אישתי לקחה אותי להופעה של איפה הילד- להקת הרוק האחרונה של ישראל - איזה כיף ! זה התקיים אצלנו בישוב, במועדון "תרבותא", שהוא המקום הכי כייפי בעולם להופעות חיות. ליד הבמה היה אוהל, ובעל האולם, גידי, אמר שהאוהל הוא להזהות , "כי כולנו רוצים שתהיה לנו מדינה יותר טובה ו..כיף !" חמי רודנר אמר: שיש לנו הרבה דברים לתקן במדינה אבל שהמהפכה זה גם לא לגנוב את הצהוב ברמזור, כדי שהוא יוכל לעבור עם הבת שלו בביטחה את מעבר החציה. ואני פתאום הבנתי שהמחאה היא רוקנרול וסקסטיז, ושהמהפכה היא הפריפריה. בסך-הכל אנחנו יישוב מאד קטן, אבל היינו קהל כל-כך חם שחמי רודנר אמר שהם מרגישים כאילו הם זכו בכוכב נולד. התחושה באולם היתה כאילו הרמונס או הרולינג סטונס עושים הופעה בחצר האחורית שלנו. יש להם כבר 4 אלבומים, לאיפה הילד, והחמישי בדרך. הרבה שירי אהבה נכזבת, הרבה שירים אישים (אהובה, העצב שלה) הרבה שירי מחאה, שהשתלבו באטמוספירה הכללית: "אחד אלוהים" מהעבר, כוכב חדש (שהוא כבר לא כל-כך חדש), הביאו את הסתיו.
לפני שהלכנו להופעה ראיתי שלכיכר העיר שלנו הגיעו זרים, הציבו אוהלים, ריקים כמובן, באמצע הכיכר והתחילו לעשות על חשבוננו פרופאגנדה. עכשיו מדובר בעיירה קטנה שקוטג' בן 6 חדרים שנמכר בעידוד הממשלה, עולה רק מיליון ושלוש מאות אלף שקל ! החינוך אצלנו לגיל הרך חינם ! אנחנו מהווים 0.2% מהאוכלוסיה בארץ, אבל אנחנו אחראים ל-2% מהייצוא בערכים של מיליארדים. אנחנו יישוב ירוק, עיר ללא אלימות על אמת, יש אצלנו את כל פרוייקטי החינוך שקיימים במערכת, והכי חשוב: מנוי לבריכת גן עדן, באחד הקיבוצים שליידנו, עולה רק 1300 ש"ח לכל המשפחה לעונה ! יש לנו יחסים מצויינים בין כל התושבים: ותיקים, שהגיעו ליישוב בקום המדינה, וחדשים שעברו לעיר רק בשנה שעברה. פתחו אצלנו לפני כשנה קניון שקורס מרוב קניות. אז זה קומם אותי, שבאים אנשים מבחוץ וקובעים לנו שגם אנחנו מוחים.
בפריפריה (שהיא רוב הארץ) הדבר הקריטי ביותר הוא התעסוקה, ולא יוקר המחיה. וצריך להבין את זה. נושא יוקר המחיה הוא בעייתי ככל שמתקרבים לככר המדינה, וככל שמתרחקים אז יש פחות בעיה.
אז אם מקימים ביישוב שלי אוהלי מחאה לצורך הזדהות עם צעירים בתל-אביב שרוצים להחיות את העיר הזו, ולגור בה, אז סבבה. אבל אם מקימים אצלי ביישוב אוהלי מחאה כידי להראות שגם אצלנו קשה -אז מבחינתי זה שקר, וזה דבר שמקומם אותי. מצד שלישי אם כל המאבק הזה הוא רק לצורך הורדת מחירי דיור כולל ביישוב שלי, אז גם לזה אני מוכן להצטרף. רק בלי פוליטקאים..כי לכל אחד יש לפחות כמה שהוא לא סובל, ועדיף שהם לא יתקרבו בכלל אל המאהלים.
למטה אתם יכולים לראות את איפה הילד בתחילת דרכם, עם שיר שהיה יכול להיות הימנון המחאה. דרך-אגב, אתמול בהופעה הם היו הרבה יותר אדירים- בשלים ! עצמתיים ! נוקבים ! רוקים ! הם גם מדברים קצת על הקשר בין תל-אביב לפריפריה. זה כל-כך השתנה מאז. הפריפריה התקרבה מאד לתל-אביב, אבל תל-אביב עוד לא התקרבה לפריפריה.
בפריפריה (שהיא רוב הארץ) הדבר הקריטי ביותר הוא התעסוקה, ולא יוקר המחיה. וצריך להבין את זה. נושא יוקר המחיה הוא בעייתי ככל שמתקרבים לככר המדינה, וככל שמתרחקים אז יש פחות בעיה.
אז אם מקימים ביישוב שלי אוהלי מחאה לצורך הזדהות עם צעירים בתל-אביב שרוצים להחיות את העיר הזו, ולגור בה, אז סבבה. אבל אם מקימים אצלי ביישוב אוהלי מחאה כידי להראות שגם אצלנו קשה -אז מבחינתי זה שקר, וזה דבר שמקומם אותי. מצד שלישי אם כל המאבק הזה הוא רק לצורך הורדת מחירי דיור כולל ביישוב שלי, אז גם לזה אני מוכן להצטרף. רק בלי פוליטקאים..כי לכל אחד יש לפחות כמה שהוא לא סובל, ועדיף שהם לא יתקרבו בכלל אל המאהלים.
למטה אתם יכולים לראות את איפה הילד בתחילת דרכם, עם שיר שהיה יכול להיות הימנון המחאה. דרך-אגב, אתמול בהופעה הם היו הרבה יותר אדירים- בשלים ! עצמתיים ! נוקבים ! רוקים ! הם גם מדברים קצת על הקשר בין תל-אביב לפריפריה. זה כל-כך השתנה מאז. הפריפריה התקרבה מאד לתל-אביב, אבל תל-אביב עוד לא התקרבה לפריפריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה