כולה זמרת (פוסט על מרגול)

'מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק'

המזל לא מאמין בי, ואני לא מאמין במזל - הכל השגתי בעבודה קשה כמו טמבל, כי דווקא היה לי הרבה פוטנציאל איתו, אבל סתם ביבזתי את המזל שלי על ללכת על בטוח וראש בקיר. ואני ממש לא צוחק, אשכרה חוכמת בדיעבד. מרגול לעומת זאת תפסה את המזל שלה בשתי ידיים ולקחה אותו עד הסוף. בגלל זה אני מעריך את האישה הזו. אני לא אוהב את המוסיקה של מרגול, אני חושב שהיא וחיים משה היו הראשונים שאחראים למסחור ולדרדור של מוסיקה אותנטית ומקורית, לכדי פופ רדוד ומשעמם (וחשבתי כך גם בזמן אמת, כששניהם רק פרצו לתודעה). זה לא שכולם הקשיבו לפני כן לתזמורת האנדלוסית ולברירה הטבעית, אבל מה שהתחיל עם שושנה דמארי ואריס-סאן והתקדם לצלילי העוד, צלילי הכרם, והגיע לשיאים עם אבנר גדאסי, ובעיקר עם זהר ארגוב, הפך בסופו של דבר לשירים האנמים, במקרה הטוב, ששר אייל גולן, ולשירים הטיפשים, במקרה הרע, ששר משה פרץ – ומרגול וחיים משה היו הסמנים הראשונים לכך. אין לי שום דבר נגד מי שמקשיב למושיק עפיה ונהנה, באמת שלא, אבל אני הרבה יותר מעריך את מה שעשה אביהו מדינה, שהצליח לבלום קצת את המפולת, עד שפרש. אני גם מוכן להודות שעד שמרגול פצתה את פיה בכוכב נולד הייתי בטוח שהיא טיפשה – ועכשיו ברור לכולם שהיא אישה חריפה ודעתנית, ובעלת שפה עשירה, הגם שמתובלת ביותר מידי חוויג' וביסבס. לזכותה אפשר לומר שהיא תמיד ניסתה להיות איכותית – ו'ריח מנטה' שהפיק לה ירוסלב יעקובוביץ' הוא אחד מאבני הדרך של המוסיקה הישראלית. אלבום שבזמנו נטען בגללו שהיא 'משתכנזת' והולכת יותר מידי לכיוון הרוק. 'ריח מנטה' במידה רבה מציין את המעבר של המוסיקה המזרחית למיינסטרים. יחד עם זאת מרגול השכילה לשמור על נאמנות של הקהל המזרחי אליה. רק שבעוד חפלה ועוד חפלה ועוד אחת הכל הפך בסוף למוסיקת רקע לצלחת חומוס.

מרגול עשתה טעות כשהיא לא פרשה בעונה הקודמת של כוכב נולד, כך היא היתה פורשת בשיא – וזו עוד חוכמת בדיעבד. ואני אומר את זה בלי קשר לכתב האישום שהוגש נגדה השבוע. התלבטתי הרבה האם לכתוב כאן את הדברים האלה, כי בכל זאת מדובר יותר ברכילות מאשר במוסר, צדק או כל דבר אחר. אבל זה בלוג מוסיקה, ישראלי, אחרי הכל, ונראה לי שצריך לדבר על זה גם מעבר לבדיחות שאנחנו תוקעים פה ושם בנושא. אז בוא נניח שהכל נכון: שמרגלית צנעני נתנה ציונים גבוהים למועמדים בכוכב נולד, כדי שתוכל אח"כ לקטוף את פירות הצלחתם המסחרית. שהיא קיבלה סמסים בשידור חי איך להצביע, ושהיא היתה המתווכת בין עומר אדם לבין אמרגנה אסף אטדגי. ושלאחר הצלחתו המסחרית האדירה של אדם, היא ביקשה את דמי התיווך שהיא חשבה שמגיעים לה. ושהיא הגיעה עם אטדגי לבורר, ושהבורר הזה החליט איך לחלק את הרווחים. ואני שואל: אז מה ? מה קרה? בגלל זה מעמידים למשפט ? נזיפה או מקסימום מכתב פיטורים היו עונש מספיק גדול למקרה הזה. הרי מרגלית צנעני היא כולה זמרת, היא הרי לא היתה עושה במו ידיה דבר לאסף אטדגי. לפי מה שהפרקליטות והמשטרה מציגים אז לא היא שאיימה על אטדגי, אלא היא היתה הגורם המרגיע והמפשר. חסרה לי מאד המילה "לכאורה" בכל הסיקור התקשורתי של כל העניין הזה, אבל גם בלעדיה אין פה סיפור גדול מאד – לא רצח, לא אונס, לא סמים, לא הימורים בלתי חוקים, שום אלימות ממשית, בוודאי לא מהצד של צנעני. זה נשמע כאילו נגמרו כל הפשעים בישראל, ורק בזה נותר עוד לטפל, כדי שיהיה פה ממש גן-עדן. אני מכיר באופן אישי כמה וכמה סיפורים על אנשים, בעלי משפחות, שהפסידו כספים בהימורים בלתי חוקים ואנשי העולם התחתון פירקו להם את הצורה, ונישלו את כל נכסיהם – איפה נמצאה אז המשטרה ?!
אי-אפשר שלא להבין שמרגול היתה הדג הקטן ששימש כפתיון ללכידת דג גדול יותר, ואם המשטרה בסופו של דבר לא הצליחה לתפוס את הדג הגדול, אז היא נכשלה בתפקידה. ההרגשה התמידית של אנשים בארץ הזו היא שהמשטרה שלנו חכמה על קטנים. עם הגדולים היא לא מתעסקת. אבל עכשיו המשטרה כבר הפסיקה לחפש מתחת לפנס, והתחילה לחפש מתחת לאורות הזרקורים.

בסוף מצאתי גם קליפ שמתאים [בעזרת מלכה פיינגולד] מתוך הסדרה "קצרים". המערכון נקרא: "עסקה של מאפיונרים מזרחים" שהקדים את זמנו - קורע !