, בניגוד למשל לאיירון מיידן או מטאליקה שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית
Depeche Mode - Delta Machine - יותר טוב מהאלבום הקודם שלהם. הם די רציפים באלבומים ככה שזה לא בדיוק אלבום קאמבק. אלבום לאוהדי הלהקה בלבד, אני נהנתי, כמובן.
Prefab Sprout - Devil Came A Calling - מכל הלהקות האייטיז האהבות, כמו קולור פילד ואצטק קאמרה, פריפאב ספראוט עוד שומרת על הגחלת.
Billy Brag - Tooth & Nails - מי שהיה המודל לסינגר סונגרייטר, מודל ללואוו פיי, בוב דילן הבריטי בתקופת הריאציות של תאצ'ר, הוציא אלבום אמריקאנה חביב. בהתחלה השתעממתי איתו, אחר-כך אהבתי
Boards of Canada - Tomorrows Harvest - אחרי עשר שנים אפשר לקרוא לזה קאמבק. אחד מאלבומי האמביינט הבולטים של השנה, אם לא הבולט מכולם. אני לא התחברתי.
Alison Moyet - The Minutes - זה גם אחד מאלבומי הפופ של השנה שלי. הצליל יותר ניינטיז מאייטיז.
Pere Ubu - Lady of Shanghai
עוד ראויים לציון : טיברלייק, פרימל סקרים והפיקסיז שיופיעו גם ברשימות בהמשך הפוסט



אלבומי הפופ של השנה
היו הרבה כאלה:
Daft Punk - Random Access Memories - אני חושב שהאלבום הזה הוא מעבר לאלבום קאמבק, הוא אלבום הצדעה ומחווה לדיסקו, והוא יצירה, קצת מהונדסת מידי, אבל נראה לי שהיא רק תשתבח עם הזמן. גט לאקי הפך אותה לאלמותית, אבלל יש באלבום הזה הרבה מאד שירים וקטעים אחרים טובים. קצת אקלקטי, קצת מאומץ, מופק כמו אלבום של פעם, בכל מקרה זה מעולה
Vampire Weekend - Modern Vampire of The City - אל האלבום הזה ניגשתי רק בסוף השנה, כי קצת התאכזבתי מהאלבום הקודם שלה. (הראשון היה מעולה ומלא שירים טובים, הוא הושפע מגרייסלנד, פיטר גבריאל וטוקינג האדס, בשני הם כבר גיבשו יותר טוב את הסגנון שלהם, אבל הוא היה חסר במשהו, לטעמי), וגם כי לא בא לי עליהם. אבל בסוף השנה הקשבתי ואהבתי. אלבום פופ חביב אד עם כמה להיטים ושיר אחד שכבש אותי.
Haim - Days Are Gone - הנקודה ישראלית של הסיכום הזה, מדובר בבנות של ישראלי בשם חיים שירד מהארץ ללוס אנג'לס, ועל שמו שם הלהקה. אלבום פופ סמי-איכותי. אף שיר לא מפיל על הרצפה, וקשה להסביר את הקסם - אני חושב שהסו  הוא שהאלבום הזה לא נופל לשבלונות כלשהם. לא מבחינת הסאונד ולא מבחינת מבנה השירים, ולא המלודיות. יש כאן משהו חדש



Rhye - Woman - כנראה שזה אלבום החרמנות של השנה הזו. פופ ספק אר-אנ -בי, עם השפעות אייטיז וניינטיז, חצוצרות, נגינת פסנתר ג'אזית, שירים טובים, שירה קצת הומואית. הופתעתי מכמה שהאלבום מגובש. אני אהבתי
Discluser -Settle - בעיניי רבים זה אלבום הפופ של השנה. קצת יותר מידי פופי בשבילי. זה מעבר לגבול.
Justin Timberlake -The 20/20 Experience - גם זה היה יכול להחשב לאלבום קאמבק. אלבום בוגר של טימברלייק, שבו הוא לא מבייש את הפירמה.
She & Him - Volume 3 - זואי דשנל עשתה את הדבר הנכון ביותר כשצירפה את M. Ward אליה לשיר את שירי הפופ-פולק-סקסטיז האלה. אני חושב שזה די גאוני, ובכלל לא טרוויאלי לעשות את זה וגם להישמע מעודכן. מי שלא אוהב אותה, כמובן, לא סובל.
Cut Copy - Free Your Mind - להקת הפופ-דאנס האינטילגנטי מאוסטרליה באלבום שלישי. בהתחלה מאד התאכזבתי, בסוף אהבתי. הקודמים שלהם היממו אותי, זה סתם עושה לי רקע נעים באוטו


אלבומי הראפ של השנה
השנה החלטתי די במודע שהגיע הזמן להקשיב לאלבומי ראפ יותר ברצינות. ומצאתי שאני נסחף יותר משתארתי לעצמי, ובכיף. אלה האלבומים שאהבתי, אבל יש עוד ברשימה הזו כאן.
Kanye West - Yeezus
Pusha T - My Name is My Name
Earl Sweatshirt - Doris
Ghostface Killah - Twelve Reasons To Die




האלבומים של רדיו פרימיום להמונים 
ואלה האלבומים שהכי הרבה הקשבתי להם, ו/או שהכי אהבתי השנה:
1. Kanye West - Yeezus - מדובר בגאון, בממציא מוזיקה. זה האלבום שהכי טלטל אותי השנה, כל הראפרים כותבים על סמים, ותהילה, ונשים, השאלה איך עושים את זה. כולם מסמפלים - השאלה היא איך ? ויש גם קונספט לאלבום הזה. יש סיפור. ויש אפילו מסרים עמוקים באמת. הקשבתי לאלבום הזה די הרבה, אבל אני בטוח שהוא הולך איתי לדרך ארוכה באמת
2. Pixies - EP1 - מבחינתי זה היה הקאמבק של השנה. וטוב שיצא אי.פי ולא אלבום. כי מאלבום אנחנו מצפים ליותר. בתור אי.פי זה היה מושלם. קליל, לא יצירת מופת, אבל מהנה ברמות
3. Arctic Monkeys - AM - זה בעצם אלבום מיינסטרים. מאסטרפיס של ארקטיק מאנקיז. צליל מגובש, שירים טובים. אלבום טוב שכשהוא נגמר אני רוצה להקשיב לו עוד פעם. סוג של קנדי קראש.



4. Arcade Fire - Reflektor - גם לארקייד פייר יש את העולם שלהם והוא מלא ועשיר, והם להקה כמו של פעם. להקה שאתה יכול לקחת אלבום שלה ולהקשיב רק לו חצי שנה. וזה הרבה.
5. Daft Punk - Random Access Memories
6. Kurt Vile - Wakin on a Pertty Daze - הממשיך של ברוס ספרינגסטין ניל יאנג ושות'
She & Him - Volume .7


8. Vampire Weekend - Modern Vampire of The City
9. Primal Scream - More Light - חזרה לצליל של סקרימדליה. אלבום שמתחיל קצת מסובך ופסיכדלי ולאט לאט נעשה יותר פשוט וסטרייט. זה בעיקר אלבום נוח להאזנה. אתה שם ואתה על בטוח
10. Yo La Tengo - Fade - אלבום נוסף של להקה ותיקה. אלבום חורף בשבילי.
11. The National - Trouble Will Find Me - אחד מאלבומי הרוק של השנה
12. Fuck Buttons - Slow Focus - האלקטרוניקה כי טובה שיש היום






13. Suede - Bloodsports
14. Eels - Wonderfull Glorious - פשוט אלבום מצויין של אילס.
15. Pusha T - My Name is My Name
16. Cut Copy - Free Your Mind
17. David Bowie - The Next Day - פאק. דיוויד בואי הוציא אלבום השנה !
18. New Order - Lost Sirens
19. Depeche Mode - Delta Machine
20.Deafheaven - Sunbather - זה נשמע כמו שילוב של מטאל עם שוגייז. זה נשמע גיטרות וצרחות, וזה כיף



21. Camera Obscura - Desire Lines
22. Yeah Yeah Yeahs - Mosquito - אלבום מצויין, ומגוון, תיאטרלי קצת, קאברטי,
23.  Eluvium - Nightmare Ending - אמביינט השנה (שלי)
24. Alison Moyet - The Minutes
25. Prefab Sprout - Devil Came A Calling

אלבומי הרגע, ואלבומי הרגע האחרון
בכל שנה יש כאן שני סיכומי שנה - אחד של אלבומי הרגע, והשני של האלבומים שהקשבתי להם יותר, ואשר גם אהבתי יותר. השנה השתדלתי להקשיב לכמה שפחות אלבומים, ואת סופה של השנה הזו הקדשתי לאלבומים שלא הקשבתי להם. מצאתי את זמן החורף כמתאים להאזנה לאלבומי חורף שאי-אפשר היה להנות מהם בארצנו עד לחודש זה. מסיבה הסיכום יוצא בסוף דצמבר ולא בתחילתו.
אז בחלק זה של הסיכום תמצאו את אלבומי רגע, ואת אלבומי הרגע האחרון, וגם כמה אלבומים שאהובים על אנשים אחרים ולא עליי, אבל אני חושב שהם חלק חשוב מהשנה הזו. אני אשתדל לציין כל דבר מה זה מה-

Paul McCartney - New - כאמור, אלבום פופ טוב
Rhye - Woman
Dean Blunt - The Redeemer - זה קצת כמו היפ-הופ קאברטי
Tim Hecker - Virgins חמש עשרה שנים שטים הקר עושה מוזיקה אלקטרונית נסיונית. יכול להיות שזו פיסגת היצירה שלו



 Low  - The Invisible  Way - עוד אלבום סלוואו רוק מצויין שאני פחות הקשבתי לו
The Knife - Shaking The Habitual - אני מאד מתלהב מהאלבום הזה עכשיו. גיליתי אותו רק עכשיו
These New Puritans - Field of Reed - אלבום האסתטיקה הגוטית האפל
Babyshambels - Squel to Prequel - גם זה סוג של קאמבק. היה אלבום של רגע. התלהבתי ונטשתי.
Chealsy light Moving - Chealsy light Moving - אלבום שליווה אותי בחדר כושר על ההליכון. רוק גיטרות שונה.
CFCF - Music for Objects - אלקטרוניקה שאמורה לתאר עצמים. לא אלבום מבריק אבל עדיף על Four Tet



The Black Angels - Indigo Meadow - הם נתנו הופעה אדירה בבארבי. אלבום הגראג' פסיכדלי של השנה
Foals - Holy Fire - אני לא אוהב את האלבום הזה שלהם Foals, הם קצת יותר מידי מיינסטרים בשבילי וזה משמעם אותו. למרות השירים הטובים.
Bardo Pond - Peace of Heaven - עוד לא הקשבתי ממש ברצינות לאלבום הזה. פוסט רוק שוגייז שאהבו מאד על רבים.
Deerhunter. Monomania - עוד אלבום שאני לא הקשבתי לו, כי אני לא מת על הלהקה הזו
Holden - The Inheritors - את האלבום הזה גיליתי בסוף השנה ומאד אהבתי. אלקטרוני אקספרמנטלי



Queen of The Stone Age - ...Like Clockwork - אלבום קאמבק בהפקה של טרוור הורן
Grouper - The Man Who Died in His Boat - אמביינט שאני לא אהבתי. אבל כל מי שאוהב אמביינט מאד אהב.
Midlake - Antiphon - קצת שיגרתי, אבל יפה
King Khan and The Shrines - Idle No More - עוד אחד מאלבומי הגאראג' של השנה
Bill Callahan - Dream River - פחות מוצלח מקודמיו, והיו דברים אחרים להקשיב להם, אבל הרבה אחרים אהבו את הרגישות של ביל קלהאן גם באלבום הזה, והוא אחד מהאלבומים הבולטים של שנה
Howe Gelb - Dust Bowl - לוואו פיי פולק מתוך הסיכום  של אורי דביר
Maston - Shadows - יש כאן שימוש בכלים ישנים וצליל סינמטי משנות השישים.



White  Hills - So You Are..So You'll Be
Wire - Change Becomes Us
Polica - Shulamith


סיכומים של אנשים אחרים
עד כאן מה שאני שמעתי השנה, אבל אני אוהב גם מאד לקרוא ולהאזין לסיכומים אחרים, וגם אתם מוזמנים:
הסיכום של גלי גונן - אני מאד אוהב את זווית השמיעה שלה. יש לה היכולת לתפוס בכמה אלבומים את השנה הזו, ובעצם כל שנה, בשיא תפארתה. סיכום שהוא פודקאסט
הסיכום של שרון רז - אחד ששומע הרבה מאד אלבומים, כבר הרבה מאד שנים. סיכום בטעם אישי, עם בחירות שמושפעות גם משנות האייטיז והניינטיז.
הסיכום של אורי דביר - גם אורי שומע המון, אבל הגוון הוא יותר פולקי אמריקנה פסיכדליה, גראג'
הסיכום של גל אוחובסקי - הסיכום הכי פופי
הסיכום של אביעד מהאייפוד רעב - עדין הכי אינדי שיש
הסיכום של יאיר יונה - סיכום של מוזיקאי, גיטריסט, שגם הוציא אלבום השנה

עוד סיכומים
השתדלתי ככל שניתן שהסיכומים השונים בבלוג הזה לא יחזרו על אותם דוגמאות האזנה. אז אם אתם רוצים להרחיב, הנה הם לפניכם, שני הסיכומים הנוספים של הבלוג:
הקליפים של 2013
השירים של 2013






 

יום שני, 23 בדצמבר 2013

הקליפים של 2013

הקליפים של השנה הם כמובן האינטראקטיבים - של בוב דילן, ושל ארקייד פייר לרפלקטור. הקליפ לשיר Like A rolling Stone הוא גם תוצרת הארץ, והוא אחד הדברים המרעננים של השנה.  אבל חוץ מזה היו הרבה קליפים "רגילים" וטובים. יחסית לשנה שעברה, מפלס האלימות ירד, אבל עדין יש ניסיון למשוך תשומת-לב, רק שהפעם זה נעשה בדרך אחרת. כלומר עם מיניות, כי אי-אפשר למכור אלכוהול דרך קליפ. וכך יוצא שרוב הקליפים הטובים של 2013, רובם ככולם, תחת אזהרת צפייה NSFW - ראו הוזהרתם. תהנו!
ובאמאשכם דרגו בעצמכם :-)

Yeah Yeah Yeahs - Sacrilege
הקליפ הזה הולך מהסוף להתחלה ויש בו סיפור רדיפה, ציד מכשפות, חטאים, ואת כל מה שאפשר לחשוב על עיירה שכוחת אל בארה"ב. מעין טווין פיקס בתמצית.

Unknown Mortal Orchestra - From The Sun
שיר עקמומי והקליפ עקמומי. לכאורה נושא הקליפ הוא על בעיות של אנשים צעירים. אבל בדידות בכל זמן היא בעסה. ואחרי הכל יש כאן גם סיפור אהבה..ואולי זה כל ההבדל מבחינתי בין קליפ טוב, לסתם פרובוקציה.

FIDLAR - Cocaine
אם יש לכם כליות חלשות, אל תצפו בקליפ הבא שבו אפשר לראות גבר שמשתין אחרי שהוא שותה טונה של בירה. זה אמור להצחיק ? אנילא יודע.. לשיר קוראים קוקאין. אבל כאמור הוא משתין על הכל ובזרמים של יאמנו. גם על השלט של הוליווד . בוא נאמר שאני מעדיף את זה על אלימות ברוטלית שיש היום בהרבה קליפים. לשיקולכם



 Kanye West - Black Skinheads
קצת חבל לי שבסופו של דבר יוצא שקניה ווסט  מוכר את עצמו קצת בזול עם הציצים (היקרים) של ארוסתו. בקליפ Bonnd 2 היא מופיעה בכל תפארת החזה המרשים שלה, ואין מה לומר - זה יפה. אבל אני לקחתי את האלבום שלו ברצינות, כאומנות לשמה, והקליפ הזה עושה עימו יותר חסד, ומביא את בשורת האלבום בצורה הנכונה, לדעתי.

TV On The Radio Million Miles
כל מה שהיה חסר לי מהלהקה הזו היה מעט יותר רגש. לפעמים התחכום במקצבים מתוחכם ומתחכם מידי, אבל הקליפ הזה משלים את השיר כל-כך יפה. מתחיל עם הטפות מוסר, בסגנון עדת הירוקים, ועובר לחיבוק עצים מחמם לב.

Sleigh Bells - Bitter Rivals
אם האשימו אותם בגניבה של הקליפ אז כנראה מספיק טוב. הקליפ הכייפי של השנה


Suuns - 2020
קליפ השוחר-לבן הטוב של השנה. מסוגנן בארט-פופ יפה


Arcade Fire - Afterlife
גרטה גרווינג מתוך טקס פרסי יוטיוב. כאלה אנרגיות אני צריך


David Bowie - Love Is Lost //Hello Steve Reich Mix by James
מאז שג'יימס מרפי הודיע על פרישתו ממוזיקה הוא לא מפסיק בעצם לפעול. כאן הוא ברמיקס לשיר מתוך האלבום האחרון של דיוויד בואי. הקליפ מתחיל בפיקסלים. ומסתיים בבריאת אדם וחווה דיגיטלים, רק בלי כל הטקס של התפוח והנחש לפני הסקס


Robin Thicke - Blurred Lines ft. T.I., Pharrell
זו הגירסה המצונזרת, ונטולת עוקץ, לאחד הקליפים המרעישים של השנה. אני אהבתי את הגירסה המפורשת, כמו כולם. עירום די עדין, יחסית לשאר אירועי NSFW שהיו השנה. ובכלל, אם כבר עירום אני מעדיף כזה, עם חזה פרופורציונלי ומבט חמוד.


ויהיה גם סיכום של האלבומים. ויהיה מפתיע. אני מבטיח. אבטיח. ביי. 

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

השירים של 2013

אני אוהב את המוזיקה שאני אוהב. קראתי את כל הסיכומים (לא לגמרי) בכל האתרים (כמעט), טעמתי, בדקתי, חרשתי כל השנה. ואני מוכן לבוחן-פתע של סוף שנה על כל השירים הטובים של 2013. אז מה יהיה לנו פה ? שירים שבסוף השנה אני מרגיש שהם כבר חלק ממני. שירים שהיו הפסקול שלי בשנה הזו. שאני זוכר היטב, וכמו שאני אומר: שירים שנדמה שהיו כאן מאז ומעולם. קשה לי מאד לדרג את הרשימה, אבל מה שלמטה יותר ומה שלמעלה פחות. ותלחצו PLAY

שירים מתחילת השנה או מסופה מאד קשה לדרג, במיוחד אם הם קלילים כאלה. קיו-טיפ עושה כאן את כל העבודה

39. Camera Obscura - Do It Again
אני אוהב את להקת הקאנטרי הסקוטית הזו.

38. Hot Chip - Dark & Stormy
חמק מתחת לראדר של רובנו. אבל השנה יצא שיר מצויין של הוט צ'יפ שעומד בכל הסטנדרטים שלהם

37. EELS - New Alphabet
אני לא זוכר אם בסוף יצא לו אלבום השנה או לא. ואני לא בטוח שאהבתי את האלבום. אבל השיר הזה פצצות.

36. Guided by Voices - Copy Zero
שיר הפתעה מתוך פסקול

35. New Order - I've Got A Feeling
זו היתה שנה של קאמבקים. אבל הראשונים שיצאו עם אלבום היו ניו-אודר. אלבום שאהבתי. במיוחד את השיר הזה. שנשמע כמו הרבה שירים אחרים. אבל בקטע טוב.

Howe Gelb - Man On a String .34
שוב, אני מניח שאם לא הייתי מכיר את קטע הקאנטרי ואת הוו גלב רק בסוף השנה, זה היה במקום אחר לגמריי

33. Low - Plastic Cup
אני לא יכול לומר שאני מקשיב לאלבום הזה הרבה. הטמפו המואט מראש אינו מתאים לאישיותי המקפצת. אבל השיר הזה כבר טבוע בי לעולמים. זה כבר לא שאלה אם אני אוהב אותו או לא

32. Depeche Mode - Soothe My Soul
כולם שכחו שגם דפש מוד עשו קאמבק השנה. וזה רק שיר אחד שאני יכול לשים מתוך האלבום זה


31. Christopher Owens - Here We Go Again
אני זורם עם כריסטופר אוונס. למרות שעם גירלס הוא הוציא אלבומים יותר טובים.

21-30
יש איזה צדק פואטי בקאמבק של ג'וני מר. וכיף שיוצאים גם שירים טובים.

29.  Paul McCartney - Alligator
לא הספקתי להקשיב כמו שצריך לאלבום של הגאון סר פול מקרטני המלך. אבל אני מבין שהוא טוב יותר מכל מה שהוא הוציא בשנים האחרונות. והשיר הזה מצויין

28. Suuns - 2020
השנה 2013, השיר 2020

27. Jim James - A New Life
נורא פשוט השיר הזה של ג'ים ג'יימס - הסולן של מורנינג ג'קט שהוציא אלבום הסולו שלנו. פשוט, אבל תופס



26. Alison Moyet - When I Was Your Girl
גם אליסון מוייאט הוציאה אלבום קאמבק השנה. אלבום פופ טוב שמזכיר לי יותר את הניינטיז מאשר את האייטיז. וזה השיר הבולט מתוכו


25. Yeah Yeah Yeahs - Mosquito
בסופו של דבר לא הקשבתי לאלבום של יה יה יהז יותר מידי. דווקא אלבום טוב. זה השיר שתפס אותי באוזן לתמיד וגם הקליפ מתאים

24. Scout Niblett - Can't Fool me Now
אני פשוט לא מכיר את השיר הזה מספיק זמן, אחרת הוא היה מאד למעלה

23. Trentemøller - Still On Fire
הנעימה היחידה ברשימה הזו. אולי גם קטע האלקטרוניקה היחיד ברשימה הזו.

22. Pusha T - Who I Am Ft. Big Sean & 2 Chainz
אלבום הראפ השני הכי טוב השנה הוא של פושה T וזה השיר הכי טוב בו

21. Empire Of The Sun - Alive
אני מניח ששמעתי את השיר הזה הרבה ברדיו. זה לא הופך אותו לפחות טוב. זה הפופ הטהור הכי טוב שיש כיום

11-20
20. Daft Punk - Touch
גט לאקי יצא כבר מכל החורים, ואין סיכוי שנשכחמו גם לא בעוד יובל, אבל לטעמי זה השיר הטוב יותר באלבום. זהו שיר מלא אלקטרוניקה קרחונית, אבל גם חמת מוג שכזו, מלאת אנושיות. שיר שיש בו מעברים שונים, מה שעושה אותו לאדיר כל-כך, חוץ מהקול של פול וויליאמס הותיק, הוא המעבר הפאנקי ג'אזי אחרי 3 וחצי דקות של שיר. זה אפילו לא מורגש שפתאום הוא מתפתח לשם, כי זה זורם נכון.

19. Metronomy -  I'm Aquarius
הקלידים האלה ברקע של השיר עושים אותו למה שהוא


18. Small Black - No Strange
אני מצטער ששנה שעברה לא הכתרתי את המכביז כאלבום השנה או לפחות במקום השני. והשיר הזה הוא נגיעת האינדי הזכה ביותר שהתעלפתי ממנה השנה

17. Dean Blunt - Demon
יש משהו בשיר הזה שמהלך קסם ואולי מתמצת אלבום שלם. יש בו משהו מנימלסטי ומהפנט. והחצוצרה שמגיחה פתאום..

16. Chelsea Light Moving - Burroughs
צ'לסי לייט מובינג הוא הרכב חדש בהשתתפות של ת'ורסטון מור מסוניק יות'. אלבום הבכורה שלהם הוא אלבום שהתאמנתי איתו בחדר הכושר. זה השיר הכי טוב, לדעתי. אני רץ/רוקד אותו על ההליכון במהירות משתנה. אחרי שלוש דקות זה נהיה דיסקו. נשמע לי כמו קאבר של משהו...איזה יופי של דבר

15.Sleigh Bells - Bitter Rivals
מת על השיר הזה. פופ מלוכלך כזה.

14. David Bowie - Love Is Lost //Hello Steve Reich Mix by James Murphy
מאז שג'יימס מרפי הודדיע על פרישתו ממוזיקה הוא לא מפסיק בעצם לפעול. כאן הוא ברמיקס לשיר מתוך האלבום האחרון של דיוויד בואי.

13. Belle and Sebastian - Your Cover's Blown //Miaoux Miaoux Mix
מתוך אלבום הבי-סיידס והרמיקסים של הבלים והסבסטיאנים. זה השיר הכי טוב

12. The National - Demons
אהבתי מאד את הסינגל הראשון מתוך האלבום של הנשיונל שיצא השנה. אלבום טוב. אבל מאד הזכיר לי את קודמיו, ולא משך אותי להאזנות נוספות.


11. These New Puritans - Fragment Two
האלבום השלישי של These New Puritans קצת נקי מידי ואפל מידי בשבילי. אבל השיר הראשון שיצא מתוכו נתפס.. ויש לו גם קליפ חדש אפלולי ומואר




1-10
10. She & Him - Never Wanted Your Love
האלבום השלישי של זואי דשנל ואם וורד נשמע אפילו יותר מוצלח מקודמיו. שירי פופ-פולק-סקסטיז נפלאים.

9. Yo La Tengo - I'll Be Around
הייתי יכול לשים כל שיר אחר באלבום הזה. אבל השיר הזה מרגיש לי כמו נעליי בית (בקטע טוב). גם הקליפ מאד עוזר לבסס את התחושה הזו.



8. Suede - It Starts And Ends With You
כמה שהתלהבתי מהקאמבק של סוויד, ובמיוחד מהשיר הזה שנשמע כמו שהם היו בשיא תפארתם



7. Vampire Weekend - Ya Hey
אחרי שפיצ'פורק הכתריתו את אלבומם השלישי של הוומפייר וויקאנד כאלבום השנה של 2013, החלטתי שאני חייב להקשיב לו. אז הוא מתנגן לי ברכב כבר שלושה ימים ואני די נהנה. בהחלט לא אלבום השנה. אבל השיר הזה...שגילית רק עכשיו הוא סיום פנטסטי לשנה הזו. ורק בשבילו אפשר היה להמציא את 2013.



6. Arctic Monkeys - Do I Wanna Know?
כל האלבום. אבל אולי יותר מכל השיר הזה



5. Arcade FIre - Awful Sound
יכולתי לשים עוד כמה שירים מתוך האלבום הזה. למשל את Porno ו-Afterlife אבל נשאיר משהו גם לסיכום האלבומים והקליפים

4. Kanye West - Hold My Liquor
לדעתי זה השיר הטוב ביותר באלבום של קניה. ויש עוד בלתי נשכחים - נשאיר משהו לסיכום של האלבומים

3. Kurt Vile - Wakin On A Pretty Day
אחד משירי השנה. קורט ווייל מנגן את הנשמה שלו.


2. Pixies - Indie Cindy
כל-כך שמחתי שהפיקסיז חזרו לחיי שלא אכפת לי כלום


1. Prince - Groovy Potential
אני חולה על פרינס, אבל רק בתקופה שהתחילה בפרפל ריין ועד גראפיטי ברידג' - לדעתי, אז הוא היה בשיא גאוניותו. המציא מוזיקה ממש. כמו מדען משוגע. בסך הכל איזה 7 אלבומים שהיו בתקופה ההיא. אחר-כך מדייאמוד אנד פרלס ועד ימינו הוא עשה אלבומים שלדעתי היו טובים, אבל לא גאונים. השיר הזה הוא הבזק גאונות שכזה, והוא יצא השנה.
Groovy Potential by Prince on Grooveshark


פוסטים אחרונים וממש שווים !