נבדק ונמצא פרימיום - להמשיך להסתובב בלי גרביים

  

פתיחה

אם אתם קוראים את הפוסט הזה באמצע השבוע אז קרוב לוודאי שחם בחוץ. אבל בסוף השבוע היה קר, ירד קצת גשם (מקומי). לא יודע אם אפשר לקרוא לזה יורה, אבל אני הוצאתי סוף סוף את נעלי הבית החורפיות. מה שמזכיר לי בדיחה של הבת שלי על אמהות - ילד אחד בא לאמא שלו ואומר לה: "אמא כואב לי הראש"..אז האמא אומרת: "בטח, תמשיך להתסובב ככה בלי גרביים.." ואז בא המשפט שמערב חושים: "אתה רואה שאתה אף פעם לא מקשיב לי".

 

פתיחה 2

בזמן האחרון יש כאן פחות אלבומים.  זה ישתנה בשבוע הקרוב. בזמן האחרון שמתי לב שכל מה שאני שומע מקושר אצלי לאנשים מסויימים. חברים שאני מכיר שאוהבים את המוסיקאי הספציפי. וחברים שיש להם טעם מסויים. בדרך-כלל זה הולך גם עם המלצות. אז עד היום היו פה כל מיני קרדיטים לאנשים שהמליצו לי על דברים. נראה לי שזה קצת טרחני עבור כולם. בשביל קרדיטים יש קבוצות בפייסבוק. כאן אני אוסף את מה שאני אוהב. את הטעם האישי שלי. ותודה לאל (או למדע או לטבע) שיש לי המון חברים טובים, וחשיפה מאד טובה להמון מוסיקה טובה. וכל מה שאני רוצה לעשות פה זה לחלוק את זה עימכם. שגם אתם תהנו:

 

 Yo La Tango - בהופעה !

אני מתחיל הכי בגדול שאפשר את הפוסט הזה. אני מוכרח להודות שלפעמים מרוב שאני מקשיב למוסיקה. זה מרגישים לי רגיל כזה..ואז צץ משום מקום קטע כזה שמעיף אותך, שמרגש, שאתה אומר לעצמך: יש רוקנרול ! יו-לה טנגו הופיעו ב-2009 על גג של בנין גבוה בלי מעקה בניו-יורק. במסגרת פרוייקט הופעות שנקרא Don't Look Down. משום מה רק השנה העלו את זה פיצ'פורק ליוטיוב. הם ניגנו 5 שירים בשקיעה. אני מניח שאף אחד בתחתית הבנין בן מאה הקומות לא הצליח להקשיב לזה אבל אתם יכולים. וזה נהדר (ובאמת תודה לטובי טוב). ככה זה מתחיל:

Yo La Tengo - And The Glitter Is Gone


עלו 100 קומות, לא יכלו לשים את הרמקול של הגיטרה חצי מטר יותר גבוה בשביל הפידבקים. מסכן, בטח כאב לו הגב רצח אחרי ההופעה. ועוד שירים מאותה הופעה

Sigur Rós - Varðeldur

אני לא בנוי לצלילות ארוכות. אבל השיר הזה והקליפ הזה מתוך האלבום האחרון של סיגור רוס שיצא השנה, מהפנטים כל אחד. כבר ציינתי בעבר שיש להם פרוייקט שכל שיר באלבום הם נתנו לבמאי אחר ונתנו לו לעשות מה שבראש שלו. משמעות השם של השיר היא דווקא Campfire. כאילו קומזיץ ? לא קשור לצלילות..קחו נשימה ארוכה

Sigur Rós - Varðeldur from Sigur Rós Valtari Mystery Films on Vimeo.


The Black Keys / RZA - The Baddest Man Alive - אזהרת צפיה !
עוד קליפ רווי אלימות. אם סינים כושים ולבנים נמצאים ביחד באותו קליפ ובלוז נשמע ברקע, אז אווירת טרנטינו מובטחת. לפחות בסוף RZA מתנצל.

The Black Keys / RZA - The Baddest Man Alive

Prince - Rock n Roll Love Affair

בשבילי פרינס הוא אחד המוסיקאים הכי גדולים בכל הזמנים. הוא גם אחד מנגני הגיטרה הכי טובים בכל הזמנים. וללא ספק מהפכן. פרינס יחד עם מייקל ג'קסון וקווינסי ג'ונס הביאו את הסול וה-R&B למקום הכי גבוה שאפשר להגיע אליו. אני הכי אוהב את האלבום Parade  של פרינס אבל הכי הרבה הקשבתי ל- Love Sexy האלבום המופתי. אחריו הוא יוצר עוד, אבל דברים פחות גאונים. השבוע הוא הופיע עם שיר חדש בטלוויזיה. דווקא נחמד. משהו שאני חייב לומר על אישיותו הבימתית: ובכן, יש לו אישיות בימתית. הוא לא נראה בן אדם רגיל. הוא נראה יצור, הוא נראה כוכב במה.

Prince - Rock n Roll Love Affair



Wild Nothing - Paradise
אחרי שצללנו עם סיגור רוס. הגיע הזמן לעלות מעל העננים עם ווילד נאט'ינג (יש להקות שפשוט אי-אפשר לבטא אותם בעברית). מזכיר לי את קאט קופי

Wild Nothing - Paradise



Of Montreal - Sails Hermaphroditic - אזהרת צפיה !
לא רק המוסיקה, גם הקליפ קישקוש. פרשנות: המוסיקה של אוף מונטריאול משתכללת כל הזמן. אם תשאלו אותי רק
לרעה. אחרים חושבים שלטובה. השיר הזה לא כזה נורא. גם הקליפ מלא ביצרתיות וביצריות ובבלאגן. מתוך אוסף של קטעים נדירים של הלהקה שיוצא כעת
Of Montreal - Sails Hermaphroditic

Ten To Butter Blood Voodoo - בלוג חדש !
בלוג חדש של חברי אורי דביר. "רוק אלטרנטיבי, פולק, פסיכדליה, רעשים, גיטרות ושאר ירקות משנות ה-60 ועד היום." אחד האנשים שאני מכיר בזכותם בכל פעם משהו חדש וטוב. הוא היה מוכר באוזן השלישית בחיפה, יש לו אוסף תקליטים עצום, והוא גם מקשיב למוזיקה עם המון אהבה. הפוסט הראשון על Roy Harper.

  

החיים שלי יותר מעניינים ממני

 

הייתי אמש בג'ימס בונד החדש, אישתי התלבשה כמו נערת בונד עם מגפים ומעיל עור תואם, לכן היה לי הרבה יותר קל להזדהות עם דניאל קרייג. ראינו את הסרט עם אבא של אישתי שידע לספר על סרט ג'ימס בונד הראשון שיצא לפני 50 שנה. הוא הוקרן בקולנוע אוריון שנחשב בזמנו, לדבריו, לקולנוע הפחות טוב בחיפה. לעומת קולנוע ארמון ,שהיה יותר מפואר, בקולנוע אוריון הוקרנו בעיקר מערבונים ובי מוביז. מה שמשך אותו לראות את הסרט הראשון היתה הסיסמה "רשיון להרוג". לא שזה היה משנה לו יותר מידי. הוא הבן אדם שאני מכיר שראה הכי הרבה סרטים בחייו. גם כשהיה בעל משפחה עם ילדים קטנים הוא היה רואה כל יום סרט בהצגה יומית. כשיצאו קלטות וידאו היה לו ארון עם אלף קלטות של סרטים, ועכשיו יש לו כונן קשיח עם בערך  1800 סרטים. מתוכם, אם יש לכם ספק, גם כל 23 סרטי ג'יימס בונד שנוצרו עד היום. את ג'יימס בונד השני, דרך-אגב, כבר הקרינו בקולנוע ארמון.
בגלל שהגענו קצת בשניה האחרונה, אז ברחתי לשירותים בזמן ששמו את שיר הפתיחה של אדל. שטות גמורה ! הפתיח כל-כך מרהיב, והשיר הזה, בהקשר של הסרט הוא השיר הנכון. היא כבר לא הנערה בת  ה- 19 ששרה על אהבות בוסר מוחמצות שצובטות לך את הלב, היא כבר איזו מריה קארי, ובכל זאת היא בסדר גמור. הזכיר לי את שיר הנושא של ששרה דאסטי ספרינגפילד. גם היא כמו אדל, זמרת אנגליה, שהצליחה מאד באמריקה הודות לקול המופלא שלה:
ADELE - Skyfall
מעתה זה ספויילר שנועד רק לאנשים שראו את הסרט:

אני מאד אהבתי את הסרט ומאד נהנתי. פעם היתה לי יותר בעיה לראות סרטים כאלה. כמה שאני אוהב סרטים איטלקים דלי תקציב, למדתי לאהוב גם סרטים גרנדיוזים. מה שהפריע לי בדניאל קרייג, ג'יימס בונד החדש, זה שהוא לא מספיק שרמנטי. יותר מידי פוץ קשוח דמוי שוורצנגר בתפקידו כטרמינטור, או לחילופין טום קרוז במשימה בלתי אפשרית. כל הזמן הוא מתאמן, ועושה כושר...גם כשהוא יושב ושותה מרטיני בלובי המפואר של המלון, הוא לא נראה נהנה מהחיים, אלא בתפקיד. שזה בדיוק הפוך ממה שהיה עד היום. גיימס בונד של רוג'ר מור נראה כאילו הוא כל הזמן במסיבת קוקטייל, או לחילופין בג'קוזי עם איזו בחורה אקזוטית, ועל הדרך הוא הורג איזה נבל ומציל את העולם. הפעם הוא אפילו לא הציל את העולם. בעצם גם את אמ לא. נכשל לגמריי בתפקידו. בתמורה יצרו כאן ג'יימס בונד קצת יותר רגיש, יותר אנושי ופגיע, עם ילדות מורכבת ונפש מסובכת (!?). מצד שני היה איזה איפוק נכון בסרט הזה, גם בסצינות של ההתפוצציות הצילום נעשה באופן מאד מדוד. כאמור, בכל זאת נהנתי מאד.