השיר הגרוע של החיפושיות - ביטלס ספיישל

הרשת כמרקחה. ההוצאה המחודשת של האלבומים של החיפושיות מרגשת את כולם. לכבוד כך נערכת הצבעה לשיר הגרוע ביותר של הביטלס. מי אמר שרק אצלנו שוברים כל יום מיתוסים, ושוחטים פרות קדושות ופרי הרבעה בועטים. לא הבנתי בדיוק מעין התחיל הבאזז, אבל כנראה שהמגזין EW היה הראשון. בכל מקרה זה מרענן, ואחרי שהורדתי את כל האלבומים של הביטלס בהוצאה המחודשת (רק בינתיים, עד שאני אקח משכנתא וארכוש את כולם) החלטתי גם אני לערוך רשימה כזאת, וגם של השירים הפרימיום של הביטלס.
"סוד" שאני שמח לגלות: כשהייתי עושה שמירות בסדיר בצבא, הייתי שר לעצמי שירים של הביטלס כדי להעביר את הזמן, וגם לפעמים מאלתר קטעי בלוז על גיטרה מתוך גרוני, בכל זאת צריך קצת מוזיקה בחיים.

השירים הגרועים של החיפושיות
קצת קשה למצוא שירים גרועים של החיפושיות , Taxman , Please Mister Postman היו נחמדים בתקופות מסוימות, למרות שהיום אני אדלג עליהם, ובכל זאת מעניין לגלות שיש שירים גרועים לאורך כל התקופות, מה שמוכיח שמי שלא עושה לא טועה, ושמי שלא מעיז לא מתיז, וכו'.. בקיצור: לא כל מה שהם עשו יצא מושלם. אז זו רשימת השירים הגרועים ביותר של הביטלס לטעמי, לפי סדר כרונולוגי פחות או יותר, והם גם די דומים אחד לשני (מסקנה- יש נוסחא גם לשירים גרועים):

Don't Bother Me
Hold Me Tight
I Wannna Be Your Man
Papperback Writer
Hello Goodbye
She Said She Said
Doctor Robert
I want to Tell You
Think For Yourself
What Goes On
Fixing a Hole
Being For The Benefit of Mr. Kite!
When I'm Sixty-Four
Revalution 9
One after 909
Maggie May
Old Brown Shoe
Maxwell's Silver Hammer


השירים הטובים ביותר של החיפושיות
טוב, זה כבר הרבה יותר כיף...אני רוצה לסייג שזו רשימה אישית, אם כי בסופו של דבר אני חושב שהיא די אוניברסלית. מה שבלט בה בסופו של דבר ,שעם כל המוזיקה המשובחת שיש בעולם, אף אחד כיום לא מצליח להעפיל באמת לפסגות היצירה של החיפושיות (זה כמו שאף אחד לא יכול לכתוב משהו כמו התנ"ך, או לפסל פסל כמו פסל דוד, או לכתוב את התשיעית של באטובן, או לצייר כמו פיקאסו) . עוד הסתייגות חשובה, אני מאזין ותיק, פעם חשבתי ש - Day in The Life הוא השיר הכי טוב ביקום, אחרי שהוא כבר יצא לי מכל החורים, אני לא יכול להתרגש ממנו כמו פעם. השירים מסודרים באופן כרונולוגי ולא ע"פ דירוג, אבל אני אציין בכוכבית כאלה שהם הכי אהובים עליי במיוחד, נכון להיום.
אני גם מאד נהנה (וגם מאד גאה) מאסופת קטעי הוידאו שיש בפוסט הזה. לא תמיד איכות הקול מעולה, אבל אני חושב שהאותנטיות מנצחת, אינג'וי:

I Want to Hold Your Hand - אחד השירים הכי רומנטים והכי תמימים בעולם שאהבתי עוד כשהייתי ילד בגן. באותה תקופה זה התחבר לי עם שירים כמו "קיסס פור מי" מהאירווזיון.

I Saw Her Standing There- יש מחליפים לאלביס וקוראים להם בשם מוזר שנקרא חיפושיות אבל עם שגיאות כתיב.

All My Loving- שיר שמירות שקרע את הרקיע של גני יהושוע כשסר פול מקרטני היה פה. הסיבה היחידה שמלכת אנגליה נתנה לו את התואר סר, היא כדי שלא יקראו לו מלך !!!

* I Feel Fine* - עוד שיר שמירות וגם הפידבק הראשון שהוקלט בעולם

*Can't Buy Me Love*- שנות השישים מתחילות באופן רישמי, הדרך ל"שיער" קצרה -וגם שיר השמירות המעודף עלי, שבגינו אני לא עושה או חושב יותר מידי על כסף...בסך הכל, יצא שהשיר הזה חייב לי כמה מאות אלפי שקלים, אם לא למעלה מכך.


*If I Fell* - פיט דוהרטי צא ולמד

*Any Time At All* - הולדת הגראנג'

*Things We Said Today* - מדהים כמה שירים מאלבום אחד מופלא שנקרא Hard Day's Night, כנראה האלבום שהשפיע הכי הרבה על המוזיקה הישראלית, בזכותו אריק אינשטיין התחיל לעשות רוקנרול... והשאר היסטוריה.

*I'll Be Back Again* - אל תאיים תחזור שוב ושוב

*Every Little Thing She Does*- גם כשהם הוציאו את אלבום השאריות Beatles For Sale יצאו להם פנינים.

*Yestrday*- כנראה השיר היחידי שג'ון לנון ממש קינא בפול. בדיעבד זה שיר שאחריו המוזיקה של הביטלס לא נשמעה אותו דבר. יש סיכוי שבגללו ג'ון לנון התחיל לכתוב שירים כמו שהוא כתב אחר-כך. כשהייתי קטן השמיעו אותו כל-כך הרבה פעמים ברדיו שזה היה כמו להלביש נסיך בנעלי זהב, רק כשהוא גדל הוא שם לב שלצהוב הנוצץ הזה יש משמעות. יצירת מופת שכנראה שינתה את העולם ואפילו לא ידעתם מזה. כמה סימלי שהוא נקרא Yesterday כשהוא בעצם מגשר בין האתמול למחר.

*And Your Bird Can Sing* - השיר שהכי משמח אותי בעולם, למעלה בגירסה סאטלנית במיוחד.

Got to Get You Into My Life- השיר שבזכותו יצחק גרציאני עשה קריירה.

*Tommorow Never Knows- הפעם ג'ון לנון משנה את העולם, אבל לא בגלל זה השיר הזה פה, אלא בגלל שאני באמת אוהב אותו: את נגינת התופים, השחפים ברקע והאטומוספירה. זהו השיר הפסיכדלי הראשון ביקום, וכמה סימלי שהוא נקרא "מחר..", שזה גם העתיד וגם הפוך מ- Yesterday
זו גם לא היתה המהפכה היחידה באלבום Revolver. בשיר Love You To זה היה התור של ג'ורג' האריסון שהכניס לראשונה את הסיטאר לאחר שקיבל שיעורים מלא פחות מאשר ראבי שאנקר. יכול להיות שזו תחילת מה שנקרא כיום: מוזיקת עולם.

Michelle - שיר תמימות, שאומר בעצם שאהבה היא מעבר למילים, או שבצרפתית זה נשמע הרבה יותר יפה ולא צפרדעי בכלל.

In My Life -מצטרף ל- I did It My Way של פראנק סינטרה, כשיר חשבון נפש לחיים.


All Together Now - שיר הילדים הכי מוצלח של החיפושיות

All You Need is Love- פתטי, מאוס, איכשהוא השיר הזה בכל פעם מרגש אותי מחדש

Strawberry Field Forever - השיר שבגללו התחלתי להקשיב לאלבומים של החיפושיות. ואני אסביר: בשנת 75 הייתי ילד בן 6 והחיפושיות היה כל הזמן ברדיו, באובלדי אובלדה , גוד דיי סנשיין ועוד כל מיני שירי פופ מדליקים עד מקסימים. אז כולם הכירו אותם, כביכול, עשור לאחר-מכן כששמעתי את השיר הזה הבנתי שכל הזמן הסתירו מפני את החיפושיות האמיתיות (זו לא שגיאת כתיב זו דאחקה- מי הבין?).
בסוף השיר ג'ון לנון ממלמל משהו בסגנון: "איי בריד פול" או "קנברי סורס" וזה מה שהתחיל את השמועות על מותו של פול מקרטני בתאונת דרכים והחלפתו בכפיל. הכל מגובה כמובן ב"הוכחות" על-גבי עטיפות התקליטים וקטעים קולים שאם מנגנים את התקליט אחורה זה אומר :"פול איז דד נאוו..מיס הים מיסי מיסיב", בקיצור קאלט מלא.

*I'm The Walrus*- עד היום אני חושב שזה השיר הכי גאוני שג'ון לנון חיבר (חוץ מאימאג'ן). הוא על זמני מבחינה מוזיקלית, רוקי, פופי, דאנסי, קלאסי, טרנסצנדטלי. בשביל המנה הזו שלקח ג'ון היה שווה.

Sgt. Pepper's Lonley Hearts Club Band -reprise- רק בגלל שזה רוקנרול

Get Back- מסעיר, זו המילה המתאימה

*Dear Prudence* - הגיטרה האקוסטית של ג'ון

*Blackbird*- הגיטרה האקוסטית של פול, וגם השיר שבזכותו רונה קינן החלה לנגן גיטרה. לכל נגני הבס שבינכם- יש לכם עתיד.

I'm So Tired- שיר העייפות שלי
I Will- אופטימיות כשצריך
Julia- מלנכוליה כשצריך
Mother Nature's Sun- אושר כצריך

*Across The Universe* - שיר שמוכיח ש-Let It Be הוא אלבום טוב כמו אלבומים אחרים של הביטלס, ולא רק אלבום של פול.

Let it Be- כשמוזיקת פופ הפכה פתאום לתפילה. מה יש לומר, הללויה !
Two of Us - נחמד

Hey Jude- ניחם אתי לא פעם

The Ballad of John and Yoko- עד היום לא ברור לי כמה ג'ון לנון היה מחורפן כשהוא התאהב בקלפטה הזאת, בכל זאת נראה שהיא הצליחה להוציא את המיטב שבו (לדוגמא השיר הזה). בוא נאמר שזה מוסיף המון צבע לסיפור של הביטלס וגם כנראה שג'ון לנון המציא את עצמו מחדש איתה, דווקא בתקופה שהיתה אמורה להיות סוף, ורק בגלל זה צריך להודות לה. בעצם הבה לא נגזים, כבר הודינו לה מספיק פעמים בעבר - בכל עת שרכשנו אלבומים. תמיד מכוננת בי הרגשה שהיא היתה איתו בשביל הכסף והתהילה והפוזה, ושהוא פשוט היה הרוס עליה.

Something- ג'ורג' האריסון עושה את שלו רגע לפני הסוף.

Here Comes The Sun - שימשי במיוחד, וגם שימושי במיוחד, מתאים לכל גיל - וכאן יש קאברים שלו בכמות מופרזת.

The End - הסוף עם המשפט המופתי: "רק אהבה מביאה אהבה" או משהו כזה.

וגם הנקרופיליה שעשו לג'ון עם Real Love בסה"כ מוצלחת.

מקווה שעשיתי לכם חשק לרכוש אלבום אחד או שניים של הביטלס או... עשרים.
כי האמת שהסט הזה הוא חובה בכל בית !