להזכירכם "נבדק ונמצא פרימיום" הוא מדור "ההדרן" של הבלוג. ואני ממליץ לקרוא גם את הפוסטים השוטפים שפורסמו השבוע.
1. בעקבות השיר של Empire of the Sun, להתהלך החלום, הקשבתי בשבוע האחרון ל-Sleepy Jacksons. האלבום שלהם Lovers משנת 2003 מומלץ. השני משנת 2006 נשמע על פניו פלקטי ומיותר.
2. מטרונומי הוציאו אלבום חדש השבוע. יכול להיות שלא הייתי מספיק ברור שבוע שעבר כשכתבתי עליהם. אז עוד פעם אני אומר: אני אוהב אותם. אבל לא את כל מה שהם עושים. כנראה אחת הלהקות החשובות של השנה. ויש לי הרגשה שהם לא יעלמו כל-כך מהר. אם למישהו מעניין הרקע שלהם אפשר לקרוא בויקיפדיה. מסתבר שמטרונומי זו בעצם להקה של איש אחד Joseph Mount, שהיה מתופף בכל מיני הרכבים שהתפרקו, לטענתו בגלל מריבות בין החברות של חברי הלהקה. ואז הוא התחיל ללמוד לנגן קלידים וצירף אליו כמה חבר'ה. מסתבר שההופעות היו אחלה וכך הגענו לאלבומם השני, כשבדרך הוא עשה הרבה רמיקסים. אז הנה רמיקס שהם עשו שממש מחייה את השיר הטחון של קייט נאש.
Kate Nash - Foundations _Metronomy Remix
3. The Last Shadow Puppets הוציאו סרטון וידאו חדש. עד עכשיו לא לגמריי התמסרתי לפרוייקט הזה, למרות שאהבתי מאד חלק מהשירים. זה פשוט נשמע משחק מזוייף, שיותר מידי מתחנף לאוזן עם צליל של סרטיי ג'יימס בונד, גיטרות של "הצלליות", כינורות וכלי נשיפה. אבל זהו, אחרי עשרות האזנות שלי לאלבום "בלי כוונה", אני נכנע. האלבום מומלץ. יפה. אחד הטובים של 2008. רוצו לקנות!
4. Elbow, הוציאו וידאו חדש לשיר The Bone of You. גם עם האלבום שלהם הייתי קשה בהתחלה. התעלמתי ממנו. אבל בהמשך כאשר חיפשתי קצת רוק טוב חזרתי אליו וגיליתי שהוא מצויין.
5. השבוע הבן שלי, "העורך הראשי". היה חולה. והייתי איתו בבית. אחרי שהוא ראה טלאטביס בפעם ה-1000 הוא התפנה לראות את הקליפים האחרונים שהיו פה בשבועות האחרונים. כבר סיפרתי לכם שהוא אוהב את Elbow, אז הוא אוהב וגם את Plajia, בהופעה חיה כאן למטה. בהתחלה לא ממש האמנתי, בכל זאת הופעה חיה, אבל הוא התעקש לראות את זה כמה פעמים. ואם תקשיבו תשמעו שזה באמת שיר לילדים, אפילו מתאים לקרקס. אבל אחרי שהוא אהב מאד הופעה חיה של White Denim, שאפילו אני קצת הסתייגתי מהסאונד הכבד שלהם, הבנתי שהילד הזה ממש "מקולקל". ולמי שתוהה אם זה מזיק לאינטלגנציה, ובכן למרות שזה לא מוצרט הוא יודע כבר את כל האלף בית בע"פ, והוא רק בן שנתיים וחצי הפעוט.
6. המפץ הגדול: אני אוהב להרתיח מים לקפה נמס בקומקום אלומיניום על הגז - זה יוצא פרימיום. הבעיה שהוא לא כבה מאליו, וביום רביעי הוא נשרף. לא שמתי לב כי הייתי בחדר עם המחשב, וקצת כעסתי על הילדים היותר גדולים שלי שהיו ליד, ולא אמרו לי כלום. לבן האמצעי שלי, בן השבע, היה תירוץ משכנע: חשבתי שזה הפופקורן שנשרף (שהרגע הם סיימו לאכול), או המפץ הגדול (הניסויי שעשו בשוויץ).
7. ואפרופו המפץ הגדול: אתמול היה 11 בספטמבר. סתם, פשוט נזכרתי שאף אחד לא למד שום לקח מזה. פעם ראיתי סרט תיעודי שהכינו שני סטודנטים צרפתיים לקולנוע על תחנת כיבוי בניו-יורק, ואז במקרה התרחש הפיגוע על מגדליי התאומים. הסוף המפתיע הוא שכל אנשי התחנה היו בתוך התופת הזו, היו אפילו צילומים מתוך הבניינים, ובסופו של דבר כולם יצאו חיים. וכמו שאמר המורה להיסטוריה סטינג: "ההיסטוריה לא תלמד אותנו דבר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה