לעקוב אחר הפרימיום

יום שבת, 3 בנובמבר 2012

נבדק ונמצא פרימיום - אינטרנט זה בשביל פנטזיות



בטי פייג'
פתיחה
אינטרנט זה בשביל פנטזיות. מאז שהוא קיים, האינטרנט משמש מצע לפנטזיות. לא למימוש פנטזיות, אלא ליצירתם. מעצם מהותו כדבר וירטואלי ושאינו ממשי, הוא משאיר את הפנטזיות כמציאות מתמשכת. גם האפשרות לדבוק באנונימיות מאפשר לפנטז עולם צללים עשיר. מה שהתחיל מפנטזיות על מין התפתח לרשתות חברתיות שבהם אנחנו מפנטזים על אוכל ועל צדק חברתי ועל זה שיש לנו חברים.  אפילו יצאה מזה מחאה לפני שנה וקצת..מחאה מפונטזת שנשארה וירטואלית - היחיד שהרוויח ממנה הוא צוקרברג.  זה גם המקום לפתח את האלטר אגו שלנו ולפנטז שאנחנו שנונים וחכמים, אפשר גם לפתוח בלוג ולפנטז שאנחנו מלכי העולם ו/או יודעים לכתוב. 

פתיחה 2
רק לפני כמה שנים ליהג ולעג אמנון אברמוביץ' למשה כחלון שנבחר למקום יותר מידי גבוה לרשימת הכנסת של הליכוד. כחלון נבחר במרכז הליכוד, ולא בפריימריז, ואברמובי'ץ אמר עליו שהוא בחור נחמד, אבל מה הוא יכול להועיל כחבר כנסת עם ניסיונו כבעל חנות למוצרי חשמל (או משהו כזה..). מאז כחלון הוכיח שהוא שם בזכות ולא בחסד, ושאפשר גם ממשרה די שולית , של שר תקשורת, לייצר מהפכות, אם אתה סוחר טוב. מאז ומתמיד השמאל הישראלי היה יותר אידיאליסטי והימין, יותר סוחרים טובים, ולדעתי זה באמת כל ההבדל היום בין ימין לשמאל. הימין נתפס כמי שמייצג את הצד של העם במשא ומתן מול הפלשתינאים/ העובדים הזרים/ אובמה, ואם ליברמן (שרון החדש ?) אומר שאפשר להחזיר את השטחים תמורת שלום, אז זה בסדר. השמאל, לעומת זאת, נתפס בעייני בוחרי הימין כפראיירים, פנטזיונרים, ילדים תמימים שלא בשלים באמת להתמודד עם המציאות, ובוודאי לא עם משימות כבדות כמו חתימת חוזה שלום או יציאה למלחמה. אז ע"פ הסקרים האחרונים למשה כחלון 13 מנדטים. זה לא פשיטת רגל של הדמוקרטיה, אבל זו בהחלט מראה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו ולא מאמינים לשיטה. יש מספיק גורמים שאחראים לכך, כמו שרון שנבחר לעשות דבר אחד ועשה דבר אחר, וגם כל מפלגות המרכז שהתפוגגו אחת אחרי השניה. מה שהעם שלנו מחפש היום יותר מתמיד זה פנטזיה של מנהיג. באין אף אובמה בנמצא אנחנו מסתפקים בלפיד, בליברמן, בסתיו שפיר ובמשה כחלון. כל אחד לפי טעמו, כל אחד לפי מוצאו, כל אחד לפי מה שהוא הכי מזדהה איתו. 

פתיחה 3
מוסיקה היא הפנטזיה והמציאות גם יחד. כשאנחנו מקשיבים לה היא מרוממת וגורמת לנו להרגיש. אנחנו חשים אותה, אבל היא כולה רוח. כולה תנודות אויר ובייטים שהופכים לביטים ; הקשבתי לכל-כך הרבה דברים בזמן האחרון. אני אנסה להעביר לכם את זה בשבוע הקרוב ככל שאוכל. וכמובן, ככל שתוכלו אתם. אתם מוזמנים להישאר ולהקשיב.
  
Epic Soundtracks
הדבר שהכי ריגש אותי השבוע היה הפוסט של אורי דביר שחגג 20 שנה לאלבום פסקולים אפים. אם אתם אוהבים את אליוט סמית' וניק דרייק אז תגלו שם  יוצר (שהתאבד גם כן ברוב רגישתו) וכמה שירים שישארו אתכם לכל החיים [קישור]. דוגמית:
Epic Soundtracks - Everybody Else is Wrong

The Jesus & Mary Chain, Tel Aviv
ההופעה שלהם בבארבי לפני שבועיים לוותה ברגשות מעורבים של מעריצים ותיקים. לרבים זה היה מימוש של פנטזיה אשר לווה באכזבה.  בכל זאת, הבנתי שהם נהנו ולא היו מוותרים על זה. והנה עכשיו אפשר לראות את כל ההופעה ביוטיוב. [קישור]

IROCKE - פורטל הופעות חדש.
עוד לא הייתי בהופעת הולגרמה של ג'ימי הנדריקס. וגם לא תוכלו למצוא אותה ב-IROCK אבל תוכלו למצוא שם אלף הופעות אחרות שאפשר לפנטז אותם און ליין. אתר חדש שדורש הרשמה למי מכם שמעוניין לראות את ההופעות הכי טריות שיש. כשחושבים על זה, בעצם, כל הופעה אמורה להיות איזה מימוש של פנטזיה. אני באופן אישי מאד נהנה להקשיב לאלבומים. מאז שנות השישים אלבומים הם קצת מבויימים, אבל במקור הם היו דרך לנגן אצלך בבית הקלטה של הופעה בת שיר אחד או יותר. [קישור].




אלבום בהזרמה - Charles Mingus
צ'ארלס מינגוס הוא בסיסט. לכאורה בס הוא לא כלי נגינה שממנו צומחים מלחינים או מוזיקאים גדולים. אבל הוא, וגם פול מקרטני וערן צור מוכיחים אחרת. לא יודע איך זה שתמיד מוצאים עוד קטעים נדירים מוקלטים, כנראה שהחבר'ה האלה נתנו הרבה עבודה והרבה הופעות. בכל מקרה זה יוצא  עכשיו וזה ממש כיף להקשיב:
Charles Mingus - The Jazz Workshop Concerts, 1964-65


OX4 - האוקספורדים
כל הלהקות הישראליות מפנטזות בזמן האחרון שהן להקות בינלאומיות.  לפעמים זה גם מצליח להם. למשל האוקספורדים שנשמעים ממש טוב.




Benjamin Gibbard - Teardrop Windows
בנימין גילברד מקאב פור קיוטי. לא משעמם רק אותי, אלא גם את עצמו. לפחות הוא מצליח לעשות מזה קליפ הומוריסטי שבו הוא יורד על עצמו ומפנטז שהוא "רע". במובן הטוב של המילה.
Benjamin Gibbard - Teardrop Windows


Das Racist - Girl
Das Racist - Girl
מאז ומתמיד אהבתי בחורות במיני. אני זוכר יום עצמאות אחד שהייתי בכיתה ז' נסענו לתל-אביב העיר הגדולה. היה מאד שמח וקרנבלי ואז ראינו שלוש בחורות עם מיני מאד מאד קצר..אפילן החלפנו איתם כמה מילים לא זוכר מה..זה היה בצחוק... יש למיני פרופורציות אחרות לגמריי כשאתה בגובה אחר. ומיני זה גם תמצית כל הקליפ החמוד הבא, באוירת רטרו לאיינטיז. פנטזיה בצחוקיה





Inbal Dimri - Baby Blue
גם לענבל דימרי יש מיני. כלומר מיני איפי. וזה הסינגל הראשון מתוכו. פולק פופ.
Inbal Dimri - Baby Blue


Taylor Swift - Mine
הבת שלי מקשיבה בריפיט לאלבום החדש של טיילור סוויפט.  תופעה מוזיקלית ששווה התייחסות. היא שברה השבוע את השיא של אמינם מלפני 12 שנה כשאלבום הבכורה שלה מכר 1.2 מיליון עותקים בשבוע הראשון שבו הוא יצא, ועלה למקום הראשון במצעד המכירות של האלבומים. שירי פופ  מתוקים, שלא עושים לי כבר שום דבר. לכולם יש קליפ שבו אפשר לראות נער נפרד מנערה.  לא מזיק לאף אחד...התרשמו בעצמכם:
Taylor Swift - Mine




Bettie Page - Queen of Pain
בטי פייג' היא כוכבת פורנו חלוצה בתחום הסאדו מאזו. האמת זה נראה היום די תמים למראה רוב מה שהיא עושה. פעם גם כשראית בחורה ערומה השאירו לך עוד קצת לפנטז. שיר שגיליתי רק היום
Bettie Page - Queen of Pain

 
Genesis - Carpet Crawlers
 השבוע היה לשרון רז יום הולדת. עד שהכרתי אותו חשבתי שאני מכיר מוסיקה. היום אני יודע שאני רק בראשית של  ראשית הדרך שלא תיגמר לעולם, וטוב שכך.  בזכותו הכרתי המון דברים חדשים ישירות ובעקיפין. שנינו גדלנו באותה העיר ושנינו מאד אוהבים לאכול אותו פלאפל. מקור השראה גדול. והוא מאד אוהב את ג'נסיס והקדשתי לו את השיר הזה:
Genesis - Carpet Crawlers  
 

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !