אני אוהב את עטיפה הזו עם הנקודות של האלבום החדש של Beach House. לפי השם של האלבום Bloom, אפשר היה לצפות לתמונות של פריחה בשדות או לפחות פריחה בעור, או בלחיים. הנקודות האלה כאילו מתארות מצב נפשי טרנסצנדנטלי, כמו בריחה אל עבר חלום מופשט. הנקודות האלה מזכירות לי גם חצאיות ושמלות משנות השישים. ובכל מקרה השילוב של השניים עושה לי טוב. אף-פעם לא הבנתי את המושג המעורפל הזה דרים-פופ יותר טוב.
האלבום החדש של Beach House נקלט אצלי במערכת במהירות, וזה לא עניין כה ברור. בעבר לקח לי זמן לעכל את הקצב, את הניסוח של המנגינות על-ידם. וזה קצת מוזר, כי בסך-הכל נדמה ששום דבר לא השתנה אצלם. אבל בכל זאת העיבודים יותר נגישים מאי-פעם, והשירים יותר קליטים וקיצבים. זה לא אלבום חובה, אבל זה אלבום מצויין. אני אוהב במיוחד את הרצועה החמישית.
2 תגובות:
גם אני אוהב את העטיפה, ארכיטקטונית משהו... והשיר יפה מאוד, הורדתי את האלבום וטרם האזנתי, בקרוב
מעולה כמו הדיסק הקודם שלהם!
הוסף רשומת תגובה