לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

אינטרפול - אוזניים קרועות לרווחה




לא הגעתי להופעה של אינטרפול כמעריץ של הלהקה, ולא יצאתי ממנה כמעריץ. קראתי את כל הביקורות בוואלה, עכבר העיר, Ynet, Nana , הארץ והסכמתי עם כולם. עם אלה שבעד, ועם אלה שנגד. פשוט שמתי את האופי שלי בבית לפני שהגעתי להופעה הזו. בשורה התחתונה אני אוהב את אינטרפול יותר אחרי ההופעה, מאשר לפניה.
בכל זאת, אני אתן את הדגשים שלי:
הבעיה העיקרית שיש לי עם אינטרפול היא שהם עושים לי כאבי אוזנים, אפילו פול בנקס, הסולן, הופיע ביום שלישי עם אטמים. דרך-אגב, שמעתי בשבוע שעבר על אטמי האוזנים האלה - הם מורידים 20 דציבלים מבלי לעוות את הצליל, והם עולים בערך 700 שקלים. קשה לי מאד להקשיב לאלבומים שלמים שלהם, פוזת הפוטו-רצח הקשוחה של אינטרפול די אהובה עלי, אבל האזניים צועקות גוועלד. בהופעה הפקרתי אותם לטנטונים שיבואו , והם אכן הגיעו. גם קשה מאד להקשיב למוסיקה כזו כשיש סביבך ילדים, או סתם אנשים שפויים. וגם לא ברכב בבוקר, או בסוף יום עבודה מפרך בדרך הביתה. זו מוסיקה שדורשת את מלוא תשומת הלב הראויה.
בדרך חזרה הביתה מההופעה החלטתי להקשיב לארקטיק מאנקיז.. ומה אני אגיד לכם... זה נשמע פתאום כמו פסטיבל שירי ילדים (אני מתכוון לאקרטיק מאנקיז). כמו לשתות טרופית אחרי ויסקי. יש משהו מבגר בצליל הקודר והרציני הזה של אינטרפול, משהו שלוקח אותך ל-Level אחר של האזנה. מתייחסים לאינטרפול כחקיינים של ג'וי דיוויז'ן, אבל אני חושב שלתקופתנו היא אחת מלהקות הרוק החשובות ביותר, שמעצבת ומגדירה הכי טוב את צליל הגיטרות הנכון שיש להשמיעו (בניגוד, נניח, לצליל הגיטרות של U2 ונירוונה שהיה נכון לשנות התישעים), ויש לצליל הזה גם חקיינים כמו האדיטורז ואחרים. מצד שני, אם נקפוץ עשרים שנה קדימה, אני לא בטוח שאינטרפול ירשמו עם הישג כלשהו. הם לא אחראים כמו הסטרוקס לאיזה תופעה מוסיקלית רחבה, וגם לא לאיזה חידוש מרעיש (ואין כאן תרתי משמע).
אם נחזור רגע להופעה, אז רבות דובר אודות פרצופו של פול בנקס, לדעתי הוא נראה כמו הגירסה המכוערת של בראד פיט, או אם תרצו: דיויד בקאם. אני חושש שעם קולו העורבני הוא לא היה עולה לשלב המוקדמות של כוכב נולד - כמובן שבהקשר הנדון כל אלה מחמאות. אני דווקא אהבתי את זה שהוא לא היה סחבק כמו מארק רונסון, זה ממש לא התאים. הוא שיחרר איזו הצהרה שכיף להיות כאן בארץ - ונראה שכל הלהקות שמגיעות לארץ זוכות בגוד-טיים כמו שצריך מצד המארגנים, ואני חייב לומר שזה מעלה בי איזה קמצוץ של גאוות יחידה ישראלית. חוץ מזה, הצליל של אינטרפול דחוס ושטוח, וכמעט ושלא הבנתי מילה ממה שהוא שר, אז תיאורטית יוצא שאם יש לך כאב אוזנים, וגם כל השירים נשמעים דומים, אז אתה לא אמור להינות. בכל זאת הצלחתי להנות עם ראש פתוח ואוזנים קרויות (וקרועות) לרווחה, הצלחתי להיכנס למוד המתאים. ברור שלא הכרתי את כל השירים, אבל אהבתי את רובם. התחברתי מאד למקצב התופים. אני חושב שיש לאינטרפול מתופף גדול ! חוץ מזה שמתי לב שיש להם גם קלידן שעובד נורא קשה, איכשהו זה כמעט לא מורגש בצליל שלהם - הכל נשמע גיטרות וגיטרות וגם בס. יכול להיות שדווקא הוא שאחראי לעיבוי הצליל ולכאב הראש.
באתי להופעה הזו כי ידעתי שיש ללהקה הזו ערך מוסף, והסתבר גם שהם יודעים גם לתת הופעה כמו שצריך. שמחתי לראות קהל גדול של אנשים שרופים על מוסיקת רוק עכשווית , ובעיקר נהנתי להיות בהופעה הזו לצד חברים שהם חברי כבוד בפנטאון של חובבי המוסיקה בישראל (ואל תגידו לי שאין דבר כזה, תאמינו לי שיש).
ופיספסתי את ההופעה של "כרמל גרוס וואגנר" – אחרי שנים אלפיים מישהו החליט סוף-סוף להתחיל כאן הופעות בזמן. אבל למה דווקא אתמול ?!

ועוד כמה שירים שצולמו באיכות HD מאתמול בהופעה:






והאמת חבל שאין סרטון של PDA, כמו שרבים ביקשו. ואם אני אומר דבר כזה, אז כנראה שנפל דבר אצלי. הדעות חלוקות אם היה או לא היה השיר הזה בהופעה.

5 תגובות:

מאיה אמר/ה...

אחלה פוסט!
הגיע הזמן שבאמת יתחילו בזמן, קבל את זה כעונש חינוכי :)
ואם היית שומע את הבן שלי (בן ה-6.5) שר את ריף הפתיחה של safe without מהאלבום האחרון, לא היית אומר שאי אפשר להקשיב להם ברכב עם המשפחה :)

רדיו פרימיום להמונים אמר/ה...

מאיה > את מתעללת בקטינים חסריי ישע ??? האמת שגם לבן שלי בן החמש (שהוא העורך הראשי של הבלוג- תמונה למטה) יש נטיות לכל מיני שירים שלא הייתי מצפה. כנראה עניין של החינוך המתאים :-)

Oren אמר/ה...

קודם כל: לא היה PDA כמובן. הם עשו 7/11 מברייט לייטס אבל לא את Obstacle 2, רולנד, סטלה וכמובן PDA:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=246038942101832&set=o.101641676594472&type=1&ref=nf
ובכל זאת היה מטריף לחלוטין!

דבר שני, אמנם אין לי ילדים (בסה"כ בן 20) אבל גיליתי בחודש האחרון שילדים קטנים מטורפים על הקצב של בום פם, וגם אוהבים את האלבום של אומללה. אם ילד בגילאים 2-6 נקלע לאיזור החדר שלי ושומע את אחד השירים של בום פם המקום הופך מיד לג'ימבורי.

מאיה אמר/ה...

אייל - כן כבר יצאה לי היכרות עם הבן שלך בפוסטים קודמים :)
אורן - מעולה!!!

רדיו פרימיום להמונים אמר/ה...

אורן > סבבה

פוסטים אחרונים וממש שווים !