חיפה - מדינת עולם שלישי

המאמר הזה נכתב כמה ימים לפני הדליקה:

בילדותי ובנעוריי גדלתי במרכז, באחת הערים שליד תל-אביב, שם חונכתי ובה עוצבה תפיסת עולמי. בצבא שירתתי בדרום, את לימודיי עשיתי בחיפה. אח"כ עברתי לאחד הישובים בגליל התחתון, ומאז אני גר ליד עמק השלום. בזמן האחרון אני עובד בירושלים ולמדתי להכיר אותה מקרוב. פתאום התחוור לי שמה שכולם אומרים באמת נכון, ושיש לנו כאן כמה מדינות: מדינת ירושלים הקדושה והלאומית, שהיא ההיפך הגמור ממדינת תל-אביב החילונית והשמאלנית. אפילו הטופוגרפיה שלהם שונה: ירושלים יושבת על הר, ותל-אביב במישור. ירושלים יושבת בלב הסכסוך וסובלת מכל העולמות, ותל-אביב קרובה לים כחול, אך רחוקה מכל קו ירוק. רק חיפה המנומנת היא מדינת עולם שלישי. היא המקום המשעמם נורא שבו אנחנו רוצים לחיות. בחיפה חיים ערבים ויהודים בדו-קיום ולעיתים קרובות בחיים משותפים. רק בחיפה יכולה נערה לעלות על מונית הנהוגה על-ידי נהג ערבי מבלי לחשוש. בחיפה יש גם חרדים ודתים, אך מעולם אף אחד לא שמע על מאבקים שלהם כמו בכביש בר-אילן. יש בה אפילו כמה כבישים שחסומים בשבת, וכדי לסדר את התנועה אחד מעורקי התנועה המרכזים בעיר הופך מכביש חד סיטרי לכביש דו-סיטרי בשבת. זה היה יכול לבלבל את הנהגים, אנשים יכלו להתקומם, אבל בחיפה זה עובר בשקט יעיל וללא שום כותרות. מצד שני בחיפה יש תחבורה בשבת, וזו אחת הגאוות של העיר הזאת .

חיפה היא ארץ אחרת, היא חילונית אך לא דווקנית. יש בה בילויים, ומועדונים, הצגות ומסעדות- הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב. יש בה מרכזי פיתוח בקנה מידה עולמיים, וקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות והטכניון. אבל היא לא תל-אביב, היא מדינה עובדת, ואין בה פקקים ביום שלישי בשלוש לפנות בוקר. חיפה היא כל מה שישראל רוצה להיות, אבל לא יכולה מעודף אמביציה ובגלל מסורות אחרות. הנוף של חיפה מרהיב: הנמל, המפרץ והים נראים מהכרמל כמו בתמונות. לנוף מאד דומה, לזה של נאפולי, אומרים באיטליה: "לראות את נאפולי ולמות". על אותו משקל, אפשר לומר: "לראות את חיפה ולחיות". כך אנחנו צריכים לחיות. רק בלי כל הזיהום הזה שבמפרץ - באמת שהגיע הזמן לפנותו.

מתנגן לי בראש השיר "חיפה, חיפה עיר עם עתיד", אולי השיר הכי פחות מאוס של הכותב יהונתן גפן והזמר והמלחין דיויד ברוזה. בכדי לא להמאיס אותו, אני לא אשמיע אותו עכשיו, אלא שיר של להקת חיל הים.

חיפה חיפה - מלים: דן אלמגור. לחן: בני נגרי.