לאהוב רכבות

iLiKETRAiNS - Sirens

עוד מאנגליה: סינגל חדש וקליפ חדש ללהקת I Like Trains מתוך אלבומם He Who Saw The Deep. ועוד שירים.

Kaiser Chiefs - חצי מנה אלבום !

האלבום החדש של הקייזר צ'יפס The Future is Medieval עשוי להירשם בהיסטוריה כעוד אחד מאבני הדרך של ימי המוסיקה באינטרנט. את השירים באלבום אפשר לקנות ישירות מהאינטרנט כשהחידוש הוא שאפשר לבחור 10 שירים מבין 20 שירים -חצי מנה אלבום - וגם לעצב את העטיפה.  אם לשפוט 16 מתוך 20 השירים שאני מקשיב להם בימים אלה אז אפשר לומר שהבעיה היא שהכמות גברה על האיכות, כי כמה שירים טובים באמת אפשר לכתוב.

קייזר צ'יפס הם להקת רוק בריטי מסורתי (אם יש דבר כזה). כמו British Sea Power, כמו Doves - דבר שמבליט לדעתי (והכל כאן הוא ע"פ דעתי האישית) את השוני והיחוד של ארקטיק מאנקיז. השירים באלבום החדש של הקייזר צ'יפס מושפעים מכל הטוב שהיה במוסיקה הבריטית כולל Pאנק, סקא וניו-וייב. בסך-הכל לא ציפיתי מהם ליותר מידי, הם נחשבים כלהקת אמצע הדרך, וככאלה הם עושים את העבודה. זה נשמע בעיקר כפס ייצור מוסיקלי, מצד שני אני מודה שאני די נהנה, עדין לא מצאתי כאן ניצוץ אלוהי, אבל בינתיים אבן היהלום של מחט הפטיפון חורכת את אדמת הטרשים של התקליט, ומנסה להפיק ממנו עוד ועוד אור יקרות - בעצם מה אני מדבר פה שטויות ! איזה פטיפון ואיזו מחט, אלה רק קבצים דיגיטלים, ואפילו אור קרן הלייזר של vקומפקט-דיסק לא מאירה אותם. בכל זאת שלא יהיה ספק יש כאן כמה וכמה שירים טובים לשמוע, ויכול להיות שהם עושים לנו טובה כשהם נותנים לנו לבחור. זו יכולה להיות מתנת חג שבועות נפלאה, רק שנשארת בעיה קטנה:  איך לתת אותה במתנה.

Kaiser Chiefs - Can't Mind My Own Business


Kaiser Chiefs - If You Will Have Me

אלוקים הוא כל יכול - רובין חדש !

אלוקים הוא כל יכול

השבוע הייתי הורה מלווה של הגן של העורך הראשי (בני הקט בן ה-5). הילדים ביקרו בבית הכנסת לכבוד חג השבועות. אני יהודי גאה, ואפילו מסורתי, ומאד שמחתי לראות את האושר והשימחה שמכניסים לילדים בחג הזה. הם שרו שירים, שמעו סיפורים מהרב, רקדו ושמחו. הרב הנחמד עשה עליהם פסיכולוגיה כמו שצריך, וזה עורר אצלי הרבה מחשבות על חופש. כולם רוצים להיות חופשים - רק ממה אלוהים ממה?

עם כל ההערכה והאהבה שלי ליהדות, דת זה דבר שיש לי הרבה הסתייגויות ממנו. אני מאד מברך על מוסדות חילונים שמלמדים תורה, שמלמדים תלמוד, על בתי מדרש חילונים. למעשה, אני חושב שמשם תבוא הישועה. הנה חג  השבועות הזה, הוא חג הקציר וחג הביכורים ובקיבוצים חוגגים אותו הכי יפה, וגם קרוב לכוונה המקורית. אבל חג השבועות הוא גם חג מתן תורה ובמיוחד זה הוא חג שבו ירד משה מהר סיני עם עשרת הדיברות. הרב סיפר לילדים שכשאלוקים רצה לתת את התורה אז כל ההרים ("הגלבוע" ???? "החרמון" ????? - נו באמת ?! איפה הם ואיפה מדבר סיני) ביקשו מאלוקים שיתן מהם את התורה, אבל רק הר סיני שישב כמו ילד קטן וצייתן בשקט, רק ממנו בגלל הצניעות באה התורה. אז אני לא אוהב את החינוך הזה לחוסר יוזמה, ובכלל למה הדתיים עושים את עצמם כאלה מטומטמים, שהם קוראים לאלוהים אלוקים ? הרי זה כל-כך  ברור שלא לכך התכוון הדיבר "לא תשא את שם ה' לשווא".
אח"כ שאלתי את הבן שלי אם הוא צנוע, והוא אמר לי: "מה פתאום ! רק הרים הם צנועים".



אלוקים הוא כל יכול  II

באופן כללי אני חושב שעשרת הדיברות הם הברקה גאונית, הם מניפסט חברתי, ערכי ומוסרי הרבה יותר משהם אבן דרך תיאולוגית. הדת היא רק אמצעי להפוך אנשים לטובים יותר, ומאושרים יותר. בכלל כל אידיאולוגיה צריכה לשאוף לכך: ואהבת לרעך הכמוך. כל השאר הוא המסביב. ואי-אפשר בלי המסביב, כי לצערי בני אדם לא מסוגלים כנראה לחיות בלי פולחן.

בעשרת הדברות כתוב: "לא תנאף". הפתרון של החילוניות הוא החברות בין המינים לפני נישואים (וגם המון להתגרש - שזה לא ממש פתרון). בחברות לפני נישואים אפשר להיות בן זוג, להיפרד, ולמצוא מישהו אחר וחוזר חלילה. יש רק כמה בעיות עם זה: כילוי האנרגיות (כי כמה פעמים בחיים בכלל אפשר להיות מאוהב?), וחוץ מזה שלא נעים להתקשר לחברה ולהגיד לה "סאלמת". תשאלו את רובין.

Robyn  Call Your Girlfriend

Paolo Conte - בליסימו

העישון הורג וגם העשן מפריע

אני לא חושב שהדגשתי פה מספיק כמה אני אוהב את הסגנון האיטלקי. כמובן שאני אוהב את האוכל האיטלקי, אם כי עם השנים אני מוצא אותו יותר דל ביחס להיצע הקיים אצלנו בארץ. אני אוהב את התרבות הנהנתנית, את ההרגשה האופטימית והילדותית של ארץ המגף, את הסגידה לאסטטיקה, את לאונרדו דוינצ'י, את המזרקות ברומא, את האגמים בצפון, את הנמל והכביסה המתנפנפת בנפולי, ואת השפה שאפילו ניסיתי פעם - ללא הצלחה יתרה - ללמוד. בגדול אני חושב שמכל ארצות אירופה אנחנו הכי דומים לאיטלקים, יש בכך מחמאה גדולה לנו, ומצד שני אי-אפשר להתעלם מהכובד ההיסטורי שאנחנו נושאים על כתיפינו מעובדת היותנו יהודים, גם אם נלגום כל היום קפוצי'נו, יין איטלקי וגרפה.

השבוע גיליתי את פאולו קונטה, בזכות יואל גינור. פאולו קונטה נולד ב-1937. הוא  זמר, פסנתרן, מלחין ועורך דין, איטלקי. קולו מחוספס, והמנגינות של שיריו חלומיות. המוסיקה שלו מושפעת מג'אז, מוסיקה לטינית ושנסונים צרפתים. מזכיר את ז'אק ברל עם כל הכריזמה והמילים המלנכוליות של שיריו. מזכיר לי גם את לאונרד כהן (למרות שזה לא בדיוק דומה). לשיר הבא הקשבתי בערך 30 פעם, ואהבתי גם את המילים שלו. 'מילונגה', זה ריקוד ארגנטינאי, עתיק.

Paolo Conte  - Testo Alle Prese Con Una Verde Milonga

קישור למילים המקוריות, והנה גם תרגום לאנגלית ולעברית:

נבדק ונמצא פרימיום - Love To Like You

Tags: Foo Fighters, Music, More Music Videos

פתיחה

זה אני פול..סיימון.. קוקו !

"ג'ודי ניר מוזס שלום וחבריה בפייסבוק, כנראה לא יודעים, אבל הם מצטרפים למגמה עולמית שהדיון הציבורי והפתוח ברשתות החברתיות חושף ומעצים: מותם בטרם עת של האירוניה, הסרקזם והסגי נהור [אמיר בן-דוד -Time Out]"

כשהייתי ילד כבן 10 אחד הבתים בשכונה שלנו היה מכוסה באנטנות וצלחות לווין ענקיות שהרקיעו עד השמים. בבית הזה גר מה שנקרא באותם ימים "חובב רדיו". ואין הכוונה למישהו שמקשיב לרשת ג' וגלי צה"ל ללא הפסקה - אינטרנט עוד לא היה, ברור שגם לא פייסבוק, אבל אנשים ברחביי העולם היו מתקשרים אחד עם השני, באמצע הלילה, באמצעות  גלי ההרדיו  שעוברים באופן חופשי באתר שמסביב לכדה"א. דרך-אגב, בסופו של דבר גילו "המדענים" שאין דבר כזה "אתר", אבל המושג "גלי-אתר" נשאר (גם מרחב קבירנטי אין, אבל המושג נשאר). נזכרתי בזה השבוע לאור השתתפותי בקבוצת הפורום בפייסבוק. הצלחתי להרגיז שם כמה אנשים כשכתבתי שהמוסיקה שהם שומעים היא "חרא של מוסיקה", יכולתי לכתוב משהו יותר עדין, אבל גם סרקזם ואירוניה זה לא דבר שאנשים אוהבים במיוחד. יחד עם כל זה, היה זה השבוע שבו קיבלתי הכי הרבה המלצות מעולות  בפורום, והחלטתי שאני חייב גם לשתף אתכם. וזה ישולב פה היום, וביתר שאת במשך השבוע.

דברים טובים שהיו פה השבוע

השבוע הזה הוקדש בעיקר לאלבומים החדשים של חודש מאי. הרבה אנשים אוהבים את הפורמט הזה, וגם אני כל פעם משתהה מחדש מהפלייליסט שיוצא. אני בסך הכל בוחר מכל אלבום את אחד השירים הכי טובים בו, ובסופו של דבר יוצא פלייליסט פצצה. התודה היא בעיקר למוסיקאים שעושים את כל המוסיקה הנפלאה הזו, אני עושה את זה בשביל הכיף.

Foo Fighters - Walk

אחד אלבומים שאהבתי מאד לאחרונה הוא של הפו פייטרס. דייב גרוהל הוא כנראה באמת אחד האנשים הכי קולים בעולם הזה, ואני יותר ויותר מעריץ אותו כאדם וכמוסיקאי. למעלה הוא בקליפ החדש - מחווה לסרט האירוני "בדרך למטה", על מותה בטרם עת של אמריקה הלבנה. לא ממש נפטרה, למרות שהיי - הנשיא תימני ! [אירוניה]

Digitalism - 2 Hearts
האלבום החדש של דגיטליזם מתחיל קצת בנאלי ומתקדם ל"וואלה אחלה מגניב". הסינגל הראשון שמתוכו בכלל לא מזכיר את הקלאקסונס.



Eddie Vedder - Can't Keep
עוד שיר של אדי ודר, מתוך אלבום היוקללי שלו. הקליפ עם הים והמרחבים מדגים כמה רוח אפשר להוציא מכלי קטן ,כשיש לך קול כל-כך גדול [אירוניה?]. אני באופן אישי הייתי מעדיף כלי גדול והייתי מתפשר על הקול, אבל כל אחד ומה שאלוהים נתן לו [הומור מתחת לחגורה].



Cee Lo Green - I Want You (Hold On To Love)
.קליפ חדש לסי-לו-גרין שמזכיר לנו כמה שכיף איתו



EMA - Milkman
אמה, עמה [סתם דיבלי]. קול שלא שמענו מספיק פה



סרט-This Must Be The Place
אפרופו מוסיקה סינמטית של סי-לו גרין, אז גלי גונן [שגם היא מכבדת בנוכחותה את הפורום] מצאה בבלוג של דייויד ביירן פרומו לסרט שעתיד לצאת בחודשים הקרובים. שון פן בתור רוקר מזדקן כשההשראה היא רוברט סמית. את הפסקול כתבו דייויד בירן וויל אולדהם. קצת נראה כמו קריקטורה שון פן, אבל בהחלט מסקרן הדבר הזה. נקווה לטוב.



Bikini – ACheerlaeder
הרבה כוסיות וכוסונים [אני מקווה שאני מבטא את זה נכון [סרקזם]] בקליפ המסיבה הזה. שבא מקנדה. מה מוזר מיותר פה זה החליפות טוקסידו. מה לא שמעתם על שרוולים ונעלי קרוקס ? למה להתענב במסיבה? בטח שמתם לב שיש ציצים בקליפ הזה, אז לא ליד הבנות בעבודה. כי אתם יודעים.. לא כדאי.



UNKLE - Money And Run feat. Nick Cave
אני לא אוהב את הקליפ החדש והאלים הזה. מה איתכם? [אין כאן שום לשון סגני נהור - בתכלס לא אוהב את הקליפ הזה]

טעמתי אצל אחרים

הבלוג "ילד נייטיז" לא מספיק פעיל לטעמי, אבל כשהוא כבר פעיל אז הוא מפיק מרגליות למשל הפוסט "פתאום בא לי שבדית" באמצע הניינטיז שהיתי מחוץ לכדור-הארץ, כלומר בטכניון [סרקזם], ולא הייתי מספיק מעודכן במוסיקה איכותית [פרימיום]. הקשבתי כל הזמן למוסיקה אבל לא מספיק. הבלוג הזה "ילד ניינטיז" נותן לי הזדמנות לעשות תיקון.

החיים שלי יותר מעניינים ממני

השבוע פגשתי חבר טוב שלמד איתי בתיכון. לא נפגשנו איזה שנה. הוא בדיוק מסיים את שירות הקבע כרב סרן. הוא מהנדס שעושה הסבה מקצועית לפסיכולוגיה. אז מסתבר שבגהה מקשיבים הרבה לרדיו פרימיום להמונים. הבלוג להיט ! התלבטתי לשאול אם זה מה שאוהבים אנשים חולי רוח, אבל הוא הסביר לי שמדובר בסטודנטים, חברים לספסל הלימודים באוניברסיטה, שמתחמחים שם יחד איתו. בכל זאת הם ביחד בבית משוגעים.

הופעות פרימיום
רכשתי כרטיסים שלהופעה של פול סיימון קודם כל : יהיייי !
אבל למה כרטיסים כל-כך זולים. למה רק 1000 שקלים, למה לא 1300, או אפילו 2500 לכרטיסים הממש קרובים [לשון סגי נהור].  מאד מאד מרגיז אותי המחירים. להופעה של בוב דילן אני לא מוכן לשלם מחירים כאלה. אם לא הייתי ממש מעריץ של פול סיימון, לא הייתי הולך. בהופעה של פול מקרטני זה היה מוגזם : 450 ש"ח לעמידה בדשא. בהופעה של דפש מוד- ביציע עלה כרטיס כ-400 ביציע ו-300 ש"ח בדשא. אבל עכשיו זה ממש מטורף: 1000 ש"ח בשביל לראות את פול סיימון ולשמוע טוב. כל שאר המקומות די רחוקים. קניתי כרטיס ב-650 ש"ח, אבל באמת שזה מרגיז. ב-120 יורו אנשים רואים 40 להקות ביום בפסטיבלים באירופה, ופה שחיתות ! רק מחירי הדירות עולים בקצב הזה [אירוניה ?].

גיל סקוט הורן נפטר השבוע
המינגווי כתב שחייהם של כל הגברים מסתיימים אותו הדבר, ושההבדל בניהם הוא באופן שבו הם חיים [די אירוני]. גיל סקוט הורן התחיל כאבי ההיפ-הופ עם הספוקן וורד שלו, המלא במסרים חברתים. מזכיר את הדי-ג'יי מג'מאייקה, וסיים כג'אנקי חולה באיידס. שנה שעברה הוא הוציא אלבום נפלא, וגם החליט לא להופיע בישראל, ולא לעשות עליה [היינו יכולים לקבל אותו כשחקן במכבי, או כממוסיקאי עובד זר] ותראו מה קרה לו בגלל זה [סרקטזם?] הוא נפטר! השבוע הייתי בלוויה בבית קברות שנקרא "ארץ החיים", ואני שואל: כמה רחוק עוד נלך עם הפוליטקלי קורקט הזה ? [סקרזם !!!!!]

ותודה לאיתן טובי מהפורום על ההמלצה
Gil Scott- Heron - Rivers of My Fathers


Sam Cooke - A Change Is Gonna Come
עוד מהפורום השבוע: עדי גונן הביאה את השיר הנפלא הזה של סם קוק.  ומישהו הוסיף שצריך לנשום אויר כשמקשיבים לו - וגם לספור עד עשר, ולשתות מים  גם [אירוניה].