נבדק ונמצא פרימיום - אריאל פינק, קים דיל, דייויד ביירן, קינג קרול וגם מרק ריבו

 

 

פתיחה

כמו בכל שבוע אני מופתע מכמות המוזיקה המעולה החדשה שמגיעה לרשת, ובכלל.. ליקום. הרשת היא רק ..מה אני אומר רק, היא המטריקס ! ואנחנו כאן ! אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום, תענוג כתמיד:

אריאל פינק - חדש !
כל החברים שלי עפים על אריאל פינק. פופ מיוחד ומוזר שמתכתב עם כל מיני דברים מהעבר

Ariel Pink and Jorge Elbrecht - Hang On to Life


וכאן הוא משתף פעולה עם SOKO בסרט קצר חמוד, ופסיכי. השיר הראשון שלו, מזכיר לי את דורותי קולם

 

Diana - חדש
קליפ קיפולי תמונות של דיאנה שאהבתי. יש בשיר הזה סקסופון אווירתי, אם זה נותן לכם כיוון

Diana - Perpetual Surrender



Yo La Tengo - חדש !
קליפ חדש ליו לה טנגו, שילוב של פסיכדליה ובוב ספוג מתוך האלבום הנפלא שלהם שיצא השנה.  אקשיב לו שוב כשישוב הגשם. השיר הזה שמיע גם בקיץ.  תתחשדו ותתחדשו !
 Yo La Tengo - Ohm
  

 Kim Deal - חדש !
קים דיל התפרקה מהפיקסז. חבל..אבל יכול להיות שהם מתואמים ? כי שבוע שעבר יצא שיר חדש שלהם (עם קים דיל) והשבוע היא יצא עם סינגל 7" ויניל במהדורה מיוחדת של 1000 עותקים שנחטפו תוך פחות מיום. ככה הוא נשמע:
Hot Shot - Kim Deal

David Byrne  - חדש !
לא מתעייף אף פעם הבחור הזה..דיוויד ביירן בשיר חדש וטוב בהחלט. דרך נפלאה תמיד לחדש היא לשתף פעולה עם אנשים אחרים. אהבתי את זה למרות שאין בזה שום דבר חדש, חוץ מזה שזה שיר חדש:

David Byrne & Jherek Bischoff - Eyes


 Matmos - Aetheric Vehicle
עד היום לא היה אין לי מושג איך הגעתי לקטע הרוחניקי אלקטרוני הזה השבוע, אבל הוא נפלא. מתאים במיוחד לחופשה או להתחיל איתו את היום
 Matmos - Aetheric Vehicle  

King Krule - חדש !
בקרוב יוצא לו אלבום חדש, וזה שיר אחד מתוכו. קינג קרול, רק עם גיטרה וקול עמוק,. זה קליפ ולא תמונת סטילס..אחרי 0:35 שניות תראו..אני אומר לכם..וודאי..
King Krule - Easy Easy

 

החיים שלי יותר מעניינים ממני

השבוע קרו לי דברים משונים: הסימפסונים חזרו, הגעתי בטעות לפירסומות של קריסטל מלפני 30 שנה,  וגם ביליתי את כל יום שישי בבוקר בשגרירות רומניה אשר ברמת-גן (אפילו שגרירות רומניה חושבים שרמת-גן היא מקום יותר שפוי לשכור בו מקום מאשר תל-אביב). ישבו שם שתי זקנות בנות 90 שדיברו בינהן רומנית והתפלאו מה עושה השוורצה הזה עם הילדים השוורצים שלו, ואז תירגמה לי מישהי בת כ-60 שישבה מולם את שאלתם אלי:"אתה מבין רומנית". אז עניתי להם שאני פה בגלל אישתי. היא אמנם לא מבינה רומנית, אבל אבא שלה, שעלה לארץ מרומניה כניצול שואה, מבין. הוא וכל משפחתו ניצלו בזכות משפחות רומניות שהסתירו אותם מפני הגרמנים. סוג של אנה פרנק. אז באמת שאני לא מתכוון לספר פה בדיחות על רומנים, או לרדת על העם ה-*** הזה. בכל מקרה התור היה ארוך, הרבה מאד ישראלי מחדשים שם אזרחויות רומניות,.אנחנו באנו להוציא דרכונים - לכל מקרה שלא יהיה, לימודים או פצצת אטום, אין לדעת. אני ציוני אמיתי, ולא ממש בעד כל האקט, אבל אני לא קובע הכל לבד, ואני גם לא מתנגד. בכל מקרה הדרכונים הם לאישתי ולילדיי, אני יכול מקסימום להוציא אולי דרכון איראני.  אחרי שתהיה פה שגרירות, כמובן. על אזרחות תימנית אני מוותר מראש. בכל מקרה הודיעו לנו מראש שזה יקח שלוש שעות (בפועל זה לקח חמש) אז נערכנו מראש, עם אייפד וסמארטפונים, ולאחר שנמאס גם זה מצאתי שם עיתון הארץ "עיתון לאנשים שחושבים (אותו הדבר)". באמת לא מבין מה ההתנשאות של העיתון הזה, הוא לא יותר טוב מאחרים ויש לו אג'נדה די מעצבנת. אני לא נגד חשיבה. אבל לבוא מראש עם דיעה ואחר-כך לחזור עליה כל יום בעשרות מאמרים, במשך עשרות שנים, זה לא בדיוק חשיבה ביקורתית. בכל מקרה כך יצא שקראתי את הטור של בן שלו ועל רכישה לילית שלו של דיסק של מארק ריבו.  מארק ריבו הוא  גיטריסט ג'אז-בלוז-רוק. שהקליט כ-20 אלבומי סולו ועוד המון אלבומים עם אחרים, בינהם טום וייטס. אז הבוקר השקעתי את זמני להאזנה לשתי הופעות שלו, אחת עם ג'ון זורן שהוא מנגן בלהקתו, והשניה עם השלישיה שלו. תענוג !

John Zorn - Jazz in Marciac - Live 2010

Marc Ribot Trio - Festival Djazz de Nevers 2011

שיפוט אלקטרוני: Fuck Buttons, Dan Deacon, CFCF, והקלטות מחדר השינה

 

מוזיקה היא לא רק רצף של תווים ושל צלילים המנוגנים בהפסקות מדודות, מוזיקה היא בעיקר נתיב אל עצמנו, אל העונג החסר בחיינו, אל שאר הרוח של החיים האלה. מוזיקה מסמנת את פרקי חיינו, מכתימה אותם בסימנים שמאפשרים לנו להיזכר בתקופות,  באיך שהיינו ועם מי שהיינו. היא הופכת את המציאות לחלום, ואת הזכרונות שלנו למציאותיים. אני, כמו כל אחד מכם, זוכר שירים שליוו אותי בתקופות שונות של חיי, זוכר טיולים לפי שירים, ושירים לפי חוויות. כבר די הרבה זמן שקשה לי לצבור מוזיקה בתודעה שלי. איכשהו הכל נכנס ויוצא, ואני לא יודע מה נשאר בי. נדמה לי שיותר מכל למוזיקה אלקטרונית קשה מאד להצטבר בתודעתנו. זה קצת מצחיק לומר זאת, כי בכל זאת אנחנו לא בניינטיז, וטראנסים אינם נשמעים יותר רק במסיבות פול מון ביערות נידחים, אפשר לשמוע אותם בכל חדר כושר ובכל שיעור ספינינג. אבל מה נשאר מכל זה בראש ? מי מדמיין או מזמזם לעצמו מוזיקה אלקטרונית ?

באחד הפרקים של זהו-זה המיתולוגית ניסו לנחש את העתיד. מוני לבש שמלה (כרגיל), והילדים של העתיד ישבו מול מסכים והקשיבו למוזיקה שנשמעה כמו אמביינט. העתיד כבר כאן ומוזיקה אלקטרונית היא כבר לא חידוש, בעצם קשה אפילו להבין מה יש פה עוד לחדש. במידה רבה מוזיקה אלקטרונית היא חזרה אל הישן, אל מוזיקה אינסטרומנטלית  אל המוזיקה הקלאסית, אל קטעים בני 10 דקות ויותר, אל סוויטות וסימפוניות ו-"יצירות".

השבוע, באופן בלתי מתוכנן, הקשבתי לארבעה אלבומים שנתנו לי פרספקטיבה רחבה על מוזיקה אלקטרונית. לא עשיתי זאת לצורך מחקרי או לימודי כלשהו. זה פשוט קרה שהקשבתי לאלבומים מעולים, והתלהבתי מכך כל פעם מחדש. אז בואו נתחיל:
 

Fuck Buttons - Slow Focus

אחרי 40 שנות צלילים מסונתזים אני יכול לומר שסוף סוף נמצאה הלהקה שעונה במדוייק לטעם האלקטרוני שלי. Slow Focus הוא האלבום השלישי של הצמד מבריסטול. בניגוד להרכבים אחרים של מוזיקה אלקטרונית שאני מכיר הם לגמריי לא מערבים שירה. תמיד מדברים על זה שהצליל שלהם "מלוכלך" אבל מה שעוד מאפיין את הצליל שלהם הוא העושר הרב שיש בו, ואיזה משהו חי ולא אלקטרוני בכלל, ואולי זה בכלל הרוק החדש. האלבום החדש מצויין והקשבתי לו הרבה מאד בשבוע האחרון. למטה קליפ  וכאן כל האלבום בהזרמה.

Fuck Buttons - The Red Wing


Dan Deacon - USA

מבריטניה נעבור לאמריקה. מדהים לשמוע איך דן דיקון נשמע מאד דומה לפאק באטנז. הילד המופרע של האלקטרוניקה (אתם באמת צריכים לראות אותו משתולל) בשיתוף פעולה עם הבמאי והמפיק Dave Hughes שיצרו ביחד משהו שהוא בהשראת ה-"נבואה" של פיליפ גלאס משנת 1982. זהו מסע בן 22 דקות  במרחבי ארצות הברית. המוזיקה מתוך America אלבומו האחרון של  דיקון. מרהיב !

מוזיקה אלקטרונית מחדר המיטות

לאט לאט מתגבשת אצלי הדיעה (המשוחדת) ששום דבר חדש לא הומצא במוזיקה מאז 1984. עוד הוכחה לכך היא האוסף המשולש של הקלטות לוואו פיי של מוזיקה אלקטרונית משנת 1980-1989. אלה הקלטות ביתיות ולכן האוסף נקרא:  "קסטה מחדר השינה". אל תצפו לגניחות או משהו כזה, אלא למוזיקה אלקטרונית מדהימה, וגם קליטה. בסך הכל יש כאן לפחות 90 קטעים, קצרים יחסית. אני עדין בחלק השלישי, ואין לי מושג איך ומתי אספיק להקשיב להכל. הבאתי לכם רק קטע אחד להדגמה, אבל אני חושב שהמכלול מנצח..אז קבלו גם את כל אלבום המדהים הזה להזרמה.

CFCF - Music For Objects
כיוון שמוזיקה אלקטרונית היא מופשטת, ואין בה מילים, אז מה היא בעצם באה לתאר ? כמעט תמיד יש שמות לקטעים. שמות שלא הייתם נחשים. אולי אתם כן (מתחנף אליכם בלי שתשימו לב)...מיכאל סילבר המכונה גם CFCF מנסה לעשות את ההיפך, לתאר באמצעות מוזיקה עצמים. מכל מה שציינתי עד כה, מבחינתי זה האלבום הכי פחות מבריק לטעמי. אבל הקטע הבא מאד יפה:
 

נבדק ונמצא פרימיום - גיטרה ועירום

 

שווים ושווים יותר 

 

 

פתיחה

 הפוסט הזה יתחיל אליטיסטי ולאט לאט יתפשט ויתמלא יצרים של זעם, של שמחה, ושל תשוקה. נא לא לשאוף לריאות !

  

פסטיבל גלסטובורי

פרימוורה זה בברצלונה, סוליד סאונד במסצ'וסטס (לא להגיד את המילה הזו בשום פנים ואופן בזמן שאתם אוכלים קרונפלקס, או בכלל), וגלסטונברי זה באנגליה. שלושה פסטיבלים אדירים כל אחד בדרכו. גלסטונבורי (נשמע כמו ג'מבורי) הוא גם פסטיבל ענק עם בסביבות 150,000 צופים. והשבוע חגגנו אותו דרך האינטרנט בכל מיני כיוונים..ההופעות הבולטות היו של הארקטיק מאנקיז  (בצדק) הרולינגסטונס (פחות בצדק- סתם גנבו את ההצגה). ה-BBC שידר קטעים שאפשר לראות גם ביוטיוב [קישור] והנה שיר אחד בכל זאת גם פה, דווקא של פורטיסהאד (פתאום אני מת על השיר הזה): 

 Portishead - We Carry On at Glastonbury 2013

Actual Wolf - חדש !

בשנות השמונים רווחה תיזה שאפשר לדעת אם שיר הוא טוב כשהוא מנוגן ב-"עירום" רק עם גיטרה. גם אז זה היה מופרך , אבל ככל שעבר הזמן וטראקים של לופים של אלקטרוניקה נכנסו לחיינו (ראו האלבום החדש של Fuck Bottuns) הטענה הזו הלכה והתפוגגה, הלכה ונעלמה. בכל זאת היה לי מאד נעים להקשיב השבוע לשיר Kerosene and Spark. השיר הזה גרם לי פתאום להתרוממות רוח. מדובר בקאנטרי-אמריקאנה. לזמר קוראים לו Actual Wolf הוא סינגר סונגרייטר, ובשביעי ליולי הוא מופיע עם הגיטרה שלו במילווקי, אם נורא דחוף לכם. בשלישי באוגוסט הוא במניאפוליס..שיר חדששש

Actual Wolf - Kerosene and Spark

לנגן על גיטרה יכול להיות מאד מעצבן
אני לא הצלחתי לנגן על גיטרה. ניסיתי, למדתי בגיל 15 ולא הצלחתי יותר מידי, יש לי איזו עצם שבורה באגודל יד שמאל שמאד מקשה להחזיק אקורדים, וזה יכול להיות מעצבן, לא להצליח לנגן. כל מי שניסה אי-פעם לנגן על משהו יודע זאת. בקליפ הבא תוכלו לראות אחד שתמצעבן ונורא, זה גם נורא נודע ללב, וגם מצחיק. אז בלב..
Angriest guitar player ever



Justin Timberlake - חדש !

אין סוף לצביעות  !  הורידו מהיוטיוב  קליפ של Robin Thicke  (חקיין של טימברלייק) שמציג לראווה ציצים (אל תדאגו  אפשר לראותו ב- Vimeo). אני לא בא להיות פה אביב גפן, אבל באמת כמה אפשר להיות דיבלים ! גם אם לא ניקח בחשבון שהאינטרנט מלא בפורנו ובזימה, הקליפים האלה, גם אם הם חוצים את הגבולות, הם עושים זאת די בחינניות, שלא לומר בחנניות, ובהשוואה לכל מראות האלימות הקשה שיש בהמון קליפים שיצאו בשנה האחרונה הם ממש תמימים. ערך נוסף שיש בהם הוא שהם מכניסים לפרופוציות ומגדירים יפה מאד מהו גודל הציצים הרצוי (רמז: לא חייב להיות גדול). כך או כך, ג'סטין טימברלייק חיקה את החקיין שלו והכין קליפ ציצים משל עצמו. האם הוא מוסר לנו שהוא שם ציצים על יוטיוב ? נראה לי שכן.כך זה נראה:

Justin Timberlake - Tunnel Vision

 

Making Movies - חדש !

לא יודע למה, אבל רוב המוזיקה שנחשבת "איכותית" - אינה "שמחה", או עולצת במיוחד. כי מוזיקה "איכותית" אמורה לגרום לך לחשוב, ולכן היא כוללת בתוכה ניסיונות מוזיקלים, שאינם תמיד קלים להאזנה. אחת המטרות הנסתרות של הבלוג הזה הוא להפיץ מוזיקה טובה שהיא גם שמחה. או להיפך: מוזיקה "שמחה" שהיא גם איכותית. בדרך-כלל זה מצליח, ולפעמים אני מפתיע את עצמי עם הנפלאות שיש ברשת. למשל: האפרו-קובנים האלה בכלל מקנזס..והאלבום שלהם הוא רומבלה (סתם מילה שהמצאתי) מפוצצת בננו-נויירונים של כיף ! מומלץ להקשיב עם מוחיטו בצד..או לכל הפחות ספרייט קר כקרח. אלבום שמאד שימח אותי השבוע. מעולה וכייפי:

מיקסטייפ לכל אוזן
אתר עם אלפי מיקסטייפים ממויינים לפי סיגנונות. יש למשל 2505 מיקסטייפים של ניו-וייב. אפשר לצמצם את הבחירה עוד לפוסט פאנק ואז יש "רק" 305 מיקסטייפים בחור מהם וכו'..בגדול כיף ! [קישור]

החיים שלי יותר מעניינים ממני

 

אני בעד המיסוי החדש על האלכוהול. אני חושב כבר הרבה מאד זמן שזו שערוריה שבקבוק וודקה עולה כמעט כמו בקבוק קולה. זה מהווה פיתיון גדול מידי לשתות הרבה מידי ובלי אבחנה. צר לי שעל הדרך עלה מחיר העראק (שאותו אי-אפשר לשתות כמו מים, בגלל הטעם העז שלו) אבל אלה החיים. בעיקרון אני חושב שבירה ויין צריכים להיות במחיר הוגן. אלה הם משקאות שגם יותר מלווים בחוויות תרבותיות כמו אכילה ולאוונג'ינג, אבל סתם לדפוק את הראש על המכסה מנוע, זה דבר שכל ממשלה צריכה לנסות למנוע. וזה לא שאני נגד שתיה. ממש לא. אני אוהב ויסקי וקאמפרי וגם וודקה. אבל בשנים האחרונות אני מוכרח להודות שזה משפיע עלי פחות ופחות. כנראה שבעיקר בגלל משקל הגוף. וגם הגוף מתרגל. מה שעושה לי הכי הרבה היי, זה דווקא פעילות גופנית, בעיקר אירובית. בזמן האחרון חזרתי לעשות ספורט, וכך יצא שגם חזרתי לאלבום Harmonicraft של Tourche שיצא בשנה שעברה. הוא מעלה לי עוד 2 קמ"ש כשאני רץ על  ההליכון. ובמקרה יצא להם גם שיר חדש שמצטרף

 

קיצור תולדות ההיפ-הופ

אני מכיר את הולדת ההיפ-הופ, הייתי שם כשזה קרה. כלומר לא ממש שם בניו-יורק, אבל זוכר את השירים הראשונים שפרצו, ואת ההתלהבות לפני שאפילו היה אולד סקול. אני מדבר על פרה-היסטוריה. אבל מאז אני לא מקשיב להיפ-הופ באופן מסודר. לא בקיא ולא מכיר. חלק מהפערים שאני צריך להשלים מהניינטיז. אז ביקשתי קצת עזרה מחברים והקשבתי להמון דברים אתמול והיום. "מאשין מיוזיק" שיש לו גם בלוג מוזיקה, הגדיל והכין רשימת אלבומי החובה למתחיל:

 

קומון עד אלקטריק סירקס, טליב עד וכולל קווליטי, רוטס עד פרנולוגי, אאוטקסט עד וכולל ספיקרבוקס, נאס - אילמאטיק, בלאקאלישס - ניא ובלייזינג ארו, מוס דף - בלאק און בות' סיידס, פאראו מונץ' - אינטרנל אפיירס, בלאקסטאר, פאבליק אנמי - איט טייקס א ניישן ופיר אוף א בלאק פלאנט, ג'יי זי -בלופרינט וריזונבל דאוט, נוטוריאס בי איי גי - לייף אפטר דת', וו טנג קלאן - 36 צ'יימברס, וכל מה שקול קית אי פעם עשה במיוחד דר אוקטגון. יש עוד הרבה מעולים (מאדליב, לאטיריקס, NWA, ועוד מיליון) אבל בלי אלה אין לי חיים.

 

ורון הוסיף גם הוא:
א טרייב קולד קווסט (לואו אנד ת'אורי) , דה לה סול (בלון מיינדסטייט, כנגד ההייפ!), ל.ל. קול ג'יי (אמא אמרה לפוצץ אותך), קומון (כמו מים לשוקולד), רד הוט +ריוט (ראפרים מכסים את פלה קוטי), בוגי דאון פרודקשנס (סקס ואלימות). מתוך כל אלה, סמן בכוכבית שחורה את טרייב, פאבליק אנמי, רוטס, פארסייד.אה ויש את עניין שבט הוו-טאנג. הראשון של רייקוואן (נבנה עבור חוליות קובאניות בלבד), הראשן של ג'זא (חרבות נוזליות), השני של גוסטפייס. (קליינטורה עילית).

קבלו קליפ לדוגמא. אה..וזה לא מצונזר על-ידי היוטיוב
Immortal Technique- Peruvian Cocaine

נבדק ונמצא פרימיום - וילקו, פיקסז, בלוק פארטי, רוברט ווייאט

 

 

פתיחה

מושג הזמן הוא נושא שמעסיק אותי רבות בכל הקשור למוזיקה. העולם רגיל לחלק את תקופות המוזיקה לפי עשורים: סבנטיז, סיקסטיז, ניינטיז...והבלוג הזה מתעסק בעיקר במוזיקה עכשווית.

בשנים הראשונות של הבלוג התעלמתי מכל המטען המוזיקלי שאני נושא עימי, אבל מיום ליום ומפוסט לפוסט אני מחדד יותר ויותר את זווית השמיעה שלי בהאזנה למוזיקה. אני פתוח יותר מאי-פעם לדברים שאני לא מכיר, ולא רק לכאלה שיצאו אתמול בבוקר (או בעצם מחר בבוקר), אלא גם לכאלה שקיימים כבר מאז ומתמיד.
אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום חדש וישן ואהוב ומשובח, ובעיקר שיהיה לכם פרימיום:

Pixies - חדש !!!
שיר חדש לפיקסיז הוא חגיגה ! אני אוהד גדול של הלהקה, אבל אני חייב להודות שאין לי צורך בכך. לא היה לי צורך שיקליטו עוד שיר אחד מאז Surfer Rosa ו- Doolittle.  שתי יצירות מופת זה מפסיק בשביל כל להקה. ובכל זאת, אני מקשיב לשיר הזה ללא הפסקה.
Pixies - Bagboy


 

ווילקו בהופעה !
ההופעה הזו של וילקו גרמה לי יותר מכל למחשבות על מושג הזמן השבוע הזה. וילקו הופיעו ביום של הסופרמון בפסטיבל SOLID SOUND אשר התקיים ב-  North Adams אשר במסצ'וסטס. הליינאפ  כולל את  יו לה טנגו, ורק שבשביל שתי הלהקות האלה היה שווה ללכת ולראות ..למי שיכל...מה שהגיע לאינטרנט זו ההופעה של וילקו שכללה אך ורק קאברים. הפלייליסט התחיל עם The Boys Are Back in Town וכלל קאברים לאבבא, ניל יאנג, וולווט אנדרגראונד, דאפט פאנק הריפלייסמנט ומה לא ? עונג צרוף. אפשר להוריד את כל ההופעה באיכות סבירה פה,  או לצפות  בקטעים מההופעה פה. בשבילי זו היתה סנסציית השבוע.

ולהאזנה לעוד שירים



בלוק פארטי - חדש !
שיר חדש וקליפ חדש ללהקה המיוחדת הזו. שיר טוב שתואם את חותם הצליל שלהם

Bloc Party - Ratchet



Yeah Yeah Yeahs - חדש !
Yeah Yeah Yeahs - Despair
לפעמים כל מה שצריך בשביל קליפ טוב הוא אנושיות ומגדל מאד גבוה, רצוי כזה שאפשר לראות ממנו את כל ניו-יורק סיטי. רצוי בזריחה או בשקיעה. קליפים הם דרך נפלאה להיזכר בשירים טובים שיצאו לפני...חודש

לוייד קול - חדש !
אלבום חדש בשם Standards ללוייד קול. אחד הקולות היותר מובהקים של האייטיז. אני חושב שהוא עשה בנו סוג של הטבעה. האלבום הזה הוא ניסיון לחזור לתקופה שלו עם הקומושיין, כלומר למוזיקה יותר קליטה. אותי זה תופס. להאזנה . וכל האלבום להזרמה.


Lloyd Cole - Writers Retreat! 

Julianna Barwick - חדש !
בזמן האחרון חזרתי לשחות בבריכה. יש תיאוריה אבולוציונית שאומרת שהאדם, אולי מוצאו מהקוף, אבל באיזה שלב הוא הפך לדו-חי שהתקיים במי הים, וכך למעשה השלנו מעצמנו את רוב השיער שמגופנו. התיאוריה הזו יפה, ואני אוהב לחשוב כך בזמן שאני שוחה. ששם אני צריך להיות. ובגלל זה השחיה נותנת לי רוגע. הקטע הבא של ג'וליינה ברוויק מתחיל עם תמונות טבע מרהיבות, והוא כולו תענוג של קיום. מתוך אלבום חדש. המלצה של שרון רז... בועז כהן גם תומך

Julianna Barwick - Nepenthe 

החיים שלי יותר מעניינים ממני  אני מנסה להתמודד עם מושג הזמן כל הזמן. לאחרונה אני מנסה להתמודד עם העבר שלי. בסך-הכל אני מאד אוהב את העבר שלי. כשהייתי בסדיר,למשל, הכרחתי את החיילים שלי להקשיב לרוברט ווייאט תוך כדי שהם צובעים את חדר הטכנאים שלנו...אתם תחליטו לבד אם מדובר בהתעללות...אני סברתי שמספיק כבר עם שלמה ארצי ועם "ווי אין דה ארמי נאוו" ! גם את ההווה שלי אני אוהב, אבל לא תמיד אהבתי את העבר כשהוא היה הווה. ויש לי כל-כך הרבה התחרטויות. בעיקר בגלל דברים שלא עשיתי. חשבתי שאוכל לעשות מה שאני רק רוצה, בעתיד. בעיקרון אני מאמין שתמיד אפשר להגשים חלומות קטנים, ואם אתה מסמן לך מטרות בחיים אז תוכל להשיג אותם, אם לא מחר אז מחרתיים. ואם לא ..אז לא. אבל יש דברים שצריך לעשות כשאתה בגיל מסויים, ועל אלה אני מתחרט. למשל, אני מאד מתחרט שלא הקשבתי למוזיקה טובה בשנות התישעים. לצערי לא מצאתי אז את המקור הטוב להמלצות. בהווה שלי אני לא רק מקבל המלצות נהדרות, אני גם נותן. כל ההקדמה הזו נולדה בגלל האלבום הזה של רוברט וואייט שחברי דוד שם השבוע. זה אלבום אוסף, ואני מאלה שחושבים שזה לא נורא להתחיל מאלבום אוסף. .דוד אומר שאת האלבום הזה הוא היה לוקח לאי בודד. אני מסתפק בכבל תת-ימי

 

Robert Wyatt - Flotsam Jetsam



 בינתיים עשו מה שאתם יכולים לעשות..קחו את הזמן, אבל מהר !
החיים יפים והמוסיקה פרימיום

נבדק ונמצא פרימיום - בסימן החלפת צמיגים

 

פתיחה

חזרתי לעשות קצת ספורט בקאנטרי ספינינג. בהתחלה המוזיקה בחדר כושר נשמעת לך אחלה. אחר כך נסבלת. ובביקור השלישי כבר בלתי אפשרית...מילא זה אבל גם לבוא לחדר כושר וגם לעלות במשקל !?! אבל אני בדרך להוריד את הצמיגים האלה, אני חושב.. בדרך נחשפתי למוזיקה שאני יודע שהיא קיימת אבל אני לא מכיר אותה בכלל. שירים כמו "אני לא בוגד", ובגדול ערוץ 24 בכל תפארתו, וחשבתי לעצמי שהעם הזה מקשיב למוזיקה נוראית בזמן האחרון. מצד שני השבוע הופיעה פה ברברה סטרייסטנד (שאני מאד אוהב) וגם כוורת - כך שאולי העם הזה לא כזה נורא, ושום דבר לא מייצג. אתמול בערב, למשל, הופיע פיטר מרפי בזאפה, אומרים שהיה שם שמח, ובמובן הלא טוב. הסאונד היה נוראי, מרפי התעצבן, באיזה שלב הוא גם העיף את הגיטריסט שלו שלא ניגן כמו שצריך והההופעה התנהלה רק בס תופים, לבסוף לא רק שהוא לא נתן הדרנים, אלא אפילו חתך באמצע ולא ביצע את כל השירים. בכל זאת עדיף על ערוץ 24, אני חושב. אז הנה אנחנו פה חיים את החיים הטובים של המוזיקה. וטוב שיש עולמות מקבילים, ושכל אחד יהנה ממה שטוב לו.

שיפוט מהיר: Sunns !

השבוע הקשבתי בעיקר לשני אלבומים. אחד חדש של Sunns שנקרא Images Du Futur שאמור להעביר תמונות מהעתיד, ואחד מהעבר שהעיף אותי של The Blue Aeroplanes, ושמופיע בסוף הפוסט הזה. מה שאופייני למוזיקה של Sunns, בניגוד ללהקות צעירות אחרות, היא עבודת גיטרות מעולה, גם איזה ריוורב בסאונד שאינו מזכיר רק את אנימל קולקטיב אלא גם פסיכדליה סבנטית. הם ממונטראול קנדה, והם הקליטו את האלבום הזה בחורף ואביב 2012 בזמן שבקוויבק היו הפגנות סטודנטים, מה ששימש להם, לדברי  Ben Shimie  הסולן, "כאקלים מסעיר של תקוות ותסכול".  ההשפעות באלבום הזה הם מקראוט רוק שבא לידי ביטוי בקצב המכני של השירים, אלקטרוניקה,  ואפילו דאב, וסרף גיטאר. ההתחלה של האלבום מזכירה לי את האלבום של פר אובו שיצא השנה. בסופו של דבר עם כל התיחכום בהפקה זה אלבום שכיף להקשיב לו. כזה שמתאים לכם כמו כפפה ליד. גם אם אתם סתם אוהבים שוגייז. הייתי צריך להחליף את כל הצמיגים של הרכב השבוע, אבל עד שזה קרה היה הימהום בלתי מוזר בתחתית הרכב שהשתלבה מאד יפה עם המקצב של האלבום.

היה כבר כאן השיר 2020 ועוד אחד:
Suuns - Edie's Dream



ארקטיק מאנקיז - חדששש !

איזה כיףףף ! שיר חדש לארקטיק מאנקיז - מעולה בתור סנונית ראשונה של האלבום החדש. מזכיר לי בעיקר את The Black Keys. הקליפ נראה כמו מר קו בהתחלה, ואחר-כך ממשיך לציצים מחליפים צמיגים למכוניות. השבוע מישהי שאלה בפייסבוק למה גברים מתלהבים מציצים. התשובה היא שאלוהים ברא את האישה באופן שגברים תמיד יוכלו להימשך לכל אישה כמעט: פעם בגלל העיניים, פעם בגלל השפתיים, פעם בגלל הרגליים, פעם מהמתניים ופעם הטוסיק ומעל הכל מה שהכי קרוב לטווח הראייה ומוצג מלפנים - העיקר שנרצה להביא ילדים לעולם. ושלא נחשוב על ההשלכות של זה.

 Arctic Monkeys - Do I Wanna Know? 

Foals - חדשש !
אם אני זוכר נכון אז השיר הזה היה כבר שיר שבוע ברדיו פרימיום להמונים. ועכשיו יש לו קליפ חדש שמדגים את המשיכה הבלתי מובנת של גברים לקסם הנשי. כמו פאטה מורגנה שהופכת לפיצוץ של משכנתא בסופו של דבר
Foals - Bad Habit

Small Black - חדשש !
קצת רומנטיקה בבלוג. איך אני אוהב שעושים קליפ טוב לשיר טוב שאני אוהב. יאסו ! (אם תצפו עד סוף הקליפ גם תבינו למה יאסו). עוד הוכחה לכך שגברים הם בוקים ונשים הם מטורפות (בצחוק, בצחוק)

Small Black - No Stranger


רובין - חדש !

שון קומבס מזכיר נורא את קניה ווסט (שהוציא אלבום חדש שעוד לא שמעתי). זה ראפ לבן שמזכיר את הביסטי בוייז, ורובין גם שרה, ומסיבה וקיץ וכיףףף
GO KINDERGARTEN feat. ROBYN & SEAN COMBS & PAUL RUDD

Sonny & The Sunsets - חדש !
לא מכיר את הלהקה הזו אבל כמה שהשיר המתוק הזה שורף לי בלב ופותח את כל הנקבוביות ווירד, אבל ווירד טוב. וקליפ האנימציה הוא רק בונוס. אולי זו קלישאת אינדי, אבל אני אוהב אותה

Sonny & The Sunsets - green blood



אוקרביל ריבר - חדשש !
יש לי הרבה רגשות אשם שאני לא אוהב את אוקרביל ריבר. אנא עיזרו לי להיפטר מהם. הנה יש להם שיר חדש, אפילו אפשר לקרוא את המילים, כדי שאפשר יהיה להתחבר יותר, אך ללא הואיל
Okkervil River - It Was My Season



ויניל לנצח

אתמול התקיים יום שידורים מלא וחגיגי רק של תקליטי ויניל בגל"צ. לפני כמה זמן פירסמתי בעמוד הפייסבוק שלי (אתם מוזמנים להיות חברים שלי) כתבה של יואב קוטנר משנת 1983 על הקומפקט דיסק שאפילו עוד לא התחיל השימוש בו באירופה. חוץ מזה שהוא קטן וקומפקטי הוא היה אמור להיות עמיד לנצח. מאז עברו 30 שנה, ובשביל איכות דיגיטלית אנחנו לא צריכים משהו פיזי, הדיסקים הפכו ללא רלוונטים כשאפשר לשמוע כל אלבום ביוטיוב. אז חזרנו אל התקליטים שהם יותר יפים, גדולים וסקסים ויש מה להחזיק. ואפשר גם להכין אותם משאריות של צמיגים (לא באמת). כי אם כבר משהו פיזי אז שיהיה אנלוגי. וחוץ מזה זה טרנד. הבעיה היא שמאד יקר כל העסק של הפטיפונים ובכלל מה שנעשה עם זה במשרד ? אז חברת  קונטור רקורד, מצאו דרך לנגן ויניל עם סמארטפון. לא יודע אם זה יתפוס, אבל זה בהחלט נראה מגניב

אלבום לחיים: The Blue Aeroplanes - Swagger
מכל מה ששמעתי השבוע מה שהכי העיף אותי הוא האלבום Swagger של The Blue Aeroplanes שיצא בשנת 1990. אז אני לא יודע לומר אם זה יותר אלבום ניינטיז, או אייטיז. כי לי הוא נוגע בדיוק בנקודה שעושה לי נעים בנשמה. הלהקה האנגלית הזו קיימת כבר משנת 81 ויש לה עוד כמה אלבומים מעולים. גלי גונן המליצה עליהם בפוסט חדש (ומעולה) שלה, וגם שרון רז שהמליץ ספציפית על השיר הזה, שמסיים את האלבום בפיצוץ של קטע

The Blue Aeroplanes - Cat-Scan Hist'ry




דארק אייטיז לנצח

אוסף של סרטוני וידאו נדירים משנת 1979 עד 1987 בעיקר מהלייבל פקטורי רקורד, שהועלה ליוטיוב לאחרונה. כל הקטעים עברו רימיקס דיגיטלי חדש. בין השאר מופיעים כאן דורתי קולום וניו-אורדר וטוקסידומון, וגם להקות נשכחות. האוסף נקרא Umbrellas in The Sun וזה הפלייליסט:


Antena The Boy From Ipanema
A Certain Ratio Back to the Start
Josef K Sorry for Laughing
Cabaret Voltaire Sluggin Fer Jesus
Marine A Propositio dei Napoli
Section 25 New Horizon
The Names Nightshift
Durutti Column Marie-Louise Gardens
New Order Everything's Gone Green (live)
Crispy Ambulance The Presence
Minny Pops Dolphins Spurt
Malaria! White Sky/White Sea (live)
Tuxedomoon Litebulb Overkill/Jinx (live)
Berntholer My Suitor
Thick Pigeon Wheels Over Indian Trails
Paul Haig Heaven Sent (live)
Kalima Trickery
Stockholm Monsters Partyline
Swamp Children You've Got Me Beat (live)
Kalima The Smiling Hour
Quando Quango Go Exciting (live)
Marine Une Soiree Avec... (28 minute film)



החיים שלי יותר מעניינים ממני -נתתי לך חיי

עוד יש כרטיסים שלכוורת בפארק הירקון, ואני מתכוון ללכת. בשנת 1974 הייתי בגן חובה. עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה..אני שר את "נתתי לה חיי" על קוביות העץ הגדולות (בצורות של משולשים ומלבנים) וכל הילדים מצטרפים. לגננת קראו מיכל. אני זוכר שאפילו העוזרות היו מבסוטיות. בזמן האחרון אני חוזר בזכרונות לתחילת שנות השיבעים, זה גם קשור למוזיקה מאז שאני שומע יותר ויותר. בעיקר סול ורוק, שכילד לא אהבתי, וכנער נשמע לי אנכרוניסטי לגמריי. הייתי ילד מאד מוזיקלי. היה לי טייפ רקורדר, ומאד רציתי לנגן על איזה כלי נגינה, אבל זה לא הלך..בגלל זה דחפתי את הילדים שלי לנגן בקלידים ואחר-כך בפסנתר. השבוע הגיע מכוון פסנתרים לביתנו. אף פעם לא הייתי בבית כשכיוונו את הפסנתר, והוא מנגן משהו חזרתי שנשמע כמו דרונים כמו התחלה של שיר של הסוונס רק שלא נגמר אף פעם.

ואני עדין אוהב את השיר הזה:כוורת נתתי לך חיי


 
סול לשיא
שני שירים משני אוהבי מוזיקה גדולים שאני מכיר. שיר אחד אני מכיר בביצוע של דילינג'ר  שקניתי כשהייתי בן 15 המלצה של איתי כ. לשיר הראגיי הגדול הזה. איתי אומר שההפקה שלו מושלמת., למרות החריקות. שיר גדול !
Gregory Isaacs - Loving Pauper

ההמלצה השניה שייכת לאיתן טובי וזה כבר רצף של שלושה שירים משנות השיבעים. אם אתם חיים בשביל סופהשבוע עשו קצת ספורט, זה  לא יעביר את הזמן יותר מהר, אבל זה נותן הרגשה של חופש. ואם אתם חיים בשביל סופהשבוע אז השיר הזה בשבילכם:
The O'Jays - Livin' For The Weekend

החיים יפים והמוסיקה פרימיום.