סוף עונת התפוזים - The Raw Men Empire

 

 

סוף שנה עברית, והאמת היא שאני מאוכזב...אפילו מיואש. בכל חג יהודי אני משתדל לתת פה קצת מוסיקה ישראלית, והשנה כמעט שלא מצאתי כלום. למה אין לנו עוד איזה אריק איינשטיין או איזה ברי סחרוף ? למה ??? יש די הרבה מוסיקה שיוצאת, אבל שום דבר שנשאר. מה שאני אוהב אצל שני אלה שציינתי הוא שהם ניסו והצליחו להיות פורצי דרך במוסיקה, ויחד עם זאת הם המשיכו לתת המון כבוד לעברית, ולישראליות. אריק איינשטיין הביא אלינו את הסיקסטיז ובעצם את הרוקנרול, ברי סחרוף שילב ניו-וייב, רוק אלטרנטיבי, עם דאנס ומזרחית ויצר משהו חדש. משהו שאין בשום מקום אחר בעולם. למה אין עוד מוסיקאים כאלה ? או שיש את שלום גד והיהלומים, שכותב אחלה טקסטים, אבל לא מקדם אותנו מוסיקלית למקומות שעוד לא היינו בהם; או שיש להקות כמו  The Raw Men Empire שמביאים אלינו את זרם הבלוז הפאזי-קראנצ'י, אבל למעשה, כיוון שהם לא כותבים בעברית, הם לא ממש מבייתים אותו והופכים אותו לשלנו, לישראלי.  תגידו מה שתגידו על החקיינות של משינה - הם הצליחו לקחת את כל רוח הרוק של התקופה שבהם הם פעלו, והפכו אותו לחלק מאיתנו. מהסקא ששטף את בריטניה, ועד הגראנג' מסיאטל - הכל היה ישראלי. אני לא רואה שמישהו עושה את זה עכשיו. כולם מכוונים לעבר הצלחה בינלאומית אל עבר פסטיבלים עולמים, אבל אם תשימו לב טוב טוב אז הישראלי היחיד שבאמת מצליח שם הוא  של עידן רייכל שבעצם יוצר בעברית.

קוטנר ממליץ לכבוד החג על אלבומים ישראלים, והאמת שזה מייאש. אין לי שום דבר נגד יהודית רביץ, אהוד בנאי ופוליקר, אבל אני רוצה לראות מוסיקאים צעירים בסדר הגדול שלהם. עשרת הקליפים של השנה, היו יותר טובים מהמוסיקה שהם מנגנים, מה זה אומר עליהם ? מה זה אומר עלינו ?

 

אז מכל זה נשארנו עם הקליפ הנהדר בסלוואו מושן של  The Raw Men Empire. גם תיסלם התחילו באנגלית.  השיר דווקא בסדר, רק דחילק, שיתרגמו !

The Raw Men Empire - Orange Land

ויש עוד שיר נהדר שלהם בבנדקמאפ. איתו באמת עפתי. ושוב.. שיתרגמו !
No One Here

השנה הזו תהיה השנה שלכם

שופופו על השופר

 

הזמן הוא לא גלגל ענק

אין מנייאק שיכול לעצור את זמן, ואין מנייאק שיכול להחזיר אותו. הגעתי לשלב שאני יותר הייתי משאני אהיה. הזמן הוא לא גלגל ענק - הזמן הולך, הזמן נגמר, הוא מתנדף ונעלם, וזמן שעבר אי אפשר להחזיר כבר. אני יותר מה שהייתי ממה שאני אי-פעם אהיה. הייתי תינוק, והייתי ילד, הייתי תלמיד בית-ספר, והייתי חייל. הייתי סטודנט, הייתי חתן, והבאתי ילדים לעולם, מה עוד אני יכול לעשות בעתיד שיהיה יותר מכך. אתה עומל כל חייך בשביל לנוח על זרי הדפנה, אבל אין זרי דפנה, מקסימום עשב שוטה שגדל בחלקת הקבר. וגם אם יש (ואפשר להודות שעכשיו אני יותר מרוצה מעצמי ומחיי) הדרך הרבה הרבה יותר מרתקת וחשובה מהמטרה. אסור לעשות וי על אף תקופה בחיים - צריך לעבור אותה. צריך להנות מהעכשיו. כי עכשיו הוא רק עכשיו. ומה שלא נעשה היום לא נעשה לעולם מחר. ואם נעשה את זה מחר, זה לא כמו לעשות את זה עכשיו.

אתם יכולים עכשיו להקשיב לשיר של "חלב ודבש" אם בא לכם. (שמרית אור, קובי אשרת, גלי עטרי - לא מייצרים יותר אנשים כאלה)

תכלה שנה וקלילותיה תחל שנה וברכותיה

בכל שנה בראש השנה יהודים ברחבי העולם אומרים את המשפט הזה "תכלה שנה וקלילותיה תחל שנה וברכותיה". בהתחלה כשאתה אומר את זה אתה מרגיש שיש המון אופטימיות במשפט הזה. אבל אחרי הרבה שנים אתה מרגיש קצת מרומה, הרי בעוד שנה נגיד על השנה הקרובה שהיא כבר לא שנה מלאה בברכות אלא היתה שנה מלאה בקללות. יש כן קאטצ' קטן. שנים שאני מסתובב קצת מדוכא מהעניין הזה.. מרגיש שאין מנוס שתמיד נסתכל אל העתיד בתקווה ואל העבר באכזבה. אבל השנה החלטתי לתת לזה פירוש חדש. הכוונה מבחינתי במשפט הזה היא שהקללות של השנה שעברה תכלנה, כך שכל מה שישאר ממנה זה רק הברכות שהיו בה, ולשנה הבאה, בוודאי שאנחנו לא רוצים להתסכל על הקללות, אלא מקווים אך ורק לשנה טובה ומתוקה. וגם אם יהיו קצת בעיות אז בסוף השנה נשכח אותן, ונשאירם אי-שם מאחור ולא נמשיך לסחוב אותם עוד על כתיפנו.בשאר חיינו ובשנים הבאות. אלא נבוא לכל שנה כבראשונה ונתחיל מחדש. לגמרי מחדש.

 אתם יכולים להקשיב עכשיו לשיר של צביקה פיק אם בא לכם. (מי ילחין היום שיר של נתן יונתן..)

שנה לא מעניינת ולא קסומה
הסינים כשהם רוצים לקלל מישהו אז הם אומרים לו: "שתהיה לך שנה מעניינת", כשהכוונה שלהם שנה מלאה באתגרים, ולאו דווקא טובים. אתמול, לעומת זאת, ראיתי עם הילדים שלי בקולנוע את הסרט טינקרבל 4. ומה אני אגיד לכם..רק שלא תהיה לכם שנה קסומה. קסום זה כל-כך תינוקי ומשעמם. אז ברוח הבלוג הזה אני אאחל לכם שתהיה לכם שנת פרימיום, ושהשנה הבאה תהיה השנה שלכם (ותודה לאיתי כ. על השיר)
 

The Zombies - This Will Be Our Year

 

נבדק ונמצא פרימיום - איך התפוחים יודעים שראש השנה

 

 

 

 

פתיחה

תגידו מה שתגידו. יש משהו יפה בזה שיש לנו לוח שנה משלנו. שהוא יחודי מהלוח העולמי. אני מרגיש כמו איזה אינדיאני מוהקיני.  יש לי את הסיפורים של העם שלי. יש לי את שנת הדרקון שלי. אני לא כמו כולם. ואני עוד לא נכנס לכל מערכת הערכים וכמה שהדת  היהודית שינתה את העולם (על זה כתבתי כבר פעם פה)

הקופאיות שבסופר צריכות לקבל מדליה אולימפית בסוף כל חג. הן האמזונות של ימינו. הן אשר נלחמות עבורנו להוציא את מזוננו. בזכותן אנחנו מצליחים להגיע עם כל העגלות והשקיות לבית. הייתי אתמול בסופר לקניות בחג, כל-כך הרבה תפוחי עץ..ואני שואל את עצמי: איך התפוחים יודעים שראש השנה ? מה קורה להם בדיוק ? הם עוצרים את הבשלות שלהם עד לסוף חודש אוגוסט ואז בספטמבר הם מוציאים את כל מה שיש להם?  מוזר מאד. אם רק היה אפשר לבטל את הציפצוף המזויע בכל פעם שמעבירים משהו בקופה, נראה לי שהעולם היה הרבה יותר טוב. אם חייבים שיהיה משהו שיאשר שהמוצר נקלט בחשבון, אפשר היה לחבר איזה מחולל עונג לכל הקופאיות הסובלות, שבכל פעם שמוצר עובר הוא היה עושה להם נעים בגב, או במקום אחר.

 

והפעם בנבדק ונמצא פרימיום, רק דברים טובים:

Laetitia Sadier - Find Me The Pulse of the Universe

האמת היא שהתרגשתי לגלות שיר חדש ללאטישיה סדייר. לשעבר מסטריאולאב. ואחרי שהקשבתי לו בפעם החמישית. הוא מנקז אליו שלמות שקשה לי לתאר. לא בטוח שתאהבו את זה. זה לא לכל אחד. קונה אותי בעיקר המקצב הזה כאילו שאני באיזה סרט רומנטי צרפתי.

Chris Cohen - Optimist High

כריס כהן לשעבר מ - Deerhoof / Ariel Pink. לקראת אלבום חדש מתוכו שיר ראשון פופ-פסיכדלי כזה. חמוד. הוא מתחיל עם המילים: To much of everything מה שמזכיר לי את המשפט: 'יותר מידי דבש כואבת הבטן'... אף פעם לא קרה לי, דרך-אגב. כשהיה לי דבש תמיד נהנתי עד בלי די. המשך טבעי לשיר של לטישיה.

Chris Cohen - Optimist High

 

Doe Paoro - Body Games

הסרטון הזה, או שמא יש לומר: השרטון הזה, הוקלט ב-Lauttasaari שזהו אי סקנדינבי ליד הלסינקי בירת שבדיה. וכראוי יש שם בחורות עם שיער בלונדי ממש אבל ממש ארוך. להקה חדשה, שיר פופ חדש. לא מזיק ולא מועיל.

Doe Paoro - Body Games

 

 

וכעת לכמה קליפים מהזמן האחרון שאי-אפשר להתעלם מהם. כולם ראויים להיות קליפ השבוע

David Byrne & St. Vincent -Who

אני חייב להודות שכבר מזמן נגמרה לי הסבלנות לדיוויד בירן וסנט וינסנט. נשמע לי כמו חיבור של של אנשים כישרונים שאיבדו את זה ומנסים לחפש אותו ביחד. או שזה פשוט נשמע לי תמיד ליד. אבל אחרי שבועיים שהשיר הזה רץ ברשת, אני מוצא בו משהו יפה. הקליפ אפילו יותר מיוחד.

David Byrne & St. Vincent - Who


Sigur Rós - Seraph - אזהרת צפיה !

אם גם לחברי להקת סיגור רוס המוסיקה שלהם נשמעת כמוסיקה שהכי מתאימה להיות פסקול של סרט, אז מי אנחנו שנאמר לא. אני אפילו לא בטוח אם כבר יצא אלבומם החדש או שטרם. יש לי בכל זאת מפסיק דברים להאזין להם. אבל הרעיון שלהם לקליפים לשירים באלבום הוא יפה (גם אם לא הכי מקורי). הם נתנו שתריסר במאים איסלנדים תקציב לעשות קליפים לאלבום ללא כל התערבות שלהם. הפרוייקט נקרא Sigur Rós Valtari Mystery Films. ומתוכו יצא כעט קליפ חדש. עם דתיות מוסרנית, התנגדות לעירום, סטירות לחי לילד קטן. כמובן שזה רק מתבתך את נישמתו הרכה. הוא מנסה להתאבד, מצייר על ידיו קעקועי עיניים . חוטף מכל העולם עד שהוא מקבל את מיניותו. טוב שהתורה שלנו התחילה ב- 'פרו ורבו'..קליפ יפה, אבל לא כיף.

Seraph from Sigur Rós Valtari Mystery Films on Vimeo.


The Flaming Lips and Amanda Palmer - The First Time Ever I Saw Your Face
אחרי שהפשיטו את אריקה באדו, ואחרי שלקחו דגימות דם מכל המוסיקאים האורחים באלבומם החדש. הם הפשיטו גם את אמנדה פלמר. לא נראה שיש לה בעיה עם זה. לי יש בעיה עם זה שיש לה שערות מתות לבית השחי. אני לא נגד שיער בגוף במקומות מוצנעים אבל שם זה לא לענין לדעתי - אזהרת צפיה !




Icky Blossoms - "Cycle  - אזהרת צפיה !
הפורנו של פעם זה לא הפורנו של היום. הקליפ הזה מכיל קטעי פורנו מהעבר. אין כאן יותר מידי איברים חשופים אבל הסצינות מיניות ביותר. לא הייתי מביא את זה אילולא זה היה עשוי היטב. ומשתלב כמו שצריך עם השיר
 

אם עוד לא הבנתם את הרמז להיום:
אז שתהיה לכם פרימיום של שנה, מלאה בעירום של אחרים

(אבל רק עם אנשים שמותר לכם לעשות את זה איתם...אם מותר לכם לעשות את זה..אם) 

נבדק ונמצא פרימיום - זאב ! זאב ! ברבור ! ברבור !

Swans - Seer

 פתיחה

באמצע השבוע אני נוהג לכתוב על אלבומים חדשים שיצאו. ובטח שמתם לב שהשבוע לא היה אחד חדש שהתייחסתי אליו. זה לא בגלל שלא הקשבתי לאלבומים חדשים, אלא שאלה אלבומים שאני באופן אישי פחות התלהבתי מהם. אחרים יותר. אז היום זו הזדמנות להזכיר, כדי שתדעו, תנסו, תגלו... זה שיש לי דעה, לא אומר שאני תמיד צודק. אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום : 

  

Swans - Seer

יש הייפ ברשת סביב האלבום החדש של הסוואנס, Seer. השנה הם הופיעו בארץ בבארבי וכל מי שהיה שהופעה הזו יצא עם רושם כביר, בעיקר בגלל הווליום העצום שבו הם מנגנים. אני מכיר אנשים שמאז משווים כל הופעה שהם רואים להופעה של ה- Swans. סוואנס היא להקת פוסט-פאנק אקספרמנטלי מניו-יורק, שפעלה משנת 1980 ועד 1997, הרוח החיה בה היא מייקל גירה שהוא גם החבר היחיד מהלהקה שנשאר בגלגול החדש שלה לאחר ה- "איחוד" בשנת 2010. השם של הלהקה אמור להסביר את הצליל שלה. ע"פ גירה ברבורים הם חיות יפות, אבל עם אופי וטמפרמנט גרוע. הסוואנס היו חלק מסצינת ה- NO WAVE בשנות השמונים שבניגוד לסצינת הניו-וייב שמה דגש על הטקסטורות של המוסיקה ולא על מלודיות. ובכלל אם עוד לא הבנתם עד עכשיו אז מדובר בלהקת גיטרות ארט-רוק הייתי אומר אפילו פוסט-רוק (למרות שהמונח הזה שמור ללהקות שנולדו בתקופה יותר מאוחרת).

האלבום Seer (חוזה באנגלית) הוא אלבום כפול שיצא בשני דיסקים, ויש לי חברים שאומרים שהתחרות היחידה לאלבום השנה הוא בן הדיסק הראשון לשני. אז יצאתי להקשיב. בסאונד הדי דלוח של הרכב שלי, חלק משמעותי מהאפקט הרב-שכבתי הולך לאיבוד. צריך להקשיב לזה המערכת ראויה.  ולא הייתי מזכיר את כל זה פה, אילולא השיר הנפלא הזה:
Swans - The Seer Returns

הוידאו מההופעה יתן לכם מושג הרבה יותר טוב איך הם נשמעים :

Swans - No Words No Thoughts

 

(ושכחתי אבל כבר הקדשתי להם פוסט פה)

 

The Raveonettes - Young And Cold

 אלבום חדש גם ללהקת The Raveonettes למען האמת אפילו לא הקשבתי לו. אני במוד קצת אחר. זה פשטני לי מידי, מתקתק לי מידי, אבל סינגל אחד באמת לא מזיק. את השיר הזה אהבתי:
The Raveonettes - Young And Cold

 (גם היו פה)

The XX - Coexist

ללא ספק אחת הלהקות הכי משפיעות והכי מצליחות של הזמן האחרון. אלבום הבכורה שלהם הותיר חשק לעוד. באופן כללי הם לא מעיפים אותי  The XX. עד היום לא הצלחתי לפענח למה, אבל אני חושב שזה פשוט השירה, שהיא לא מספיק עוצמתית.  ועכשיו יצא להם אלבום שני  שאמור לעמוד בציפיות, ממה שהספקתי לשמוע השירים ממש יפים. למשל The Tides. ויש גם את כל האלבום להזרמה.

Mount Eerie - Ocean Roar

השנה שטתי באוקיינוס השקט, רדפתי עם המצלמה שלי ועם עוד 100 תיירים אחרי לוייתנים.  במיאמי ביץ' אפילו רחצתי באוקיינוס האטלנטי. כשהייתי קטן, היינו נוסעים 3 משפחות במכונית אופל רקורד סטיישן בצבע ירוק זית לחוף בית ינאי. זה היה חוף די נטוש ורחוק, כי למי היה רכב באותם ימים. כמובן שלא היינו חגורים (גם לא היתה אז חובה בחוק), וכאשר היינו רואים שוטר היינו כולם מתכופפים. באותם ימים הכבישים היו די ריקים ומכוניות נסעו די לאט. תאונות דרכים עם הרוגים היו קורות בעיקר בין משאיות למכוניות, או בין מכוניות להולכי רגל זקנים וילדים. בעצם זה גם כך היום. כשהיינו מגיעים לים הייתי נכנס למים ולא הייתי יוצא משם במשך שעות. בית ינאי הוא חוף ללא שובר גלים והיו בו גלים מאד גבוהים. אני ממש לא מבין איך ההורים שלי היו מרשים לי להתערבל במשך שעות ככה. אני בלעתי מים בכל פעם. היה לי גלשן בוגי כזה, ובסוף העור שלי בבטן צרב כבר מהחיכוך עם מהקלקר. ובכל זה נזכרתי הודות לקליפ החדש של מאונט אירי. במשך 14 שנות פעילות הוא לא הוציא קליפים, עד השנה. יצא יפה:

Mount Eerie - Ocean Roar

 

Future Islands - Grease

זה פשוט שיר יפה . שמתשלב בפוסט הזה יפה בין THE XX לבוב דילן

Future Islands - Grease

 

1991 - Azealia Banks

 פעם שלישית שהיא מופיעה כאן. הגעתי למסקנה שאני נמשך אליה, או סתם לגרבוני רשת. בגלל זה קליפ הזה פה. השיר הראשון והשני היו יותר טובים 

1991 - Azealia Banks

 Bob Dylan - Tempest

בוב דילן חף מכל בולשיט וזה בעיקר מה שיפה בו. ותמיד היה לו את הקול הכל-כך בלתי ניתן לחיקוי הזה.  יכול להיות שזה גם מה שמאפשר לו להמשיך ליצור. זה והבוז שהוא מקרין כלפי ההערצה אליו (ראו ההופעה האחרונה שלו בישראל). יהודים דתים בגיל שלו הרבה פעמים מתחזקים יותר ויותר, משתדלים לעסוק פחות בהבלי העולם ולהתעמק יותר באורה של תורה. פתאום נזכרתי שגם בוב דילן יהודי והתורה שלו היא המוסיקה. אלבום חדש קאנטרי בלוז כזה, בכלל לא מובן מאליו שיש לו עוד כוח ליצור. אל תבוא הם ציפיות.  וכל האלבום להזרמה.

 

ושתהיה לכם פרימיום של שבת

 

נבדק ונמצא פרימיום - ההווה הוא הנוסטלגיה הכי קרובה שיש



[צולם ע"י ערן מנשרי]

הופעות פרימיום

ביום חמישי הייתי בהופעה של הפאזטונס שהגיעו במיוחד לכבוד חגיגות 4 שנים לאוזןבר. הפאזטונס, בהנהגתו של רודי פרוטרודי הכריזמטי, הוקמה בשנת 1980 בניו-יורק, והיא נחשבת ללהקת הגרארג' ריבייבל "הטובה ביותר שפעלה אי-פעם".  שילוב בלתי אפשרי של ראמונס והדורז, בגירסה הלא מתחייבת על כלום.  הם דינוזארי רוקנרול שעדין פעילים ושנה שעברה אפילו יצא להם אלבום חדש. ככל הידוע לי, היוזמה להבאתם לארץ היתה של מוטי כהן מנהל חנות האוזן השלישית בחיפה. היתה הופעה באמת מעולה. אבל עליי עברה תחושת כבדות בלתי צפויה. הבירה במקום להרים את הראש לשמים, דווקא הוסיפה משקל ברגליים. ופתאום עברה לי מחשבה שאני בכלל לא איש של הופעות -  שקשה לי לחוות ולהנות מהופעות בזמן שהן מתקיימות, ואולי אני בכלל לא איש של הווה. אני קולט מהר מאד דברים, אבל אני חווה אותם בדיעבד. המצב האידאלי מבחינתי הוא לראות הופעה בלייב, ואז לראות את הקליפים ביוטיוב. בפעם השניה אני נהנה לא פחות מאשר בראשונה, למשל בהופעה של סטיבן מלקמוס והג'יקס שהגיעה ליוטיוב בשלמותה. אני הרבה יותר איש של אלבומים. להקשיב שוב ושוב לאותם השירים להכיר את הדקויות, ורק אז להגיע להופעה, ולשמוע איך מנגנים את זה בלייב. בזמן האחרון אני חווה את הדברים ההיפך, וקצת התמלאתי בזה.

לכבוד ההופעה האוזןבר התקשט בשלדים וקורי עכביש שנתנו אוירה סקסית ואפלה. לכמה מופעי בורלסק שחיממו את הקהל. כל ההופעה לוותה ברקדניות גו-גו, אמרו לי שהמושג הנכון במקרה זה הוא 'פינאפס גירלז' ושהם גם היו רזות ממה שנהוג בדרך-כלל בז'אנר. לי זה לא הפריע.

זה היה מופע נוסטלגיה. כאילו שמופיע לפנינו פול אנקה. וגם הקהל בא בפוזה אינטלקטואלית של וואוו איזו מוזיקה טובה ומשפריצה במידה, אבל איזה מזל שלא באמת נרטבנו.  ואני לא אוהב נוסטלגיה, ואפילו לא בטוח אם יש לרשום ב-ט' או ב-ת' . ואם אני במופע גאראג' והקהל לא משתולל  ואין סטייג' דייוינג- לדוגמא כמו בהופעה של אסיד-בייבי ג'יזס- אז בכל זאת משהו חסר. לפני 20 שנה הם הופיעו ברוקסן...אני מבין למה לא הלכתי להופעה הזו אז. גרארג' הוא הסגנון המוסיקלי האחרון שהיה מעניין אותי בסוף שנות השמונים תחילת שנות התישעים.

בדרך מעמק השלום הקשבתי לאלבום החדש של פטי סמית' איזה קאמבק נפלא ומענג היא עושה. במקביל אני קורא את האוטוביוגרפיה שלה, ומבין אותה הרבה יותר. הטריפ להופעה היה כל-כך טוב.

Fuzztones "She's Wicked" - Tel Aviv (Ozen Bar) 8/30/12

עוד תמונות מעולות שצילם  Eran Menashri מההופעה [קישור]




כמה קליפים למצב רוח טוב

Bloc Party - Truth אקוסטי
האלבום החדש של הבלוק פארטי הוא מסיבת הפתעה שלא ציפיתי לה, ואני מקשיב לו הרבה. אלבום שנותן כבוד לגיטרות חשמליות. הנה אחד השירים היפים מתוכו מנוגן בגיטרה אקוסטית.

Block Party - Truth



Bob Dylan - Duquesne Whistle
גם בוב דילן לא נראה לי שמת על נוסטלגיה, ועל כל פנים ממשיך ליצור. בקרוב עוד אלבום חדש ומתוכו קליפ וסינגל חדש. קאנטרי משו. חמוד

Bob Dylan - Duquesne Whistle

John Cale - Face To The Sky
עוד אחד שמסרב להתפגר על זרי הדפנה הוא ג'ון קייל. רבגוני. סינגל שני לקראת אלבום חדש. קצת פחות מעניין מהראשון
John Cale - Face To The Sky


Bill Fay - This World
ביל פיי הוא אחד התגליות המשמחות אותי בחודש האחרון. אלבום חדש לאחר 40 שנה. הוא היה סוג של ניק דרייק. ועכשיו האלבום הזה עם עזרה של ג'ף טוויידי ,שגם שר איתו בשיר הזה מה יכול להיות יותר נפלא

Bill Fay - This World



Big Boi - She Said Ok - אזהרת צפייה
אתמול ראיתי את הסרט 360. המבנה של סיפורים קטנים שמתקשרים אחד לשני הזכירו לי את הסרט סיפורי LA של רוברט אלטמן. היתה שם סצינה שבו בחורה ברזילאית, שעזבה את החבר שלה שבגד בה, משתכרת ומנסה לפתות עבריין מין שבדיוק השתחרר מהכלא ומנסה להשתקם (היא כמובן לא ידעה שהוא עבריין מין). אם היא אומרת כן וגם מתכוונת לכן אז זה מה שזה אומר. בסרט זה היה יותר מורכב, במקרה של ביג בוי זה הרבה יותר פשוט. קליפ החפצה. ראו הוזהרתם !




Art Yard - Something in Your Eye
ולסיום, שיר לא חדש שהוקלט בשנת 1981 ויצא לפני שנה כבי סייד של 7" שנקרא Law. ארט יארד הם חלק (או היו חלק) מקולקטיב של חברת התקליטים פרופלור מבוסטון.  אז "כבר אמרו לך פעם שיש לך משהו נורא עצוב בעיניים ?" ותודה לרונילי הנשומע על ההמלצה.

Art Yard - Something in Your Eye


עד כאן שידורי הפרימיום להיום. שיהיה לכם שבוע פרימיום וכאלה.