עונת החגים הנוצרים מצטלמת די יפה בכל סרטי הוליווד הקיטשים, אבל מבחינה מוסיקלית זו תקופה די בעייתית לחובבי מוסיקה (אם לא לוקחים בחשבון שזו גם תקופה נהדרת לסיכומים שנתיים). בחודש נובמבר כבר אפשר להרגיש את מבול אלבומי המיינסטרים ואת שלג אלבומי הכריסטמס. הכל מותאם לאריזות מתנה, המתאימות להטמנה מתחת לעץ האשוח. אז כולם מנסים לעשות קופה: ריאהנה סוחטת עוד להיטים, איימי וויינהאוס ז"ל באלבום חדש, סיגור רוס וטיגאן ושרה יוצאים באלבומי הופעה, הסמאשינג פאמקינז בהוצאות מחודשות, REM עושים אוסף שמסכם את כל פועלם, והאלופים במכירות - U2 במהדורה מיוחדת -20 שנה לאכטונג בייבי (אלבום שמזכיר לנו למה אהבנו כל-כך את הלהקה הזו). אין כמובן שום בעיה עם זה, כי אם חייבים לעשות קניות, אז לפחות לקנות מוסיקה. ובכל זאת ננסה להתמקד בסקירה הבאה באלבומים שיש בהם יצירה חדשה:
Kate Bush - 50 Words For Snow בדיעבד זה כנראה האלבום המשמעותי ביותר של החודש. האגדה אומרת שלאסקימוסים יש 50 מילים לשלג. מה שקייט בוש ניסתה לעשות הוא ליצור 50 דימויים בשפה האנגלית לשלג. פעם זה דימויי לרוחנו, פעם אחרת לאבק, לנפילה, ללידה, לטוהר, לחיות שעשועים, לקדרות של יער, לצמרות עצים. קחו למשל את המילים של שיר הפתיחה: "נולדתי בענן ומאז אני נופלת, אני רוצה שתתפוס אותי, תביט למעלה ותראה אותי, אתה יודע שאתה יכול לשמוע אותי, העולם כל-כך רועש, ממשיך ליפול, אמצא אותך, אנחנו מעל היער, יש מיליוני פתיתי שלג, אנחנו רוקדים, העולם כל-כך רועש, המשך ליפול ואמצא אותך, אני קרח ואבק, אני השמיים שמעל.." השיר המרכזי Wild Man מספר על משלחת שניסתה להעפיל בשנת 1905 לפיסגת ההר Kangchenjunga שנחשב פעם להר הגבוה ביותר בעולם. השיר בפלייליסט הוא Snowflake, ועוד אחד
Childish Gambino - Camp הבחירה של אובמה כנשיא ארה"ב, וגם מותו הטרגי של מייקל ג'קסון, יצרו אשליה מתוקה שהצרות של השחורים בארה"ב נגמרו. לא נשאר על מה לדבר חוץ מהבוטילישס של ביונסה. שירי ראפ והיפ-הופ עוסקים בעיקר ביחסים שבינו לבינה, ובריקבון של חיי ההוללות של זמר ראפ. חיים שכוללים יותר מידי כוסיות, יותר מידי סמים, תחושת ריקנות, פחד במה וחרדת יצירה. ואז מידי פעם צץ איזה ראפר שמחזיר את כולם לפרופרציות ומדבר על מה שכואב באמת. צ'יילדיש במבינו באלבום מסחרי ראשון, שבו הוא מביא את הקשיים של חיי השחורים באמריקה. את שם הבמה שלו הוא מצא במחולל שמות רנדומלי מהאינטרנט. שמו האמיתי הוא Donald McKinley Glover והוא אפילו משחק בסידרה "קהילה" של NBC. השיר בפלייליסט All The Shine ועוד שיר.
Amy Winehouse - Lioness Hidden Treasures זו כנראה המתנה המתאימה ביותר לכריסטמס. האלבום השלישי של איימי וויינהאוס. זה שמורכב מעודפים וקאברים, וגרסאות שונות לשירים מוכרים. 4 שירים ישנים אך לא מוכרים שכבר שמענו יצאו פצץ. לא מאכזב בכלל. חבל עליה, ממש חבל. השיר בפלייליסט Amy Winehouse - Like Smoke ft. Nas ועוד אחד, ועוד אחד
tUnE-yArDs - WHO KILL הזמרת האמריקאית מריל גרבוס, פועלת בשם הבמה tUnE yArDs, היא תגיע להופעה אחת בישראל בתחילת השנה הבאה. גרבוס היא מוסיקאית מיוחדת ויצרתית במיוחד, המשלבת אלמנטים של ג'אז ומקצבים שונים במוסיקה שלה, יש אפילו שמשווים אותה לביורק. אני לא שמתי לב אליה. ראיתי איזה קליפ מעניין שלה, ולא התעמקתי, חשבתי שזו איזו להקת אינדי צעירה. טעיתי. יש לה אלבום מגובש שחובבי טוקינג הדס יוכלים לאהוב מאד. השר בפלייליסט Gangsta.
Snow Patrol - Fallen Empires להקה מצפון אירלנד שעושה רוק מיסיונרי, באלבום שישי חביב ביותר. יכול להיות שאם קולדפליי לא היו פוגשים את בראיין אינו אז הם היו נשמעים ככה. מזכיר גם קצת את קינגס אוף לאון, ואת נוח והלויתן. בסך-הכל די אהבתי את האלבום הזה למרות שלשנת 2011 הוא די פשוט. השיר בפלייליסט This Isn't Everything You Are
Tokyo Police Club - 10X10X10 הם התחילו קצת כמו גירסה חקיינית של ארקטיק מאנקיז. בינתיים הארקטיק מאנקיז קצת פחות מכסחים ו- Tokyo Police Club נשמעים יותר כמו רוק גאראג'. יצא להם אלבום חדש שכולו קאברים שנקרא: Ten Songs, Ten Years, Ten Day שזה אומר שהם הקליטו 10 שירים ב-10 ימים מהעשור האחרון. הכי בולטים הם השיר של מובי שבו מורגן קיבי מ- M83 התארח והחידוש לשיר קים וג'סי של M83. אהבתי גם את Little Sister. זה אלבום שלא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות, סתם רוקנרול מדליק וכייפי. השיר בפלייליסט Kim & Jessie ועוד שני שירים
Drake - Take Care יש לי בעיה עם דרייק. הוא נמצא בדיוק בקו הגבול בין הקצת יותר מידי ממוסחר למספיק מאתגר. דרייק הוא ממשיך דרכם של המיינסטרים של ההיפ-הופ, מפאף דאדי לקניה ווסט. דרייק נשמע יותר מלנכולי מהם, יותר עמוק, יותר סול, וגם יותר צ'יזי. גם קצת מפריע לי שהוא שר מהאף, הוא לא מקפיץ כמו פאף דאדי, ואין לו את הגאונות של קניה ווסט, הוא חם, הוא זועם, ויש לו הרבה מה לומר, ויש לו גם שירים טובים. זה מספיק בשביל להקשיב, ולהנות. השיר בפלייליסט: Shot for Me
Sasndro Perri - Impossible Space אני לא בטוח שהאלבום הזה יצא החודש, אבל אני גיליתי אותו החודש. סנדרו פרי הוא קנדי ! כמה שאני אוהב מוסיקאים קנדים ונופל בצליל שלהם זה עוד לא ברור לי איך. הוא כבר הוציא איזה עשרה אלבומים, בתחילת דרכו תחת השם Polmo Polpo ומשנת 2006 בשמו כסנדרו פרי. קצת קשה לתאר איך נשמע האלבום החדש שלו, Impossible Spaces, משהו כמו פולק אקספרמנטלי עם נגיעות של בוסה נובה ואלקטרוניקה. מוסיקה אידאלית ליום שישי אחר הצהרים, או ליום שבת, השיר בפלייליסט : Changes.
Future Islands - On The Water להקת סינטיאינדי ממרילנד. נמרוד מטאפאס טאפאס כותב: "לכאורה אין בצלילך האייטיזי, לפעמים טיפה צ'יזי, של האלבום הזה שום דבר מיוחד. אבל כמעט כל השירים באלבום מצוינים, וכולם פועלים בתוך מסגרת מוזיקלית מצומצמת יחסית ומצליחים להדהד אחד לתוך השני מבלי לחזור על עצמם. הבעיה היחידה עם האלבום היא שהוא לעיתים קרובות שמשי מדי בשביל החורף שמשתולל כאן בחוץ. נראה שלא תהיה ברירה אלא לחזור ולהאזין לו שוב בבוא האביב." השיר בפלייליסט: On The Water ועוד שירים
David Lynch - Crazy Clown Time אלבום סולו בכורה לבמאי דיוויד לינץ'. כקולנוען הוא עוסק בביזארי, במיוחד, באקצנטרי. ראיתי את סרטיו: "איש הפיל" ו"לב פראי" עם ניקולס קייג' שלובש כל הסרט ג'קט מעור נחש. הוא עוסק באמריקה התת קרקעית ,זאת שרוחשת בלבם היצרי של תושביה, ולאו דווקא בקניות של בלאק פריידיי. לניץ' גם ערך תחרות סרטוני וידאו לסינגל הראשון מתוך האלבום הזה בשם: I know. אלבום שמתואר על-ידי רבים כפסקול לסרט שלא הוקרן, זוכה סוף-סוף לויז'ואל. עכשיו תתארו לעצמכם כמה קשה זה לביים קליפ לתחרות כזאת שדיוויד לינץ' הוא לא רק השופט שלה, אלא גם מעורב בה ריגשית קצת יותר מידי. 450 קליפים השתתפו בתחרות ומכולם זכתה הבמאית הישראלית תמר דרכלי. לא להאמין !ועוד שיר
The Beach Boy - Smile הוא נחשב כאלבום הגנוז המפורסם ביותר בכל הזמנים. אני לא הבנתי עד הסוף למה בראיין וילסון נכנס למשבר נפשי בעקבות אי-הוצאת האלבום הזה, אבל ב-2004 הוא הקליט אותו מחדש והוציא אותו תחת שמו (אחרי שטען שההקלטות המקוריות נשרפו למוות). חלק מהשירים מהפרוייקט "סמייל" יצאו במהלך השנים באלבומים של הביץ' בוייז, או בסינגלים, אבל האלבום הזה, שהוקלט בשנים 1966-1967, יוצא בשתלמותו - כפי שהתכוון המשורר - רק עכשיו ! הרעיון של האלבום הזה הוא לעשות "סימופניית נעורים לאלוהים", הרעיון היה לעשות אלבום שיחזיר את ההגמוניה של מוסיקת הפופ חזרה לאמריקה. הכוונה היתה "לעשות את אלבום הרוק הכי טוב שנכתב אי-פעם". ההשראה היתה בחלקה מג'ורג' גרשווין. הכוונה היתה לעשות אלבום שלם בטכניקה ההקלטה המודולרית, כפי שהוקליטו את השיר Good Vibration, שיר פופ פסיכדלי שדחס שלושים דקות של הקלטה לתוך שיר פופ קצר, שיר שהוקלט במשך תשעה חודשים. השיר המצליח ביותר של הביץ' בוייז. שיר שלא יצא באף אלבום בהתחלה (כי הוא היה צריך להיות חלק מסמייל), אלא כסינגל. אתם יכולים להבין לבד שזו היתה משימה בלתי אפשרית. לכל המאמר +שיר
Tegan And Sara - Get Along
אלבום הופעות של התאומות הקנדיות הלסביות...אני חושב שזה תיאור מספיק.
She and Him - A Very She and Him Christmas
אלבום שירי כריסטמס של הצמד - לא בא לי להקשיב
Brian Eno - Panic of Looking לפעמים האלבומים של בראיין אינו נשמעים כמו ניסיונות מוסיקלים שהוא עושה לצורך תרגול טכניקות הפקה, ושעל הדרך הוא אורז אותם לאלבום מסחרי, כי מה רע בקצת דמי כיס. כך זה היה לטעמי בשני האלבומים הקודמים שלו שיצאו שנה שעברה והשנה. האלבום הזה שונה, הוא יותר ספוקן וורד שהוא עושה לשירים של המשורר ריק הולנד. יכול להיות שאם הייתי מתרכז במילים הייתי נהנה יותר, אבל כמו שזה - זה די משעמם, אותי.
Sigur Ros - Inni אני לא מצליח לעבור אלבום של סיגור רוס מבלי להירדם. בשיר שלישי מהאלבום הההופעה החדש שלהם ואני כבר מפהק פיהוקים שעלולים ליצור שיבושים קשים בשידורי רדיו פרימיום להמונים. צריכים למכור את האלבומים שלהם כמשכך כאבים, או לחילופין עם ערכת קפה. צריכים לכתוב על האריזה של הדיסקים של סיגור רוס:
להאזנה בעמידה בלבד ! מסוכן לנהיגה ! להאזין במינונים לאחר התייעצות עם רופא. מסוכן לבעלי לב חזק ולגברים פעלתנים.
Lady Gaga - A Very Gaga Holiday עם פסנתר בהופעה חיה היא מוכיחה שהיא לא סתם בחורה מכוערת שהפכה לסמל סקס, אלא שהיא יודעת ממש לשיר. זה נשמע כמו סטנדרטים של ג'אז לכריסטמס, דווקא נחמד. אהבתי במיוחד את Oranged Colored Sky, בפלייליסט.
Rihanna - Talk That Talk אלבום שלישי לריאהנה. גל אוחובסקי כינה אותה שרית חדד של ההיפ-הופ. אהבתי את אלבום הבכורה שלה, מאז היא נשמעת כמו אחת שלוחצת חזק על התפוז בשביל להוציא עוד קצת מיץ.
Chris Cornell - Songbook לא הקשבתי וגם לא מתכנן להקשיב
Atlas Sound - Parallax
Bradford James Cox הוא גם סולן להקת דירהאנטר. חברים שלי אוהבים אותו מאד. זה אלבום שלישי שלו, ואני לא התלהבתי. השיר בפלייליסט Praying Man
יצא גם אלבום לבלאק קיז, אבל זה היה ממש ברגע האחרון, אז תסלחו לי
תגובה 1:
ניטפוק ידידי - התרגום של קומיוניטי הוא לא "קהילה" במקרה הזה. הסדרה מתרחשת ב-community college, כלומר "קולג' קהילתי" - הסוג הכי פשוט ו"נמוך" של קולג'. אפשר לתרגל ל"קהילתי", אבל עדיף פשוט לכתוב קומיוניטי.
אגב - אחלה סדרה. אולי הקומדיה הכי חכמה ומקורית שיש היום.
הוסף רשומת תגובה