נבדק ונמצא פרימיום - פופ טוב הכל טוב

פופ מיוזיק

פתיחה

כשהייתי בן 13 או 14 יצא מגזין הרוק הראשון של ישראל. קראו לו "ווליום", וכתבו בו מיטב הכותבים של הארץ. זה היה ירחון ואני חיכיתי בכיליון עיניים לכל גיליון חדש שיצא. מה שהפריע לי הוא שקראו לו עיתון "רוק". אפילו כתבתי להם מכתב על זה שפופ לא פחות חשוב מרוק. השנה היתה 1983 ועדין היה פופ מעולה בעולם. מייקל ג'קסון הוציא שנה קודם את "מותחן" (סליחה על התרגום, פשוט אין לי כוח לכתוב Thriller. טוב כבר כתבתי), והיה המון פופ מעולה בעולם החל מהווארד ג'ונס וכלה במועדון תרבות, תומפסון טווינס, ואוליביה ניוטון ג'ון. זה לא בא על חשבון הרוק, זה רק עוד ספקטרום מרהיב של צלילים. בסוף לא שלחתי את המכתב. התביישתי. וגם הרגשתי עילג.

אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום. בעיקר פופ אבל לא רק:

MGMT  - חדש !
הטריגר לקונספט של הפוסט הזה הוא שיר חדש של MGMT.  גם בפעם השלישית אני חייב לומר  שהם לא מפסיקים לאכזב אותי. אני פחות אוהב את הפאזה הפסיכדלית "פופ-רוקית" שלהם ומעדיף לאין-שיעור את ה-"אלקטרו-פופ" של האלבום הראשון. 4 שירים שפתחו את השמים ואלוהים בכבודו ובעצמו זרק עלי קונפטי של פתיתי אושר.
אז למה בעצם השיר הזה פה? כי פשוט חייבים. ותודה למייק בוגן.
MGMT- Alien Days
 

Kelis - חדש !
משהו בשיר הזה מזכיר לי את SADE למרות שאין ממש קשר. אולי בגלל המקצבים. אולי בגלל שהקול של קייליס. מזמן לא שמעתי שיר סול כל-כך טוב. הפתיע אותי לגלות בעונג שבת שדייב סיטק מ-TV on the radio הפיק אותו. שיר נהדר !
Kelis - Call On Me

New Order Performs - בהופעה !
אני בטוח שבשביל רבים ניו-אורדר לא יחשבו בכלל כפופ. יותר אלקטרו-רוק. בעיקר בגלל הרוח של המוזיקה. פופ נתפס כמתקתק, ברוק תמיד יש מודעות עצמית, ופיקחות, או לחילופין מרדנות וזעם. ניו-אורדר כבר די חטיארים ונחמד מאד לראות אותם עדין מופיעים בתוכניות אירוח בטלוויזיה. עדיף פי אלף מ- U2.

New Order Performs - Bizarre Love Triangle



The xx - חדש !
אני בכוונה מותח פה את הגבולות. אז מה The XX  ? זה רוק  ? זה פופ ? זה פופאיי ? אני זוכר תוכנית של זהו-זה שפחות טוחנים אותה בקאלט, שבה מראים איך יראה העתיד. המוזיקה היתה אלקטרונית מנימליסטית. The XX הכי מזכירים לי את הכוונה שהיתה בתוכנית ההיא. אבל כאן בשיר הזה כבר יש כינורות.
The xx - Together

Savages - חדש !
לא הבטחתי רק רוק, ולכן גם לא אקיים. Savages היא להקת פוסט פאנק נשי מלונדון. ההופעות שלהן כל-כך אנרגטיות, שהם עשו מהן את הקליפ לשיר הבא, מתוך אלבום בכורה שבדרך:
Savages - Shut Up

Foo Fighters מחקים את Rush
הנה ההוכחה לכך שאי-אפשר להגדיר שום דבר. הפתיחה המסורתית לטקס הפרסים של The Rock and Roll Hall of Fame  שייכת ללהקת Rush. קטע נגינה פומפוזי ומצועצע. כן יש רוק כזה, כמו שיש פופ רציני. יש רוק לא רציני. במקרה הזה פו פייטרז עושים לזה קאבר, שנראה יותר כמו חיקוי. דאחקה מצחיקה [קישור]

איגי פופ והסטוג'ס - בהזרמה !
ומה מתאים יותר לפוסט על פופ מאשר אלבום חדש בהזרמה לאיגי פופ והסטוג'ס. גורם לך לחשוב שגיל זה באמת בראש ולא בשום מקום אחר. יש כאלה שנולדים מבוגרים ויש כאלה שמתים צעירים לנצח (אוקסימורון). מה שאני אוהב באלבום הזה, לפני שהקשבתי לו, הוא מה שאיגי פופ אמר עליו. שהם מקליטים כי הם להקה חיה, ושזה לא משנה אם זה לא נשמע טוב כמו האלבומים שהם הקליטו..

Yo La Tengo - Tiny Desk Concert
הפוסט הזה לא היה אמור להיות על מבוגרים ברוק, אבל זה מה שחשבתי כשראיתי את ההופעה האינטימית הזו של יו-לה טנגו. הם פחות מבוגרים מאיגי פופ, וגם מוזיקה שלהם נשמעת של אנשים שכבר לא בני 20, ואני אומר את זה בחיוב. אבל הם עדין מצליחים לעשות מוזיקה נפלאה וכאן בהופעה האינטימית ההם נראים כל-כך ההיפך מ-Rush [קישור]

Shout Out Louds - Illusions
בתכלס מי שעושה את הפופ הכי פופי הם השבדים. או סקנדינבים באשר הם. שיר חדש ל- Shout Out Louds. יש להם שיר אחד שאני מאד מאד אוהב, אבל בדרך-כלל כל מה שהם עושים הוא פופ טוב. במקרה הזה הקליפ מאד מעניין. מעין ספיד-דייטינג עם ווירדואז
Shout Out Louds - Illusions

 

Azealia Banks - Yung Rapunxel  -אזהרת צפיה !
אולי כל השירים שלה נשמעים אותו הדבר, אבל זה לא עושה אותם פחות טובים. לא יודע למה מנפנפים אותה ככה בקלילות. כי דווקא יש עליה. קליפ ושיר חדש. אקספליקטיבי

Azealia Banks - Yung Rapunxel

Fela Kuti - Water No Get Enemy
הקטע הזה הוא משנת 1975, אבל בין קלייז לבין אזאלייה בנקס הוא משתלב לי טוב. קטע אדיר !
Fela Kuti - Water No Get Enemy

Colin Stetson - Among the Sef
ולסיום, קולין סטסטון הסקסופון והאבסטרקט. בקליפ חדש ומרהיב. מלא מים.


Colin Stetson - Among the Sef from Constellation Records on Vimeo.

נבדק ונמצא פרימיום - אם אין אני לי עצמי לי

פתיחה

עברו שבועיים מאז וידויי האחרון כאן בבלוג. מאז תחילת ימי רדיו פרימיום להמונים לא היה כדבר הזה. אבל יש לי סיבה טובה - הייתי באטרף של מעבר דירה. אחרי ארבע עשרה שנה באותה דירה עברנו לבית חדש עם הרבה מדרגות - הרבה מדרגות מהרחוב לבית, הרבה מדרגות בתוך הבית, ואפילו קומה שלמה של מדרגות בחצר. כמו שנאמר: "מרבה נכסים מרבה מדרגות". . מסקנה שלי ממעבר הדירה שזה עדין לא זה. שאנחנו עדין לא ממש מדינה. עדין חלטורה ועדין חאפ-לאפ. המון אכזבות מהמון בעליי מקצוע וספקים. במקום שאתה תקבל שירות אתה צריך לנהל אותם. יום העצמאות הזה נתקע לי בדיוק בזמן, הייתי צריך קצת חופש,  אלא שכל המבסטונים שכולם לקחו בחג הזה, וכל המדושנות לא בדיוק התאימו למה שאני חושב כרגע על עם ישראל. התאכזבתי, באמת התאכזבתי, אבל היו גם נקודות אור - אחת מהן היא של אנשים טובים שהובילו לביתנו החדש ארונות, רגע לפני שחברת הרהיטים פשטה את הרגל.

ומה קרה בשבועיים האלה ? הקשבתי להרבה מוזיקה, ושמחתי לגלות סוף-סוף השנה כמות מכובדה של סינגלים חדשים ומרגשים. איזה כיף !

 The National - חדש !
הנשיונל לקראת אלבום חדש וזה הסינגל הראשון והיותר מוצלח מתוכו. ישר נדקלתי עליו, ולא רק אני. הוא מזכיר שירים אחרים שלהם. אבל למי 'כפת.

The National - Demons

 Cat  Power - חדש !

פעם ראשונה שחתולת הכוח לא נראיית בעיניי שקסית. אבל השיר הזה מפצה ובגדול. הקשבתי לו כל-כך הרבה פעמים השבוע. איזו נשמה גדולה. איזו מוזיקאית. ואיזה שיר מרגש.

Cat Power - Bully



Jay Z - חדש !
ג'יי זי הוא הנשיא השחור האמיתי של ארצות הברית. נשוי לביונסה. מבלה איתה חופשות בקובה. מוכר וקונה תחנות טלוויזיה. הופך לסוכן של ספורטאים ועל הדרך מוציא שיר חדש ומעוללה Open Letter. לא ידעתי שהתגעגעתי

Deerhunter - חדש !
אני מצטער שאני לא שומר פה על רצף מוזיקלי. העיקרון המנחה אותי הוא עדיפות להאזנה. אז השיר החדש של דירהאנטר הוא יותר נוייי וכך נשמע גם בעיקרון האלבום החדש שלהם.

Deerhunter - Monomania


Eleanor Friedberger - חדש !
ונעבר למשהו יותר אינדי פופי בהמלצת מייק בוגן. אלינור פפרידברגר הייתה כבר כאן פעם בבלוג, היא מאילנוייס ויחד עם אחיה הם הקימו צמד בשם. The Fiery Furnaces. השיר הבא הוא כבר מתוך אלבום סולו שני שבדרך. שיר שמשי. רוקנפופ. קיצבי .

Eleanor Friedberger - Stare at the Sun


Blitzen Trapper - חדש !
בליטצן טראפר חוגגים עשור ולכבוד Record Store Day הם מוציאים את אלבום הבכורה שלהם בהוצאה מיוחדת כולל שיר בונוס נהדר On a Tuesday

The Boxer Rebellion - חדש !
עוד קצת פופיות בהמלצתו ל מייק בוגן. סינגל חדש ללהקה הלונדונית לקראת אלבום רביעי. ככל שהשיר מתפתח הוא נעשה יותר מעניין

The Boxer Rebellion - Diamonds

מיקסטייפ יומולדת
לאיתי כ. היתה יומולדת והוא הכין מקסטייפ מכל השירים שחברים שלו הקדישו לו. אתם מוזמנים להאזנה אינטימית [קישור]

Alternative Nation
אורי דביר הפך בזמן האחרון לגורו שלי. זה מצחיק להגיד את זה כי הוא הרבה יותר צעיר ממני. הוא מנהל את חנות האוזן בירושלים ויש לו ידע רחב וטעם משובח. ומעכשיו יש לו תוכנית רדיו ב-"קול השלום". כן זו ההיסטורית של אייבי נתן. התוכנית משודרת בכל יום שני בתשע בערב. והוא נותן בה את כל מה שיש לו. אתם יכולים להקשיב לה גם באייקאסט מתי שתרצו. וכדאי שתרצו [קישור]

ולסיום - שיר מעבר בית
כאמור עברתי לבית עם הרבה מדרגות. אז חיפשתי שיר מתאים. וזה מה שחבריי מצאו לי. שמעתי שהבן שלו בדרך להופעה בארץ

John Lee Hooker - I'm Going Upstairs

וזהו
החיים יפים והמוסיקה פרימיום

שלושה מי יודע: Depeche Mode, Billy Bragg, Talk Talk

תקראו לזה צירוף מקרים, תקראו לזה חג האביב, אבל השבוע אני מקשיב לשלושה אלבומים חדשים (ושונים כל-כך) של להקות ומוסיקאי שאני מאד אוהב מאז שאני (פחות או יותר) זוכר את עצמי. אולי הם קצת פחות קדושים מבואי, וניק קייב  אבל זה לא עושה אותם לפחות משמעותים. אז בלי יותר מידי הקדמות בוא נדבר על זה:

 

שיפוט מהיר: Depeche Mode - חדש !

בשיר החמישי באלבום Delta Machine  אתה מבין ש..פאק ! יש אלבום חדש לדפש מוד, והוא נשמע בכלל לא רע. זה קורה רק בהאזנה רביעית או חמישית לאלבום, אבל זה קורה ! בהאזנות הראשונות עדין נותר הרושם של הסינגל שיצא. Angel הוא ללא ספק השיר הטוב ביותר באלבום, שישאר לדעתי גם בהמשך. בשאר הרגעים אתה מרגיש את הרא-קונסטרוקציה של הצליל שלהם. שההפקה והסינטסייזרים גוברים על הטקסטים והשיר.

לא שיש לך שליטה על זה, אבל ההתלבטות בהאזנה לאלבום חדש של דפש מוד היא בין הרצון לשמוע עוד מאותו צליל מוכר וטוב, לבין זה שיחדשו במשהו. דפש מוד בלי (או עם) כוונות מיוחדות מצליחים לעשות גם את זה וגם את זה. הם די במודע ממשיכים את הקו של אלבום הקודם שלהם Sounds of The Universe של סינטיסייזרים מהאייטיז. אבל בסופו של דבר זה לא נשמע אייטיז - גם כי עולם המוזיקה השתנה כל-כך, וגם כי הם השתנו. יש נגיעות רבות של דאנס במוזיקה שלהם, אם כי דפש מוד נמנעים להגיע למשהו שהוא דאנס ממש. את השיר My Little Universe, למשל, היה ראוי לסיים ברייב טכנו, אבל את זה הם משאירים לרמיקסים. זה גם לא נשמע אייטיז, כי דפש מוד באייטיז היו אז פחות קודרים ויותר פופים. מאז הניינטיז הם הצליחו להפוך את אווירת האופל סביב הצליל שלהם לסמיכה יותר ויותר, ולמרות הניסיונות לפזר קצת את השחור, הוא עדין כאן.
אז גיטרות אין כאן, כמעט, יש ב-Slow פתיחה בגיטרה שנשמעת בלוזיסטית, אבל אני הייתי שמח אם הם היו חוזרים קצת למה שנקרא "צליל תעשייתי" שתיבל את האלבומים שלהם פעם. יותר מכל נראה שדפש מוד מנסים בכל הכוח לייצר הימנונים - חצי משמות השירים מכילים מילה אחת: Goodbye ,Broken, Heaven, Alone ועוד.. והם נשמעים קצת יותר טוב מ- Peace ו- Wrong שנוסו ללא הצלחה בהופעה האחרונה והבלתי נשכחת שלהם באיצטדיון רמת-גן.
הסוד השני של דפש מוד חוץ מהאווירה, הוא הטקסטים. אנחנו אוהבים את המוסיקאים שלנו מיוסרים, מתחבטים נפשית בבעיות של נער ונערה בגילאי 15 או גבר ואישה בגיל עמידה. ג'ון לנון ואחריו מוריסי עשו מזה אחלה קריירה. עכשיו אני אווהב במיוחד את השירים Should Be Higher וגם Soothe My Soul  שיש לו קליפ חדש (אבל זה משתנה כל הזמן, ואם זה משתנה זה סימן שאני מכיר את השירים טוב יותר ויותר, וזה סימן טוב).  שורה תחתונה: שאפו ללהקה שמנסה ומצליחה להיות הרולינג-סטונס של הדור שלנו. לא רק ממלאים איצטדיונים, גם ממשיך ליצור ולהקליט אלבומים.

 

Depeche Mode - Soothe My Soul

שיפוט מהיר: Talk Talk - (כמו) חדש !

אם תקשיבו לאלבום האוסף Natural Order תתקשו להאמין שטוק-טוק בתחילת דרכה הושוותה ללהקת דוראן-דוראן. שימו-לב לכפל המילים בשמות של שתי הלהקות האלה. שתיהן התחילו את דרכן ב-EMI, ושתיהן חלקו את אותו המפיק Colin Thurston.  אבל בעוד דוראן דוראן תישאר לנצח כלהקת ניאו-רומנטיקה קצת קיטשית , Talk Talk כבר די בהתחלה סימנה את דרכה כלהקת ניו-וייב אלקטרוני איכותית. שיודעת גם להוציא סינגלים מוצלחים וגם לעשות אלבומים מרתקים שהשפיעו על להקות רבות כמו Sigur Ros, Portishead, Catherine Wheel, Slowdive, Radiohead, Elbow ו- Death Cab For Cutie.  מעניין גם להשוות את טוק-טוק לדפש מוד. בעוד דפש מוד הלכה ושיכללה את הצליל האלקטרוני שלה, הוסיפה גיטרות, צליל תעשייתי ונגיעות של דאנס, אצל Talk Talk הפאזה האלקטרונית היתה רק שלב, שאחריו היה עולם מורכב ואומנותי הרבה יותר. השינוי החל כבר באלבום השלישי The Colour Of Spring in , אלבום הפרפרים משנת 86,  שהיה אקוסטי ברובו. אלבום שמאד אהבתי בזמן אמת. את  Spirit Of Eden רכשתי כשהוא יצא בויניל. נחשב עד היום לאחד האלבומים הדיכאונים אי-פעם.  אמביינטי, רוקי ובפרוגי במידה. אלבום שלא הצליח ובגללו נאלצה הלהקה לעבור לחברת Polydor.  בשנת 91 הם הוציאו את האלבום האחרון שלהם-  Laughing Stock , שהוקלט מאחורי וילונות מוגפים ובניתוק מוחלט מהסביבה. וזה עוד הבדל מהותי בין טוק-טוק לדפש מוד. יש משהו כייפי בלהקה כמו דפש מוד שיוצרת עוד ועוד ממה שאתה אוהב, ויש משהו נפלא במסת יצירה מוגדרת וסגורה כמו של Talk Talk שיש לה התחלה אמצע וסוף.  כמו שיש לחיפושיות.
אתם יכולים להבין לבד שאני מכיר את טוק-טוק די טוב, ובכל זאת התרגשתי מאד מהאלבום Natural Order הוא נשמע לי לא כמו אלבום אוסף אלא כאלבום ממש, כנראה גם בגלל שהיו בו קטעים נדירים שלא הכרתי. זה אלבום שנערך באופן אישי על-ידי Mark Hollis הסולן בעל הקול הייחודי והכותב העיקרי של הלהקה. זהו אינו אוסף להיטים, אלא להיפך, זהו אוסף שבו הוליס מלקט שירים מכל האלבומים שמשרטטים יחד תוואי שונה מהתוואי המוכר והצפוי של הלהקה. הוליס כאילו אומר: לזה התכוונתי. זה מה שרציתי להגיד. איך שמע לכם ? לי זה נשמע נהדר !

 

Talk Talk - John Cope

בילי בראג - חדש !

אם יש מודל אידאלי לסינגר-סונגרייטר זה יכול להיות בילי בראג. מחאתי, מרגש, חברתי, במשך שנים הוא היה מופיע רק הוא והגיטרה שלו. לא יודע אם אפשר לקרוא לזה פוסט-פאנק או גאראג', אבל ככה זה יצא גולמי ומהבטן. אותנטי וכן. בשנים של מרגרט תאצ'ר הוא היה בוב דילן של האנגלים. עברו השנים, הוא התבגר, גם אנחנו. מאד התפלאתי לגלות שהוא עדין פעיל ואף מוציא אלבום חדש שנקרא Tooth and Nails. הקשבתי לו כבר איזה 10 פעמים. הוא היה יכול להתפתח אחרת, לכיוונים אחרים, פחות אמריקאנה. אהבתי מאד מאד את יצירת המופת Mermaide Avanue שהוא קליט לפני כעשר שנים עם וילקו, אבל האמת שלא ציפיתי ליותר מידי מהאלבום החדש של בראג, ואמנם הוא סנטימנטלי יתר על המידה. מצד שני השירים יפים וטובים. שלא מביישים. הגיטרה העצבנית כבר איננה, זה יותר קאנטרי פולק סול כזה. יותר נורה ג'ונס. היו רגעים שזה גם שיעמם אותי נורא. אבל בכל זאת חזרתי להקשיב ולא בשביל לכתוב עליו, אלא כי רציתי. הנה שיר מאד ראוי: 

 

Billy Bragg - No One Knows Nothing Anymore

 

 

 

נבדק ונמצא פרימיום - חאג' שמח

Yeah Yeah Yeah's

פתיחה
אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל. שבוע עמוס כל טוב עבר עליי. גם כאופן אישי וגם באפן מוזיקלי.  אני עורך סידורים אחרונים למעבר בית. הרבה דאגות על הראש ועצבים ! חוץ מזה חג ויוצאים תוך כדי לתערוכות (למשל של דאלי בחיפה) ומייצגים (למשל של חיות בית) וגם עבודה. והמון המון המון מוזיקה חדשה טובה. יצאו גם כמה וכמה אלבומים חדשים שאפרט עליהם בפוסט נפרד. הפוסט הזה יוקדש כולו לסינגלים וקליפים חדשים. ויש המון. חלקם הגדול הכרתי השבוע בזכות מייק בוגן ששידרג לי את השבוע עוד. מקווה שישדרג גם לכם.
 

Yeah Yeah Yeahs -חדש ! אזהרת צפייה

הקליפ החדש של יה-יה-יאז הולך צעד פורנוגרפי אחד קדימה. לא פלא שאחרי שלושה ימים כבר יש לו כמעט מיליון צפיות. הסרט הולך מהסוף להתחלה במה שנראה כמו העלאת מכשפה למוקד. יש כאן גם מוסר השכל ? לא בטוח.  לפני כמה שנים הם היו להקת החימום של דפש מוד כאן בהופעה בישראל. ודי נעלמו באיצטדיון הגדול כשהופיעו בשעות היום. בלי או עם קשר השיר הזה שווה !

Yeah Yeah Yeahs - Sacrilege

 

Sigur Rós - חדש !
סיגור רוס בדרך לאלבום שביעי. וזה השיר וקליפ החדש. אין שום דבר מיוחד במה שהם עושים. אי-אפשר באמת לומר משפט כזה. כי כמה שהתרגלנו לכך הם עדין הכי חייזרים שיש בעולם
Sigur Rós - Brennisteinn


Foxygen - חדש !
אלבום השני של ההרכב מקליפורניה יצא בסוף ינואר בהפקתו של ריצ'רד סוויפט
Foxygen - No Destruction

SAVAGES -חדש !
להקת בנות מלונדון שעושה מוזיקה שמזכירה כל הרבה דברים אחרים. בכל זאת נהדר. פוסט-פאנק אייטיז כזה. אלבום הבכורה שלהם Silence Yourself יצא בקרוב. מתוכו סינגל שיצא לפני כשבוע. שימו לב לבס. שימו לב לשירה.
SAVAGES - SHE WILL

IO Echo - חדש !
הרכב חדש שנשמע כמו קוקטו טווינס בשנים המוקדמות רק יותר פופי
IO Echo | Ministry Of Love

Charlie Boyer and The Voyeurs - חדש !
להקה חדש מלונדון עם סינגל חדש בהפקתו של אדווין קולינס
Charlie Boyer and The Voyeurs - Things We Be


Harper Simon - חדש !
אתם בטח חושבים שהוא הבן של פול סיימון...ובכן, הוא אכן הבן של פול סיימון. לא ידעתי שיש לו בן. לא ידעתי שהוא גם מוזיקאי. בקרוב יצא לו אלבום חדש זה שיר מתוכו
Harper Simon - Division Street

White Fence - חדש !
אלבום חדש ל White Fence בתחילת חודש הבא שיקרא Cyclops Reap. בשנה שעברה הוא הקליט אלבום עם טיי סגל וגם הוציא אלבום סולו (כפול) שלישי. הוא לא פחות חרוץ מחברו, Ty Segall. אם לא אורי דביר לא הייתי יודע. דברים שאנשים אחרים עוזרים לך להתחבר אליהם. לבחור את המיטב באזור לא ידוע. זה גאראג' וזה מעולה !
White Fence - Pink Gorilla

דבי הארי - מדגימה מה זה פוגו
דבי הארי מדגימה מה זה ריקוד פוגו האמת שלא ידעתי שכך זה נראה במקור. גם חינני וגם משכיל. וגם עושה חשק להשתולל.

Debbie Harry explains The Pogo to the Americans

הבילויים - חדש !
לא נראה לי שהבילויים צריכים שאני אפרסם שיר חדש שלהם. למרות שהם ביקשו. שיר יפה. בקרוב ברדיו הקרוב לאוזניכם
הבילויים - הורה הסלמה!

ג'ימי הנדרקיס -  חדש מהארכיון !
ראובן בדרך כותב  על אלבום "חדש" של ג'ימי הנדריקס. ובעיקר על תופעת הקטעים הנדירים והדמואים, והקופסאות של הנדריקס, ובכלל מאז המצאת הדפוס של ה-CD. מעניין מאד. יכול להיות שיש כאן ניצול ציני, אבל על הדרך תמיד נעים להיתקל בקטעים של הנדריקס שאתה לא מכיר. למשל זה:
Jimi Hendrix 1968 lost song found in 2013

יום הולדת לטרי הול !
השבוע טרי הול חגג יומהולדת. הוא עדין מופיע עם ה- Specials שלו. קיבלתי דיווח ממישהו שראה אותו השבוע בלוס אנג'לס. כאן הם אם איימי וויינהאוס שהיתה עדין בריאה. פחות או יותר

The Specials with Amy Winehouse


וזה שיר של טרי הול עם דמון אלברן
Terry Hall and Damon Albarn - chasing Rainbows

Milt Jackson - For Someone I Love
לסיום קטע אינסטרומנטלי יפהפה ששמעתי לפחות 5 פעמים באותו היום, בזכות איתן טובי. תקדישו אותו למישהו שאתם באמת אוהבים
Milt Jackson - For Someone I Love


וזה עוד לא הכל. כאמור אלבום חדשים יהיו בהמשך. בינתיים..
החיים יפים ומוסיקה פרימיום
 

נבדק ונמצא פרימיום - עולם חופשי

JIM JAMES - 2013

 פתיחה

אני רוצה עולם שחופשי מבר רפאלי. עולם שחופשי מתקשורת שלא מפסיקה לפמפם כמו כלב מאולף (של הדמוקרטיה) ביקור של נשיא חשוב. חופשי מתוכניות ריאלטי, אפילו של מוזיקה. משגע אותי איך באותו עיתון, באותו מוסף,  מופיעה ביקורת נוקבת על "כוכב נולד", ובועז מאודה שמספר שהוא חוזר בתשובה בגלל שהוא איבד את עצמו בתוכנית הזו, ודף או שניים אחר-כך מופיעה כתבת קידום מכירות, חסרת בושה, לתוכנית "דה וויס". מפריע לי שאני לא יכול לחיות את חיי בלי לבחור להיתקל בכל אלה. הנה היה פה רונלדו והנבחרת שלנו שיחקה משחק גדול. והיתה לי האפשרות לא לצפות בזה, לא לדעת על זה יותר ממה שאני צריך. חוץ מזה, שזה רק משחק חד פעמי. מחר כבר יהיה משחק אחר. אפילו אובמה היה כאן רק לשלושה ימים. אפילו "דה ווייס" יום אחד תיגמר. אבל בחייאת - קחו ממני את בר רפאלי. היא יפה וחמודה, אבל יש עוד נשים בעולם !  קצת יותר תלת ממדיות, קצת פחות ילדותיות גם במראה וגם בסגנון חיים. היא לא נראיית לי כזו טיפשה, לא בגלל זה אני מבקש שהיא תצא לי מהחיים. אני פשוט רוצה משהו אחר ! זה לא את, זה אני. אבל די, באמת מיצינו. אני רוצה לבחור את מי לראות ואת מי לא. אפשר ? אפשר ?! אז זהו, שלא !

 

פתיחה 2

בסך הכל החיים שלי די טובים אלי. בשבוע האחרון הייתי בנופש באילת. היה לי זמן להנות. היה לי זמן לנוח על זרי הדפנה לכמה רגעים. אני לא יודע לעשות את זה, בדרך-כלל. להנות מהרגע. "סתלבט" זו מילה שלא דיברה אליי מעולם, גם בגלל שהיא כזו סחית, אבל גם בגלל שיש לי תמיד צורך להיות פעיל. בעיקרון אני מעדיף טיולים על נופשים.  אבל הפעם הצלחתי להנות. הצלחתי באמת לנפוש, ויותר מכך הצלחתי להיות מרוצה לכמה ימים. חג הפסח הוא לא חג של הודיה, אלא חג של חירות, אבל החירות הזו היא קודם כל פנימית. היכולת לבחור להיות מאושר.  איזהו העשיר השמח בחלקו. זה לא אימרה על כסף, ידידיי, זה על שמחה.

ובנימה אופטימית זו נפרץ במחולות ובריקודים ובכל המוסיקה החדשה והפרימיומית שאהבתי השבוע:

Jim James - חדש !

השבוע נזכרתי ככה סתם ב- My Morning Jacket כנראה שלא סתם. לג'ים ג'יימס הסולן וכותב השירים העיקרי של הלהקה יוצא עכשיו אלבום סולו שנקרא Regions of Light and Sound of God. ואם אתם משוטטים בין בלוגי המוזיקה הישראלים לא תוכלו להתעלם ממנו (ארז סובל כותב עליו יפה).  לא ברור למה הוא צריך להוציא אלבום סולו כאשר הוא שולט ביד רמה בתכנים של הלהקה. אולי בגלל שהוא רצה להוריד ממנו את הכבדות של להקת רוק. אולי בגלל איזה חיפוש אישי שהוא עושה. האלבום מכיל 9 שירים הנושאים הם רוחניים יותר. בחלקם דתים. מזכיר במשהו את החיפושים של ג'ורג' האריסון בשנות השיבעים. המוזיקה לעומת זאת היא לא רק אלטרנטיב-קאנטרי היא גם צלילים אלקטרונים והמקצבים קצת יותר פאנקים היפ-הופ (נגיד). זה השיר שאני הכי אהבתי. אבל יש עוד כמה וכמה טובים.

 JIM JAMES - Dear One

בובי וואמאק - חדש !
ג'סטין טימברלייק מוציא אלבום חדש. מברוק. אני חושב שמה שחסר לטימברלייק בעיקר, הוא עור שחור. אין לו הרבה מה לעשות בנידון. גם לבובי וומאק שיר חדש. שהיה יכול בקלות להיכנס לאלבום של טימברלייק. ההבדל הוא כמובן בקול של וומאק שנשמע כל-כך שחור, בוגר ומחוספס. השיר הוא בונוס להוצאה מחודשת של האלבום שלו משנה שעברה. בקליפ אפשר לראות אותו מקליט באולפן יחד עם דמון אלברן שגם הפיק לו את האלבום ו- Jaleel Bunton מ- TV On The Radio. 

Bobby Womack - It's Been A Long Night

 

פרימל סקרים - חדש !
הלהקה שהמציאה את הדאנס רוק. נשמעים כאן כמו בתחילת דרכם בשיר שנשמע כמו רולינג סטונס. שיר כייפי לחלוטין
 

Django Django - WOR
להקה שבעיקרון אני פחות מלהב ממנה. אבל אני מכיר רבים וטובים שמעריכים ואוהבים. נחשבים בעיקרון יותר פופים. במקרה הזה השיר הוא פסקול מושלם לקליפ השבוע. כשאני הייתי קטן היה דבר כזה בלונה-פארק אצלנו. קראו לזה "קיר המוות"
Django Django - WOR

וומפייר וויקאנד - חדש !
וומפייר וויקאנד לקראת אלבום שלישי. אהבתי את הראשון שהזכיר לי את פול סיימון וגם את פיטר גבריאל ואפילו את טוקינג האדס. באלבום השני הם כבר גיבשו סיגנון יותר יחודי משלהם, ושנראה שממשיך גם באלבום החדש שלהם. מתוכו יצאו כבר שלושה שירים. את זה אהבתי
Vampire Weekend - Diane Young

The Black Angels - חדש !
לא בטוח שאתם לא מכירים את להקת הבלוז-פיסכדליה הזו. בקרוב יצא להם אלבום חדש בשם Indigo Meadow.  הם מאוסטין טקסס. ובסך הכל קיימים פחות מעשור. אבל נשמעים ככה, משנות השיבעים. עוד לא השתכנעתם? הם נקראים על שם שיר של הוולווט אנדרגראונד The Black Angel's Death Song. עכשיו תקשיבו כבר ודי :

The Black Angels - Don't Play With Guns

Father John Misty - Fear Fun
אלבום שדילגתי עליו שנה שעברה ואני נהנה ממנו השבוע. אף-פעם לא מאוחר לעשות השלמות. Father John Misty הוא יהושוע טילמן או אם תרצו J TILMAN מהפליט פוקסס. זהו אלבומו התשיעי. גם אני שואל איך ? אבל זה הראשון בסאב-פופ. קאנטרי מפחיד וכייפי.



RIP
בזמן האחרון אנשים מתים. לא יפה לעשות מזה צחוק, באמת. אבל נדמה שבתקופה האחרונה הרבה מוזיקאים טובים עוברים לעולם שכולו טוב. אני בעיקרון מעדיף את העולם הזה, ולא אוהב כל-כך לפאר את אלה שהלכו. בעיקר אלה שהלכו בעקבות הרס עצמי. אבל גם לזה יש יוצאים מן הכלל.

ג'ייסון מולינה נפטר השבוע כתוצאה מתהמכרות לאלכוהול. אני לא נגד אלכוהול. אני נגד התמכרות, ונגד הפרזה באלכוהול. בקיצור, אל תשתו וודקה. זה זול מידי ודופק את הראש מהר מידי. אבל הנושא פה הוא לא אלכוהול אלא ג'ייסון מולינה או בשמו האחר Magnolia Electric Co. על-שם האלבום המופתי ששמתי כאן למטה. גיאחה מכיר אותו יותר טוב ממני, וגם כתב עליו דברים מרגשים. בעקבות מותו נפתח גם כל האתר שלו בבאנדקמפ להאזנה חופשית. כך שאם תרצו

אם ג'ייסון שייך בעיקר לדור הצעיר, קווין איירס שייך כבר לדור הקודם. וגם הוא נפטר בזמן האחרון. יואב קוטנר הקדיש לו שעה שלמה ובה גם שירים שהוא עשה יחד עם רוברט וואייט, בראין אינו וג'ון קייל [קישור].