יום הזיכרון. ליבי עם המשפחות השכולות. בכל שנה ביום הזיכרון אני מתמלא בצער וכאב. עד שאין לך ילדים, אתה כנראה לא יכול להבין עד כמה שכול הוא נורא. אני חושב שאין דבר נורא מזה.
ביום הזיכרון כולם שומעים מוזיקה ישראלית של פעם. אז הנה משהו יחסית חדש: "הייקו בלוז" של דוד פרץ. אלבום נפלא של מוזיקאי באר-שבעי מאד מעניין, שעושה מוזיקה מעולה ואישית. הסאונד מזכיר במשהו את אריק סיני, אבל לגמריי שונה. אלבום שאפשר לשמוע גם בכל השנה.
אני ממליץ על השירים "ניסית ונכשלתי" ועל "היום זה עכשיו", אבל הכל יפה.
ודרך-אגב יש לו גם בלוג מעולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה