נבדק ונמצא פרימיום- שנה טובה!

שנה טובה לכולכם שנת בריאות ואושר, ומימוש עצמי. שתמלאו אושר את כל סביבותיכם. שתתחשבו באחרים ותאהבו יותר. כי רק אהבה מביאה אהבה. ואני חושב שזה במידה רבה גם העיקרון של עשרת ימי תשובה הבאים עלינו לטובה. למי שלא הבין עד עכשיו מה הקטע.
באופן אישי אני חושב שעשיתי עם עצמי משהו השנה, כלומר הבלוג הזה. באותה הזדמנות נכנסו כמה אנשים נחמדים לחיי, רובם בלוגרים כמוני. אבל אני אשמח להיות בקשר עם כל אחד מכם במייל.
היום בנבדק ונמצא פרימיום, תהיה מנה גדושה של שירים שפשוט לא הספקתי להביא לפה. אבל לפני-כן, עוד שני דברים קטנים:
1. אתם יודעים שאני לא כל-כך בקטע של מוסיקה ישראלית, ובכל זאת את התפוחים אהבתי. ומה יותר מתאים מהם כמתנה לראש השנה, ועוד יש על העטיפה של האלבום שלהם דבורה שמסמלת את הדבש. הנה הם במייספייס. הם גם מקבלים תגמולים ע"פ השמעה אז תהנו.

2. אני מפציר בכם לקרוא את הפוסט משבוע שעבר על האלבום של הקיור Kiss me, Kiss me, Kiss me. שבוע שעבר היה כל-כך הרבה פול מקרטני שנראה לי שזה נבלע. ואני אשמח אם מישהו יכתוב תגובה לאיזה פוסט בנושא מקרטני משבוע שעבר- היו 4 פוסטים ואף-תגובה, ואני יודע שהיו הרבה קוראים. וחוץ מזה היה פוסט על The Dears, ונבדק נמצא פרימיום מיום שישי האחרון. בקיצור מלא מה לשמוע ולקרוא בחג, תגלגלו למטה.

3. והנה הפלייליסט לחג. לא הכל קשור לראש השנה, אבל הכל יפה ובד"כ מאד חדש. היו לי עוד איזה 15 שירים אבל קיצצתי והבאתי את הכי טובים. השיר הראשון מתאים במיוחד לחג גם בגלל שיש בו תפוחים, וגם בגלל שהוא מתוק כמו דבש. אתמול הרמתי כוסית לחג עם שיכר דבש. שזה כמו יין, אבל עשוי מדבש במקום ענבים, וזה מאד מזכיר את השיר הזה. זה גם שיר שמתאים לדימדומים שבין קיץ לסתיו וזה גם שיר השבוע. אחרי שמיעה שניה , תתמכרו.

Trash_Can_Sinatras-Oranges Apples
Koufax- Roll The Dise

Darker My Love- Two Ways Out

Rachael Pollars- Crazy For You

Lanterns on the Lake - This Year

Dreamend- Are You Waking

Birdmonster - Born to Be Your Man

The Bellfuries- Give_it_get_it

Golden Silvers - Arrows of Eros

Gotye - Learnalilgivinanlovin, Styrafoamkid Remix

Van She - Changes

Dent May-Meet Me In The Garden

Oasis - The Shock Of The Lightning

The Pains of Pure At Heart- Everything With You

Wedding Present -_The Thing I Like Best

שנה טובה ומבורכת!

יקיריי

תמיד היה ידוע לי שאני אוהב רוק אנגלי. עם רוק אמריקאי יש לי יותר בעיה, כי הרבה פעמים הוא נשמע עבש, או סתם משעמם. אבל בזמן האחרון הסתבר לי יותר ויותר שרוק קנדי הוא ממש לטעמי. די אם אזכיר את Plajia, Tegan & Sara, Land of talk. כפי שכבר כתבתי "בנבדק ונמצא פרימיום - אוברדוזססס" יש הרבה מוזיקה שם. אני לא מתלונן זה ממש גן-עדן אבל צריך לדעת למה להקדיש זמן, את מה לשמוע, ומה חבל על הזמן (במובן המקורי או העדכני של הביטוי).
כל ההקדמה הזאת היא לאלבום נחמד של The Dears מקנדה שנקרא Missiles. לא גאונות גדולה, לא אלבום גדול. הייתי נותן לו בקושי 4 כוכבים, אבל בכל זאת אלבום עם 10 שירי רוק עשויים היטב, עם צליל כמו שאני אוהב. לא כבד מידי, לא מיושן.. כיף. שמעתי כמה פעמים. נהנתי. מה רע?
אני גם שומע את Bloc Party, Kings of Leon ועוד כהנה וכהנה אלבומים, שום דבר לא מלהיב אותי. נחמד, מעניין, מישהו כבר כתב עליהם דברים טובים. יותר ממה שאני יכול לומר. את היקירים אתם יכולים לשמוע בלי מאמץ, זה האלבום הרביעי שלהם כך שיש עוד מה לחפור. חוץ מזה שהלהקה היא כיום צמד וכבר 12 חברים שהיו בה בתקופות שונות פרשו. מעניין...

הנה שיר שמתאים לראש השנה:
The Dears -Dream Job

ושיר שמתאים למצב הבורסות בעולם:
The Dears - Money Babies

פול מקרטני - צעיר לנצח!

תשכחו מהפרשה המסתורית "פול מקרטני מת", מאתמול מטריד אותי איך זה ש "פול מקרטני צעיר לנצח". האכזבה היחידה שלי מההופעה אתמול שהיא היתה קצרה מידי, וזאת למרות שהיא נמשכה שעתיים.
כל ההופעה של פול מקרטני היתה בעצם מעין מתנת יומהולדת שלי, בכל זאת זוג כרטיסים בכמעט 1000 שקל צריך להכניס לאיזה תקציב. לפני כמה ימים "חגגתי" (מגיל 30 לא חוגגים) יומהולדת 39. אתם יודעים, לא ממש בקבר אבל כבר מריחים אדמה. ולכל בני ה-20 שבינכם, זו לא חוכמה בגילכם- אני עד גיל 35 לא ידעתי שיש לי גב, עד שהוא התחיל לכאוב. ומי חשב על חדר כושר בכלל, ועוד שאני אהנה מהסבל הזה. ואני לא אספר לכם כמה מידידיי בעבודה בני 55 פלוס מתלוננים שהם הגיעו לגיל הרך (והמבין יבין). אבל אתמול פול מקרטני הוכיח שלגיל אין שום חשיבות. אני לא יודע אם זה הכסף, או המוזיקה ששומרים אותו צעיר, או אהבת הקהל. אני מהמר שזו המוזיקה והאהבה. רק בשביל התובנה הזו היתה שווה כל שקל ההופעה.
ולגבי המוזיקה, פול מקרטני לא אכזב. אני לא יודע אם מישהו שם-לב, אבל הוא שר בלי להקת ליווי. קצת חששתי שהקול שלו ירעד, לאור ההופעות בקוויבק ובליברפול שראיתי באינטרנט, אבל הוא שר ממש יפה. בכלל כמי שהיה בהופעה הכי גרועה אי-פעם של בוב דילן בעולם, בשנת 87 בישראל, לא יכולתי להתאכזב.
לפני שהתחילה ההופעה מישהו שעמד לידי בקהל אמר לחברו: "אתה קולט שאתה הולך לראות הופעה של אחד האומנים הכי גדולים בהיסטוריה". וזה נכון: פול מקרטני הוא אחד האומנים הגדולים ביותר בהיסטוריה, ולא רק אחד המוזיקאים הגדולים ביותר בהיסטוריה. לא רק בהיסטוריה של ימינו, אלא בכלל של האנושות כולה מקדמת דנא ועד סוף הדורות. לאונרדו דוינצ'י.
פול מקרטני ביצע את השירים בצורה רהוטה ומצויינת. גם מבחינת שירה וגם מבחינת עיבוד וביצוע נגינה. השירים בד"כ נשארו נאמנים למקור ולמרות זאת לא נשמעו סחוטים ומשומשים וזה באמת מדהים. גם כשבוצעו עיבודים מיוחדים, כמו ל-Something, זה נעשה בחן ויצא יפה.
האוירה בהופעה היתה מבודחת. הקהל צחק כל פעם שפול אמר "אהלן". גם כשהוא אמר "Make Peace & Love" אחרי Give Peace a Chance, הוא מיד אמר ""but not Now", וצחקנו. היתה שם אהבה גדולה של הקהל לפול מקרטני, הוא מקצוען וממש משתדל, ומחייך כל הזמן ומנסה לעשות כמיטב יכולתו כאמן, ונראה שהוא גם נהנה. אני מאמין שהוא גם התרגש. קצת כמו זוג אוהבים שחוגגים את יום כלולתיהם ה-25 או ה-40, ועדין אוהבים. ובכל זאת למרות כל הרגש וכל מה שהם עברו ביחד, אתם יודעים, אי-אפשר להיות יותר מידי רציניים.

רגע השיא
Blackbird- התרגשות אדירה. זה היה הרגע שבו בפעם הראשונה הקהל לא הפסיק למחוא כפיים... וזה כולה פול מקרטני וגיטרה. יש לי הרגשה שבעשרים שנה האחרונות פיתחנו (הישראלים) יחס מיוחד לשיר הזה יותר מעמים אחרים. לפני 20 שנה אני ביקשתי מהמורה לגיטרה שלי (לא יצא ממני כלום) לנגן את השיר הזה, והוא בכלל לא הכיר אותו. דרך אגב, האלבום הלבן הוא האלבום הביטלס המעודף עליי (בזכות קוטנר). ושמעתי אותו איזה 10,000 פעם. ב-5,000 פעם הראשונות גם לא התייחסתי למילים.
רגעי רגש נוספים (לפי סדר הופעתם)
My Love- תסלחו לי שזו הטלנובלה שלי בחיים: פול ולינדה מקרטני. תקראו את הפוסט הקודם ותבינו למה. בלי השיר הזה הייתי מבקש כסף חזרה.
Something- הוקדש לג'ורג' האריסון. חצי ביצוע עם גיטרה יוקללי (שגם עליה צחק פול), וחצי בביצוע גרנדיוזי.
Yesterday-אני מכיר את השיר הזה מילדות, ועד לפני כמה שנים לא הבנתי כמה השיר הזה גדול. השיר הכי טוב של הביטלס, מייצג יותר מכל את כל הגילגולים של הביטלס. שיר שהיה לאבן דרך כבר בזמן אמת ובישר את המהפכה של הביטלס, ושל העולם המערבי כולו. אולי השיר הכי טוב שנכתב אי-פעם. דרך אגב, באלבום הכי מחורבן של הביטלס.
רגע גרנדיוזי שאהבתי
Band on the Run
רגע אושר
השיר The End, שהופיע בסוף המופע. והיה מתאים במיוחד "And in the End the love you take is equal to the love you make" , אני מקדיש אותו לשכיננו הערבים.
לא עשה לי כלום
Live and Late Die, הגרנדיוזי עם ההזיקוקים, וגם Let it Be, אולי בגלל שאכלתי סנדביץ' באמצע תפילה.
נחמד
Hey Jude
רגע מצחיק (אותי)
מישהו הרים שלט "So Kind of You". מה זה פה מסיבת תה בארמון בקינגהם. ואני לא מוכן לקרוא לו סר, זה לא מתאים לי ולא לו. למרות שמגיע לו התואר.
רגע מרגש/ מצחיק/ מביך
רואים בוידאו נערה משורה ראשונה בוכה לביצוע של something בשלב הגיטרה והיוקללי. כולם צחקו.

היו הרבה שירים מיותרים לגמריי. היו שירים שחסרים לי. בדרך חזרה (10 ק"מ נסיעה בשעה וחצי) הספקתי לשמוע אוסף של 20 שירים מפורסמים מקריירת הסולו של פול מקרטני, בהופעה היו בקושי 4-5 מהאוסף הזה. אבל הוא נתן את כל מה שהוא היה חייב מבחינת שירים של הביטלס, ועשה את זה טוב, וזה היה מאד מתגמל ומספק. פתאום לא הבנתי למה Day in a life נשמע לי פעם השיר הכי טוב שנכתב אי-פעם ביקום, למרות שהביצוע בהופעה היה מצויין. אבל באמת זה בקטנה. שרתי את השיר שאחריו Give Peace a Chance, בקולי קולות..אבל מי מקשיב לנו שם מעבר לגבול. בסך הכל יצאתי מרוצה. אפילו נרגש מספר פעמים, גם בלי אלכוהול. מה אפשר לצפות יותר מזה.
רבות דובר אודות הקהל. אז היו אפילו תינוקות בני כמה חודשים (אני ראיתי אחד). בגדול החלוקה היתה שהצעירים קרוב לבמה, הזקנים למעלה מאחור, באמצע אנשים בגילי, וביציע עשירים. היו אפילו כמה מאות אנשים מחוץ לגדר וגם להם פול אמר שלום. How Kind of Him. למד מג'ון לנון שאמר פעם בהופעה אצל המלכה: "אלה מהשורות האחרונות מוזמנים להצטרף במחיאות הכפיים, השאר יכולים לרשרש בתכשיטים שלהם".

נבדק ונמצא פרימיום- אוברדוזססס

מרוב פסטיבל פול מקרטני, אני עכשיו באוברדוזסס טוטאלי של מוזיקה חדשה. יא-אללה כמה מוזיקה יש בעולם הזה. ישתבח שמו. ובגלל האוברדוזסס נכנסתי להלם וחשבתי כבר לא לפרסם כלום, אבל בסוף החלטתי בכל זאת כמה תופינים. אני מקווה שבסופ"ש יהיה לי זמן לכתוב לכם על ההופעה של מקרטני. ולפני ראש השנה אני אשתדל להפגיז בלקט של שירים חדשים שפשוט לא היה זמן ומקום להביא לפה. ובינתיים:

1. Against Me, הוציא וידאו חדש למעלה לשי Born of the FM signle of the Heart, איזה שם יפה לשיר, יחד עם Tegan Quin מהלהקה Sera &Tegan שרק לפני שבוע לא ידעתי מי הם.

2. סרטון וידאו יפה, מגעיל/ מצחיק. נו חיייבים לראות:
Max Tundra - Will Get Fooled Again

3. Micachu, עוד להקה עם צליל 2008 בהופעה חיה

Micachu & the Shapes LIVE

השורד האחרון- פול מקרטני

הפוסט הזה נכתב במקור לפני חצי שנה, הוא מופיע כל הזמן בעמודה הצידית תחת "מאמרים פרימיום". ועכשיו הגיע הזמן לפרסם אותו שוב:

פול מקרטני הוא השורד האחרון. פעם היתה תוכנית ברדיו שקראה "מסע הקסם המיסתורי" שהכין יואב קוטנר על החיפושיות. והיה שם פרק שלם שנקרא "פול מקרטני חי". בשנת 67 בערך נפוצה שמועה כי פול מקרטני מת מתאונת דרכים וכי בתפקיד פול מקרטני משמש כפיל. זה נבע בגלל שינוי המוסיקלי והשפמים שעיטרו פתאום את פניהם. בתוכנית "פול מקרטני חי" הסבירו מהן הרמזים לכך שהביאו את "המעריצים" לחשוב שהוא מת, ולמה זה בעצם שטויות. הדוגמא הכי נפוצה היא, שאם משמיעים אחורה את הסוף של השיר "שדות תות לנצח" שומעים את ג'ון לנון אומר "Paul is Dead Now, Miss Him", ניתן לעשות את זה עם תקליטון או תקליט, זה עובד.

בכל מקרה האירוניה היא שג'ון לנון מת, ג'ורג האריסון מת, רינגו סטאר חשוב מאד לבני משפחתו אבל לא לנו, ופול מקרטני חי ובועט. נזכרתי בו כי שבוע שעבר הוא הגיע להסכם ממונות עם גרושתו, ממנה יש לו ילדה. 30 מיליון פאונד, לא הולכים ברגל, מצד שני הונו מוערך ב- 835 מיליון פאונד.

אני לא יכול להפסיק להעריך את פול מקרטני, בלי קשר למוזיקה, רואים שהוא בן אדם טוב, עם לב מאד גדול. אני מזכיר את זה שהוא חי באהבה גדולה עם אשתו לינדה עד שהיא נפטרה ממחלת הסרטן, ובעצם הקלפטה הזאת לא הגיע לו. כאב לי הלב גם על שהוא הפסיד את זכויות היוצרים של השירים של הביטלס, לאחר משפט של 14 שנה לחברת התקליטים, ולאחר מכן הוא גם לא הצליח לקנות את זכויות היוצרים כי מישהו אחר קנה אותם (נחשו מי - תשובה 1. בסוף המאמר). סתם בשביל השכלה כללית סטינג ניצח במשפט דומה של על הזכויות של השירים של "פוליס", אני גם זוכר למה (תשובה 2 בסוף המאמר).

אני חייב להתעכב מעט על האהבה שלו עם לינדה. לפחות מהסיבה שאני חושב שראוי יותר לתת לה תשומת לב, מאשר לכשלון האחרון שלו בתחום. מה שיפה בסיפור האהבה שלהם שהוא גם מאד רומנטי, ומצד שני הוא אמיתי ולא אגדתי. הם הכירו כשהיתה גרושה ועם ילדה, היא נצר של משפחה ניו-יורקית עשירה, הגיעה ללונדון לצלם את האנימלס (מי???) לעיתון, הם נפגשים במועדון לילה לרקע השיר "בהיר מחיוורון" (מהפרסומת של המלאך לאל-על), ומאז 30 שנה של שותפות אישית כולל מוזיקלית.

אחרי שירדתי על אלביס פרסלי שבוע שעבר (לפני חצי שנה) אני חייב לציין שבלי המוסיקה של אלביס פרסלי הביטלס לא היו קיימים, אבל מה שהביטלס עשו למוזיקה זה ביה"ס הכי גדול שהיה יכול להיות, ולפחות רבע מהזכויות, אם לא חצי, שייכים לפול מקרטני. נכון שיש שאומרים שאחרי פירוק החיפושיות פתאם ראו את הבדל הכישרון בינו לבין ג'ון לנון, אבל אני לא מסכים עם זאת, למרות שאני מאד אוהב את ג'ון לנון.

השבוע היה ברדיו פרימיום שבוע הצדעה צנוע לפול מקרטני. אולי הוא לא מקבל כסף מזה שקונים חיפושיות אבל אנחנו חושבים עליו כשאנחנו שומעים את המוסיקה. כי מי זוכר עורכי דין, בנקאים, מנהלי חשבונות, אנשי מכירות ..אנשים שמתעסקים בכסף. וחוץ מזה לפול מקרטני יש הרבה כסף, ומה הוא מבקש בסך הכל, אהבה.

בשנים האחרונות פול מקרטני הוציא לפחות שני אלבומים, שמעתי אחד מהם, היה בו כמה שירים נחמדים, הנה אחד מהם:


והנה אחד הסרטונים הקלאסיים של כל הזמנים. פול ולינדה מקרטני מגלמים תזמורת שלמה באחד השירים המרנינים ביותר בחיי. אתם יודעים, כאלה שמזמזמים אותם כל היום




והנה השיר שמוקדש ללינדה מקרטני, שהוא כתב כשהוא התחתן עם זאתי, (ממש לא חשוב מה שמה), ובגלל שהוא אהב עדין את לינדה, הוא היה צריך לעשות משהו עם הזיכרון שלה. תראו מה זאת אהבה גדולה..שיר יפהפה




ועוד שיר יפה מפעם



ולמי שהגיע עד כאן, הנה דברים של לינדה על ג'ים מוריסון מהדלתות, על דמותו כמשורר. היא היתה שם ויודעת מה היה נכון, ויש לה הערות על הסרט הדלתות



ויש גם סרטון של החתונה שלהם ביוטיוב .
והנה קישור לאתר שנותן עוד הוכחות לכך שפול מקרני מת. ויש גם בויקיפדיה.
תשובה 1: מייקל ג'קסון.
תשובה 2: בגלל שסטינג הצליח להוכיח שההסכם של חברות התקליטים עימו היה לא הוגן, וניצל את מצוקתו הכלכלית באותה תקופה. לצורך הוכחה הוא הציג את היומן האישי שלו.