אחד מאבות המזון של המוסיקה שאני אוהב ושומע הוא הבוס, ברוס ספרינגסטין. שנה שעברה הוא הוציא אלבום די מיותר, שנה לפניה אלבום לא רע, אבל גם לא גאוני. אם להשתמש במשל אז: זה נחמד שמרדונה ממשיך לאמן, קצת פחות מרגש, ואפילו די פתטי כשהוא מפסיד. אני לא יודע אם סיבות כלכליות או סיבות אחרות הובילו אותו להוציא אלבום כפול השנה של הופעה חיה בלונדון, ועכשיו עוד אלבום משולש שנקרא: The Promise, שטרם האזנתי לו, אבל הוא אמור להכיל קטעים שנגנזו בתקופת האלבום Darkness on the Edge of Town, מתוכו שוחרר שיר אחד בשם Save My Love, שהיה כאן שיר השבוע. במקביל לכך, ובלי שום קשר, הומפייר ויקאנד חידשו את השיר I'm Going Down, בקיצור זה כמו סבא שנולדים לו כמה נכדים ברצף וכולם מתפעלים כמה שחיי המין שלו פעילים. אני לא יודע למה אנשים יותר יצירתיים בגילאים צעירים, יכול להיות שזה קשור להורמונים, סטטוס כלכלי (אין מה להפסיד), סטטוס אומנותי (אין מה להפסיד). למעלה תוכלו לראות אתו את ברוס ספרינגסטין מחזיק ערימות של רעיונות במחברות, ויחד עם להקתו הנאמנה, הוא הופך אותם לשירים.
רק אתמול העליתי את השאלה הזו לאויר ועכשיו אני רוצה לתת לכם את התשובה: TheThermals היא כנראה הלהקה הכי רוקית כייפית שיש עכשיו. הם מפורטלנד, אורוגון שזה כמובן בארה"ב. הם עושים את זה מספיק גיטרות ומספיק אינדי, וזה פצץ. יש להם אלבום טוב ששווה את שנתכם, אבל אם אתם ערים: הקשיבו לו בעמידה, הרגלים יזוזו כבר לבד, ואיזה חמודים הם בתמונה.
עבר שבוע שלם שהוקדש לאגדות הרוק פיטר גרין ואריק קלפטון, ואני רוצה להודות לכם על ההאזנה. הייתי מוכן לירידה של הביקורים בבלוג, אבל לשמחתי זה לא קרה, כנראה שמי שאוהב אז אוהב. הפעם נבדק ונמצא פרימיום מוקדש לרוק היפסטרי ומעודכן. מי בדיוק עושה רוק עכשווי ? הקלאקסונס? LCD Soundsystem? ארקטיק מאנקיז או שמא אינטרפול ? האם בלונד רדהאד הם בכלל רוק? השנה אני חושב שיותר מכל אלה הארקייד פייר, אבל בכל זאת לא אתחמק מלתת תשובות נוספות, מחר יוקדש כאן פוסט ללהקה שאני חושב שהיא הכי מתאימה להגדרה, ובינתיים :
1. להקת Land of Talk הקנדית עושה רוק רך עם ניחוח שוגייזינג וקול נשי, אני מאד אוהב שירים שלהם, למשל Quarry Hymns שבוידאו שלמעלה. אבל כשמקשיבים לכל האלבום החדש שלהם ברצף הוא קצת חד-גוני.
2. אין לי כוחות להקשיב לחדש של אינטרפול, הם דחוסים לי מידי. לעומת זאת, בסינגלים זה עובד לא רע, למשל הקליפ החדש לשיר Barricade . איתי או בלעדיי, הם אחד מהלהקות שמעצבות את הטון של איך גיטרות נשמעות כיום, ויש הרבה להקות שנשמעות כמו אינטרפול.
3. האלבום החדש של הקלאקסונס הוא סוג של אכזבה, לא בגלל שהוא לא בסדר, אלא בגלל שהוא רק בסדר. מעולם לא התפעלתי מהניו-רייב שלהם, גם לא באלבום הבכורה, החדש הוא התפתחות נעימה למקום שמזכיר קצת את העידון שעברו These New Puritans בתחילת השנה, רק עם פחות חידוש, ופחות ריגוש הלהיטים שבו אחלה.
4. בשנת 2008 My Morning Jacket הביאו את אחד האלבומים המעניינים של השנה, הם במקור אלטרנטיב קאנטרי, אבל הם לקחו את הכל שלב אחד קדימה לאמריקאנה מעודכנת, יש להם שיר חדש ויפה Cricuital (בינתיים רק בלייב)
5. ניק קייב נוקט דרך אחרת לתיגבור היצירתיות והיא ע"י יצירת אלטראגו לו ולהקתו, אלה אותם האנשים ואותו ניק קייב אבל כאן הם נקראים Grinderman וזה מחוספס ויפה. שימו לב לכינור החשמלי- תענוג של שיר !
6. ולסיום להקת motorama שבתחילת השנה כתבתי עליה פוסט שלא התפרסם. יש לפחות 4 להקות שנקראות Motorama, בין השאר: אנגלית, איטלקית וארגנטינאית. אחרי שתקשיבו לשיר הכל-כך לא רוסי הזה, אתם לא תאמינו שמשם הלהקה הזו מגיעה. והם עוד להקה שאני אוהב את השירים שלהם בבודדים אבל ביחד הם עייפים אותי, יש את זה שלמטה וגם Ghost הנהדר. יותר מכל זה נשמע כמו אינטרפול מיוחדג'.
7. אם כבר רוק, אז אחד הדברים הטובים באינטרנט שאפשר לשתף אנשים בחוויות, למשל של חברי Clear1 שביקר בליברפול, כולל לילה פרוע ביותר במועדון הקאברן המיתולוג, ציטוט:" כאן המקום לספר כי אחד הדברים שאפיינו את הקאברן בשעתו הוא תערובת מסוימת של ריחות, שזמן רב לאחר שיצאת ממנו, אנשים פנו אליך ואמרו: 'היית בקאברן, נכון?' . אומרים שם שהתערובת אופיינה ב- 5 גורמים (לא בטוח שאזכור את כולם): ריח הזיעה , הריח המיוחד שיצא מהלבנים שעטפו את קירותיו ותקרתו, ריח נקניקיות שמכרו באיזור, הסיגריות, ונדמה לי גם משהו שהגיע מהאוורור מבחוץ, כל זה נמהל יחד לריח 'מיוחד' ביותר ".חייבים לקרוא
היום בשעה 22:00 ישודר בערוץ 8 הסרט "אריק קלפטון: על פרשת דרכים". בגלל הסרט הזה היה פה שבוע אריק קלפטון, הנה הרושם שהוא השאיר עליי:
בסוף הסרט על אריק קלפטון, כבר לא יכולתי לעצור את הדמעות. אני לא בוכה כמעט אף פעם בסרטים, וגם זה בכלל לא אמור להיות סרט עצוב. לאריק קלפטון יש כאבים עצומים, כאבים כאלה שחלקנו נושאים על גבינו כל הזמן, כאבים שגברים מבינים. לפעמים מוזיקה היא הטלנובלה שלנו, רק שהיא לא מומצאת, ולא מפלסטיק, היא החיים. איכשהו לכל המוסיקאים הגדולים (קורט קוביין , מוריסי, ג'ון לנון, פיטר גרין..) יש משהו גדול וכואב מאד בלב, משהו שכל אחד יכול להבין ואף-אחד לא יכול לפתור, רק לחלוק עם עוד מישהו. כנראה שיש משהו במשפט: "אתה צריך שיהיה לך את בלוז (העצב) כדי לנגן את הבלוז".
הוא לא נולד כגיטאר הירו הראשון, למרות שהוא היה הגיטאר הירו הראשון (רק אח"כ עשו מזה גם משחק מחשב), הוא נולד כילד מחוץ לנישואים לנערה אנגליה שהתאהבה בטייס קנדי. הוא גדל ע"י סבתו ועד גיל 11 הוא היה בטוח שאחותו הגדולה היא אימו. גיטרה היא בסך הכל גיטרה, חתיכת עץ ושישה מיתרים, את הנשמה מכניס אליה מי שמנגן בה. זה סיפור על אלוהים וגיטרה, אבל הסיפור של אריק קלפטון והגיטרה התחיל דווקא עם רוברט ג'ונסון נגן הבלוז השחור שע"פ האגדה מכר את נישמתו לשטן בפרשת הדרכים של כביש 61 ו-49 שבמיסיסיפי דלתא, רוברט ג'ונסון היה נגן הגיטרה שאריק קלפטון כל-כך רצה לנגן כמותו. כל פעם מחדש זה קצת מוזר לראות את קית' ריצ'ארד יושב על ספה ומספר כמו סבתא זקנה איך נולדה מוזיקת הרוק בשנות השישים, כשמוסיקאים צעירים אנגלים ניגנו בלוז שחור, אבל הוא ידע גם לומר שאריק קלפטון תמיד חיפש את עצמו, ומסתבר שלחפש זה יותר חשוב מלמצוא.
כילד דחוי בפרברים של לונדון לא היו לו הרבה ברירות אלא לנסות ולמצוא דרך להתעלות ומשהו להצטיין בו, והגיטרה היתה המפלט. עם ה"בלוז ברייקרז" הוא יצר את הבלוז החשמלי הלבן, ומה שהפך אח"כ לרוק. עם להקת קרים (הקצפת) הוא יצר משהו שהוא לא ג'אז, לא בלוז, לא רוקנרול, בטח לא פופ אלא פסיכדליה עם פאוור רוק שהפכו אותו גם לפופולרי וגם לאומן דגול. אבל גם איתם הוא הרגיש שזה לא מגיע לו, שזה לא מספיק טוב, שאולי רק כיף לנגן את זה תחת השפעת סמים. אריק קלפטון כל הזמן ניסה לנגן משהו שהוא לא ממש הצליח להגיע אליו, וכל הזמן מצא את עצמו בפרשת דרכים אחרת בחיים, אבל הניסיון הבלתי נגמר הפך אותו לנגן הגיטרה החשמלית הכי טוב אי-פעם. לפעמים זה מעורר בי מחשבות על אלוהים, האם גם הוא "רק "מנסה כמו אריק קלפטון ? או שמא אנחנו אלה שמנסים ?
אנשים לא גדלים עם השנים אלא יותר צוברים את עצמם, אנחנו לא באמת מתבגרים אלא יותר מצטברים, וכשאנחנו מספיק מצטברים אנחנו מרגישים נוח עם החיים, זה מצב של אריק קלפטון היום, אבל הוא לא היה כך תמיד: כשהיה צעיר הוא לא ידע איך להתמודד עם ההצלחה הענקית שהיתה לו והתמכר לסמים ואלכוהול, בשיא הוא שתה 3 בקבוקי ברנדי ביום. הוא לא ידע איך להתמודד עם המוות של בנו בן השש שנפל מחלון הבית, ונגמל מסמים. הוא לא ידע איך להתמודד עם הגמילה מהסמים אז הוא תרם את הגיטרות הישנות שלו למען הקמת מוסדות לגמילה בקריביים רק כדי לחלוק את מה שהוא עשה עם אחרים. אריק קלפטון הוא בן-אדם, הוא מורה, הוא אמן, ההשראה למרק קנופלר, סטינג ולכל נגני הגיטרה החשמלית באשר הם, בין אם הם מכרו את נשמתם להוליווד, ובין אם הם מכרו את הנשמה שלהם לשטן של הרוק הכבד . אריק קלפטון הוא נצחון הרוח, הוא אגדה, הוא לא אלוהים, רק הבן האמיתי והמתייסר שלו.
יש מעט מאד אנשים שנראים משמעותית יותר טוב בבגרותם מאשר בצעירותם, אחד מהם הוא אריק קלפטון. קשה לי מאד לזהות אותו בצעירותו, אבל נראה לי שהוא ממש לא שם על איך שהוא נראה למרות הפאנים והקארה שהוא דפק בשנות התישעים. לאחר שאריק קלפטון עזב את The Cream הוא השתתף בעוד כמה הרכבים פחות משמעותים בקריירה שלו, ביניהם: Derek and the Dominos, הסרט על האופרה טומי, וגם בתזמורת הפלסטית של אינו יחד עם ג'ון לנון. באותה תקופה בערך הוא היה מכור גם להירואין וכאמור גם לאלכוהול. זה מזכיר את הסיפור של קורט קוביין ופיטר גרין - להיות אומן, מוסיקאי ובמקביל כוכב רוק מצליח, מכור ללופ של סמים קשים, זה בודד, מדכא וגם כנראה מבלבל. איכשהוא הוא יצא מזה הכי נקי מכל השלושה שציינתי. במהלך קריירת הסולו שלו הוא הספיק לנגן כמה שירי מיינסטרים יפים וגם לחדש את Cocaine ב-1978, ואת I Shot The Sheriff שהיה במקום הראשון במצעד הבריטי, דבר שנתן לבוב מארלי הרבה תנופה, בזמנו . בשנות התישעים הוא המציא את עצמו מחדש עם האנפלאגד (שזה ממש אנטי-תיזה לכל מה שהוא עשה עד כה). השיר Tears In Heave, שבו הוא מקונן על מות בנו בן ה-6 שנפל מהחלון, הורס אותי לגמריי. קצת יותר מידי קיטשי השיר הזה, אבל הסיפור הטרגי לא משאיר מקום לציניות. מה שמשאיר אותנו עם אריק קלפטון שנוגע באמת כל הזמן, וגם מגיע לקבל הרחב ביותר, גם אם לעיתים הוא עושה את זה בצורה קצת יותר מידי ממוסחרת. למשל השיר למעלה יחד עם המלך BB King, חרא של שיר, אבל נחמד לראות אותם יחד. למטה יש כבר שיר הרבה יותר טוב:
If you are an artist (or represent an artist) being featured on this blog and want us to remove a song, please e-mail to us and it will we removed ASAP
