The Necks - Rum Jungle
אני יודע שהסיכוי שמישהו יקרא או יאזין לפוסט הזה הוא מינימלי, ובכל זאת את האלבום החדש של The Necks אוהבים הרבה אנשים, וגם אני. זאת אומרת הקשבתי פעם אחת ובסובלנות ונהנתי, אבל לא נראה לי שאני אקשיב לזה הרבה פעמים, בעיקר בגלל המאמץ והתחשבות בשכנים. המושג "מוסיקה אקספרמנטלית" או בעברית "מוסיקה ניסיונית" קצת מטעה, כי בניגוד לניסוי רגיל שהמטרה שלו היא להגיע למסקנה כלשהיא. במוסיקה נסיונית המטרה היא לנסות. אז תנסו גם אתם. מה כבר יכול להיות ? זה קצת נוייז עם מוסיקת רעש גשם בג'ונגל - מקסימום תרטבו.
אמש הייתי גם בהופעה של הארקסטרה של סאן רא. סאן רא הוא אחד ממוסיקאי הג'אז המפורסמים בכל הזמנים. הוא כבר נפטר, אבל התזמורת שלו עוד חיה (בערך, הם די מבוגרים) ומנגנת. מי שמנצח על הארקסטרה הוא מרשל אלן, הסקספוניסט בקליפ למטה. על הבמה היה כסא ריק ועליו ערימה גדולה של תווים, כמו כיסא של אליהו הנביא לסאן רא. "ביבופ, סווינג, פרי ג'אז, Fאנק וPאנק בערבוביה מענגת." "פאקינג מרהיב, זה מה שזה היה, היו שם גרובים וסאונדים שרק אפריקאים בני 100 יכולים להוציא, החברה האלה לא ניגנו, הם פשוט נשמו בקזואל ויצאה מוסיקה. מדהים." - אלה היו רק חלק מהתגובות הנלהבות. יש משפט שאומר שמי שמרבה מלאכות, אין לו בעצם שום מקצוע (ביידיש זה נשמע יותר טוב). אני אוהב את כל הסגנונות, אבל ממש לא נסחפתי. זה גם מאד מאד קל לרדת על מה שהיה שם, ובכל זאת נראה שכל הקהל שבא נהנה באופן מיוחד. אני לא חושב שמי שאוהב מוסיקה כזאת לא יכול להיות נורמלי :-) במשפט אחד: ג'ון קולטריין הוא האלוהים - סאן רא פסיכי אמיתי. אח"כ התברר לי שקולטריין הושפע מסאן רא. ואז חשבתי שאולי הוא בכלל הפרנק זאפה של הג'אז. אחד שמבין ענה לי:" אני אגיד לך למה לא נראה לי-- זה נהיה לי די ברור שמה שהיה אתמול הוא לא בדיוק 'אוונגארד'. אני לא חושב שיש שם קונספט 'אומנותי'... זה הרבה יותר דומה לפסיכדליה, או אפילו ניו אייג' עם שיניים. אני לא חושב שאתה יכול ממש להקשיב לרעש הזה ולנתח אותו... יש לזה פשוט עוצמה פיזית ורגשית. קולטריין יותר אינטלקטואלי אמנם, אבל הוא גם מאוד רגשי.
ולזאפה אין לב, רוב הזמן. לסאן רא יש המון לב. אני לא יודע אם הקטע של התחפושות זה מתוך איזה אמריה רוחנית, או שזה פשוט כדי ליצור אווירה שמחה, אבל זה לא הכי משנה. סאן רא בחיים (ובמוות) לא היה עושה אלבומי קונספט על מין אנאלי עם מכונות"
ולזאפה אין לב, רוב הזמן. לסאן רא יש המון לב. אני לא יודע אם הקטע של התחפושות זה מתוך איזה אמריה רוחנית, או שזה פשוט כדי ליצור אווירה שמחה, אבל זה לא הכי משנה. סאן רא בחיים (ובמוות) לא היה עושה אלבומי קונספט על מין אנאלי עם מכונות"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה