לטפס לאברסט

כהמשך טבעי לפוסט של וילקו שהופיע אתמול, ולהולד סטאדי ולגרייס פוטר, אני שומע את האלבום של אברסט שהוא יותר רגוע אבל עדיין רוק אמריקאי משובח. וזה בכלל לא פשוט רוק אמריקאי משובח. קל ליפול למניירות. קל להגזים עם בומבסטיות בגיטרות. קל להפוך אותו למאוס ובנאלי. אבל כשהוא פרימיום הוא נפלא.
אני רוצה להדגיש בפניכם, לפני שאני מפרט קצת על אברסט, שהאלבום של The Hold Steady ממש מופתי, יכול להיות שאפילו אלבום השנה. כן, עד-כדי-כך. רוצו לשמוע אותו. הוא גם יותר מפותח ממה שכתבתי. זה אמנם "רק רוק" אבל מעודכן, מגוון ומשודרג, יחד עם זה שהצליל של השירה והגיטרות מאד דומנינטי.

לעומת זאת, האלבום של אברסט ,Ghost Notes, הוא יותר מינורי, אבל גם כן יפה. אברסט היא להקה של נגני הופעות שניגנו בלהקות שונות ( Sebadoh, the Folk Implosion, Earlimart, Mike Stinson, Slydell, eels, John Vanderslice, and the Watson Twins) ושהתחילו לנגן ביחד בכיף ולכתוב שירים. המפיק מייק טרי שעבד בין השאר עם הנשרים גיבש אותם להקליט "תקליט", על העיקרון "שפחות זה יותר". האלבום כולו הוקלט בחי באופן אנאלוגי כדי לתת לו צליל יותר חם, וזה די עובד. יש אלבום מופתי של Cowboy Junkies שהוקלט בשנות השמונים בחי בכנסייה בתקציב של 200 דולר, והרעיש את כולה דעלמא (אתם מכירים את הביצוע של Sweet Jane מתוכו). זאת בזמן שההפקות של אלבומים הפכו יותר ויותר יקרות ולדוגמא Tears for Fears הקליטו באותה תקופה את Sowing the Seeds of Love (הנפלא גם כן) במיליון דולר. יכול להיות שבמקרה של Everest התקציב השפיע על סוג ההפקה, אבל התוצאה מבורכת. הצליל והשירים באמת מזכירים את וילקו, יש אומרים את רייאן אדאמס, והתענוג צרוף. אלבום יפהפה ונופל על האוזן כל-כך טבעי ונעים. אפילו העטיפה מצביעה על מה שנמצא בפנים. ודרך אגב, הם יהיו להקת החימום של My Morning Jacket, במסע ההופעות הקרוב שלהם. כמה מתאים.

Everest- Rebels in the Roses

Everest - Trees