לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

שיפוט באיזי - Piano Magic



עם כל הציניות, שהשגתי בלי מאמץ מיוחד, על הפרישה של ברק והחזרה של ליבני לפוליטיקה, לא יכולתי שלא להתרגש מהמאורעות הללו (שאנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות ועל התשואות..). למרות שדבריה של ליבני היו מלאים בקלישאות ובקיטש, ולמרות שאילנה דיין לא הפסיקה לפרשן לנו עד לזרא  ..בסוף זה נגע לי בלב. אני מאד אוהב את ההומור והסגנון הגברי וההחלטי של ברק. אבל אני הרבה יותר מזדהה עם ליבני עם הכנות וההתלבטויות שלה. ברק לדעתי הוא אדם מאד מוכשר שלא הבין את כללי המשחק של הפוליטיקה. מה שעובד בצבא ובמלחמות, לא בהכרח עובד במסגרת האזרחית, החופשית מהיררכיה, ומכללי משחק ברורים. אני לא יודע אם לשמוח על כך שהשיטה הפלרמנטרית שלנו מאפשרת ללבני להצמיח לפתע פתאום מפלגה יש מאין. יש בכך ביטוי מאד מובהק של הדמוקרטיה הייצוגית. אבל אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו צריכים יציבות וכל זה..אז איך זה יתסדר עם משטר נשיאותי, או אפילו עם משטר שבו רק המפלגה הגדולה ביותר שנבחרה יכולה להקים ממשלה...אנחנו אלופים בלהתלונן ובלמצוא פגמים במה שאנחנו עושים, אבל למצוא חלופות או פתרונות זה יותר מסובך;  אני גם לא מצליח למצוא את הרוע באף-אחד מראשי המפלגות. תסלחו לי אבל נראיית לי הקרבה מאד גדולה לבחור בחיים פוליטים, לוותר על הנוחות, על הפרטיות ועל אפשרויות כלכליות מגוונות, בשביל לזכות בתענוג להיות ראש ממשלה או אפילו שר; הבחירות האלה מוזרות. דווקא כשאריק שרון הטוטליטר האחרון שלנו ישן על משכבו,  נקלענו לאיזה מבוי סתום ובלתי אפשרי  -שלדעתי התחיל בחוסר התפשרות של ליבני לפני 4 שנים - שבו אין לחצי עם במי לבחור. אם היא היתה מבינה אז שפוליטיקה היא אומנות האפשר. יכול להיות שהיום היתה לנו באמת אלטרנטיבה. וחבל.
 
את כל ההקדמה הזו קיבלתם בחינם והיא לא קשורה כלל לאלבום של Piano Magic  שאני מקשיב לשירים נבחרים מתוכו, בעונג רב, מאתמול בערך (למרות שאם הייתי רוצה אתם יודעים שהייתי מוצא קשר). מדובר בקולקטיב שבמקורו אנגלי-צרפתי, אבל מאז נותר בו רק אחד המייסדים Glen Johnson ולכן היום הקולקטיב הזה הוא אנגלי.
זהו אלבומם האחד עשר והוא נקרא Life Has Not Finished With Me Yet.. שם יפה לכל הדעות שמתאים למי שמסתובב פה בין החיים מספיק זמן. אלבומיהם הקודמים היו מאופיינים בנגינת גיטרות כבדות (לא הקשבתי רק קראתי על כך), אבל האלבום שיצא השנה מאופיין באווירה אפלה, אלקטרונית, מלווה בסינטיסייזרים אנלוגים מעוננים, ובביטים של לב פועם. יש אנשים שאוהבים להקשיב ללהקות ותיקות ויש כמוני שמקשיבים בעיקר לאלבומים של ללהקות חדש.  יש אנשים שאוהבים לבחור במהיגים מנוסים, אחרים רוצים לראות חדשים ובלתי מקולקלים (הנה מצאתי קשר דחוק).
 
 

 
 
 
 

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !