נבדק ונמצא פרימיום - בסימן החלפת צמיגים

 

פתיחה

חזרתי לעשות קצת ספורט בקאנטרי ספינינג. בהתחלה המוזיקה בחדר כושר נשמעת לך אחלה. אחר כך נסבלת. ובביקור השלישי כבר בלתי אפשרית...מילא זה אבל גם לבוא לחדר כושר וגם לעלות במשקל !?! אבל אני בדרך להוריד את הצמיגים האלה, אני חושב.. בדרך נחשפתי למוזיקה שאני יודע שהיא קיימת אבל אני לא מכיר אותה בכלל. שירים כמו "אני לא בוגד", ובגדול ערוץ 24 בכל תפארתו, וחשבתי לעצמי שהעם הזה מקשיב למוזיקה נוראית בזמן האחרון. מצד שני השבוע הופיעה פה ברברה סטרייסטנד (שאני מאד אוהב) וגם כוורת - כך שאולי העם הזה לא כזה נורא, ושום דבר לא מייצג. אתמול בערב, למשל, הופיע פיטר מרפי בזאפה, אומרים שהיה שם שמח, ובמובן הלא טוב. הסאונד היה נוראי, מרפי התעצבן, באיזה שלב הוא גם העיף את הגיטריסט שלו שלא ניגן כמו שצריך והההופעה התנהלה רק בס תופים, לבסוף לא רק שהוא לא נתן הדרנים, אלא אפילו חתך באמצע ולא ביצע את כל השירים. בכל זאת עדיף על ערוץ 24, אני חושב. אז הנה אנחנו פה חיים את החיים הטובים של המוזיקה. וטוב שיש עולמות מקבילים, ושכל אחד יהנה ממה שטוב לו.

שיפוט מהיר: Sunns !

השבוע הקשבתי בעיקר לשני אלבומים. אחד חדש של Sunns שנקרא Images Du Futur שאמור להעביר תמונות מהעתיד, ואחד מהעבר שהעיף אותי של The Blue Aeroplanes, ושמופיע בסוף הפוסט הזה. מה שאופייני למוזיקה של Sunns, בניגוד ללהקות צעירות אחרות, היא עבודת גיטרות מעולה, גם איזה ריוורב בסאונד שאינו מזכיר רק את אנימל קולקטיב אלא גם פסיכדליה סבנטית. הם ממונטראול קנדה, והם הקליטו את האלבום הזה בחורף ואביב 2012 בזמן שבקוויבק היו הפגנות סטודנטים, מה ששימש להם, לדברי  Ben Shimie  הסולן, "כאקלים מסעיר של תקוות ותסכול".  ההשפעות באלבום הזה הם מקראוט רוק שבא לידי ביטוי בקצב המכני של השירים, אלקטרוניקה,  ואפילו דאב, וסרף גיטאר. ההתחלה של האלבום מזכירה לי את האלבום של פר אובו שיצא השנה. בסופו של דבר עם כל התיחכום בהפקה זה אלבום שכיף להקשיב לו. כזה שמתאים לכם כמו כפפה ליד. גם אם אתם סתם אוהבים שוגייז. הייתי צריך להחליף את כל הצמיגים של הרכב השבוע, אבל עד שזה קרה היה הימהום בלתי מוזר בתחתית הרכב שהשתלבה מאד יפה עם המקצב של האלבום.

היה כבר כאן השיר 2020 ועוד אחד:
Suuns - Edie's Dream



ארקטיק מאנקיז - חדששש !

איזה כיףףף ! שיר חדש לארקטיק מאנקיז - מעולה בתור סנונית ראשונה של האלבום החדש. מזכיר לי בעיקר את The Black Keys. הקליפ נראה כמו מר קו בהתחלה, ואחר-כך ממשיך לציצים מחליפים צמיגים למכוניות. השבוע מישהי שאלה בפייסבוק למה גברים מתלהבים מציצים. התשובה היא שאלוהים ברא את האישה באופן שגברים תמיד יוכלו להימשך לכל אישה כמעט: פעם בגלל העיניים, פעם בגלל השפתיים, פעם בגלל הרגליים, פעם מהמתניים ופעם הטוסיק ומעל הכל מה שהכי קרוב לטווח הראייה ומוצג מלפנים - העיקר שנרצה להביא ילדים לעולם. ושלא נחשוב על ההשלכות של זה.

 Arctic Monkeys - Do I Wanna Know? 

Foals - חדשש !
אם אני זוכר נכון אז השיר הזה היה כבר שיר שבוע ברדיו פרימיום להמונים. ועכשיו יש לו קליפ חדש שמדגים את המשיכה הבלתי מובנת של גברים לקסם הנשי. כמו פאטה מורגנה שהופכת לפיצוץ של משכנתא בסופו של דבר
Foals - Bad Habit

Small Black - חדשש !
קצת רומנטיקה בבלוג. איך אני אוהב שעושים קליפ טוב לשיר טוב שאני אוהב. יאסו ! (אם תצפו עד סוף הקליפ גם תבינו למה יאסו). עוד הוכחה לכך שגברים הם בוקים ונשים הם מטורפות (בצחוק, בצחוק)

Small Black - No Stranger


רובין - חדש !

שון קומבס מזכיר נורא את קניה ווסט (שהוציא אלבום חדש שעוד לא שמעתי). זה ראפ לבן שמזכיר את הביסטי בוייז, ורובין גם שרה, ומסיבה וקיץ וכיףףף
GO KINDERGARTEN feat. ROBYN & SEAN COMBS & PAUL RUDD

Sonny & The Sunsets - חדש !
לא מכיר את הלהקה הזו אבל כמה שהשיר המתוק הזה שורף לי בלב ופותח את כל הנקבוביות ווירד, אבל ווירד טוב. וקליפ האנימציה הוא רק בונוס. אולי זו קלישאת אינדי, אבל אני אוהב אותה

Sonny & The Sunsets - green blood



אוקרביל ריבר - חדשש !
יש לי הרבה רגשות אשם שאני לא אוהב את אוקרביל ריבר. אנא עיזרו לי להיפטר מהם. הנה יש להם שיר חדש, אפילו אפשר לקרוא את המילים, כדי שאפשר יהיה להתחבר יותר, אך ללא הואיל
Okkervil River - It Was My Season



ויניל לנצח

אתמול התקיים יום שידורים מלא וחגיגי רק של תקליטי ויניל בגל"צ. לפני כמה זמן פירסמתי בעמוד הפייסבוק שלי (אתם מוזמנים להיות חברים שלי) כתבה של יואב קוטנר משנת 1983 על הקומפקט דיסק שאפילו עוד לא התחיל השימוש בו באירופה. חוץ מזה שהוא קטן וקומפקטי הוא היה אמור להיות עמיד לנצח. מאז עברו 30 שנה, ובשביל איכות דיגיטלית אנחנו לא צריכים משהו פיזי, הדיסקים הפכו ללא רלוונטים כשאפשר לשמוע כל אלבום ביוטיוב. אז חזרנו אל התקליטים שהם יותר יפים, גדולים וסקסים ויש מה להחזיק. ואפשר גם להכין אותם משאריות של צמיגים (לא באמת). כי אם כבר משהו פיזי אז שיהיה אנלוגי. וחוץ מזה זה טרנד. הבעיה היא שמאד יקר כל העסק של הפטיפונים ובכלל מה שנעשה עם זה במשרד ? אז חברת  קונטור רקורד, מצאו דרך לנגן ויניל עם סמארטפון. לא יודע אם זה יתפוס, אבל זה בהחלט נראה מגניב

אלבום לחיים: The Blue Aeroplanes - Swagger
מכל מה ששמעתי השבוע מה שהכי העיף אותי הוא האלבום Swagger של The Blue Aeroplanes שיצא בשנת 1990. אז אני לא יודע לומר אם זה יותר אלבום ניינטיז, או אייטיז. כי לי הוא נוגע בדיוק בנקודה שעושה לי נעים בנשמה. הלהקה האנגלית הזו קיימת כבר משנת 81 ויש לה עוד כמה אלבומים מעולים. גלי גונן המליצה עליהם בפוסט חדש (ומעולה) שלה, וגם שרון רז שהמליץ ספציפית על השיר הזה, שמסיים את האלבום בפיצוץ של קטע

The Blue Aeroplanes - Cat-Scan Hist'ry




דארק אייטיז לנצח

אוסף של סרטוני וידאו נדירים משנת 1979 עד 1987 בעיקר מהלייבל פקטורי רקורד, שהועלה ליוטיוב לאחרונה. כל הקטעים עברו רימיקס דיגיטלי חדש. בין השאר מופיעים כאן דורתי קולום וניו-אורדר וטוקסידומון, וגם להקות נשכחות. האוסף נקרא Umbrellas in The Sun וזה הפלייליסט:


Antena The Boy From Ipanema
A Certain Ratio Back to the Start
Josef K Sorry for Laughing
Cabaret Voltaire Sluggin Fer Jesus
Marine A Propositio dei Napoli
Section 25 New Horizon
The Names Nightshift
Durutti Column Marie-Louise Gardens
New Order Everything's Gone Green (live)
Crispy Ambulance The Presence
Minny Pops Dolphins Spurt
Malaria! White Sky/White Sea (live)
Tuxedomoon Litebulb Overkill/Jinx (live)
Berntholer My Suitor
Thick Pigeon Wheels Over Indian Trails
Paul Haig Heaven Sent (live)
Kalima Trickery
Stockholm Monsters Partyline
Swamp Children You've Got Me Beat (live)
Kalima The Smiling Hour
Quando Quango Go Exciting (live)
Marine Une Soiree Avec... (28 minute film)



החיים שלי יותר מעניינים ממני -נתתי לך חיי

עוד יש כרטיסים שלכוורת בפארק הירקון, ואני מתכוון ללכת. בשנת 1974 הייתי בגן חובה. עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה..אני שר את "נתתי לה חיי" על קוביות העץ הגדולות (בצורות של משולשים ומלבנים) וכל הילדים מצטרפים. לגננת קראו מיכל. אני זוכר שאפילו העוזרות היו מבסוטיות. בזמן האחרון אני חוזר בזכרונות לתחילת שנות השיבעים, זה גם קשור למוזיקה מאז שאני שומע יותר ויותר. בעיקר סול ורוק, שכילד לא אהבתי, וכנער נשמע לי אנכרוניסטי לגמריי. הייתי ילד מאד מוזיקלי. היה לי טייפ רקורדר, ומאד רציתי לנגן על איזה כלי נגינה, אבל זה לא הלך..בגלל זה דחפתי את הילדים שלי לנגן בקלידים ואחר-כך בפסנתר. השבוע הגיע מכוון פסנתרים לביתנו. אף פעם לא הייתי בבית כשכיוונו את הפסנתר, והוא מנגן משהו חזרתי שנשמע כמו דרונים כמו התחלה של שיר של הסוונס רק שלא נגמר אף פעם.

ואני עדין אוהב את השיר הזה:כוורת נתתי לך חיי


 
סול לשיא
שני שירים משני אוהבי מוזיקה גדולים שאני מכיר. שיר אחד אני מכיר בביצוע של דילינג'ר  שקניתי כשהייתי בן 15 המלצה של איתי כ. לשיר הראגיי הגדול הזה. איתי אומר שההפקה שלו מושלמת., למרות החריקות. שיר גדול !
Gregory Isaacs - Loving Pauper

ההמלצה השניה שייכת לאיתן טובי וזה כבר רצף של שלושה שירים משנות השיבעים. אם אתם חיים בשביל סופהשבוע עשו קצת ספורט, זה  לא יעביר את הזמן יותר מהר, אבל זה נותן הרגשה של חופש. ואם אתם חיים בשביל סופהשבוע אז השיר הזה בשבילכם:
The O'Jays - Livin' For The Weekend

החיים יפים והמוסיקה פרימיום.