 |
| תמונת אילוסטרציה: לאקורדים המצולמים או לבני משפחתם, אין קשר לכתבה |
יותר משהסרטון הזה מעלה חיוך, יותר משהסרטון הזה מלא בשירים מעולים, יותר משהסרטון הזה מדהים, הוא מטריד אותי. כל-כך הרבה שירים עם אותם 4 אקורדים. מה זה אומר עלינו ? שאנחנו כאלה אוטומטים שפעם אחת טבעו בנו איזה מעבר אקורדים ולנצח כל מי שיעשה על זה משהו חדש, אנחנו נבלע את זה לתיאבון. או שלהיפך, שהאנושיות והיצרתיות היא מעל ומעבר למעברי אקורדים, כי איך שלא תהפכו את זה, כל שיר נשמע כאן אחרת: ג'יימס בלאנט ובוב מארלי באותה כפיפה אני חושב שזה אומר שאפשר לאחד הכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה