לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 17 באפריל 2012

שיפוט מהיר- Mystery Jets - Radlands


רוב חובבי המוסיקה שאני מכיר מתחלקים בין אלה שהם יותר אנגלופילים לבין אלה שמעדיפים גיטרות אמריקאיות. אולי כולם אוהבים את הוולווט אנדרגראונד, ואת הפיקסז,  אבל בשביל לאהוב את סוניק יות', קרידנס קלירווטר ריבייבל והביץ' בוייז, הנשמה שלך צריכה להיות עם זיקה לאמריקה. כל אחד הצליח בסופו של דבר להתפעל מג'ימי הנדריקס, גם עם הלב שלו בצד האנגלי של המפה - אבל רוב הפעמים אלה דווקא להקות אנגליות שחוצות את האוקינוס ומשנות את עולם המוסיקה באמריקה: החיפושיות , האבנים המתגלגלות, לד זפלין, בלאק סאאבת', הפינק פלוייד, הקצפת - הם להקות אנגליות שעשו לרוק את המהפכות הגדולות דווקא באמריקה. 
המיסטרי ג'טס הם מאנגליה, בתחילת הדרך אבא של אחד מהם היה חבר בלהקה בשביל הדאחקה. האלבום השני שלהם Twenty One היה אלבום הפריצה שלהם, והיו בו כמה שירים שחרוטים לי באזורי העונג בהיפותלמוס. בעיקר אהוב מתוכו Young Love שבו שרה גם לורה מארלינג - אחד השירים הכי אוהבים עלי בעולם אי-פעם.
את האלבום החדש שלהם - רביעי במספר - הקליטו המיסטרי ג'טס באוסטין בארה"ב והשילוב הזה של מוסיקאים אנגלים שמנגנים באמריקה נשמע טוב מאי-פעם. Radlands הוא שילוב של סרט משנות השבעים שנקרא Badlands לבין האחוזה של קית' ריצ'ארד באנגליה שנקראיית Redlands. כל מה שהם הביאו איתם לאוסטין זה את הגיטרות שלהם. הם פגשו איזה אדם מבוגר בשם ג'ק שממנו הם שכרו את שאר הציוד. לג'ק יש גם אולפן הקלטות בגבעות הסמוכות ושם הם עשו את האלבום. ביום הם כתבו את המילים על המרפסת,  ובלילה הם ניגנו כשמידי פעם מצטרפים צבאים להקשיב למנגינות ולהשתתף בהתרחשות. כשהם נסעו לעיירה הם פגשו בברים כל מיני חבר'ה שצירפו אותם להקלטות.
את כל הפרטים האלה בדקתי רק לאחר שהתאהבתי באלבום הזה - רוצה לומר: כל הפאננה שהם עשו שם באוסטין נשמע על -הכיפאק אבל היה יכול לצאת להם גם אלבום מחורבן. מה לעשות שיצא להם אלבום פרימיום. אחד משני האלבומים הכי אהובים עלי השנה הזאת. אלבום שנהנה מכל היתרונות: גם להקה אנגלית אהובה, וגם השפעות אמריקאיות טובות. לשיר Radlands הקשבתי איזה 20 פעמים בימממה הראשונה שגיליתי אותו - לטענתם הוא הכי מייצג את האופי של ההקלטות שלהם והוא באמת שיר קסום שאי-אפשר להתחקות אחר מרכיביו. הוא תרכובת קסמים של מכשפי מוזיקה שעושה לי פרפרים בבטן. אבל גם שאר האלבום נפלא. You had me at the Hello הוא אמריקנה סבנטית מושלמת. Someone purer נשמע כמו רוק איצטדיונים, The Ballad of Emmerson Lonestar נשמע כמו שיר של להקות סאב פופ, Greatest Hits נשמע פופ סקסטיז, The Hale Bop מזכיר את הדיסקו של דיויד בואי, Sister Everest מסתיים במחווה לגוספל, מזמן לא נפלתי על כזאת מושלמות. Take me where the roses grow הוא דואט מופלא יחד עם William Ree. וזה לא הסוף ..Lost in Austin מנסה להיות נירוונה ולסיום Luminescence הוא לאוו פיי עם גיטרה אקוסטית קאנטרי-בלוז על קוקאין.

Mystery Jets - Sister Everest

2 comments:

שמחה אמר/ה...

אלבום נהדר ! לא הכרתי את ההרכב קודם ובזכותך האזנתי והתאהבתי . תודה

רדיו פרימיום להמונים אמר/ה...

שימחת אותי מאד שימחה

פוסטים אחרונים וממש שווים !