לא על הסמיתס לבדה- פרק שני: The Colourfield

מוסיקת אינדי בשנות שמונים, וואוו ! כל עשור יש רטרו לשני עשורים אחורה. בשנות השיבעים היה רטרו לשנות החמישים, בשנות השמונים היה רטרו לשנות השישים. אופנת שנות השיבעים המכוערת המציאה את עצמה מחדש עם הוינטאג', ועכשיו זמן הרטרו לשנות השמונים. לפחות מוסיקלית, כי תספורות מנופחות אני לא כל-כך רואה ברחוב, וטוב שכך.
בשנות השמונים הרגשנו שאנחנו בפוסט-פוסט של האמא של הפוסט. הכל כבר נאמר ונשאר רק לחגוג על כך. בכל הווה יש הרגשה כזאת: בסוף המאה ה-19 הרגישו באירופה שהעולם החדש כבר פה, בשנת 1912 רצו לסגור את משרד הפטנטים באמריקה כי לא נשאר עוד מה להמציא. ובכל זאת בכל עשור ובכל פעם נולד משהו חדש. ואכן עד שנות השמונים לא היתה מוסיקת אינדי. לדעתי בתחילת העשור השני של המילניום הנוכחי, יפסיקו להשתמש במושג הזה. כיוון שאין יותר קשר בין סגנון המוסיקה שנקרא אינדי להוצאת מוסיקה עצמאית. וגם בגלל שעם הזמן השוליים נעשים יותר ויותר רחבים והמיינסטרים המוסיקלי נעשה יותר ויותר צר, עד כדי כמה שירים שמשמיעים בגלגל"צ. ומי שמבקר כאן צריך לדעת יותר מכולם כמה מוסיקה זמינה ומזמינה, קליטה ומגניבה יש בעולם שלא מגיעה בכלל לאוזניים של הקהל הרחב, אפילו לא לקהל חובבי המוסיקה.
אבל אם נחזור רגע לשורשים, אז חוץ מהסמיתס, שכולנו אוהבים ואשר הגיעו לכדי דרגת מלכות גם בגלל המשך הקריירה של מוריסי ואישיותו המיוחדת, וגם בגלל מאות הלהקות שחיקו את הצליל שלהם- היו עוד כמה להקות אינדי שוות בשנות השמונים.
כאמור אני מאזין בכל סתיו כבר למעלה מעשרים שנה לשלושה אלבומים של שלוש להקות שמוצגות בטרילוגיה: לא על הסמיתס לבדה. בפרק הקודם היו אלה Aztec Camera, והפעם The Colourfield.
The Colourfield היא גם כן להקה אנגלית שחבריה מקובנטרי אך הם פעלו במנצ'סטר (מוכר לכם מאיפשהו?). הרוח החיה מבין שלושת חברי הלהקה (כן זה הכל) הוא Terry Hall, שהיה בספיישלס וב- Fan Boy Three. עד כמה שאני מכיר את פעילותו של Terry Hall, אני חושב שזו פיסגת היצירה שלו. אבל שווה לדפדף אותו ביוטיוב בשביל להבין מי ומה.
אלבום הבכורה של The Colourfield נקרא Virgins & Philistines, וגם הוא מכיל שירים בהפקה אקוסטית , שמזכירים את Aztec Camera, וזאת בניגוד לרוח התקופה. האלבום יצא בכמה גירסאות. בבריטניה הוא יצא עם 10 שירים ובארה"ב עם 12 שירים וביפן הוא יצא עם 20 שירים כולל B-Side (כנראה שהיפנים אוהבים אותם מאד). יש באלבום הזה שלמות בלתי מוסברת, משהו מזוקק שטרי הול מפיק אחרי שהוא שכלל במקצביי הטם-טם והסקה של Fun Boy Tree. יש באלבום Virgins & Philistines ניחוח ספרדי ומקצבים דרום אמריקאים ואקזוטיים אחרים , ובכל זאת יש בו משהו שלדעתי מגדיר עד היום מה הוא רוק אנגלי. דרך אגב פאן-בוי-טרי שרו יחד עם בננה רמה את It Aint What You Do…
ומתוך Virgins & Philistines בוידאו למעלה Thinking Of You , הוא עוד שיר שבלעדיו העולם לא יכול להסתובב.

בוידאו למטה Windmills of Your Mind הוא חידוש שגם רונה קינן מבצעת, מהסרט The Thomas Crown Affair משנת 1968, ואשר מופיע רק בגירסה היפנית של האלבום, ובגירסה שהיתה לי בבית. כנראה שהייתה גם גירסה ישראלית.
וגם Castels In The Air הוא שיר להתמוגג ולהתמוסס. ונסיים בברכת: חסר לכם שלא תאהבו!