לעקוב אחר הפרימיום

יום ראשון, 17 באוגוסט 2008

הסיפור שלנו


המציאות עולה על כל דימיון. אף כותב מחזות סוראיליסטים לא היה יכול לעלות על דעתו לכתוב שבאמצע האולמפידה שמתקיימת בסין תפרוץ מלחמה בין רוסיה לגאורגיה, בזמן שספורטאים מגאורגיה ורוסיה מתחרים זה בזה. כל-כך הרבה דברים היכו בנו פתאום בבת-אחת. פתאום מסתבר שאין יותר גרוזיה יש רק גאורגיה. ואחרי שהתרגלנו משלום אסייג לפחד כל-כך מהגרוזינים עם שיני הזהב, מסתבר שהם בכלל ידידים שלנו ובעלי לב זהב. על הדרך מסתבר שלצורך הידידות האמיצה הזאת מכרנו את אמא שלנו, ואת כל תורות הלחימה שלנו בעד נזיד עדשים. עוד תוצאה עגומה של מלחמת לבנון וספיחיה (ראו גל הירש).
עוד הסתבר שמדינות יותר נורמליות מאיתנו לא מכירות בעיקרון החשוב ביותר שלנו "להגיב בזמן ובמקום הראוי", ופשוט מגיבים בזמן ובמקום הראוי, כשהאירוע קורה! (איך לא חשבנו על זה קודם) ולא איכפת להם מאולימפידה שמאולימפידה, ושכל העולם ואישתו מעבירים עליהם ביקורת.
מסתבר גם שאפילו שאתה התוקפן ואתה החזק (רוסיה) אתה יכול להמציא סיפור (נרטיב) שדווקא תקפו אותך ושכל התקשורת הבינלאומית תאמין לך. אתה יכול על הדרך גם לבזוז, לזרוע הרס וחורבן ואף אחד לא יעשה לך כלום. ומסתבר שאף אחד בעולם לא עומד לצידך כשנכנסים בך, אפילו אנחנו עם כל הסימפטיה לא יכולנו להושיט יד לגוארגיה. בקיצור הנרטיב של דוד וגוליית נשבר, ואני חושב שאם נהיה חכמים (אין סיכוי) נוכל לתעל זאת לטובתנו. סוף-סוף אפשר להיות חזק וצודק. במקרה של רוסיה זה אפילו חזק ולא צודק. ואני לא מציע לנו את זה, כי אנחנו פשוט לא כאלה. אנחנו בכל זאת רגישים מספיק לבני אדם, אבל זה הגבול. מותר ואפשר להיות חזק וצודק. ואפשר להיות חלשים ולא צודקים ואפילו רשעים גמורים (ראו חיזבאללה, ראו חאמס).
נראה לי שהרגישות שלנו לבניי אדם העבירה אותנו על דעתנו. אנחנו יכולים לדאוג לצד השני רק כמה שהוא מוכן לדאוג לעצמו. לא יכלו להיות שאנחנו נהיה יותר צדיקים מהאפיפיור (ולו בגלל העובדה הפשוטה שאנחנו לא נוצרים, ובוודאי שלא קתוליים ואין לנו אפיפיור).
את כל זה אני כותב דווקא בגלל שכבר הגענו בינינו לבין עצמנו להסכמה (ימין ושמאל ומרכז) מה נכון ומה לא נכון לעתיד שלנו עם שכנינו. כל מה שנשאר לנו הוא להיצמד לסיפור שלנו, ולאמת שלנו. ומספיק עם המסחרה.
Takka Takka היא עוד להקה מצויינת מברוקלין. למעלה אפשר לראות את הקליפ החדש של השיר Silence מתוך האלבום Migration שיצא לפני שלושה שבועות, וטרם 'הספיקותי' להאזין לו. בקליפ יש אנימציה של חיילי צעצוע וכלי מלחמה מצעצוע - וגם איזה מסר חבוי (אבל ממש חבוי טוב). עדיף ממלחמה ממש, בעצם עדיף אולימפיאדה. לגבי השיר עצמו: מאד יפה ונעים, וגם פרימיום.

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !