לעקוב אחר הפרימיום

יום ראשון, 29 במרץ 2009

תל-אביב של מעלה

פוסט על עיר סקסית- תרתיי משמע


מדינת תל-אביב חוגגת מאה. לאמירה הזאת יש צד אחד גלוי אבל נעלם, שאנחנו לא שמים לב אליו כל-כך. זו לא רק "ביצה" של סמאלנים מנותקים, חסרי אג'נדה פוליטית (שיגידו לי כבר מה האלטרנטיבה?!), שרוצים רק לצאת לבלות בשקט/ברעש במועדון בערב. מדינת תל-אביב היא מדינת "אלטנויילנד" מספרו של חוזה המדינה, ויכול להיות מאד שהחוסן של המטרופולין הזה חזק יותר מחוסנה של מדינת ישראל כולה. שלא משנה כמה קסאמים יזרקו עלינו, כמו שאי-אפשר להזיז את עזה, אף אחד כבר לא יצליח להזיז את מדינת תל-אביב על יושביה. שימו לב לנושא הזמן, תל-אביב קיימת מאה שנה - יותר מגיל המדינה, ויש בכך רמיזה נוספת לכך שהיא עומדת בפני עצמה. נכון שגם ראש-פינה קיימת הרבה יותר ממאה שנה, אבל בכל זאת אי-אפשר לקרוא לוילה תהילה ולשכונה שמסביבה מדינה.
במסגרת עבודתי יוצא לי לעבוד יום בשבוע בת"א, יום בשבוע בירושלים וגם יום בשבוע בחיפה, ובעוד מקומות (לא פעם אני טוען שהחיים שלי יותר מעניינים ממני). ת"א של היום, כמו ירושלים של היום וכמו חיפה הן ערים של חולין: ארצישראליות, אפורות, פקוקות, עובדות. הבורסות של תל-אביב לא יותר חשובות מהמפעלים בלב המפרץ או ממפעל אינטל בכניסה לחיפה, ובטח שלא יותר מיד ושם, הכנסת, הכותל וקריית הממשלה. נכון שת"א היא מרכז פיננסי ואף תרבותי, אבל לא בגלל זה ת"א נחשבת לסקסית כל-כך.
זה גם לא בגלל נופיה הסתמיים של ת"א, שממנה מתרגשים תושביה (לא יכול להיות שאף-אחד מהם לא היה בפריז). באוהאוס יש גם בחיפה, וחוף הים של חוף הבונים מוצלח הרבה יותר. על שדרות העצים אני אומר: צעדה קטנה בעמק השלום ואתם מבינים ששדרות רוטשילד היא שמורת טבע לעניים, שלא לדבר על רחובותיה היותר מכוערים של תל-אביב (ירקון, אלנבי, נוה שאנן) שאליהם יש לי סימפטיה כמו שיש לאסיר משוחרר סימפטיה למיטת הכלא שעזב.

תל-אביב סקסית יותר בגלל שהיא מוכרת את עצמה כעיר של ריגושים. תל-אביב סקסית יותר מפני שיש בה יותר אנשים שחושבים על סקס (כמה פשוט). העיר מלאה בפנויים, פנויות, גרושים, גרושות, צעירים אחרי צבא, הומואים, לסביות, אמהות חד הוריות, וגם אנשי עסקים שבאים לכמה לילות, תיירים ותיירות. כולם במצב בדידות זמנית או קבועה. תוסיפו לכך שתל-אביב היא מרכז של בילויים ותקבלו יותר בלונדיניות ברחובות מנשים יפות, ויותר אנשים עם ג'קטים של חליפות, ממספר ראשי הערים בכל בארץ.
לא צריך לדבר על הססגוניות של שוק הכרמל ולא על התחכום השיקי של עשירי בינייני הזכוכית, וגם לא על מה שמתרחש בבינייני עזריאלי ובניין בורסת היהלומים (שברמת-גן). כולם הולכים לעבודה בבוקר כמו בחיפה, עומדים בפקקים כמו בירושלים, אוכלים כמו אנשים בחדרה, שותים קפה בארומה כמו בבאר שבע, אבל בערב יש להם מי יודע כמה ריגושים.
תל-אביב של מעלה נמצאת בתמונות הפאפרצי של הסלבס ובראש המלוכלך שלכם. היא נמצאת כנראה גם באף של כמה אנשים, אבל כמו שאמרה פעם סופרת תל-אביבית מפורסמת (על תל-אביב): היא לא פותחת לכל אחד רגלים.

והשבוע גם אני אמכור לכם קצת ריגושים. תחשבו שאתם בשבוע מועדונים. דמיינו לכם ערבי דיסקו נוצצים. צפו לקוליות עתידנית וסקסית ולא למוזיקת ג'ונגלים סטייל אדמה רוח ואש. למעלה La Roux ברמיקס אדיר לשיר אדיר שנקרא :In for the Kill. ריגושים, הוא שאמרתי.
בגלל שזה רמיקס השפתיים לא תמיד תואמות את המוזיקה - נא לא להתרגש. למי שרוצה את גירסת המקור החביבה הנה היא : כאן.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

שמאלנית ללא אג'נדה פוליטית?
הזוי

רדיו פרימיום להמונים אמר/ה...

אני חושב שהסמאלנים היום מתחלקים לסמאלנים גנטיים, סמאלנים שיקיים וסמאלנים מצפוניים תמימים. לצערי הבחירות האחרונות הוכיחו שאין לשמאל אג'נדה - כלומר אין לה תוכנית עבודה. לי יש אג'נדה מאד ברורה בנושא, פירטתי אותה במאמר או שניים:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=841469.

על רגל אחת: אני לא חושב שיש כוונה אמיתית בעולם לפתור את המצב בעזה. בסה"כ מדובר על בעיה בסדר גודל מאד זעיר , אפילו מדינת ישראל קלטה כמות כזו של אוכלוסיה תוך פחות מעשור.
אני בעד בי"ס טכנולוגיים מערביים בחסות האו"ם ובמימון אירופאי בעזה, אני בעד אשרות עבודה של עזתיים בעולם הערבי ובאירופה. אני חושב שמדינת ישראל יכולה לתרום את חלקה לשגשוג בעזה, אם תהיה קרקע פוריה.
ובמושגים רוחניים: ללא זרימה של ידע, סחורות, אנשים וכו'..תמשיך לשגשג שם ביצת טרור מעופשת, של עוני מוות ושכול.

פוסטים אחרונים וממש שווים !