אם לוחצים אותי לקיר ושואלים אותי תחת איומים איזה סגנון מוסיקה אני אוהב, אז אני אומר שבגדול (בעיקר למי שלא מבין בכלל) שאני אוהב "רוק אנגלי" אבל מיוחד. כזה שיש לו איזה טוויסט. קליל ופופי ומצד שני רוקי, וכזה שבעצם כל הזמן משתנה ונשאר אותו דבר.טוב אני לא שחר ממונקרייב שגר שם בלונדון ובאמת מביא אותה בלהקות אנגליות שחבל על הזמן. אבל אני יכול לשמוע בבלוג שלו. וזה הזמן להודות לו על-כך, וגם על שהוא ידיד טוב. ויש עוד עולם שלם של אינטרנט שבו מתגלים להקות מגניבות כמו Thomas Tantrum, שהביאו אותה בשיר שהוא כל הנ"ל. בצורה מתמתית ממש.
ומה יותר מתאים לכך משיר בשם "למה האנגלים הם ראביש" (שזה בעברית חרטא ברטא).
Thomas Tantrum -Why the English are Rubbish
ועוד כמה שירים במייספייס
2 תגובות:
תודה, איל, נחמד מצידך.
מתנצל על התגובה המאוחרת. אני בפיגור קשה, ואתה לעומת זאת קולח בפוסטים כאילו אין מחר. אז על העניין הזה עם ילדים ושאין יותר זמן לכלום זה פיקציה? או שהאישה עובדת קשה? :-)
עזוב... הפוסטים שלך מעולים. וחוץ מזה יש זמן לכל דבר שאוהבים. ואם האישה היתה עובדת קשה מי היה עם הילדים?:)
הוסף רשומת תגובה