כמה טוב שבאת הביתה

 אין שום דבר חדש מעניין בתקופות האלה של החגים בחו"ל, מקסימום עוד איזה שיר כריסטמס, או אלבום חדש שבלאו הכי צריך לצאת רק בשנה הבאה. אז אני שם את השיר הזה כי לא הכרתי אותו, הוא יצא לפני שנה בדיוק ויש לו 79 מיליון ציפיות ביוטיוב ! שרובם ככולם היו השנה. בקיצור יש פה להיט בינלאומי היסטרי שאני בכלל לא מודע לקיומו. אם גם אתם תמשיכו לצרוך את מוסיקה שלכם בעיקר מהאינטרנט, מאזורי האלטרנטיבה/אינדי, גם לכם זה יקרה. האם זה רע ? אני לא חושב, לפעמים מפספסים שירים כאלה (כי זה דווקא שיר טוב), אבל בסוף, לא עזור כלום, זה גם יגיע אליכם.

איי פסטיגל

בסופו של דבר אני הייתי עם הילדים שלי אתמול ב-i בפסטיגל, ואפילו נהנתי. זה אמור להיות בחנוכה אבל לצפון זה מגיע שבוע קודם. זה היה מופע בידור המשלב מחזמר, אקרובטיקה, ברייקדאנס, לייזר, גרביוני רשת, חלקם אפילו קרועים (הייתי בשורה ראשונה אז יכולתי לראות), ואת אנה אהרונוב עם מכנסונים קצרים. יהודה לוי היה מאד מרוצה מזה שבנות ה-12 עוד מתלהבות ממנו. אני אף-פעם לא הבנתי איזה סקס אפיל יש בגבר שנראה כמו טיח פלסטינאי לא מגולח. השיא של הערב היה המחווה לאריק איינשטיין, מאד התרגשתי לראות את הילדים שלי מכירים את השירים, הם שרו ביחד "אני ואתה נשנה את העולם" שזה בעצם האימאג'ן שלנו. כשיש לך שחקן מפתח כמו אריק איינשטין בקבוצה אז אתה גם יכול להיות גאה שאתה ישראלי. חוץ מזה המוסיקה והשירים לא היו העיקר, וחבל. כל-כך הרבה שירים יפים וטובים יצאו בפסטיבלי שיר הילדים במתכונת הקודמת. איך אהבתי את השיר הזה כשהייתי בכתה א':

אלי גורשטיין - סיבה למסיבה

רק עכשיו כשאני מבוגר אני שם לעיבוד הג'אזי, ניו-אורלינסי של השיר

האלבומים של 2011 - הסיכום של גלי גונן

זה לא אלבום השנה של גלי גונן, אבל קרוב

כל העולם עושה סיכומים: NME, רולינג סטון, סטריאוגאם, האמת שכולם מסקרנים אותי, אבל לא מעניינים אותי. הם מייצגים את המכנה המשותף שאני לא שותף לו. מה שכן מעניין אותי זה סיכומי שנה של חובבי מוסיקה, חברים שלי, שאני מכיר ויודע שיש להם הרבה שעות האזנה למוסיקה. מי לרוחב ומי יותר לעומק. אז כבר היה כאן סיכום תענוג של האלבומים של 2011 שנעשה ע"י אורית@ אור [קישור], ועכשיו יש גם את הסיכום של גלי גונן (המכונה גם שוגייזר - כשהיו כינויים באינטרנט). שלושתנו ביחד עשינו את פרוייקט סיכום העשור [קישור].  ובדיעבד אני חושב שזה היה שיתוף פעולה נפלא. שנתיים אחרי אנחנו אפילו יותר חברים טובים, איזה כיף ! 

מה שאהבתי במיוחד בסיכום של גלי גונן הוא את הטעם המיוחד שלה, וגם את הפורמט. לעשות סיכום בפודקאסט זה אחלה רעיון. אני הקשבתי פעמיים ברצף. תמצאו כאן את האלבומים יוצאי דופן ואת המוסיקאים היותר יצירתיים. הרבה רגש וגם הרבה שכל יש במוסיקה שגלי מקשיבה לה. מה שעוד ניכר הוא ההתעמקות בהאזנה. בקיצור יש לכם הזדמנות חד פעמית להקשיב לשנה הזו מזווית נהדרת וקצת אחרת.

הפודקאסט הזה פורסם במקור בבלוג של גלי גונן "לגדול אחורה"
איזה שם נפלא  לבלוג. 
לכו לבקר, תנו שם איזו תגובה לבבית [קישור]



הערוץ של גלי גונן ב- icast 

שיפוט מהיר: Six Organs of Admittance

התחלתי להכין את סיכום השנה שלי, וזה תמיד מפתיע אותי שלמרות שאני אחד שאוהב את המוסיקה שלו באנרגיות גבוהות, אני מקשיב גם די הרבה לדברים היותר  שקטים ואיטיים. אתמול גיליתי עוד אלבום שלא הקשבתי לו השנה, בזכות ארז סובל, הנה מה שהוא כתב: "בן צ'סני עושה כאן את שלו, המון אקספרימנטל, לא לכל אחד. אבל זה אגף שאני אוהב במיוחד, מונוטוני אך באותו זמן מרתק ומסחרר. הייתי שמח אם האלבום היה קצת יותר בועט, אבל Asleep in the Floodplain זה אלבום נפלא "

Six Organs of Admittance - River Of My Youth by Alexei Leonov

ועוד שיר קצת יותר איטי ומונוטוני
Six Organs of Admittance - Brilliant Blue Sea Between Us by erezs

נבדק ונמצא פרימיום - פרחים בקנה

פתיחה-  השבוע הייתי בהופעה של הארקסטרה של סאן רא. שם פגשתי באלה (במילרע כמו Goddess), היא היתה בעבר מנהלת הפורום הישראלי ב-YNET ולא מזמן היא עברה לחיפה. הופעות ישראליות אלטרנטיביות לא חסרות שם, ובכלל היא מאד מרוצה בחיפה, בעיקר בגלל שחיפה "כי היא עיר שפויה". אני מסכים איתה לגמריי, ואפילו כתבתי על כך פעם. סיפרתי לה שיש לי בלוג, והיא לא הכירה. כשהיא שאלה איזה מוסיקה יש ברדיו פרימיום להמונים, אז מיד התחלתי, עם המון בטחון עצמי, לגמגם: "זה בלוג כזה.. של מוסיקה מיינסטרים.. אבל בעצם לא". אח"כ בעצם הבנתי שזה בלוג שהוא פחות כותב על מוסיקה ויותר משדר מוסיקה, בדיוק כמו שהתכוונתי מלכתחילה...שזה יהיה כמו רדיו, ופתאום הייתי מאד מרוצה (הייתי יכול לכתוב גרם לי לקורת רוח, אבל זה סתם פלצני). הפעם בנבדק ונמצא פרימיום איכות פרימיום:

Mark Lanegan Band - The Gravedigger's Song
[תודה למייק] סינגל ראשון מהאלבום הצפוי בפברואר - האיש החייכן

Mark Lanegan Band - The Gravedigger's Song


Baxter Dury - Hotel In Brixton
בקסטר דיורי עשה פריצת דרך רצינית השנה, הרבה אנשים אוהבים אותו, ולטובתנו הוא מגיע להופעה בארץ בזאפה ב- 4.1.12 - תרשמו ביומנים. ככה הוא נמשע בהופעה עם  Madelaine Hart [ותודה למשוררת שהמליצה על השיר הזה]



Madelaine Hart It Doesn't Snow Here
מדליין הארט נשמעת נהדר, גם כשהיא לבד ולא כדאי לוותר

Electrelane - Two for joy

ממש חמודות הופעה לא מזמן של הלהקה הנשית הזאת. שיר טוב:

אלבום להזרמה The Roots. אובמה מסתער שוב על מלוכה, לא נראה שמישהו באמת יביס אותו. אני לא בטוח כמה התפקוד שלו טוב או רע, לי מאד קשה לשפוט, אבל אני חושב שסמלים כמוהו לא יורדים כל-כך מהר, וזה לא משנה איזה פוליטיקאי הוא. משהו קורה בזמן האחרון בעולם ההיפ-הופ, משהו טוב. אהבתי את דרייק ואת צ'ילדיש גמבינו ועכשיו גם השורשים מגיעים עם הצרות האמיתיות של אמריקה. האלבום החדש שלהם UNCUT מספר סיפור על איך נער הופך לפושע. ויש לזה גם קליפ מפורש: זה מתחיל בסיבוב בשכונה, אחרי דקה וחצי הוא פוגש את הכפיל של מיילס דיוויס ואחריו מישהו כורך על ידו רצועה והיא לא של תפילין. אחרי שתי דקות הנאפאס, ואח"כ שוד ואח"כ רצח ואח"כ כנסיה. זה גם נשמע טוב. וכל האלבום להזרמה

The Jameses - 5th Dimension
משהו שמזכיר לי את הארקסטרה של סאן רא. שיר חדש:

החיים שלי יותר מעניינים ממני השבוע התקשרתי למנהל עבודה באחד המחלפים שאני עובד בהם, ואז באמצע השיחה הוא שואל אותי: " אייל, אתה חושב שזה הגיוני שבן אדם בגיל 52 פתאום מתאהב? ". שאלתי אותו:" מוסא, במי התאהבת ? " והוא אמר לי: "בבחורה..". עניתי לו: " מוסא, אני לא יודע, אבל תשתדל להתרכז יותר בגשר ופחות בעבודות גינון". הסיפור על מוסא אמיתי. הוא קרה לי אחרי שהלכתי עם הבן שלי, שחולה עם שילשולים, לחדר כושר לבדוק אם נפל לי שם הדיסק-און-קי עם כל הקבצים המגובים שלי. בגלל זה נתקעה לי המילה "לגבות" היום כל היום.  ואז מנהל חדר הכושר הודיע לי באופן חגיגי שזה לא יעזור לי שאני אמשיך להתאמן 4 פעמים בשבוע, וזה לא פלא שרזיתי רק 80 גרם בחודש האחרון, (וגם זה רק בגלל שקניתי נעלי ריצה קלות). אם אני רוצה לרדת במשקל, אז אני חייב להפסיק לאכול טעים, ולהתחיל לאכול בריא, ובמילים שלו: "אוכל בריא לא טעים, ככה זה". זה כמו שהוא יגיד לבחור צעיר: "זה לא פלא שלא הולך לך עם נשים, עד עכשיו לא ניסית בכלל את המכוערות".
אני חושב שהשיר הזה מתאים לסיפור אהבה. אומרים שהיה תור ממש ארוך להופעה שלו באוזן אתמול. ושהיה פרימיום

זה תמיד נכון:
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !