אתמול נסעתי עם הבנים שלי לשבת חתן בר-מצווה הראשון בחיים שלהם, בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן. את גיא, חתן הבר-מצווה, אנחנו מכירים מאז שהיה בן שלושה חודשים - יותר נכון אני מכיר, הבנים שלי בני 10 ו-5 והם מכירים אותו מאז שהם נולדו. ההורים של גיא גדלו בקיבוץ, והם גרו כמעט עשור בישוב שלנו, עד שעברו להפריח את השממה באינטל שבדרום. כל האירוע היה מאד סוראיליסטי, בר-מצווה, בבית כנסת, ועוד ספרדי, ודווקא בקיבוץ (למען הסר ספק, לגיא שיער בלונדיני ועיניים כחולות). מה עם "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". מזל שבית הכנסת ממוקם באשדות יעקב "איחוד" ולא "מאוחד" (שהיה קשור בעבר יותר לאידאולוגיה הקומוניסטית) אחרת ה"פדיחה" היתה הרבה יותר גדולה. בית הכנסת משרת את שני הקיבוצים שנפרדו בעבר, כמו הרבה קיבוצים אחרים באמצע המאה הקודמת. האירוניה היא שדווקא בפירוד הם החליטו לקרוא לכל קיבוץ שנפרד בשמות "איחוד / מאוחד".דרך-אגב, לגיא יש 10 דודים , ולאחת הדודות של גיא יש חמישה ילדים שהגיעו לאירוע, היא גם מתחרה בטריאטלונים, מה שבא להגיד: אל תחפשו סדר ישן וטוב, אתם עלולים להיתקל בטעות במציאות, ולגלות שאין לכם עוד מה לעשות עם כל מה שלימדו אתכם שצריך להיות.
בדרך לקיבוץ הקשבתי לדיסק הקבוע שלי השבוע ברכב, זהו EP חדש שנקרא Clem Snide Journey. הכל התחיל מקאבר אקוסטי ביוקללי שנעשה לשיר Faithfully - במקור בביצוע הזוועתי של להקת Journey משנת 1983. אף ברזיליי הוציא מהשיר הזה משהו שלא היה בו קודם - ממש מטאמורפוזה. וכך נולד איפי שלם של קאברים אקוסטים לשירים של Journey. שירים על אהבה, שנותנים הרגשה של קדושה. אולי בגלל טוהר הרוח של הביצועים של קלם סנייד, לא יודע איך להסביר את זה. זה גורם מעורר מחשבות על המושג קאברים, ביצועים מחדש יכולים להיות ממש לידה מחדש. ופתאום נראה שהשיר לא עומד בפני עצמו, אלא שמי שמבצע אותו נותן לו חיים. ממש כמו קריאה בתורה - כל אחד שעולה וקורא מוציא מהספר הזה מנגינה שונה. בבית הכנסת היה ממש שמח, זרקו סוכריות, ואפילו עליתי לתורה. איזה כיף.
Clem Snide - Anyway You Want It
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה