נבדק ונמצא פרימיום - גן עדן קליני

גן-עדן! ממש גן עדן . רק התחילה השנה הזאת וכבר יש 5 אלבומים שאני לא יכול להפסיק לשמוע ולהנות מהם: Antony & The Johnsons, M. Ward, Animal Collective, Dark Was the Nigh, Bon Iver.

נבדק ונמצא פרימיום הוא מדור ההדרן של הבלוג, הוא מכיל דברים שפשוט לא הספקתי להעביר במהלך השבוע, אני משתדל שהוא יהיה איכותי לא פחות מהפוסטים השוטפים אבל הפעם הוא פשוט הורס! והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:

1. למעלה אתם יכולים לשמוע 3 שירים הורסים מתוך האלבום Dark Was The Night. ואני ממליץ לכם להקשיב בכל יום לשיר חדש מתוך האלבום שמתפרסם במייספייס. ממה שניתן היה לשמוע עד עכשיו זה היה פשוט מופלא. לא רק השמות של המבצעים גדולים אלא השירים עצמם מעולים. לאלבום הזה גם חשיבות היסטורית (דלגו אם לא בא לכם על טרחנות): 4AD הלייבל שהמציא את האינדי ואת אלבום האוסף This Mortal Coil שפתח במידה רבה בשנת 1984 את עידן האינדי, הוציאו את Dark Was The Night האוסף שכנראה סוגר את עידן האינדי. כבר התפלמסתי כאן לא פעם וכתבתי שלדעתי העשור הזה הוא העשור האחרון שישתמשו במושג אינדי כיוון שיש כל -כך הרבה סגנונות מוזיקליים שנופלים בתוך ההגדרה של "אינדי", שלא לדבר על-כך שאינדי התחיל מהמילה Independent (עצמאי) וגם זה כבר לא רלוונטי. למעשה כיום אינדי זה כל מה שהוא לא מיינסטרים וזה כמעט ה-כ-ל. אבל עזבו.. מה איכפת לנו מהגדרות באלבום הזה 31 שירים שבינתיים אין לי מילים לתאר את האושר שלי מהם, אולי ... גן-עדן קליני.

2. למטה אנטוני הגארטי בהופעה מופלאה באולפן טלוויזיה בתוכנית בבריטניה, עם Epilepsy Is Dancing, וגם Another World:

3. ומה עם הופעות של אנימל קולקטיב, יש! אם כי פחות מהמם.
Animal Collective -What Would I Want Sky -Live

4. ואסיים שלא כהרגלי בשיר מפרי עטי שהיה זרוק אצלי במגירה למעלה משני עשורים (פשוט נראה לי מתאים):

שלחתי לך פרחים

שלחתי לך פרחים...
רק אתמול נודע לי
בגן עדן לא מזיינים הרבה.
בעצם, לא מזיינים בכלל .
שמה לא אוכלים, לא יושנים,
לא רוצים, לא צריכים - לא מזיינים.
שמה סקיצות, תערוכות, קומבינציות, הדגמות.
שם בונים ומפרקים,
חוקרים עד שיודעים.
שם אוהבים כמו שאוהבים אדמה.
שם עצים, גפן ותאנה
ושולחים פרחים...
שאין בשביל מי
ואין בשביל מה.

כל הזכויות שמורות לאייל מהבלוג רדיו פרימיום להמונים

אנימל קולקטיב- חיות רעות!

הנה אלבום שהוא מועמד ודאי להיות אלבום השנה של שנת 2009. אנימל קולקטיב עושים מוזיקה פסיכדלית ופרוגרסיב-רוק בסאונד של שנות ה-2000. מה שאוף מוטראול עשו ב-2007, ומה ש-MGMT עשו בשנה שעברה Animal Collective עושים השנה. אלבום מורכב ופופי גם יחד, עם צליל מעודכן ומכוון לסוף העשור הראשון של האלף השלישי. דורש מחשבה אבל מתנגן בלב. אלבום בסאונד אלקטרוני שנשמע שהגיע היישר מלב הג'ונגל.

ולמרות שהם מצליחים לשמור על הסגנון הייחוד שלהם, אי-אפשר שלא לשמוע את המקצבים באלבום Merriweather Post Pavilion מתכתבים עם TV on The Radio, ואת הקלידים שלהם מתכתבים עם Hot Chip (ונראה לי שעברתי על כל הלהקות החשובות שמציינות את הצליל של התקופה שלנו, וזו היתה בדיוק הכוונה).

הסגנון של אנימל קולקטיב מסווג בכל מיני קטגוריות: אוונט-גארד, פסיכו-פולק וגם נויז-רוק. כמובן שמוזיקה אקספרמנטלית גם כן עונה על ההגדרה. אבל כל זה לא חשוב.. אנימל קולקטיב עשו אלבום כייפי במיוחד ואפילו שמח, ובכל זאת אלבום לחובבי מוזיקה בלבד. הסאונד של האלבום מושפע מכך שבעצם אין בו גיטרות, ולכן כל הקלידים והסאונד הדאנסי שלו. הגיטריסט שלהם פשוט לקח חופשה בגלל נסיבות אישיות. אני לא רואה אף שיר שלהם מתנגן לו ברצף השירים ברדיו. זה לא U2 ואין סיכוי ש-Summertime Clothes יהיה להיט בגלגל"צ, ויהרוס לנו את כל הכיף.

אם כבר הצצתם על עטיפת האלבום אז בוודאי כבר שמתם לב שזה זז. אני חושב שזה גם הולם את תוכן האלבום שיוצר מן תנועתיות גלית ואנדרלמוסיה אבל יש בכל זאת איזה נופך טבעי בו ואפילו ביט. האלבום הוא על שם Merriweather Post Pavilion, מקום של הופעות פתוחות ביער הסימפוניות שבקלומביה (יש מקום כזה!) והוא נועד להישמע בהופעה במקום פתוח, הנה תמונה (אפשר ללחוץ בכדי להגדיל אותה בשקל ותישעים):

המילים של השירים עוסקים בנושאים אישיים שמעניינים את נפש כולנו, הקיום האנושי הפשוט, שירי געגוע, שירי התבוננות והסתפקות במועט. משהו שכל בלוגר כותב מתישהו. אני לא מזלזל חלילה אני גם כן בלוגר, רק שאני לא לוקח את עצמי יותר מידי ברצינות. דרך-אגב, לא התכוונתי לכתוב כל-כך הרבה אבל מישהו כתב שהוא מחכה לביקורת שלי, והכניס אותי לפינה, אז הייתי חייב להשקיע :-)

Animal Collective - Summertime Clothe

והקליפ ל- My Girls למי שפספס.

Dark Was The Night- הדבר הכי חם עכשיו!

Dark Was the Night הוא פרוייקט של סופר-אלבום-אינדי שכל הכנסותיו מוקדשים לעמותת Red Hot Organization, הנלחמת באיידס. באלבום משתתפים Andrew Bird, Arcade Fire, Bon Iver, Feist, the National, Sufjan Stevens, The Decemberists, Iron & Wine, My Morning Jacket, Cat Power, Blonde Redhead ועוד רשימה ארוכה של מוסיקאים אהובים על כולנו, שכמו שאומר ידיד גיאחה "גורמת לכל היפסטר ונער קולג' עם בלוג בארה"ב להרטיב במכנסיים".

פעולות התנדבותיות מסוג זה תמיד מחממות את הלב, וצריך לפעמים להיזכר גם בצרות של העולם הגדול ולא רק שלנו. למרות שאם כבר אני מזכיר את הנושא, אז נראה שוב שצרפת מפספסת ולא מבינה שלא צריך פה עוד גורם שייזום הסכמי שלום, אלא צריך גורם שייצור פה שלום. ואין יותר מתאימה לכך מאירופה שיכולה לפתוח בעזה עשרות בתי-ספר ועשרות בתי-חולים מערביים, ובכך לקדם את השלום הלכה ולמעשה.

ממה שהספקתי לשמוע מהאלבום Dark WasThe Night אהבתי. האלבום עומד לצאת ב-16 בפברואר, והוא כולל 31 שירים, אבל עד שהוא יוצא:

אפשר בכל יום לשמוע שיר אחד מהאלבום באתר מייספייס.

והנה עוד שיר להנאתכם:

The Dirty Projectors + David Byrne -Knotty Pine

מי אמר ג'אסטיס ולא קיבל ?

שתי להקות שעוד לא הוציאו אלבום, עד כמה שאני יודע. אבל הם ממש עושות דאנס טוב.

הראשונה נקראיית Chik Budo שמזכירה את ג'אסטיס וטוענת שהיא מושפעת מכל אלה:House, Disco, Electro, No Wave, Garage Rock, Post Rock, Free Jazz, 70s Punk, 80s Hardcore.Distortion, Dissonance, Amplifiers, Oscillators, Multiphonics, Tritones, Late nights, Energy, Sweat, Fireworks, Good times, Tinnitus, the cymbal Aki likes to hit that hurts Fins ears in soundchecks, and the inevitable shredding of Saxophone soloists.Ramones, Death from above 1979, Beck, Yeah Yeah Yeahs, LCD Soundsystem, TV on the Radio, Battles, Arcade Fire, Daft Punk, Justice, Fugazi, The Nation of Ullysses, Holy Fuck, The Pixies, The Rapture, Beastie Boys, Basement Jaxx, Prodigy, Polysics, N*E*R*D, Fuck Buttons, MSTRKRFT, Sonic Youth, Lightning Bolt.Steve Albini, George Clinton, Rick James, Mike Patton, Albert Ayler, Miles Davis, John Zorn, John Coltrane, that bloke off Baker St.
קבלו דוגמא לא הכי מרשימה, אם כי מעניינת (זה מה שהצלחתי להשיג), וכנסו למייספייס ותיגנבו לגמריי

Chik Budo - Disappear

ועוד להקה בשם Teengirl Fantasy, שעושים מוזיקת דאנס מגניבה באותו כיוון כללי בערך. למטה דוגמא טובה וכאן ספייס

Teengirl Fantasy-Now Thats What I Cal lVolume2

Hold Time- כל הזמן "הזמן" הזה..

אחחח.. כל הזמן ה"זמן" הזה, איך שהוא בורח לנו בין הידיים, כל השנים אלה, כל הימים, השבועות, השניות. הכל מתחיל מזה שאנחנו מחכים לסופשבוע כבר מיום ראשון, ואז עבר עוד שבוע, וזה אומר שבוע אחד פחות. הגעתי לגיל שבו הגיל נהיה פתאום נושא, אני מרגיש את זה בגוף וקשה לי להתעלם (למי שדואג אני נראה בן 29 והכל עוד עובד, אבל בכל זאת... הגוף מזכיר שהוא פה כל יום בבוקר), וגם אני רוצה כבר לחיות כמו שצריך, ואני לא מתכוון מבחינה כלכלית, אני מתכוון מבחינה נפשית, ומבחינת מה ממלא לי את היום ואיך אני תופס את זה, אילו חוויות זה ממלא אותי. M.Ward גרם לי לחשוב שוב על כל זה עם השיר Hold Time היפהפה, ומאז שהוא וזואי דשנל הוציאו את She & Him, אני כבר שבוי שלו לעולמים.
כל ההקדמה הזאת מצטרפת לי עם הסרט בנג'מין בוטן שראיתי בשישי (ההקדמה נכתבה לפני כן וללא קשר). ובכן בנג'מין בוטן הוא סרט בז'אנר חדש שנוצר והוא סרטי פורסט-גאמפ. האמת שהדימיון למקור גדול מידי, כאן אפשר לראות השוואה מהממת (ותודה לגיאחה), וזה גם סרט ארוך מידי ויש בו לפחות תפנית אחת בעלילה שהופכת אותו לטלנובלה מהסוג הירוד ביותר. אבל בכל זאת יש בו תובנות שפוגעות בלב: יש את ההתבוננות בחיים, את הזמן שחולף, זה שמנוצל וזה שלא, יש את מערכות היחסים בין בני-אדם, ויש כמובן את חוויות הילדות המתוקות של כולנו.
האלבום החדש של M. Ward שעומד לצאת בקרוב הוא אלבום קאנטרי רית'ם-אנד-בלוז, אבל שלא כמו אלביס פרסלי הצ'ח'צח שהתיך אותם לפני יותר מחמישים שנה לכדי הרוקנרול היצרי, M. ward החנון יוצר שירים נו..של חנונים. השיר הראשון נשמע כמו אחד השירים הקצביים של סיימון וגרנפקל, השיר השני הוא רית'ם-אנד-בלוז כמו שעשו ההוני -דריפרס, השלישי נשמע קאנטרי והרביעי שיר אוירה, יש השפעה גדולה של רוי אורביסון באלבום וגם של הטרבלינג וילבוריז. לא אלבום מופתי, אבל בכל זאת יפה. יש בו עוד משהו מטעה, למרות שזה קאנטרי ולמרות רוי אורביסון זה אלבום של לילה, ביום הוא נשמע הרבה פחות טוב.
ובקשר לזמן M. Ward הוא מוסיקאי ששייך לדור הזה ולצעירים בני העשרים יש "בעלות" עליו, אבל המוזיקה שהוא עושה היא בעצם מזמן אחר וכל אחד בכל עשור יכול למצוא את M. Ward שלו.


M. Ward - For Beginners


M. Ward - Never Had Nobody Like You

כמו רוי אורביסון
M. Ward- To Save Me