לעקוב אחר הפרימיום

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

נבדק ונמצא פרימיום - לעוף על אלוהים


אני לא אלוהים אני סתם משוטט לי בערפל צהוב
  
פתיחה
וואוו איזה שבוע היה ! פרטים בהמשך. ובפוסטים קודמים..דפדפו למטה.. חוץ מזה קבלו את הקליפים הכי מגניבים והכי טובים של השבוע:
  
Trimbal - Confidence Boost
ז'אנרים זה דבר שמעניין רק מהבחינה הזו שהם מציינים למעשה פריצות דרך מוסיקליות וכיוונים חדשים של ביטוי. בתור מאזין זה לא עד כדי כך מעניין אותי ש - Grime זה נגזרת של היפ-הופ. אבל המידע הזה היה רלוונטי בשביל להבין את שיתוף הפעולה בין James Blake שהמציא מחדש את הדאבסטפ יחד עם Trim שעושה בדרך-כלל grime. הם קוראים לעצמם Trimal והם הקליטטו כמה שירים יחד. זה הראשון. התוצאה מרהיבה. אפילו קצת רהבתנית הייתי אומר

Trimbal - Confidence Boost 



Grizzly Bear - Yet Again
הלהקה הזו היא לגמריי אוברייטד מבחינתי. או שלא זכיתי באור מן ההפקר. מה ששמעתי מאלבום החדש שלהם הוא יותר קליט בשבילי. הקליפ החדש מעניין. ואין לי שום דבר נגד השיר הזה. אפילו אהבתי אותו פעם

Grizzly Bear - Yet Again


Miike Snow - Pretender
Miike Snow - Pretender
אני אוהב את הפופ הגרובי של מייק סנואו כבר מזמן. הקליפ הבא הוא המשך הסאגה שהתחילה עם הקליפ לשיר Paddling Out, שהיה גם קליפ השבוע. הפעם היצור החצי עירום עם האף הגדול משתולל בהופעה אמיתית שלהם. פרוע ופריקי





Angelic Circus
EP חדש של להקה ישראלית Angelic Circus. הכל התחיל בפגישות שבועיות שלהם בבית של שרון. עוד בלהקה נעמה ורמי. למי שאוהב שירים רגועים. הקשבתי לזה יותר מפעם אחת, וזה עושה נעים





החיים שלי יותר מעניינים ממני
ביום הכיפורים השנה הייתי לראשונה בחיי בבית כנסת קונסרבטיבי. למעשה זה נשמע יותר ממה שזה באמת. בסך הכל התכנסנו בבית הקהילה ו-"החברה למתנ"סים" קיימו ערב יום כיפורים מסורתי. גם זה נשמע יותר מידי "החברה למתנ"סים" זה למעשה חבר'ה שלנו מהיישוב שמארגנים לפעמים ערבי קבלת שבת, והפעם הם ארגנו את ערב יום כיפורים.  לא היה רב, נשים וגברים ישבו ביחד בטבעיות , וכמו שתמיד נשים מארגנות כינוסים כאלה אז הן גם קראו והשתתפו באופן פעיל והיה גם בחור שסילסל. מה שעוד היה שונה שבחלק מהתפילות עדכנו את המנגינות. בקטנה. היה נחמד מאד, היו גם הסברים נילווים. היה גם ספר תורה. מידי פעם מישהו גם עמד וקרא משהו שהוא הכין על החג. אחר-הך קיימנו רב-שיח שהנושא שלו היה "האמת". קצת יותר מידי פוסט מודרניזם ורוחניקיות אבל היה בכל זאת מעניין. ביום כיפורים גם קראתי את הספר "סיפורה של האנושות" המתיימר לערוך תקציר של האנושות מתקופת האבן ועד ימינו. להפתעתי הרבה אני מכיר את הכל. יכול להיות שמהסדרה המצויירת "היה היה" ויכול להיות שבכל זאת ביקרתי במספיק מוזיאונים בחיי, ושאני קורא באלקטקטיות ורוכש השכלה באופן לא מודע.  חלק נכבד מהספר מוקדש לתיאור הדתות השונות. כולל האצטקים במרכז אמריקה שהיו מוציאים את הלב של קורבנות האדם שהם היו צדים. זה גורם לך לחשוב האם יש ערכים אמיתים וטובים והאם יש ערכים שהם רעים ושיקרים. זה גורם לך גם לחשוב האם פולחן ותפילות זה כזה טוב. מה שהכי אהבתי בבית הכנסת הקונסטרבטיבי הוא שהיה לי מותר להגיד הכל. שאלוהים אולי קיים ואולי לא. ושאף אחד לא ניסה להחזיר אותי בתשובה. וששום דבר לא סבל מרצינות יתר. ובקשר לאמת..היה לי קשה לקבל את כל נושא היחסות של האמת. בכל זאת יש מחקר אמפירי ויש מדע ובלי אמת אין השכלה ואין טכנולוגיה ואין גם ערכים לדעתי. אם יש הצדקה לכך שיהיה אלוהים בעולם שלנו שהוא יהיה זה שבוחן לב וכליות והוא רואה את כל מה שקיים באמת הזה באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי. בשונה מאיתנו בני האדם שרואים את הכל מנקודת אובייקטיבית וגם דרך המשקפיים של חושינו ושל מוחנו המפותח, אך, הבכל זאת, מוגבל משהו.
בראש השנה אנחנו נוהגים לאכול גם בשר ריאה של פרה. זה הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע, ואז אנחנו מברכים: שתהיה לנו שנה קלה כריאה. או שנהיה קלים כריאה ? לא זוכר...בכל זאת טעים. אם לא תנסו לא תגלו.

החיים פרימיום, וזה
 

יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

יום כיפורים שמח

אלוהים לא ברא לנו יצרים כדי שנתגבר עליהם. אלוהים ברא לנו יצרים כי הם המנוע של העולם הזה. אבל מה שהדת שלנו מנסה לעשות (ובעצם כל דת) היא לגרום לנו להשתמש ביצרים האלה בצורה נכונה. יש לכם יצר מיני ? בבקשה פרו ורבו ומלאו את הארץ ,רק אל תנאפו ואל תחמדו את אשת רעכם. יש לכם יצר גרגרני ? בבקשה רדו בדגת הים ובעוף ובכל הטוב שיש רק אל תאכלו כמו חזירים, בלי חשבון ובלי הגבלה. יש לכם יצר של קנאה ותחרות ? אז תעבדו,, אל תגנבו ואל תרצחו. יש לכם יצר לסגידה? בבקשה תסגדו לאלוהים, תסגדו לטבע ולעולם כולו, אל תסגדו לאדם כזה או אחר או לאלילים. התעייפתם ? אתם מרגישים שאתם יותר מידי רצים אחרי חומרנות ? בבקשה נוחו פעם בשבוע, תנו לנפש ולנשמה מרגוע. חפשו את הרוחניות שבכם אז יהיה לכם קצת פחות דברים.
הבעיה היא שרוב בני האדם לא מבינים את זה. הדתים חושבים כמו ילדים קטנים שמרוב שהם רוצים שאלוהים יאהב אותם, אז הם מגבילים על עצמם עוד ועוד חוקים ומגבלות. והחילונים סולדים מכל דבר שמריח מסגרת ובעיקר זיקנה. מאז שביאליק כתב על הגווילים העתיקים שהוא למד מהם, אף כבר לא רוצה להתקרב. אני בעצמי מרגיש שהייתי רוצה ללמוד יותר. אולי אלך לי לבית המדרש החילוני  השנה. הבורות שלי מטרידה אותי.
השבוע קראתי מאמר של ירון לונדון שטוען שסטטסטית אין קורלציה בין התנהגותם של אנשים שצמים לבין אלה שלא. אני חושב שהוא לא יכול לבדוק את הנושא כש- 70% מהיהודים בארץ מקיימים את יום הכיפורים. מה שצריך לעשות הוא להשוות בין פשיעת היהודים בארץ לפשיעה בארצות אחרות. ופשיעה היא עדין לא חזות הכל. יש הרבה עניינים מוסרים שאינם נחשבים לעבירה פלילית.
דרך-אגב, אני לא מבין  את קשר הין שעון החורף לאלי ישי. בבית הכנסת שבו אני מתפלל מתחילים את התפילות בשעה שש בבוקר, בגלל שעון החורף. כי אחרת לא יספיקו את התפילות. מצד שני כל תקופת הסליחות כבר עברה, ואז זה באמת יכול להועיל.
 
My Morning Jacket - Evil Urges 

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

שיפוט מהיר - Laetitia Sadier, Silencio

 
השבוע הוא שבוע מיוחד עבורי. אני נולדתי ביום כיפורים, הייתי חוגג את יום ההולדת בתאריך העברי, אבל קצת מבאס לחגוג בלי עוגה נרות ואיזה דרינק. אז ביום שבת חגגתי את יום הולדתי בתאריך הלועזי. אחר הצהרים הייתי אצל הורי עם כל המשפחה, אבל בבוקר מצאתי לנכון דווקא לצפות בסרט תיעודי מרתק על krautrock [קישור].  קראווטרוק התפתח בברלין בסוף שנות השישים תחילת השיבעים ויצר למעשה מחדש את מוסיקת הרוק. מוסיקת הפאנק, האמביינט, הניו-וייב ובמיוחד הניו-וייב האלקטרוני חייבים  לו זכויות יוצרים. ויותר מכך הקראוט רוק הוא אוונטגארד מהפכני, אומנותי שמשנה תפיסת עולם.
בצירוף מקרים אני מקשיב לאלבום החדש של  לטישיה סיידר, מי שהיתה הסולנית הצרפתיה של להקת  Stereolab. שהסגנון המוסיקלי שלהם מוגדר כקראווט-לאונג'. פופ מתוחכם ולא כזה פופולרי. מאד התהלבתי מהאלבום הזה. מה שפחות שמתי לב הוא לטקסקטים שהם בעלי איפיון פוליטי מחאתי. מתאים אולי לתקופה של חשבונות נפש. קבלו דוגמא קטנה, וגם כל האלבום להזרמה [קישור].
 
Fragment Pour le Future de l'Homme - Laetitia Sadier

יום שישי, 21 בספטמבר 2012

נבדק ונמצא פרימיום - Bad Religion

פתיחה
אני קורא בימים אלה את הביוגרפיה הכה מומלצת של פטי סמית' , שם הספר:"רק ילדים". בעמוד 75 נמצאת שאלת המיליון דולר על אומנות, ועל חיים בכלל, אם אתם שואלים אותי:
"ברגעי השפל שלי תהיתי מה הטעם ביצירת אומנות. ולמען מי? האם אנחנו מחיים את אלוהים? האם אנחנו מדברים לעצמנו? ומה המטרה הסופית? לראות את העבודה שלך כלואה בגני החיות הגדולים של האמנות - המוזיאון לאמנות מודרנית, המטרופוליטן, הלובר?"
הפעם בנבדק ונמצא פרימיום בסימן הרהורים קיומיים, חזרה בתשובה, ומהומות על רקע דתי:
David Byrne & St. Vincent
נתחיל בלשרוף את הבית ? למה לא בעצם. לפעמים כשהבית נשרף וכשהעולם אכזר זה יכול להיות כל-כך נפלא. השילוב הזה של דיויד בירן ושל St. Vincent מתחיל להראות לי יותר ויותר הגיוני. הטוויסט הוא כלי הנשיפה שהם הכניסו כרכיב עיקרי בשת"פ שלהם. Burning Down the House הוא השיר של Talking Heads שאני הכי אוהב וכאן הוא בתוספת גרובית מיוחדת.
David Byrne & St. Vincent - Burning Down the House


גם Cruel של סיינט וינסנט נשמע נהדר כשהם יחד.
David Byrne & St. Vincent - Cruel

Frank Ocean - Pyramids - אזהרת צפייה
NSFW - איזה מזל שאתם לא בעבודה ויכולים לצפות בקליפ המדהים הזה. מתוך האלבום המופלא של פרנק אושן. גאונות ! אין הוא לקח את אחת הפינות האפלות של האלבום והפך אותם לדבר כזה



לפני כמה זמן פגשתי מישהו שקראו לו מוחמד בעבודה. אמרתי לו: "אתה בטוח שלא נפגשנו קודם ? השם שלך נשמע לי מה זה מוכר..." זה היה בצפון, והיה לו זקן בלי שפם, כמו של פעיל תנועה איסלמית. אבל, הוא הבין את הבדיחה, וחייך מתחת לשפם שאין לו. לא נעלב בשם הקוראן, ולא פתח בהפגנות מול השגרירות שלי. וזה אחד השירים החשובים מתוך האלבום של פרנק אושן. שאומר בפשטות אם אתה אוהב מישהו שלא יכול להחזיר לך אהבה אז זו דת לא טובה:
Frank Ocean - Bad Religion

Tame Impala - Elephant
הקשבתי השבוע גם לאלבום של Tame Impala וחבבתי, אולי תהיה סקירה שלו בהמשך השבוע, ואולי לא. הם מזכירים לי את הפליימינג ליפס. השיר הזה הוא הסינגל הראשון ואפילו היה לו רמיקס של Todd Rundgren שהיה כאן שיר השבוע. הם טוענים שהם מנסים לעשות מוסיקה כמו של טוד רודגרן. אז בשבילם זה היה כבוד גדול. ויצא טוב. עכשיו יש לזה קליפ פסיכדלי.

Tame Impala - Elephant


Cat Power - Cherokee
האלבום החדש של קאט פאוור מצויין. מה שמאפיין אותו הוא הוא הפקה אלקטרונית משהו ושהיא לא רק כתבה והלחינה כמעט את כל השירים היא ניגנה כמעט בכל הכלים והפיקה אותו בעצמה, כמעט. כשהיא מחליטה לביים קליפים זה יותר בעייתי. זה לא קליפ טוב, אבל חובה.  בקושי זיהיתי אותה, וכשמאזינים לשיר אחד מתוך האלבום פתאום מבינים שלאלבום יש יותר כוח. שימו לב לפחית הבירה הצבאית בתחילת הקליפ:

Cat Power - Cherokee



וזהו ,מספיק בינתיים. שימרו על עצמכם. אל תנהגו אחרי שאכלתם חריף
ותזכרו שכל החוכמה היא באמת להאמין ש..
החיים יפים והמוסיקה פרימיום

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

שניים אלקטרונים - Nathan Fake, Four Tet



 
 Nathan Fake - Steam Days
בשבילי האזנה למוסיקה היא מסע של גילויים, והבלוג הזה , בכלל הוא יציאה להרפתקאה אל מקומות חדשים. אני לא תמיד יודע כמה זמן אני אשהה במקום החדש שאליו הגעתי. וגאני ם לא תמיד מרוצה ברגע הראשון. לפעמים לוקח זמן להתרגל. ולמעשה, כשאני חושב על זה, ההרפתקאה היא לא חיצונית היא בתוך תוכי. ובעצם בתוך כל אחד מכם.
אני לא יכול להגיד שמוסיקה אלקטרונית היא המוסיקה המועדפת עלי, אבל השבוע הקשבתי בהנאה רבה לאלבום החדש של נתן פייק. יש משהו חמקמק במוסיקה אלקטרונית, במיוחד בכזו שיש בה השפעה של אמביינט. נתן פייק הוא מוסיקאי אנגלי צעיר, וזה האלבום השלישי שלו, ואומרים שזו האלבום הטוב ביותר. למטה תקציר של האלבום. אבל כאן אפשר לשמוע אותו במלואו וגם לקרוא מה הסיפור מאחורי כל טראק [קישור].

nathan fake - steam days

 





Four Tet - Pink
האלבום החדש של פור-טאט נשמע לי בהתחלה מעט אנמי ולא פוגע. חולמני מידי, ולא מתקדם מספיק מהר. צריך סבלנות, או שיש לכם מספיק זמן, ההתפתחויות די איטיות. בכל זאת אני חושב שזה אלבום טוב רק שלא בדיוק תואם את הטמפו שלי. הקליפ של הקטעים הבאים שיכנע אותי. תלחצו PLAY

Four Tet - Peace for Earth / Pink





Andrea Parker - Here's One I Made Earlier...
 הבטחתי שניים, אבל קבלו שלושה. זה עוד אלבום שהקשבתי לו השבוע, של אנדראה פארקר.  זהו אלבום אוסף של קטעים נדירים שלו. מדובר בדי-ג'יי ומוסיקאי אלקטרוני שמושפע מארט אוף נוייז וז'אן מישל ז'אר. הוא בסך הכל הוציא 11 אלבומים, וזה האחרון שבהם שיצא בשנת 2007.


Andrea Parker - The Swamp
 Andrea Parker - Too Strange To Be Good

פוסטים אחרונים וממש שווים !