זה יכול להיות בקלות עוד פרק בסדרה "לא על הסמיתס לבדה". את ניו-אורדר הכרתי בשנות השמונים מהשיר הגאוני וההיסטורי - שממש שינה את פני המוסיקה כפי שהיא נשמעת - Blue Monday. הלהקה הזו הוקמה על חורבותיה של Joy Division אחרי התאבדותו של הסולן ומנהיג הלהקה איאן קרטיס. וקצת כמו הפינק פלוייד בעידן שאחרי סיד בארט. גם הלהקה הזו הצליחה להמציא את עצמה מחדש, הפעם עם שם אחר. אני פחות אוהב את השנים המאוחרות של אחרי Blue Monday כשהם נהיו יותר אלקטרונים. אני אוהב יותר את התקופה המוקדמת שבו הם נשמעו כמו Joy Division, כלומר רוקים יותר, אבל עם אלקטרוניקה במידה שמשתלבת בכל העניין באופן שמדגיש את הרוקנרול, ולא הופך את זה לטכנו-האוס-דאנס. לכם אני כל-כך התלהבתי מההופעה הזו של New Order משנת 1981 בניו-יורק, זה פשוט חתיכת דבר מושלם שקשה לתאר. תוכלו לשמוע שם גם את בלו-מאנדיי בגירסה חיה ושונה שלו. זו להקה שהשפיעה על כל-כך הרבה להקות שקיימות בימינו, שזה נשמע, למרות כל השנים שעברו, מאד מעכשיו. רק שפה מדובר בדבר האמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה