נבדק ונמצא פרימיום: לקרוא זה סקס אחר

השבוע היו ברדיו פרימיום להמונים, המון דברים: שני קליפים חדשים ומאמרים על אלבום חדש של בראין אינו, אלבום חדש-ישן של ברוס ספרינגסטין ואפילו פוסט על על U2 במסגרת הסידרה: "האלבומים הקלאסים", ועכשיו למשהו שונה לגמריי:

1. דיגיטלזם בקליף לשיר חדש- בליץ !!!

2. כמעט מיליון וחצי איש כבר צפו בתוך כשבוע בקליפ הזה של שלגיה ושבעת גמדים




3. פטריק וולף, ששר קאברטי על איך שהזמן עף.


Patrick Wolf - Time of My Life

4. טעמתי אצל אחרים: קשה לי לומר שלתקשר עם אנשים דרך המחשב, זה ממש דומה כמו לחבק אותם במציאות. ובכל זאת, יש אנשים שכל יום שעובר אני אוהב אותם יותר, למרות שלא ראיתי אותם מעולם, או רק פעם אחת, כמו למשל, אביעד מהאייפוד רעב. השבוע הוא מביא לנו סגנון מוסיקלי חדש, Witch House, שהוא האח החורג והמופרע-ביזארי-גותי של הצ'ילוייב. עם שמות של להקות בטקסטורות ליתוגרפיות OoOO twYlYZoNe, ///▲▲▲\\\ ,ℑ⊇≥◊≤⊆ℜ. שמשגעות את היוניקוד לדוגמא:

▲͏͓͔͕͖͙͚͍͉̻̫̭̮͑͐͒͗͛͌͋̽̿͂͘͜͟͝͞͠͡▼̬̬͖͖̊̊̊̊̊͒͒͒▲̧͙̰̮̰͇͕͕̃̿̽͗̈͑̕̚͜͜▲͏͓͔͕͖͙͚͍͉̻̫̭̮͑͐͒͗͛͌͋̽̿͂͘͜͟͝͞͠͡▼̬̬͖͖̊̊̊̊̊͒͒͒▲̧͙̰̮̰͇͕͕̃̿̽͗̈͑̕̚͜͜▲͏͓͔͕͖͙͚͍͉̻̫̭̮͑͐͒͗͛͌͋̽̿͂͘͜͟͝͞͠͡▼̬̬͖͖̊̊̊̊̊͒͒͒▲̧͙̰̮̰͇͕͕̃̿̽͗̈͑̕̚͜͜▲͏͓͔͕͖͙͚͍͉̻̫̭̮͑͐͒͗͛͌͋̽̿͂͘͜͟͝͞͠͡

MATER SUSPIRIA VISION Ritualz of the Crack Witches (2010) Uncut

5. החיים שלי יותר מעניינים ממני: אתמול הייתי בהופעה של חמי רודנר, וביקרתי לראשונה בחיי בשוק מחנה יהודה בירושלים. שוק זה תמיד ארץ אחרת, ולאחר שראיתי את שוק מחנה יהודה בכל-כך הרבה כתבות טלוויזיה, הייתי מוכרח פעם אחת לבקר. הלכתי לאכול ב"פסטה בסטה" בירה ופטוצ'יני סלומון. פגשתי שם בחור צעיר, בן 25, שעובד כדייל באל-על (לא נראה הומו). אבא שלו היה היפי בארה"ב והתחתן רק בגיל 52. גם בארה"ב מעולם לא ביקרתי. ממול ראיתי במסעדת פיש אנד צ'יפס הומלס (שפעם אולי היו קוראים לו ביטניק) שותה ליטר בירה, על ראשו כובע בוקרים, והוא עטוי זקן ארוך ובלתי מטופח. סלברטיז מוכרים בשוק מחנה יהודה, את כל הפנים אתם מכירים מראינות שעושים לפני כל בחירות. הלכתי לשוק מחנה יהודה בידיעה שאני הולך לתייר, בקילומטר שהלכתי שמעתי לפחות 5 שפות, וכולם נראו כמו פרוטרטים שאפשר לצייר, כל פרצוף הוא משהו מיוחד ואחר. הסטריאוטיפים נדבקים שם כל-כך מהר: החרדים נראים שמנים, הסטודנטים מבצלאל שאכלו לידי נראו היפסטרים, האתיופים נראים מדוכאים, העובדים הזרים נראים זרים, המלצר נראה מלצר, והכוסיות נראות תיירות בלונדיניות מטומטמות. בכל חנות השגחת בד"ץ ונימה אישית: הבורקס של סמי, הקבב של חזי...הקינוח לימוצ'לו היה טוב. בדרך חשבתי לעצמי, הנה אני חי בסרט, ואני ללא ספק הגיבור, למה זה תמיד יותר טוב כשמישהו אחר מספר את זה? התשובה היא, כנראה, שאנחנו אוהבים להיכנס לראש של מישהו אחר. להרגיש בחליפת חלל ועור של אחרים, לראות איך אפשר עוד לחוות דברים, ולהעצים... אם המחשבה היא האוננות החדשה, כמו שיאיר גוטליב אומר, אז לקרוא זה סקס אחר.

בערב הייתי בהופעה של חמי רודנר שמופיע עם ערך וייץ המלך, שניגן כל-כך טוב בגיטרה החשמלית. עד ההופעה הזו לא שמתי לב עד כמה חמי רודנר שר טוב, ועד כמה יש לו קול גדול. קול שיכול לעלות למעלה בטונים, וגם יכול לשאוג. ואחרי שהזכרתי את ערן וייץ אז אומר שחמי רודנר הוא רולינגסטונס ישראלי באיש אחד. שילוב של מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארד. האיש שהתחיל עם להקת רוק אינדי בשם "איפה הילד? (באמשך)", מנגן בעיקר בלוז. היה ערב של "שירי עם" (כמו שהוא אומר), מיטב הלהיטים, והיה מאד כיף. אהבתי מאד את זה שהוא נותן כבוד לעברית, אחרי ששר בהדרך שיר של הביטלס, ואת זיגי סטארדסט, הוא שר לסיום את "כנרת שלי" של רחל, ללא כל ליווי. בימים אלה שיש להקות צעירות ששרות באנגלית, אני מציע להן ללכת לראות את חמי רודנר כדי להבין עוצמות מהן. את גאולה אתם בוודאי מכירים, אבל הכי מתאים לי זה מלנכוליה אהובתי, וכמו שאמר חמי כששרנו כולם יחד איתו "את הרי אשיתי האמיתית": יש כאן מצב של פוליגמיה. המשך יבוא מחר.

שתהיה לכם שבת פרימוס (שילוב של פרימיום ומוס) !