לעקוב אחר הפרימיום

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

להיות חופשים, אבל ממה אלוהים ממה

עוד מעט ראש השנה, אומרים שאלוהים בראש השנה מתכנן לנו את כל התוכניות ומציב לנו את כל ההקצבות לשנה הבאה. הבונוס הוא שאנחנו יכולים במעשינו לשנות את הכל לטובה, אם רק נשתדל לעשות מעשים טובים. נשמע לי דיל הוגן. אז האדם הוא יצור חופשי, פחות או יותר. ליהודים יש גם פטנט איך להיות חופשים בכל צורת שלטון שהיא - יש לנו את השבת שזה חופשה טובה לאללה. גם במקום שיש רודנים, דיקטטורים, דיכוי ומיסוי כבד. אפשר לומר להם: תשכחו מאיתנו אחת לשבוע, אנחנו בחופשה וצריכים נורא להתפלל. לפעמים זה בא על חשבון פורגרום פה ושם, אבל מה זה פרוגרום לעומת חופש וצ'ולנט. גם ההלכות והמצוות יוצרות מדינה בתוך מדינה שמאפשרות לחיות באופן שמתעלם בעצם מכל מסגרת כובלת אחרת. אולי היהדות היא לא בדיוק דמוקרטית, וגם נראיית מאד דרשנית, אבל יש בה המון שחרור, כמו בכל דת, אתם מוזמנים לשאול כל חוזר בתשובה או את ג'ון קולטריין.
ג'ון קולטריין חגג יום-הולדת השבוע. הוא נולד ב-23 לספטמבר 1926 ונפטר בשנת 1967 בגיל 40 (!). בלי קשר למקום ולזמן הוא נוגע עד היום בנפשם של כל-כך הרבה אנשים. זה כל-כך מפעם שכבר אפשר להתייחס אל זה כאל מוסיקה קלאסית. היום כשאפשר לשמוע את ה-Blue Train בסופר-פארם, בגירסת מוסיקת המעליות (נשבע לכם שזה קרה לי), אז אפשר לשכוח שקולטריין היה מוסיקאי אוונטגרטי. הג'אז תמיד היה סגנון מוסיקלי יצירתי ומרתק, וגם כשדיוק אלינגטון תכנן כל פרט ופרט שהוא ניגן עם הביג-באנד שלו - זה עדין נשמע מתפרע ולוהט. אבל המהפכה הגדולה היתה הביבופ Bebop שהוביל צ'ארלי פארקר, ובהמשך השמים היו הגבול: מיילס דיוויס המציא את הקול ג'אז ואח"כ גם את הפיוז'ן. וג'ון קולטריין את ה"ג'אז החופשי" Free Jazz. אני מניח שמוסיקאים מתלהבים יותר מכולם משבירת כל המוסכמות בנגינה: חופש טונלי, חופש ממקצב קבוע, חופש מהרמוניה. הג'אז החופשי הושפע ממוסיקה אפריקאית, ערבית וגם - עכב הנטיות של קולטריין - גם ממוסיקה דתית. היום כשהכל כל-כך מעורבב לנו קצת קשה לשים לב מה כל-כך מיוחד. כשהמוסיקה חופשית האם זה דורש יותר קשב וריכוז מאיתנו או שדווקא להיפך ?
היחס של קולטריין לדת היה מאד מוזר, הוא גדל במשפחה נוצרית דתית, בנישואיו השניים התחתן ל-Juanita Naima Grubbs שהתאסלמה. הוא התעניין בהינדואיזם לפני החיפושיות, ובקבלה לפני מדונה. במוסיקה שלו הוא ניסה להביע רוחניות גבוהה, ונקיה ובמקביל הוא היה מכור לאלכהול ולסמים קשים.
הבאתי לכם כמה קטעים שאני אוהב ושהמליצו לי חברים [ותודה לבן וליאיר עציוני]. תהיו קולים. תהיו חופשים. אם אתם מספיק אינטילגנטים אז תקשיבו לזה:
John Coltrane - Blue Train

נסו לעקוב אחרי הסקסופון כאן:
John Coltrane - Giant Steps
וכאן זה יותר בפסנתר
John Coltran Quartet - Good Bait


והנה הוא יחד עם הקוונטיס של מיילס דיוויס לפני שהפך לבנד לידר. סה"כ הוא השתתף ב-51 הקלטות של אלבומים
Miles Davis ft. John Colltrane- Airegin


ועם מונק (עוד ענק ג'אז) לפני שהקליט את הבלו טריין
Thelonious Monk and John Coltrane - Epistrophy


וליצירתו השאפתנית משנת 1964 בת 4 חלקים. בתקופה הזו נאבק קולטריין בהתמכרות לסמים, ואת האלבום הזה הוא מקדיש לאהבתו לאלוהים:
John Coltrane - A love supreme Part I Acknowledgement


לכבוד נעימה



תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

"אבל מה זה פרוגרום לעומת חופש וצ'ולנט" חחחחחח כל כך נכון.
אני גם מאמינה שיש דווקא בתוך הגבולות המון חופש, אבל אני לא בטוחה שדתות עונות על ההגדרה.
אני בטוחה שהיו הרבה פחות סרטים אם אנשים היו פשוט אנשים ולא יהודים\הינדים\אתאיסטים\נוצרים או מוסלמים.
תודה על מוזיקה מעולה לפתוח איתה את הבוקר.


פוסטים אחרונים וממש שווים !