בראיין אינו - בגדי המלך

לבראיין אינו אפשר ליחס לפחות חמישה דברים שהופכים אותו לאייקון: א. הוא הסתובב עם דיויד בואי בברלין בשנות השיבעים, ב. הוא שימש כמודל לדמות הגיבן Rocky Horrow Show, ג. הוא הפיק את טוקינג האדס, ד.הוא הפיק את האלבום ג'ושוע טרי ל-U2, ה. הוא כתב את מנגינת הפתיחה של Windows (תמורת מיליון דולר/פאונד), הוא גם המציא את האמביינט (מה עוד צריך בשביל להוכיח שהוא גאון), ועכשיו הוא יצא עם אלבום חדש שיש בו קצת מכל דבר שהזכרתי כאן. הייתי מצפה ממנו לקצת יותר השקעה, ולהפיק אלבום כמו שצריך, עם להקה, אבל אז זה כנראה לא היה אלבום אישי שלו, אלא מושפע מכל הדינמיקה שמסביב להפקה. התוצאה של ההחלטה שלו לעשות את זה דיגטלי, היא אלבום שנשמע ממחושב, שתוזמר ע"י רובוטים לפני טיסה לחלל. אני לא ממש סובל כשאני מקשיב ל-'Small Craft On A Milk Sea' , הוא בסך-הכל מרגיע וחודר אליך, באופן אינטלקטואלי האופייני לאינו. צדק מי שכתב שצריך להקשיב לאלבום כיצירה שלמה. יכול להיות שאינו מתאמן עלינו? יכול להיות שהוא מחלטר או סתם מאלתר? או שבאמת הוא מביא לנו איזו בשורה שנבין את פשרה רק בעוד כמה שנים. מצד אחד בראיין אינו בא לומר כאן משהו, ובגלל ההפקה המנימליסטית זה קצת כמו ציורי רורשאך- כל אחד יכול למצוא בה מה שהוא מחפש, מצד שני המעטפת היא כשל מוסיקת מעליות. המלך לא ערום הוא רק לבוש נורא דק.

בחרתי דווקא להשמיע משהו מהאלבום שלו יחד עם דיויד בייראן משנת 1981, My Life in the Bush of Ghosts

David Byrne & Brian Eno - Qu'ran