לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 8 במרץ 2011

ואם אשה תהיה נשיאת ארצות-הברית, כמה היא תרוויח?



מי שחי מספיק שנים על הארץ הזאת (הכדור/ישראל) , יכול להעיד שבכל תקופה ישנה תחושה מסולפת שאנחנו חיים בתקופה נורמלית, אפילו הייתי אומר בתקופה מתקדמת. לפני חמישים שנה אבא שלי ראה את אחיו הגדול חוזר מהצבא עם רדיו טרנזיסטור ביד - כולה טרנזיסטור חורק, לא אייפוד, אפילו לא ווקמן - אבל לעומת הרדיו שפורפרות שהיה אז, זו היתה המצאת המאה
התחושה המסולפת הזאת נכונה גם לגבי מעמד האישה. בכל דור יש לנו הרגשה שהנשים חופשיות ושולטות בנו ובמצב, ושיש להן אלף זכויות, ובכלל: הכל תלוי רק בהן. יש לנו גם דוגמאות של נשים מצליחות בעולם העיסקי והפוליטי, לדוגמא: מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור,נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, ובל נשכח את ציפי ליבני, והמכשפה שלה: דליה איציק. התחושה היא שיש שיוויון ,שהכל פתוח ושהשמים הם הגבול. דרך-אגב, אני מכיר מישהי שעובדת עם גליה מאור מקרוב, והיא אומרת שיש לה אינטליגנציה ריגשית מעולה - תכונה שהיא "נשית" בעיקרה  ואשר מוכרת, כיום, כיתרון בולט למנהל.
העניין הוא שרוב הנשים לא רוצות להיות גליה מאור, וגם לא דורית בייניש, וגם לא חברות כנסת, ולא מנהלות ולא ראש ממשלה. זה עדין לא אומר שהן צריכות להרוויח פחות !  נשים רוצות לעבוד בתחומים שבאופן טבעי אנחנו מחשיבים כחשובים ביותר עבורנו ועבור ילידנו, ואני לא מתכוון לדיילות. נשים רוצות לעבוד בחינוך, בבריאות וברווחה. הן בוחרות בכך, כי אלה מקצועות שהבהן הן יכולות להביא לידיי ביטוי טוב יותר את התכונות הנשיות. הן בוחרות בכך, כי בדרך-כלל זה יותר נוח לגדל כך ילדים (שהם גם של הגברים), ולקיים חיי משפחה. אפשר לטעון שאם נשים בוחרות מקצועות עם משכורות נמוכות, אז שלא תבואנה בטענות, אבל המצב הוא שבכל מקצוע שבו נשים בוחרות, אז גם המשכורות צונחות.  עובדה היא ששכר המורים, העובדים הסוצאילים והאחיות בארץ נמוך ביותר, ועובדה שרוב המורים, העובדים הסוצאילים והאחיות הן נשים.  אמא שלי עבדה כמטפלת בנעמת, כיוון שמהשכורות כל-כך מגוחכות, והמאמץ כל-כך רב, יש מחסור בידיים מטפלות, וכשאימי פרשה לפנסיה, מאד-מאד רצו שהיא תמשיך לעבוד, אבל היא סרבה - כבר לא יכלה עוד. גם מנקות, מלצריות וקופאיות מרוויחות מעט, והשאלה היא למה?

במקצועות גבריים מסורתים , כמו: נגרים, קצבים, מצילים ואפילו עובדי תברואה המשכורות הולכות וגדלות. במקצועות "גברים" , שבהם המשכורות הולכות ויורדות, גברים ישראלים לא מוכנים לעבוד יותר. מקצועות אלה עברו לידיים זרות - בחקלאות, בבניין ואפילו במסעדות אין יותר גברים ישראלים. ללא שום קשר להכשרה הנדרשת, או להשכלה, המצב הוא שאנחנו מוכנים לשלם יותר למקצועות "גברים". כדי להצדיק את מעשינו, אנחנו בעצם אומרים שאילו רק הנשים ישנו את תחום עיסוקיהן, יושג השיויון המיוחל. הנורמה היא שנשים פשוט מקבלות פחות שכר. זה לא שהן מוכנות לכך, זה לא שהן מסכימות לכך, זה פשוט המצב, וצריך לשנות אותו. ואם בכל זאת אשה תהיה נשיאת ארצות הברית, כמה היא תרוויח?




The National

בהזדמנות זו אני רוצה לציין את הבלוג "הכצעקתה". זה בלוג שנותן ביטוי לתחושות של נשים/בנות אשר מוטרדות מינית או מאויימות מינית (לפעמים במבט, לפעמים ברמיזות לגיטימיות, אבל פוגעות). ברוב המקרים, גם אם לא מדובר בהטרדה מינית במובן המשפטי של המילה, אפשר להבין את הכותבות, ולהזדהות איתן. יותר מכך, אני חושב שחוק ההטרדות המיניות, עם כל החשיבות שלו, הוא לא תחליף לביקורת חברתית על התנהגויות נלוזות. כשהייתי ילד בכל מקום שאליו הייתי הולך היה חשש לפרץ אלימות בלתי מבוקר. בקולנוע הפושטקים היו מגלגלים בקבוקים, והסבירות למכות היתה 90%, זה השתנה לא בגלל חוקים - כי גם אז היה אסור ללכת מכות ברחוב - זה השתנה בזכות דיבורים, מודעות ושינוי דפוסי התנהגות.
ועוד דבר קטן: אני שונא את זה ששינו את יום האם והפכו אותו ליום המשפחה. נשים הן אימהות, ואימהות הן ההורה היותר דומיננטי. אני לא חושב שצריך לשנות את זה, ומגיע להן מעט הכרת תודה על כל האהבה שהן נותנות, אם לא שכר.

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !