לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 6 באוגוסט 2008

פיק-אפ

Dash & Will -Pick You Up

אני מת על השחרור הזה של בנות מאז אלי מקביל, וסקס והעיר הגדולה (שלצערי פספתי אותו). פתאום יש פיק-אפ בר'ס. הבנות יותר חופשיות ומרשות לעצמן, לפחות להתבטא. כי בתכלס מתחת לפניי השטח, אני לא יודע אם משהו השתנה. אולי חוץ מזה שיותר בנות מעיזות להתחיל עם בנים, אולי. כי עדין הבנים רוצים בנות שרוצות, והבנות רוצות בנים רציניים. בעצם אני כבר לא יודע אם יש בכלל שינוי, אמנם לא יצא לי להיות בפיק-אפ בר'ס כי כבר הייתי נשוי בשלב הזה, אבל גם לפניי המהפכה הנ"ל אפילו איתי התחילו. אני סתם כותב אפילו, אני דווקא נראה בסדר (למי שדמיין אותי מכוער).

בשיר למעלה הבנות בסוף מורידות חולצות, אז כדאי לכם לראות (אבל יש קאטש).

וילקו - חדש !

אני די מעוך על וילקו (אין מספיק מילים בעברית לתאר דברים אדירים - למי שיש לו להלוות לי קצת ביטויים אני אשמח, כי אני כל-כך מתלהב ואין לי מילים). וילקו הוציאו שנה שעברה את האלבום Sky Blue Sky שנשמע בהתחלה מאכזב שאי-אפשר לתאר. אחרי שקראתי שעידן אלתרמן הכתיר אותו כאלבום השנה שלו, ושגם הוא בתחילה התאכזב, החלטתי לתת עוד צ'אנס ובאמת גיליתי אלבום נפלא. יש עוד כמה אלבומים של וילקו שאני אוהב. אבל האמת שלא הייתי מזהה את הפנים של ג'ף טווידי הסולן והרוח החיה של הלהקה ממטר. בניגוד נגיד למוריסי. בכל מקרה הנה שיר חדש מהופעה בפסטיבל לולפלוזה בארה"ב. השיר ממש חדש, לא רק הביצוע בהופעה חדש. וגם יפה.

Wilco -One Wing -live at Lollapalooza

ועוד שירים מההופעה הנ"ל שהפילו אותי. לבריאות, תהנו:
Wilco- I'm Trying to Break Your Heart
Wilco - You are My Face
Wilco - Pot kettle Black
Wilco - Jesus, Etc

איך אומר צדי צרפתי "אני הרוס לגמריי" (כן אני רואה כוכב נולד, גם כי אין לי ברירה וגם כי זה לפעמים נחמד, במיוחד לגלות שיש להקות חדשות, צעירות ומרעננות בארצנו, וגם הספיישלים עם טריפונס ועברי לידר היו די נחמדים).

יום שלישי, 5 באוגוסט 2008

Of Montreal - חדש!


Of Montreal עומדים להוציא אלבום חדש. אפשר היה לחשוד שהלהקה המשוגעת הזאת מושפעת מ-MGMT אבל כבר שנה שעברה היא הוציאה אלבום משגע שרבים חושבים שהוא מופתי. בינתיים הם גם כן הצטלמו בחצי עירום (כמו MGMT וסיגור רוס ואפילו אמייזינג בייבי) והוציאו סינגל גרובי דאנסי שאפשר גם לשמוע אותו בכובד ראש, וגם לרקוד אותו. הנורמליות תחזור לכאן מתישהוא, אני מבטיח (אולי).

Of Motreal -Id Engager

יום שני, 4 באוגוסט 2008

Thomas Tantrum

אם לוחצים אותי לקיר ושואלים אותי תחת איומים איזה סגנון מוסיקה אני אוהב, אז אני אומר שבגדול (בעיקר למי שלא מבין בכלל) שאני אוהב "רוק אנגלי" אבל מיוחד. כזה שיש לו איזה טוויסט. קליל ופופי ומצד שני רוקי, וכזה שבעצם כל הזמן משתנה ונשאר אותו דבר.
טוב אני לא שחר ממונקרייב שגר שם בלונדון ובאמת מביא אותה בלהקות אנגליות שחבל על הזמן. אבל אני יכול לשמוע בבלוג שלו. וזה הזמן להודות לו על-כך, וגם על שהוא ידיד טוב. ויש עוד עולם שלם של אינטרנט שבו מתגלים להקות מגניבות כמו Thomas Tantrum, שהביאו אותה בשיר שהוא כל הנ"ל. בצורה מתמתית ממש.
ומה יותר מתאים לכך משיר בשם "למה האנגלים הם ראביש" (שזה בעברית חרטא ברטא).

Thomas Tantrum -Why the English are Rubbish


ועוד כמה שירים במייספייס

יום ראשון, 3 באוגוסט 2008

אח.. יה שרה..

היתה תקופה שמוסיקה ברזילאית היתה דבר מאד חזק בישראל. אלי ישראלי עשה מזה קריירה. נשאר מזה בעיקר האהדה שלנו לנבחרת ברזיל בכדוררגל, והאלבום "ארץ טרופית יפה". אני חייב להודות שבזמן אמת לא סבלתי את זה. מה שמוביל אותי למסקנה שאני יותר סנוב ממה שאני מודה. היה לזה גם קצת טעם של משהו אנכרוניסטי, של הדור הישן, שבשבילם (אנשים שהיום הם בני 70), זה היה שיא הבעיטה בתחת (זה פוסט על מוסיקה בריזלאית, צריך להזכיר תחת לפחות פעם אחת או פעמיים)..ושוב שיא הבעיטה בתחת במוסיקה של "ארץ ישראל הישנה הטובה" ויחד עם זאת להישאר בקונצנזוס. אני מדבר מתוך חוויות ילדות שלי. זה לא משהו מדעי מה שאני אומר.
אבל היום אני מאד אוהב מוסיקה ברזילאית, וכמו כל דבר היא צריכה להיות פרימיום, בכל זאת אני גם סנוב וגם מפונק. אז הנה משהו חדש של זמרת ברזילאית בשם Da Cruz, הסגנון המוסיקלי זה בוסה נובה, ויותר ספציפי Fado, שמושפע גם מיורופופ אלקטרוני. Fado (שזה באנגלית Faith ובעברית תקווה) קיים כזרם מוסיקלי משנת 1820 ומקורו בפורטוגל ואומרים שהוא מושפע ממוסיקה ערבית . אחרי שבילבלתי לכם את המוח תקשיבו ותהנו. זה הרבה יותר תמים ופשוט מכל ההסבר הזה. בסה"כ עוד שיר (יפה) על שרה.

פוסטים אחרונים וממש שווים !