40 שנה לוודסטוק. אני מקווה שהספקתם לשים לב ל- Premium Formula (בעמודת צד למטה): הנוסחא המופלאה הזאת היא כל מה שאני מאחל לעצמי בחיים (אחרי בריאות לכולם), ואיך שאני רואה את הרוח של הבלוג הזה.כמו שתמיד קורה, כמה דברים הצטרפו לי יחד וגרמו לי לעשות מעשה. הכל התחיל עם התגובה של Clear1 (בדהמרקר יש לכולם כינויים כאילו שהם בשבט של אינדיאנים) לפוסט על ההומואים שבו כתבתי את המשפט הזה:
"יכול להיות שאי-אפשר להיות חובב מוזיקה, מבלי להיות רגיש לאנשים אחרים, לתחשותיהם, רגשותיהם, שימחתם ההוללת ומן הסתם גם לסיבלם."
ואז פתאום היכתה בי ההכרה שאולי אני חי בסרט (אני חי בסרט, אבל התכוונתי לסרט אחר), ובכלל הרוח הזאת של שנות השישים, שמתקשרת לי הכי חזק לחינוך שקיבלתי אצל קוטנר (בתור מאזין), אולי בכלל כל זה כבר עבר ולא קורה.
בשבילי להאזין למוזיקה היה תמיד, להאזין לקולו של האחר, להבין את נפשי וגם את נפש האדם, לרצות לעשות טוב לכולם, ואני שמח שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני. מאד התפלאתי לקרוא את הראיון של בן גולדווסר הסולן של MGMT, כן גם הוא יהודי. אחרי השיר Time To Pretend (שמאד מאד אהבתי), הרגשתי שהנה הגיע דור שכל מה שמעניין אותו זה זיונים וסמים, ולא אהבה ושלום. זה כמעט אותו דבר, אבל בכל זאת Sex & Drugs & Rock & Roll הגיע רק עם הפאנק בשנת 1977 אחרי מהפכת שנות השישים. וזה חשוב מאד הסדר הזה. אבל בראיון בן גולדווסר דווקא אמר שיש לו חברה, ושהוא מחפש עומק בחיים ולא רק מסיבות מטריפות ולילות בלי שינה. לא שזה רע מסיבות אבל בכל זאת אני שמח שיש לבנאדם נשמה.
כל דור ממציא את עצמו מחדש, כל דור ממציא את העולם מחדש, אני רק מקווה שיש עוד כאלה שאפילו שהם רוצים לעבוד בהייטק ולהיות מסודרים , לא רק חושבים על האופציות, אלא גם על איך להיות אנשים טובים. אני מקווה שמוזיקה תמשיך להיות הדת הזאת שגורמת לאנשים לרצות להיות טובים.
ולגביי וודסטוק, אף-פעם לא ראיתי את הסרט במלואו. אלבום של ג'ימי הנדריקס קניתי באמצע שנות השמונים, וזה היה 15 שנה אחרי וודסטוק, שזה עידן ועידנים, אבל בכל זאת לא ארבעים שנה אחרי. אם רק תחשבו רגע על המוזיקה שהביטלס ניגנו בשנת 1962 (שירי רית'ם אנד בלוז אמריקאים), ומה הם הקליטו וניגנו אחרי 5 שנים, תבינו שבעשור ההוא הומצאה רוב המוזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. מה שעד היום מדהים מבחינה היסטורית הוא, שאת כל המהפכה הזאת הובילו הביטלס שהיו מוזיקאים יוצרים מהפכניים וגם הלהקה הכי מצליחה אז ובכל הזמנים.
זה דווקא קטע מפסטיבל מונטריי משנת 1967, בתחילת מה שנקרא Summer of Love
וזה סוף ההופעה והקטע שבו הנדריקס עושה טקס קטן עם הגיטרה כפי שאתם רואים יש 11 קטעי וידאו והרבה שירים באמצע, כך שמעבר לכל הפירוטכניקה היתה גם הרבה מוזיקה ונשמה.
ולגביי וודסטוק, אף-פעם לא ראיתי את הסרט במלואו. אלבום של ג'ימי הנדריקס קניתי באמצע שנות השמונים, וזה היה 15 שנה אחרי וודסטוק, שזה עידן ועידנים, אבל בכל זאת לא ארבעים שנה אחרי. אם רק תחשבו רגע על המוזיקה שהביטלס ניגנו בשנת 1962 (שירי רית'ם אנד בלוז אמריקאים), ומה הם הקליטו וניגנו אחרי 5 שנים, תבינו שבעשור ההוא הומצאה רוב המוזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. מה שעד היום מדהים מבחינה היסטורית הוא, שאת כל המהפכה הזאת הובילו הביטלס שהיו מוזיקאים יוצרים מהפכניים וגם הלהקה הכי מצליחה אז ובכל הזמנים.
זה דווקא קטע מפסטיבל מונטריי משנת 1967, בתחילת מה שנקרא Summer of Love
וזה סוף ההופעה והקטע שבו הנדריקס עושה טקס קטן עם הגיטרה כפי שאתם רואים יש 11 קטעי וידאו והרבה שירים באמצע, כך שמעבר לכל הפירוטכניקה היתה גם הרבה מוזיקה ונשמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה