הקליפים של 2012

 

פתיחה

הגיע הזמן להתחיל בסיכומי השנה. אני עושה את זה בעיקר בשביל להיזכר מה היה ..והאמת שזה כיף. והכי כיף זה להתחיל עם הקליפים. השנה מה שהיה מאד אופייני בהרבה מאד קליפים זה הצורך לזעזע ולעשות הכל כדי להשיג את תשומת הלב שלנו, בעולם של עודף גירויים. היו הרבה מאד קליפים אלימים, אותם אני פחות אהבתי, אבל זה לא אומר שאין כאן קליפים פרובוקטיבים. העיקרון השני שמנחה אותי הוא שגם לשיר יהיה ערך בפני עצמו. זה לא תמיד קורה, אבל בדרך כלל כן. 

אז הנה הם הקליפים הנבחרים על-ידי רדיו פרימיום להמונים לשנת 2012 !

 

1. JACK WHITE | SIXTEEN SALTINES

כמעט כל פריים בקליפ החדש של ג'ק ווייאט שווה תמונה . הקליפ הזה עוסק בדארק-סייד של כל אחד מאיתנו . טוב.. לא של כל אחד. כתבתי פרשנות משלי לכל אחת מהסיטואציות בקליפ הזה (בפוסט הזה). וזה גם שיר אדיר !

 

2. Father John Misty - Nancy From Now On - אזהרת צפיה !

אחת האפשרויות לתחפושת שחשבתי אליה, לקראת מסיבת פורים של שנה שעברה, היתה להתחפש לאחד מחבריי הפליט פוקסס. חשבתי לעצמי, אני אלבש את אחד הסוודרים הדהויים והבלויים שלי. אדביק איזה זקן ופאה, וזהו! אפילו לא צריך להתקלח. בסוף התחפשתי לאחד מחבריי להקת KISS. גם היה מוצלח. J. Tillman הוא המתופף וגם זמר של הפליט פוקסס, את קריירת הסולו  שלו הוא עושה תחת השם Father John Misty, וזה סינגל וקליפ שיצא השנה. השיר עולץ יחסית ליוצא פליט פוקסס, אבל מה שבאמת מושך כאן את תשומת הלב הוא הקליפ הפרובוקטיבי שמסתיים במעט עירום. הקטע החזק שלו הוא המעבר מהפנטזיה הקרירה, של מסיבת סאדו-מאזו בחדר מלון, למציאות ולמסיבה חמימה בפאב עם חברים. לא לצפות בעבודה.

Father John Misty - Nancy From Now On

 

3. Lana Del Rey - Ride

אני לא נגד פוליגמיה. אני חושב שעם ריענון מושג המשפחה החדשה, אפשר, וצריך לשקול, את הקונספט הזה מחדש. כי מנגד מה שאנחנו הולכים אליו הוא מטריאכליות שדי פוגעת לדעתי בנשים ובילדים גם יחד. יש יותר מידי נשים בודדות, ויותר מידי גברים בלי אחריות. אני מאד לא הייתי ממליץ לאף-אחת להיות האישה השניה. כמו בקליפ ה-"שבתות וחגים" החדש של לנה דל ריי. קליפ יפה ואפי. זה לא הופך אותה לפחות בלוף. אם היה לי ספק אז כבר אין. היא מסוג היוצרים שלוקחים את הפופ והופכים אותו לפלסטיק, כמו מורדן טוקינג בשנות השמונים. כמעט חצי מיליון צפיות ביממה אחת. לא תוכלו לצפות רק פעם אחת.הקליפ הזה מכיל קיטש ורמזים מינים, פטריוטיות שבאה לידי ביטוי בנפנוף דגל ארצות הברית, ליקוקים של צוואר, ומלאכי גהינום על אופנעי הארלי דיוידסון. תמיד היה לי קצת מוזר האמביוולנטיות של מלאכי הגיהנום, יש בהם משהו פשיסטי שמשלב גם מרידה בחברה האמריקאית, ומצד שלי לאומנות. Lana Del Rey - Ride

 

4. Rufus Wainwright - Out Of The Game

הקליפ הזה, עוסק בבחירות בחיים. כי כולם רוצים להיות חופשיים, רק ממה אלוהים. ממה ? אני חושב שאנחנו צריכים לבחור נכון בחיים. למזלי אני בחרתי נכון. רק אל תישארו מחוץ למשחק. כי עדיף להפסיד מאשר לא להשתתף

Rufus Wainwright - Out Of The Game

 

5. Freddie Gibbs & Madlib - Shame - אזהרת צפייה 

ובואו נאמר שיש לי בעיה עם המסרים הערכיים של הקליפ הזה, הוא מאד...גס (אין לי מילה אחרת) , במובן של מילים וגם של מיניות וסמים. מצד שני הוא מדליק בעיניי, השיר מאד יפה וערוך טוב מוסיקלית, והשילוב של הכל עובד. מאד התלבטתי אם להביא אותו לכאן. אז בואו נסכם שלא צריך לנסות בבית. אפשר להשיג בחורות גם בלי קוקאין. לפחות אין כאן אלימות, אבל באמת בושה (כשם השיר). וזאת לא אהבה.
 Freddie Gibbs & Madlib - Shame 

 

6. The Flaming Lips ft. Erykah Badu - The First Time Ever I Saw Your Face

סיפור גדול היה סביב הקליפ של הפליימינג ליפס ואריקה באדו. היא התפלשה באמבטייה בעירום מלא עם ג'לי בצבע אדום (שמסמל נוזל שיוצא מגוף האדם בצבע אדום, הידוע גם בשמו: דם) וג'לי בצבע לבן (שמסמל נוזל שיוצא מגוף האדם הידוע גם בשמו:...). היא שכבה, התרוממה, עמדה, וראו לה את הכל (כולל הכל). אחרי שהקליפ יצא היא הביעה מחאה רבתית, אמרה שזו אחותה בכלל (כן, מסתבר שזו אחותה שקוראים לה ניירוק) והוא הוסר באופן רישמי. האמת שאני לא לגמריי מבין מה היא רוצה. הרי היא הצטלמה ככה, זה לא שדברים הוצאו מהקשרם. מה שמזכיר לי שעד היום לא טרחתי לראות את הסצינה של גלי עטרי וענת עצמון בדזינגוף 99. נראה לי משהו שאני צריך לעשות לפני מותי (לא להאמין כמה חניה היתה פעם אמצע רחוב דיזינגוף). לסיכום: שיר בינוני, קליפ שנוי במחלוקת מתוך אלבום שבסופו של דבר אין לי מושג מי הקשיב לו.

7. Feist - Cicadas and Gulls

אני לא יודע איך לא חשבו על זה קודם. לשלב ברייקדאנס עם פולק. יצאה לה הברקה גאונית, לפייסט, או לבמאי של הקליפ. מגניב.
Feist - Cicadas and Gulls

 

8. Sébastien Tellier - Cochon Ville
אם אתם מתחת לגיל 18 אתם לא אמורים לצפות בסרטון הזה

בזמן שיש אינפלציה של קליפים אלימים. כשמישהו שם Z על המילה משעשע ובמקום זה הוא רוצה לזעזע.  יצא הקליפ הבא שאינו אלים, הוא מלא במה שאפשר לקרוא לו: זימה. ולמרות שסבסטיאן טלייר נראה בו כמו אשמאי זקן זה מרגיש יותר כמו Make Love Not War, ואני אוהב גם את השיר.  לא לצפות בעבודה !

 

 

9. Thank You Lord For Satan
כאן יש המון הומור. משפחה של ווייט טראש בלונדינים. יש כאן גם איזה סיפור רומאו ויוליה, אלא שהפעם להורים של החתן והכלה לא איכפת, מי שמתנגד פה בחריפות הוא האח הקנאי, ובסוף הקליפ יוליה לא מתאבדת אלא נלחמת על זכותה. אם לזרוק לבנה על הראש של אחיה זה נחשב. לפני הארוחה המשפחתית היא מברכת את אלוהים על כל הדברים הטובים שקרו לה. קליפ מצחיק וגרוטסקי שנראה כמו סרטים מצויירים.
DIE ANTWOORD - BABY'S ON FIRE

 

עד כאן הבחירות שלי. מכאן הבחירות שלכם... אז איזה קליפ אתם אהבתם השנה ?

נבדק ונמצא פרימיום - Cloudy

 

פתיחה

הפוסט הזה כמובן בצל המלחמה הזו. זה לא דבר טבעי מלחמה. אני חושב שלקח לנו איזה יובל מהקמת המדינה להבין את זה, אבל אחרי מלחמת לבנון אחת ואינתיפאדה אחת, הפנמנו  ש-"אי אפשר לחיות ככה". נמאס לנו לחיות על חרבנו. כל חייל סדיר מת להילחם, אבל איך שיש לך ילדים אתם מבין שאתה מעדיף שלא.  שלא יהיו יותר מלחמות..אם צריך נחזיר להם (או שניתן להם) מה שצריך, ושיעזבו אותנו במנוחה. רגע, אבל זה לא מה שעשינו עם עזה ? לא החזרנו כבר את עזה? 

פתיחה 2
אני עובד כל יום עם ערבים. כולם ידידים. אחד מהם בגיל 60 ממזרח ירושלים למד במצרים את התואר להנדסה.. בדרך-כלל אני נמנע מלדבר איתם על פוליטיקה, אבל איתו יש לי הרבה שיחות פתוחות, מתוך רצון להבנה, מתוך כבוד הדדי, ואפילו הייתי אומר מתוך זה שאנחנו מחבבים אחד את השני...מבחינתי הייתי מחזיר הכל בשביל שיהיה שקט (ואני לא שמאלני), אבל עוד לא הצלחנו למצוא נוסחא שתתאים לו. העניין הוא שהוא לא רוצה להיות באף מדינה אחרת בעולם... בגלל שזו מדינה מפותחת, בגלל החופש, בגלל הכלכלה, בגלל שטוב לו פה... פשוט לא נעים לו להיות בארץ שלו תחת שלטון של יהודים (למרות שהמשפחה שלו הגיע מסוריה, כן). מבחינתו זה חלק מכל ארץ ערב. ואנחנו כובשים, כמו שהשלטון האשמי כובש בירדן, וכמו שהמנדט הבריטי היה כובש. אנחנו אמנם כיבוש יותר נאור (מילים שלו). אבל כיבוש בכל זאת, לדעתו.

פתיחה 3

אתמול אכלנו ארוחה משותפת עם עמוס ונעמי אורחים שהגיעו מקיבוץ בדרום לישון אצל חברים שלהם בצפון.  דיברנו מן הסתם על המצב, ואז עמוס אמר לי: "שמאלני מאוכזב הוא יותר גרוע מחוזר בתשובה". לכולם נגמרו אשליות השלום. אבל אם לא בטוב, אז אנחנו נשיג אותו בכוח.

 

Johnny Marr - The Messenger - חדש !
מוריסי הוציא הודעת תמיכה בטוויטר לעזה. וגם ג'וני מר לא נשאר אדיש והיציא שיר חדש שנקרא המסנג'ר. אני בכלל לא מבין למה לא עושים את כל המלחמה הזו בטוויטר. במקום לשגר קאסמים החמאס היה מוציא הודעה בטוויטר: "מוות ליהודים !" במקום לשגר פאג'ר 5 לתל-אביב הוא היה מוציא הודעה: "מוות לצוררים בתל-אביב !" אנחנו בתגובה היינו מוציאים הודעה בנוסח: "כושלאמאמשלכם" או משהו אחר שאנחנו חושבים שהם מבינים..ככה ארבע חמישה ימים עד שהיה נמאס..
ועכשיו ברצינות: זה השיר הכי מעניין ששמעתי השבוע. ג'וני מר עושה קסמים בגיטרות שלו..בהתחלה היה חסר לי משהו, אז הקשבתי שוב ושוב ושוב עד שמצאתי אותו.

Johnny Marr - The Messenger



Yo La Tengo - Before We Run - חדש !
קשה שלא לאהוב את יו לה טנגו. קונצנזוס שהוא המכנה המשותף הגבוה ביותר. אם אתה אוהב גיטרות אתה צריך להתעלות קצת לפופיות שבהם, ואם אתה אוהב אינדי אז אתה צריך להתעלות מעט לאלטנרנטיביות שבהם. ומצד שני זה כל-כך זורם באופן טבעי לאוזן..שאין צורך בכלל להתאמץ. זה שיר חדש מתוך אלבום שבדרך שיצא בינואר.
Yo La Tengo - Before We Run

ועוד שיר שלהם, שהוא בעצם חידוש
Yo La Tengo - I Saw The Light

Billie Holiday - All or nothing at all
אני תמיד אומר שמוסיקה צריך להתחיל לשמוע מבילי הולידיי, וסתיו צריך להתחיל מבילי הולידיי. אני מכיר הרבה שירים שלה את את השיר הזה גיליתי השבוע. וזה כזה כיף

Billie Holiday - All or nothing at all

 

Neil Young and Bob Dylan - Helpless + Knockin' on Heaven's Door 1975
ניל יאנג חגג יומהולדת השבוע. אני לא מהמעריצים המושבעים שלו. אני יותר אוהב אותו כאדם (כפי שהוא משתקף מהמדיה) מאשר את המוסיקה שהוא יוצר. שבוע שעבר היה כאן ראיון שלו יחד עם פטי סמית' (מומלץ ביותר !) שבו הוא מדבר גם על ההשפעה של דילן עליו. וכאן יש ביצוע שגיליתי השבוע של שניהם משנת 1975.  לפעמים הופעות חיות הם ממש חיות...יש בהם משהו חי נושם שנוצר תוך כדי על הרגע, ואין פלייבק בעולם שיכול ליצור אותם....

Neil Young and Bob Dylan - Helpless + Knockin' on Heaven's Door 1975



Melody's Echo Chamber - You Won't Be Missing That Part Of Me  - חדש !
האלבום של מלודיס אקו צ'אמבר נשמע לי כמו אלבום דרים פופ שיגרתי, עד שמישהו הפנה את תשומת ליבי שמי שהפיק אותו Kevin Parker מלהקת Tame Impala בשיר הזה זה בולט במיוחד לטובה. והקליפ חדש.

Melody's Echo Chamber - You Won't Be Missing That Part Of Me


Azealia Banks - Atlantis - חדש !
אני לא חושב שהייתי יכול להקשיב לאלבום שלה ברצף, ואני גם לא בטוח כמה השירים שלה עומדים בפני עצמם, אבל עם הקליפים והחזות החצי משעשעת והחצי סקסית שלה זה עובד.
Azealia Banks - Atlantis

Cloudy - Simon and Garfunkel
מכל שירי העננים שיש בעולם אני הכי אוהב את השיר הזה של סיימון וגרפנקל אני מכיר אותו כבר המון זמן.

Cloudy - Simon and Garfunkel

ולכל הלוחמים ותושבי הדרום
שתהיה לכם פרימיום של שבת שקטה

נבדק ונמצא פרימיום - כי החורף הוא סוג של אביב

אח..כשהיינו צעירים..הכל היה הרבה יותר ...שחור לבן

 פתיחה

יש שירים שאפשר להקשיב להם רק בדרך אל הים, אך נדמה שיש הרבה יותר מוסיקה שמתאימה ללילה ויותר מכך שירים שמתאימים לחורף. יכול להיות שזו רק אשליה, כי יש כל-כך מעט גשם בארצנו, כך שמיד עם בוא היורה אנחנו מוציאים מהארון לא רק את בגדי החורף והמטריות, אלא גם את כל שירי הגשם במעין תחושה של חגיגיות. קצת כמו פסח, קצת כמו אביב, וכך יוצא שבתחילת כל חורף יש יותר תחושה של התחדשות מאשר התכנסות.

אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום בהגשה חורפית. לא לגמריי אבל די...

  

Foals - Inhaler

הבלוג הזה מזוהה עם להקת Foals, התענוג כולו שלי. השבוע הסתבר לי שיש להם חצי מיליון עוקבים בפייסבוק, ואני מי אני מה אני איפה אני, ולכן ביום הראשון שהם הוציאו את השיר הזה היו לו כבר 122 אלף צפיות. אני מניח שהם לקראת אלבום חדש, שיר חדש וקליפ חדש שנשמע יותר רוקי ויותר גרובי, ועדין ...זה הם. אני נהנה מכל רגע [ותודה לשמחה שטרסלר שחגג השבוע יום הולדת וגם שלח לי את השיר להאזנה]
 

Foals - Inhaler 

Tame Impala - Feels Like We Only Go Backwards
אני אוהב מאד את הבלוג "לגדול אחורה" של גלי גונן. השפיע עלי מאד בשנה האחרונה, ואני ממליץ לכם עליו שוב. אני גם אוהב את האלבום החדש של Tame Impala ועכשיו יש להם קליפ חדש לשיר הכי להיט באלבום, מרגיש כמו לגדול אחורה כזה.
Tame Impala - Feels Like We Only Go Backwards

King Krule - Rock Bottom
קינג קרול הורס אותי עם הקול העמוק שלו. האנגלי והמדוייק שמזכיר לי כל-כך את בילי בראג. הוא זמר יוצר וכל מה ששמעתי ממנו עד עכשיו מחזיר אותי לנקודה מסויימת  בתחילת שנות השמונים שבה טרייס ת'ורן שרה וטרי הול ניגן ופריאב ספראוט גם.

King Krule - Rock Bottom



The Rolling Stones - One More Shot
עוד שיר חדש לרולינג סטונס לקראת אלבום האוסף גרררר. הנוסחא הידועה עובדת. כשמממתינים כל-כך הרבה זמן לשיר חדש של הרולינג סטונס, אז קשה לומר שהם שחוקים. למרות שאפשר היה לקוות ליותר
The Rolling Stones - One More Shot

Lou Reed - Halloween Parade
השבוע היה חג ההלווין, וזה השיר הכי טוב שאני מכיר לחג הזה. מתוך תקליט אהוב של לו ריד. שקניתי יום אחרי שהוא יצא
Lou Reed - Halloween Parade


Patti Smith מראיינת את Neil Young

פתי סמית' וניל יאנג כתבו ספרים השנה, וכך יצא שהם נפגשו בכנס האמריקני BOOK EXPO AMERICA שבו פטי סמית' כביכול מראיינת את ניל יאנג, אבל בתכלס הם משוחחים כמו חברים ותיקים. הם שני אנשים כאלה מקסימים והם מדברים על ויטנאם, על איך שיר נולד, על כלי נגינה, על סאונד ,על הופעות, על אופן צריכת המוזיקה בימינו, על חלומות ועל עישון...שווה כל רגע, ומזכיר לנו למה, בכל זאת, ולמרות הכל, טוב שאובמה, שמייצג יותר את אמריקה הזאת, ניצח השבוע בבחירות.

היפה והחיה
לנועה שמר יש הרכב שנקרא היפה והחיה ויש להם EP חדש, היא מלחינה אחרים כותבים גם את המילים. אהבתי את השיר הזה. מדבר אלי..




Brian ENO - LUX
את זה בכוונה השארתי לסוף. בריאן אינו מוציא אלבומים איטיים בקצב מטורף. אמביינט ועוד אמביינט ועוד אמביינט. אני אין לי הרבה סבלנות אבל יש בי סקרנות, והמליצו לי מאד על האלבום האחרון שלו LUX. נעשה ונשמע, מקסימום..
Brian ENO - LUX

וזהו..
שיהיה לכם פרימיום של חורף
 

נבדק ונמצא פרימיום - אינטרנט זה בשביל פנטזיות

בטי פייג'

פתיחה

אינטרנט זה בשביל פנטזיות. מאז שהוא קיים, האינטרנט משמש מצע לפנטזיות. לא למימוש פנטזיות, אלא ליצירתם. מעצם מהותו כדבר וירטואלי ושאינו ממשי, הוא משאיר את הפנטזיות כמציאות מתמשכת. גם האפשרות לדבוק באנונימיות מאפשר לפנטז עולם צללים עשיר. מה שהתחיל מפנטזיות על מין התפתח לרשתות חברתיות שבהם אנחנו מפנטזים על אוכל ועל צדק חברתי ועל זה שיש לנו חברים.  אפילו יצאה מזה מחאה לפני שנה וקצת..מחאה מפונטזת שנשארה וירטואלית - היחיד שהרוויח ממנה הוא צוקרברג.  זה גם המקום לפתח את האלטר אגו שלנו ולפנטז שאנחנו שנונים וחכמים, אפשר גם לפתוח בלוג ולפנטז שאנחנו מלכי העולם ו/או יודעים לכתוב. 

פתיחה 2

רק לפני כמה שנים ליהג ולעג אמנון אברמוביץ' למשה כחלון שנבחר למקום יותר מידי גבוה לרשימת הכנסת של הליכוד. כחלון נבחר במרכז הליכוד, ולא בפריימריז, ואברמובי'ץ אמר עליו שהוא בחור נחמד, אבל מה הוא יכול להועיל כחבר כנסת עם ניסיונו כבעל חנות למוצרי חשמל (או משהו כזה..). מאז כחלון הוכיח שהוא שם בזכות ולא בחסד, ושאפשר גם ממשרה די שולית , של שר תקשורת, לייצר מהפכות, אם אתה סוחר טוב. מאז ומתמיד השמאל הישראלי היה יותר אידיאליסטי והימין, יותר סוחרים טובים, ולדעתי זה באמת כל ההבדל היום בין ימין לשמאל. הימין נתפס כמי שמייצג את הצד של העם במשא ומתן מול הפלשתינאים/ העובדים הזרים/ אובמה, ואם ליברמן (שרון החדש ?) אומר שאפשר להחזיר את השטחים תמורת שלום, אז זה בסדר. השמאל, לעומת זאת, נתפס בעייני בוחרי הימין כפראיירים, פנטזיונרים, ילדים תמימים שלא בשלים באמת להתמודד עם המציאות, ובוודאי לא עם משימות כבדות כמו חתימת חוזה שלום או יציאה למלחמה. אז ע"פ הסקרים האחרונים למשה כחלון 13 מנדטים. זה לא פשיטת רגל של הדמוקרטיה, אבל זו בהחלט מראה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו ולא מאמינים לשיטה. יש מספיק גורמים שאחראים לכך, כמו שרון שנבחר לעשות דבר אחד ועשה דבר אחר, וגם כל מפלגות המרכז שהתפוגגו אחת אחרי השניה. מה שהעם שלנו מחפש היום יותר מתמיד זה פנטזיה של מנהיג. באין אף אובמה בנמצא אנחנו מסתפקים בלפיד, בליברמן, בסתיו שפיר ובמשה כחלון. כל אחד לפי טעמו, כל אחד לפי מוצאו, כל אחד לפי מה שהוא הכי מזדהה איתו. 

פתיחה 3

מוסיקה היא הפנטזיה והמציאות גם יחד. כשאנחנו מקשיבים לה היא מרוממת וגורמת לנו להרגיש. אנחנו חשים אותה, אבל היא כולה רוח. כולה תנודות אויר ובייטים שהופכים לביטים ; הקשבתי לכל-כך הרבה דברים בזמן האחרון. אני אנסה להעביר לכם את זה בשבוע הקרוב ככל שאוכל. וכמובן, ככל שתוכלו אתם. אתם מוזמנים להישאר ולהקשיב.

  

Epic Soundtracks
הדבר שהכי ריגש אותי השבוע היה הפוסט של אורי דביר שחגג 20 שנה לאלבום פסקולים אפים. אם אתם אוהבים את אליוט סמית' וניק דרייק אז תגלו שם  יוצר (שהתאבד גם כן ברוב רגישתו) וכמה שירים שישארו אתכם לכל החיים [קישור]. דוגמית:
Epic Soundtracks - Everybody Else is Wrong

The Jesus & Mary Chain, Tel Aviv
ההופעה שלהם בבארבי לפני שבועיים לוותה ברגשות מעורבים של מעריצים ותיקים. לרבים זה היה מימוש של פנטזיה אשר לווה באכזבה.  בכל זאת, הבנתי שהם נהנו ולא היו מוותרים על זה. והנה עכשיו אפשר לראות את כל ההופעה ביוטיוב. [קישור]

IROCKE - פורטל הופעות חדש.

עוד לא הייתי בהופעת הולגרמה של ג'ימי הנדריקס. וגם לא תוכלו למצוא אותה ב-IROCK אבל תוכלו למצוא שם אלף הופעות אחרות שאפשר לפנטז אותם און ליין. אתר חדש שדורש הרשמה למי מכם שמעוניין לראות את ההופעות הכי טריות שיש. כשחושבים על זה, בעצם, כל הופעה אמורה להיות איזה מימוש של פנטזיה. אני באופן אישי מאד נהנה להקשיב לאלבומים. מאז שנות השישים אלבומים הם קצת מבויימים, אבל במקור הם היו דרך לנגן אצלך בבית הקלטה של הופעה בת שיר אחד או יותר. [קישור].

אלבום בהזרמה - Charles Mingus
צ'ארלס מינגוס הוא בסיסט. לכאורה בס הוא לא כלי נגינה שממנו צומחים מלחינים או מוזיקאים גדולים. אבל הוא, וגם פול מקרטני וערן צור מוכיחים אחרת. לא יודע איך זה שתמיד מוצאים עוד קטעים נדירים מוקלטים, כנראה שהחבר'ה האלה נתנו הרבה עבודה והרבה הופעות. בכל מקרה זה יוצא  עכשיו וזה ממש כיף להקשיב:
Charles Mingus - The Jazz Workshop Concerts, 1964-65


OX4 - האוקספורדים
כל הלהקות הישראליות מפנטזות בזמן האחרון שהן להקות בינלאומיות.  לפעמים זה גם מצליח להם. למשל האוקספורדים שנשמעים ממש טוב.




Benjamin Gibbard - Teardrop Windows
בנימין גילברד מקאב פור קיוטי. לא משעמם רק אותי, אלא גם את עצמו. לפחות הוא מצליח לעשות מזה קליפ הומוריסטי שבו הוא יורד על עצמו ומפנטז שהוא "רע". במובן הטוב של המילה.
Benjamin Gibbard - Teardrop Windows

Das Racist - Girl
Das Racist - Girl
מאז ומתמיד אהבתי בחורות במיני. אני זוכר יום עצמאות אחד שהייתי בכיתה ז' נסענו לתל-אביב העיר הגדולה. היה מאד שמח וקרנבלי ואז ראינו שלוש בחורות עם מיני מאד מאד קצר..אפילן החלפנו איתם כמה מילים לא זוכר מה..זה היה בצחוק... יש למיני פרופורציות אחרות לגמריי כשאתה בגובה אחר. ומיני זה גם תמצית כל הקליפ החמוד הבא, באוירת רטרו לאיינטיז. פנטזיה בצחוקיה

Inbal Dimri - Baby Blue
גם לענבל דימרי יש מיני. כלומר מיני איפי. וזה הסינגל הראשון מתוכו. פולק פופ.
Inbal Dimri - Baby Blue


Taylor Swift - Mine
הבת שלי מקשיבה בריפיט לאלבום החדש של טיילור סוויפט.  תופעה מוזיקלית ששווה התייחסות. היא שברה השבוע את השיא של אמינם מלפני 12 שנה כשאלבום הבכורה שלה מכר 1.2 מיליון עותקים בשבוע הראשון שבו הוא יצא, ועלה למקום הראשון במצעד המכירות של האלבומים. שירי פופ  מתוקים, שלא עושים לי כבר שום דבר. לכולם יש קליפ שבו אפשר לראות נער נפרד מנערה.  לא מזיק לאף אחד...התרשמו בעצמכם:
Taylor Swift - Mine




Bettie Page - Queen of Pain
בטי פייג' היא כוכבת פורנו חלוצה בתחום הסאדו מאזו. האמת זה נראה היום די תמים למראה רוב מה שהיא עושה. פעם גם כשראית בחורה ערומה השאירו לך עוד קצת לפנטז. שיר שגיליתי רק היום
Bettie Page - Queen of Pain

 

Genesis - Carpet Crawlers
 השבוע היה לשרון רז יום הולדת. עד שהכרתי אותו חשבתי שאני מכיר מוסיקה. היום אני יודע שאני רק בראשית של  ראשית הדרך שלא תיגמר לעולם, וטוב שכך.  בזכותו הכרתי המון דברים חדשים ישירות ובעקיפין. שנינו גדלנו באותה העיר ושנינו מאד אוהבים לאכול אותו פלאפל. מקור השראה גדול. והוא מאד אוהב את ג'נסיס והקדשתי לו את השיר הזה:
Genesis - Carpet Crawlers  

 

נבדק ונמצא פרימיום - להמשיך להסתובב בלי גרביים

  

פתיחה

אם אתם קוראים את הפוסט הזה באמצע השבוע אז קרוב לוודאי שחם בחוץ. אבל בסוף השבוע היה קר, ירד קצת גשם (מקומי). לא יודע אם אפשר לקרוא לזה יורה, אבל אני הוצאתי סוף סוף את נעלי הבית החורפיות. מה שמזכיר לי בדיחה של הבת שלי על אמהות - ילד אחד בא לאמא שלו ואומר לה: "אמא כואב לי הראש"..אז האמא אומרת: "בטח, תמשיך להתסובב ככה בלי גרביים.." ואז בא המשפט שמערב חושים: "אתה רואה שאתה אף פעם לא מקשיב לי".

 

פתיחה 2

בזמן האחרון יש כאן פחות אלבומים.  זה ישתנה בשבוע הקרוב. בזמן האחרון שמתי לב שכל מה שאני שומע מקושר אצלי לאנשים מסויימים. חברים שאני מכיר שאוהבים את המוסיקאי הספציפי. וחברים שיש להם טעם מסויים. בדרך-כלל זה הולך גם עם המלצות. אז עד היום היו פה כל מיני קרדיטים לאנשים שהמליצו לי על דברים. נראה לי שזה קצת טרחני עבור כולם. בשביל קרדיטים יש קבוצות בפייסבוק. כאן אני אוסף את מה שאני אוהב. את הטעם האישי שלי. ותודה לאל (או למדע או לטבע) שיש לי המון חברים טובים, וחשיפה מאד טובה להמון מוסיקה טובה. וכל מה שאני רוצה לעשות פה זה לחלוק את זה עימכם. שגם אתם תהנו:

 

 Yo La Tango - בהופעה !

אני מתחיל הכי בגדול שאפשר את הפוסט הזה. אני מוכרח להודות שלפעמים מרוב שאני מקשיב למוסיקה. זה מרגישים לי רגיל כזה..ואז צץ משום מקום קטע כזה שמעיף אותך, שמרגש, שאתה אומר לעצמך: יש רוקנרול ! יו-לה טנגו הופיעו ב-2009 על גג של בנין גבוה בלי מעקה בניו-יורק. במסגרת פרוייקט הופעות שנקרא Don't Look Down. משום מה רק השנה העלו את זה פיצ'פורק ליוטיוב. הם ניגנו 5 שירים בשקיעה. אני מניח שאף אחד בתחתית הבנין בן מאה הקומות לא הצליח להקשיב לזה אבל אתם יכולים. וזה נהדר (ובאמת תודה לטובי טוב). ככה זה מתחיל:

Yo La Tengo - And The Glitter Is Gone


עלו 100 קומות, לא יכלו לשים את הרמקול של הגיטרה חצי מטר יותר גבוה בשביל הפידבקים. מסכן, בטח כאב לו הגב רצח אחרי ההופעה. ועוד שירים מאותה הופעה

Sigur Rós - Varðeldur

אני לא בנוי לצלילות ארוכות. אבל השיר הזה והקליפ הזה מתוך האלבום האחרון של סיגור רוס שיצא השנה, מהפנטים כל אחד. כבר ציינתי בעבר שיש להם פרוייקט שכל שיר באלבום הם נתנו לבמאי אחר ונתנו לו לעשות מה שבראש שלו. משמעות השם של השיר היא דווקא Campfire. כאילו קומזיץ ? לא קשור לצלילות..קחו נשימה ארוכה

Sigur Rós - Varðeldur from Sigur Rós Valtari Mystery Films on Vimeo.


The Black Keys / RZA - The Baddest Man Alive - אזהרת צפיה !
עוד קליפ רווי אלימות. אם סינים כושים ולבנים נמצאים ביחד באותו קליפ ובלוז נשמע ברקע, אז אווירת טרנטינו מובטחת. לפחות בסוף RZA מתנצל.

The Black Keys / RZA - The Baddest Man Alive

Prince - Rock n Roll Love Affair

בשבילי פרינס הוא אחד המוסיקאים הכי גדולים בכל הזמנים. הוא גם אחד מנגני הגיטרה הכי טובים בכל הזמנים. וללא ספק מהפכן. פרינס יחד עם מייקל ג'קסון וקווינסי ג'ונס הביאו את הסול וה-R&B למקום הכי גבוה שאפשר להגיע אליו. אני הכי אוהב את האלבום Parade  של פרינס אבל הכי הרבה הקשבתי ל- Love Sexy האלבום המופתי. אחריו הוא יוצר עוד, אבל דברים פחות גאונים. השבוע הוא הופיע עם שיר חדש בטלוויזיה. דווקא נחמד. משהו שאני חייב לומר על אישיותו הבימתית: ובכן, יש לו אישיות בימתית. הוא לא נראה בן אדם רגיל. הוא נראה יצור, הוא נראה כוכב במה.

Prince - Rock n Roll Love Affair



Wild Nothing - Paradise
אחרי שצללנו עם סיגור רוס. הגיע הזמן לעלות מעל העננים עם ווילד נאט'ינג (יש להקות שפשוט אי-אפשר לבטא אותם בעברית). מזכיר לי את קאט קופי

Wild Nothing - Paradise



Of Montreal - Sails Hermaphroditic - אזהרת צפיה !
לא רק המוסיקה, גם הקליפ קישקוש. פרשנות: המוסיקה של אוף מונטריאול משתכללת כל הזמן. אם תשאלו אותי רק
לרעה. אחרים חושבים שלטובה. השיר הזה לא כזה נורא. גם הקליפ מלא ביצרתיות וביצריות ובבלאגן. מתוך אוסף של קטעים נדירים של הלהקה שיוצא כעת
Of Montreal - Sails Hermaphroditic

Ten To Butter Blood Voodoo - בלוג חדש !
בלוג חדש של חברי אורי דביר. "רוק אלטרנטיבי, פולק, פסיכדליה, רעשים, גיטרות ושאר ירקות משנות ה-60 ועד היום." אחד האנשים שאני מכיר בזכותם בכל פעם משהו חדש וטוב. הוא היה מוכר באוזן השלישית בחיפה, יש לו אוסף תקליטים עצום, והוא גם מקשיב למוזיקה עם המון אהבה. הפוסט הראשון על Roy Harper.

  

החיים שלי יותר מעניינים ממני

 

הייתי אמש בג'ימס בונד החדש, אישתי התלבשה כמו נערת בונד עם מגפים ומעיל עור תואם, לכן היה לי הרבה יותר קל להזדהות עם דניאל קרייג. ראינו את הסרט עם אבא של אישתי שידע לספר על סרט ג'ימס בונד הראשון שיצא לפני 50 שנה. הוא הוקרן בקולנוע אוריון שנחשב בזמנו, לדבריו, לקולנוע הפחות טוב בחיפה. לעומת קולנוע ארמון ,שהיה יותר מפואר, בקולנוע אוריון הוקרנו בעיקר מערבונים ובי מוביז. מה שמשך אותו לראות את הסרט הראשון היתה הסיסמה "רשיון להרוג". לא שזה היה משנה לו יותר מידי. הוא הבן אדם שאני מכיר שראה הכי הרבה סרטים בחייו. גם כשהיה בעל משפחה עם ילדים קטנים הוא היה רואה כל יום סרט בהצגה יומית. כשיצאו קלטות וידאו היה לו ארון עם אלף קלטות של סרטים, ועכשיו יש לו כונן קשיח עם בערך  1800 סרטים. מתוכם, אם יש לכם ספק, גם כל 23 סרטי ג'יימס בונד שנוצרו עד היום. את ג'יימס בונד השני, דרך-אגב, כבר הקרינו בקולנוע ארמון.
בגלל שהגענו קצת בשניה האחרונה, אז ברחתי לשירותים בזמן ששמו את שיר הפתיחה של אדל. שטות גמורה ! הפתיח כל-כך מרהיב, והשיר הזה, בהקשר של הסרט הוא השיר הנכון. היא כבר לא הנערה בת  ה- 19 ששרה על אהבות בוסר מוחמצות שצובטות לך את הלב, היא כבר איזו מריה קארי, ובכל זאת היא בסדר גמור. הזכיר לי את שיר הנושא של ששרה דאסטי ספרינגפילד. גם היא כמו אדל, זמרת אנגליה, שהצליחה מאד באמריקה הודות לקול המופלא שלה:
ADELE - Skyfall
מעתה זה ספויילר שנועד רק לאנשים שראו את הסרט:

אני מאד אהבתי את הסרט ומאד נהנתי. פעם היתה לי יותר בעיה לראות סרטים כאלה. כמה שאני אוהב סרטים איטלקים דלי תקציב, למדתי לאהוב גם סרטים גרנדיוזים. מה שהפריע לי בדניאל קרייג, ג'יימס בונד החדש, זה שהוא לא מספיק שרמנטי. יותר מידי פוץ קשוח דמוי שוורצנגר בתפקידו כטרמינטור, או לחילופין טום קרוז במשימה בלתי אפשרית. כל הזמן הוא מתאמן, ועושה כושר...גם כשהוא יושב ושותה מרטיני בלובי המפואר של המלון, הוא לא נראה נהנה מהחיים, אלא בתפקיד. שזה בדיוק הפוך ממה שהיה עד היום. גיימס בונד של רוג'ר מור נראה כאילו הוא כל הזמן במסיבת קוקטייל, או לחילופין בג'קוזי עם איזו בחורה אקזוטית, ועל הדרך הוא הורג איזה נבל ומציל את העולם. הפעם הוא אפילו לא הציל את העולם. בעצם גם את אמ לא. נכשל לגמריי בתפקידו. בתמורה יצרו כאן ג'יימס בונד קצת יותר רגיש, יותר אנושי ופגיע, עם ילדות מורכבת ונפש מסובכת (!?). מצד שני היה איזה איפוק נכון בסרט הזה, גם בסצינות של ההתפוצציות הצילום נעשה באופן מאד מדוד. כאמור, בכל זאת נהנתי מאד.

נבדק ונמצא פרימיום - איקס מיקס דריקס

 פתיחה

סליחה על האיחור. ותלחצו PLAY !

  

The xx - Chained
עוד שיר יפה מתוך האלבום החדש והיותר קודר שלהם. כמה שהם נשמעים אייטיז, וכמה שאני ילד אייטיז, הם לא ממש אייטיז. יש אנשים ששפוטים על הצליל שלהם..ויש אותי שאוהב לאט לאט, וכל שיר בעיתו, מה טוב.

The xx - Chained


woods-night creature
יש להם אלבום חדש שטרם הקשבתי לו..אבל השיר הזה, מאלבום אחר, עושה לי חשק להקשיב להם. התאים לי פרפקט לנדודי שינה שהיו לי השבוע. אני צריך לכתוב כאן יותר זה מעביר לי כל טרדה. שיר יפה.
woods-night creature

La Sera - Break My Heart
אני לא אוהב את ויויאן גירלז יותר מידי. אבל כאן Katy Goodman בפרוייקט צד שנקרא לה סרה והיא נשמעת טוב. הוידאו הזה מתבסס רק על חמידותה. אבל עם הפוני הזה זה גם מצליח לה.

La Sera - Break My Heart


Regina Spektor - How
עדין מצליחה לרגש רג'ינה ספקטור. חלפה העונה של הסינגר סונגרייטריות עם פסנתר, אבל אני בטוח שבעתיד האלבום החדש שלה יצטרף בכבוד לרפרטואר האהוב שלה. שחקי אותה רג'ינה..הרי אם הייתי באה להופיע פה מחר הייתי עוזב הכל.

Regina Spektor - How



Die Antwoord - Fatty Boom Boom - אזהרת צפיה !
טיפשי ומצחיק. Die Antwoord עושים קריקטורת מוסיקה. הם עושים קריקטורת וידאו. יש כאן פרודיה על ליידי גאגא וגם על דרום אפריקה. כמעט 3 מיליון צפיות בשבוע הראשון. רק לראות אותה מאופרת כולה בשחור זה כבר..
Die Antwoord - Fatty Boom Boom

הופעות פרימיום

The Jesus and Mary Chain
ג'יזס ומרי צ'יין נתנו שתי הופעות בסופשבוע האחרון בבארבי. התגובות היו אמביוולנטיות. ההיסטוריה של הלהקה הזו רצפוה אהבה ואכזבה של אוהדים ומבקרים שלהם גם יחד. כשיצא אלבום הבכורה שלהם Psychocandy הביקורות התחלקו בין כוכב אחד לחמישה כוכבים. השירים לא היו כאלה גדולים אבל הם המציאו משהו חדש שנקרא שוגייז. בתחילת דרכם הם אפילו הושוו לסקס פיסטולס, בעיקר כיוון שבהופעות שלהם היו התפרעויות רבתיות, אבל גם הדיסטורשן והאטיטיוד שלהם עשה את זה. ההתפרעיות היו כיוון שההופעות היו קצרות מידי, אבל זה לא הפריע לג'ים ריד לחשוב שהם הלהקה הכי טובה בעולם.
השבוע בבארבי, 30 שנה אחרי, ההופעה שלהם היתה בבחינת הגשמת חלום ובבחינת ניפוץ חלום גם יחד. הסאונד היה נוראי. אני עמדתי ממש קרוב לבמה ולכן לא היתה לי שום בעיה, אבל כל מי שעמד מטר מאחוריי סבל. לי היה קצת מוזר לראות בחור לא צעיר, שנראה קצת כמו פקיד בנק, עושה מוזיקה של צעירים. כלומר, זה דבר אחד להיות מיק ג'אגר..או שלא...מוריסי, לדוגמא התבגר עם שירים חדשים וגם אנחנו התבגרנו יחד איתו. אבל לשחזר סצינה זה יותר נוסתלגי ויותר בעייתי. אני התאכזבתי לגלות שמתחת למעטה הרוקי הם בעצם לגמריי פופ קליל. אבל בסה"כ די נהנתי. היו שם אוהדים קרועים שלהם שנהנו מאד, אחרים לא.



Swans - The apostate
אתה לא יכול לעמוד בכניסה לבארבי בלי שמישהו יזכר כמה שההופעה של הסוואנס היתה אדירה ובווליום אדיר, בעיקר. אני מקשיב ל The Seer, האלבום הכפול שלהם, יותר משחשבתי שאעשה. בעיקר לדיסק הראשון, ומידי פעם משתחרר קטע הופעה חדש נוסף שלהם, וזה מאד מהנה. הפעם זה ה- "סינגל" הסוגר את הדיסק הראשון של The Seer. באלבום זה 23 דקות. בגירסה כאן זה קוצר לחצי


the apostate (edit) from Marco Porsia on Vimeo.


Elton John To Russia with Elton 1979
לגבי רבים וטובים ההופעה של הסוואנס היתה ההופעה הכי טובה שהיו בה אי-פעם. אבל שני אנשים שראו הרבה הופעות בחיים שלהם אמרו שההופעה של אלטון ג'ון עם ריי קופר היתה ההופעה הכי טובה שהם ראו. אני מניח שמה שטרם לכך הוא ששניהם היו בדיוק בגיל בין ילדות ונעורים. אני צפיתי בהופעה הזו בוידאו אתמול ומאד נהנתי. זו גם היתה ההופעה הפופ רוק הראשונה ברוסיה הקומניסטית. אתה יכול להרגיש את המתה שעובר בקהל. את ההתרגשות. את האיפוק. נראה כמו "מים גנובים ימתקו". ואיך שריי קופר מתענג על זה. תראו..יש גם קטעים בין השירים. סרט שהוא חוויה




MAC DEMARCO - FREAKING OUT THE NEIGHBORHOOD
היה שיר אחד שלו שאהבתי. אבל קשה לומר שנתתי למק דמקרו הקנדי יותר מידי צ'אנס. בטח לא כמו אביעד מהאייפוד רעב שמתאהב במוסיקה הכי יפה שאפשר להתאהב. קבלו את שיר הכוח הזה בהופעה

MAC DEMARCO - FREAKING OUT THE NEIGHBORHOOD

נבדק ונמצא פרימיום - גררררר.. עונות ..מספרים

 

The Rolling Stones -- Doom And Gloom
הרולינג סטונס הם הוכחה לכך שההתמדה משתלמת. הם כבר לא מחדשים שום דבר כמה עשורים, ובכל זאת הם נחשבים מאד. זה לא שאין להם מוסיקה טובה, היא פשוט ממשיכה להיות תמיד בתודעה כי הם קיימים, והם גם טורחים לארוז לנו אותה שוב ושוב באוספים חדשים וכאילו שונים. האמת היא שאני קצת יורד עליהם יותר מידי, הם מכונה יעילה, אבל מצד שני יש להם את השילוב הנכון בין תשוקה למוסיקה לבין מסחריות. וזה בא לידי ביטוי גם באוסף חדש שיצא בקרוב, ובו מתוכננים להיות שני שירים חדשים. זה הראשון...שיר לא רע. שזכה כבר ל- 1,295,805 השמעות ביומיים

 The Rolling Stones -- Doom And Gloom

 

 

Lana Del Rey - Ride

אני לא נגד פוליגמיה. אני חושב שעם ריענון מושג המשפחה החדשה, אפשר, וצריך לשקול, את הקונספט הזה מחדש. כי מנגד מה שאנחנו הולכים אליו הוא מטריאכליות שדי פוגעת לדעתי בנשים ובילדים גם יחד. יש יותר מידי נשים בודדות, ויותר מידי גברים בלי אחריות. אני מאד לא הייתי ממליץ לאף-אחת להיות האישה השניה. כמו בקליפ ה-"שבתות וחגים" החדש של לנה דל ריי. קליפ יפה ואפי. זה לא הופך אותה לפחות בלוף. אם היה לי ספק אז כבר אין. היא מסוג היוצרים שלוקחים את הפופ והופכים אותו לפלסטיק, כמו מורדן טוקינג בשנות השמונים. כמעט חצי מיליון צפיות ביממה אחת. לא תוכלו לצפות רק פעם אחת.

הקליפ הזה מכיל קיטש ורמזים מינים, פטריוטיות שבאה לידי ביטוי בנפנוף דגל ארצות הברית, ליקוקים של צוואר, ומלאכי גהינום על אופנעי הארלי דיוידסון. תמיד היה לי קצת מוזר האמביוולנטיות של מלאכי הגיהנום, יש בהם משהו פשיסטי שמשלב גם מרידה בחברה האמריקאית, ומצד שלי לאומנות. כשביקרתי במפעל של הארלי דיווידסון הבנתי שגם הבחירה באופנועים האלה היא לא באמת בחירה, זה יותר קיבעון מוחי, היתה תקופה שלא היתה בכלל אפשרות אחרת לקנות אופנועים בארצות הברית, אחרי מלחמת העולם השניה, ולמשך תקופה ארוכה  מאד, הוא היה המפעל היחידי לאופנועים בארצות הברית.

Lana Del Rey - Ride

 

 

Chris Cohen - Monad
בינתיים כל שיר של כריס כהן נשמע פרימיום. אולי אקשיב לאלבוום שלו סוף סוף . שיר סתוי

Chris Cohen - Monad



Kanye West - White Dress

אני מאד אוהב לקרוא את ביקורות האלבומים ב-7 לילות של ידיעות אחרונות, במיוחד את הביקורות של גון בן-ארי. זו בעצם הסיבה הכמעט יחידה שאני קונה את העיתון האנטי-ביבי הזה. זה מזכיר לי את הציוץ הכי מצוטט בטוויטר שנה שעברה שאמר משהו כמו: "לחשוב כל הזמן על האדם היחידי שאתה לא סובל, זה כמו לעשות פיקניק בפארק רחב ידיים ולשבת דווקא ליד ערימת החרא היחידה שנמצא בו". אז אתם לא אוהבים את ביבי, מה אתם מדברים עליו כל-כך הרבה ? הרבה פעמים לדברים האלה אין שום הצדקה אובייקטיבית, אין שום קשר בין התדמית של המנהיגים שלנו כבני אדם לבין תוצאות מעשיהם. למשל, אף אחד לא זוכר שרבין הביא עלינו את הצרה שנקראת עובדים זרים, מדינת הפשע שצמחה בדרום תל-אביב שהיא העודף של הפיגועים מהסכמי אוסלו, וחוץ מזה..אם ביבי כל-כך גרוע אז איך אין לו מחליף?

קצת סטינו מהנושא..אז כל ביקורת כזו של גון בן-ארי היא יצירה בפני עצמה שמוסיפה פרשנות ומדרש. הפעם על קניה ווסט, גם כשהוא יוצר משהו בינוני יוצא מצויין (זה לא מה שגון בן ארי כתב..הוא כתב..נו לכו תקראו..). קליפ צבעוני וקייצי משהו

Kanye West - White Dress



Neil Young & Crazy Horse - Ramada Inn

וידאו חדש לניל יאנג. 17 דקות שיר על איך זה כיף להיות ביחד מיליון שנה עם אותה בת זוג. נסו בבית..מסוג השירים שאם הם היו קצרים, הם היו מאבדים את כל מהותם מבחינה מוזיקלית, ומבחינה רעיונית. באיזו נקודה הקליפ מפסיק להיות צילומים ישנים והופך לפסיכדליה

Neil Young & Crazy Horse - Ramada Inn 

The xx - Angels (Four Tet remix)
האמת העירומה היא שהם לא מסעירים את נפשי המוזיקלית. אני מודע מאד להשפעה הטובה שלהם מסביב אבל הם לא עושים לי את זה. ברם אולם הרימיקס הזה של פור טאט נשמע טוב

 

גשם
אני לא טוב בלשלוף שמות של שירים.. זה קצת מוזר אבל עם כל העולם האסוציאטיבי העשיר שבי, קצת קשה לשלוף ככה מהמותן, למשל, המון שמות של חיות בחצי דקה. אז אם תשאלו אותי איזה שירי גשם אני מכיר, או חידון מוסיקלי אחר..לא נראה לי שיהיה לי יותר מידי מה לתרום. איתי כ. לעומת זאת הרבה יותר טוב בזה ממני, וגם בלמצוא שירי גשם אז הנה שניים שאולי ישנו פה את האקלים.
בשמחת תורה הייתי בבבית הכנסת, ואז באמצע "תיקון הגשם" (המקבילה היהודית לטקס האינדיאני המוכר), התחיל פתאום לרדת גשם. היתה הרגשה שאלוהים סוף סוף התעדכן, והבין את קצב החיים המודרנים. שבקרוב הוא יתחבר לאינטרנט ולפייסבוק והכל יהיה יותר פשוט. אז הנה שני שירי הגשם במדוברים

Rinse the Raindrops - Paul McCartney - Driving Rain
אני די מקשיב לכל דבר שהוא עשה בשנים האחרונות (מתוך הערצה כמעט עיוורת) אבל מתאכזב כל פעם מחדש. זה אולי הדבר האחרון הטוב (מאד!) שפול מקרטני עשה. שיר לא אופייני שלו.  איתי כ. הצליח להפתיע אותי פה
Rinse the Raindrops - Paul McCartney - Driving Rain

The Chills - Rain
זה מדהים איך תמיד אפשר לגלות עוד ועוד  שירים מכל עשור וכל תקופה. למשל השיר הזה שגם אותו גילה איתי כ. ושהוא דרך נפלאה לסיים את הפוסט הזה. ניו-זילנד 87, פופ עקום קצת, טיפות הגשם על חבל התליה בחלון מהפנטות.
 The Chills - Rain

וזהו אלקטקטי כמו תמיד עוד נבדק ונמצא פרימיום הסתיים
צריך רק להאמין ולהתפלל
שהחיים יהיו יפים והמוסיקה פרימיום