תקליט רוק נסלח

אני לא יודע אם השיטה של להוציא שירים לפני הוצאת האלבום, היא המשך של תרבות הסינגלים שהיתה פעם, או שזו פשוט הדרך הפשוטה ביותר לנצח את השיטה שבה האלבום דולף לרשת עוד לפני שהוא בכלל יוצא לשוק, אבל גם ברוקן סושיאל סין הקנדים החליטו להוציא כמה שירים ככה להנהתנו עוד לפני שבכלל יש אלבום. שלוש הדוגמיות שכאן הן לאו דווקא רוק טהור, סושיאל סין עושים רוק-ברוק, סגנון מוזיקלי שמוזכר פה ושם בהקשר ללהקות קנדיות אחרות - בהתחשב בכך שהלהקה הזו היא בעצם סופרגרופ של כמה להקות ומונה בין 6 ל-19!!! חברים, אז זה לא פלא. הם מעדיפים שתקראו להם קולקטיב מוזיקלי. יאללה, שיהיה. השיר האחרון ברצף שפה, היה כאן שיר השבוע לפני...
ויש גם רצף של קליפים מסרטים קולנוע שונים עם טיזרים של קטעי מוזיקה מהאלבום:
מומלץ לבדוק!

שלושה לוהטים

בד"כ דברים כאלה משודרים כאן בסופ"ש , אבל אלה שלושת השירים שעושים לי את הימים האחרונים, ויש כאן איזה קו מוזיקלי לשלושתם (בריטים, בריטים ודנים). Wild Palms נשמעים כמו המכביז, Mirrors כמו דפש מוד ו-OMD, ויש טוענים ש-The Kissawat Trail נשמעים כמו MGMT.

בני יונות

ל-DOVES אלבום אוסף חדש עם 33 שירים, על הדרך הם הוסיפו את השיר הזה, שבשמיעה שניה הוא כבר ממכר.

כאן תזכורת לקטעים נבחרים מהאוסף. זה חלקי כי האוסף מכיל שני דיסקים וגם די.וי.די, ובכל זאת לכו להקשיב לתזכורת- זה כיף.

רוק סלאש רול

זו כמעט מילה גסה.. רוקנרול. בשביל מה צריך להגיד אותה כשבעצם צריך לומר אינדי. אז עוד מעט גם אינדי תהיה מילה גסה, אבל היום לכבוד ערב החג שני, בכל זאת רוקנרול.
Heavy Metal הוא הפרונוגרפיה של מוזיקת הרוק. הסנדק של זה היה ג'ימי הנדריקס, לד זפלין היו החלוצים, אבל אוזי אוסבורן ובלאק סאבת' היו הראשונים שבאמת העבירו את הזרם המוזיקלי החשוב, והמעצבן הזה לאזור הפסיכופטי האפל. צריך לציין גם את דיפ פרפל ואת Iron Maiden, ואז לעצור לרגע ולשים לב שכל הלהקות האלה בעצם אנגליות. ונשאלת השאלה: מה כואב כל-כך בממלכה הבריטית, שצריך להוציא ממנה כל-כך הרבה זעם? ועוד שאלה: האם האמריקאים האלה לא מבינים כלום במוזיקה? האם לא מספיק שהם גנבו את הרולינג סטונס, והשתגעו מהביטלס, גם את הרעש הם היו צריכים שמישהו אחר ימציא? דווקא באינדבדואלים הם טובים: אלביס, בוב דילן וגם ג'ימי הנדריקס בכל זאת אמריקאים.

כמו בפורנוגרפיה שבה יש לכל אחד העדפות שונות, כך ברוק הכבד יש מליוני תתי-ז'אנרים שכל אחד מהם מנסה לתת מענה לרמה הולכת וגוברת של סטייה: טראש מאטל, דאת' מאטל, בלאק מאטל, גות'יק מאטל ולבסוף גלאם מאטל שזו הסטייה הפאתטית ביותר. גלאם מאטל היה זרם שזרח בשנות השמונים כאשר הפאנים והקלידים של הנאו-רומנטיקה חדרו לתוך הרוק הכבד. הלהקות הבולטות בזרם זה היו Europe השבדים (שעשו את Final Countdown הפופי- כי זה מה ששבדים עושים!), בון ג'ובי (עם הלהיט It's My Life - שאני דווקא אוהב), פורינר שגרמו לי להקיא כל כיתה ז' עם השיר המכוער לתפארת I want To Know What Love Is, והפיסגה של הכל היו כמובן Guns N' Roses שהצליחו גם להיחשב מספיק רוק כבד בשביל האוהדים השרופים (תרתיי משמע) של הרוק הכבד, וגם להיות מספיק קליטים עבור המיינסטרים הכללי.

ועכשיו Slash הגיטריסט של Guns מוציא אלבום בכורה, שמנסה גם הוא להיחשב מספיק רוק כבד בשביל המעריצים הכבדים. על העטיפה מופיע גולגולת כמו שצריך, אוזי אוסבורן מתארח, M. Shadow המקועקע, Izzy Stradlin הגיטריסט הנוסף של גאנז, אבל כל שאר האורחים האחרים "מקלקלים" את העניין: כריס קורנל, פרגי (מבלאק אייד פי), איגי פופ, אדם לוין (מ-Maroon 5?) , ואפילו דייב גרוהל מפו פייטרס מצליחים להוציא ממנו רק מוזיקה טובה. ממש מוזיקה ולא את הדבר הזה שנקרא Heavy Metal. צריך גם לומר שסלאש הוא גיטריסט ומוזיקאי יותר מידי טוב, ממש גאון, שלא מסוגל לעשות מוזיקה שהיא זבל, ולכן האלבום הזה הוא קודם כל רוקנרול אמריקאי. תמצאו בו רית'ם אנד בלוז, תמצאו בו בלאדות, לצערי אין כאן אף שיר שממש מפיל אותי על הרצפה, אבל לפעמים המכלול יותר גדול מחלקיו. במילים אחרות: התלהבתי מהסגנון, מהוירטואזיות, משיתופי הפעולה, והשירים בסדר גמור, שלוש הדוגמאות שהבאתי לכאן אפילו לא מייצגות את כל מה שיש באלבום המצויין הזה:

משהו ספרדי:
Slash Ft. Rocco Deluca - Saint is a Sinner Too

להיט רוקי:
Slash Ft.Chris Cornel - Promise


ובסגנון לד זפלין:
Slash ft. Andrew Stockdale of Wolfmother - By the Sword

נבדק ונמצא פרימיום - סיבוב מסביב לעולם

במיוחד לחג הפסח מהדורה חגיגית של נבדק ונמצא פרימיום. סיבוב מסביב לעולם של שירים חדשים. מעל כל שיר מצויינת ארץ המקור וגם את הבלוג ממנו נלקח הקטע, מייספייס של הלהקה והשיר להורדה; וגם סידרתי לכם פלייר להאזנה - תלחצו על משולש וזה ירוץ כבר לבד. במקור היו 36 שירים, ובחרתי את המובחרים ביותר, שבכנות אני ממש אוהב. כמעט הכל מפתיע פה, אבל בעיקר נשמע פרימיום. בעל הבית השתגע!!! אינג'וי:

AUSTRALIA: Who The Bloody Hell Are They?
Otouto – Astronauts
שלישיה חדשה ממלבורן אוסטרליה, בסינגל חדש ומעולה שנקרא אסטרונאוט, שאומר: "להיות מאוהב זה כמו לצפות בוידאו ממש ארוך מאד".

BRAZIL: Meio Desligado
Eddie – Gafieira No Avenida
אחד המייסדים של תנועת המנגו ביט (אם אומרים, אז כנראה שיש דבר כזה) הוא Eddie שמנגן תערובת של פרבו (שזה מוזיקה בזילאית מסורתית המתקשרת לקרנבל), יחד עם ג'אז, ורוק. בלי לאוכל לכם יותר מידי את הראש, אני יכול להגיד לכם שמהנגינה הזו הגניבה אותי. אפילו שקלתי ברצינות לשים אותה כשיר השבוע.

CANADA: I(Heart)Music
Yukon Blonde – Rather Be With You
להקת פאוור-פופ קנדית. יש לקנדים פטנט בזה. ולקטע הזה יש הרגשה ביטלסית.

CHILE: Super 45
Inverness – Nubes
הלב של Inverness מתחלק בין סנטיאגו לאנגליה. יש להם פלירט עם הרבה שוגייזינג, אבל הם מצליחים לעשות מזה משהו חלומי ונוגה. האלבום השני שלהם Illuminaciones נכתב בהשראת המרחבים של דרום צ'ילה, וזכה לתשבוחות רבות. זה נעים מאד.

CHINA: Wooozy
PB33 – Dance With Me
גם סינים יודעים לעשות דאנס, או שמא פאנק-פופ-סיני. מסקרן.. לא?

ENGLAND: The Daily Growl
Stairs To Korea – All Of Your Friends
להקה של איש אחד שעושה לאו-פיי אלקטרוני מלא אפקטים, טקסטים עקמומים, גיטרות ומאחורי כל הסבך הזה יש נשמה רוקית. להיט ! עוד מועמד לשיר השבוע- ומי יזכה?

FRANCE: ZikNation
Saycet – Easy
זה מצרפת אבל באנגלית. Saycet נעשה מפורסם לאחר שהוא אוציא בשנת 2006 אלבום אלקטרוניקה שהוא עשה ביום אחד שוגם נקרא : One Day At Home. השירים שלו נשמעים כמו חלום בהקיץ, שזורק אותך לעולמות רחוקים.
סוף-סןף

GERMANY: Blogpartei
Kissogram – Rubber And Meat
האינדי הגרמני נמצא בדעיכה, כך גורסים הבלוגרים השבדים, מועדנים נסגרים ומשאירים להקות מדליקות כמו Kissogram מחוץ לדלת. שיר מדליק מתוך אלבום מלא תשבוחות. אני מניח שהם מתכוונים לבשר במובן של שוק בשר.

GREECE: Mouxlaloulouda
Electric Litany – February
זה נשמע יותר כמו איסלנד מאשר יוון. קצת מתוק מידי ולא מספיק דכאוני וקודר, ובכל זאת איטי, מלא אוירה ודרמטי מספיק באופן שמשאיר תחושה של צפיה בסרט. הפסנתר יספר לכם סיפור והגיטרות ירפרפו לכם על כל זה. זה מה זה יפה.

ICELAND: I Love Icelandic Music
Sometime – Heart Of Spades
ומאיסלנד משהו דווקא פופי. מתוך האלבום Supercalifragilisticexpialidocious.

INDIA: Indiecision
The Circus – FOPS
אל תצפו לבוליבוד, יש כאן רוק גיטרות שורשי, והקטע כאן Full Of Party. לא רק מסקרן.

NETHERLANDS: Amsterdam Event Guide
The Stutters – Starlight Love
הם לא עושים שום דבר חדש, אבל הם לוהטים , רוק-אינדי רוקנרולי ורקיד.

NEW ZEALAND: Counting The Beat
An Emerald City – Seizuretron
האלבום הראשון שלהם הפך לאגדה כיוון שהוא הוקלט במערה. הם משלבים פוסט רוק עם כינורות, טאבלות וסיטאר. הברירה הטבעית בגירסה הניו-זילנדית איפה שלמה בר?

ROMANIA: Babylon Noise
Hot Casandra – Chroma
צפו לשיר קודר, עם קולות מרחפים מעל.

SCOTLAND: The Pop Cop
Admiral Fallow – Squealing Pigs
זה נשמע לשם שינוי סקוטי, בצורה הכי נפלאה שיכול להיות . יש כאלה שאומרים שהם מזכירים את Elbow.

VENEZUELA: Barquisimento
Los Paranoias – No Sueltes Al Murcielago
ולסיום משהו שמח מונצואלה.

הורידו את כל הקטעים ועוד 20 שירים מארצות נוספות ותעשו חיים:

כאן

ואל תשכחו.. החיים יפים והמוסיקה פרימיום!