מחר יש לאישתי יוהולדת וממש במקרה הכנתי פוסט שנקרא "העולם שייך לצעירים האוהבים", אין ספק שאהבה בסוף הקיץ הוא שיר מרגש, ועד היום הוא מרגש אותי. אני זוכר את הקליפ בעוד להיט: היא אוחזת אופניים והוא מביט לה בעיניים...הלב נימוך. אז מזל טוב לאישתי אהובתי שבלעדיה אני חצי בנאדם.
1. . בקליפ למעלה Camera Obscura בשיר French Navy, קליפ רומנטי מלא אהבה, שבגללו הפוסט נקרא: העולם שייך לצעירים האוהבים. קליפ נפלא.
2. לא נתתי לו מספיק צ'אנס בשלושת האלבומים האחרונים שהוא הוציא השנה, כי זה באמת לא עד כדי כך בהשוואה להמון דברים אחרים שיוצאים לאחרונה, אבל השיר הבא דווקא אחלה - אהבתי. Prince - Crimson and Clover .
3. בילי קלאהן עשה אלבום מופלא וגם נתן הופעה אקוסטית קצרה בחנות תקליטים באוהיו, כמו שסופרים חותמים על הספרים שלהם. יצא יפה.
בזמן שנהננו ממוזיקה משגעת, אנשים אחרים נהנים מדברים אחרים. בזמן שחגגנו כאן דאנס, דיסקו ומוזיקת מעדונים ועל האלבום של Yuksek אחרים נהנו מאלבום הנאו-דיסקו The Future Will Come של The Juan Maclean, ובאמת העתיד הגיע עכשיו תורנו. כל האלבום הוא טריפ אחד גדול של מסע בין כוכבים. השקעתי כאן לפני שבועיים פוסט מיוחד על ג'ורג'יו מורדור, אם הפנמתם את העסק ..אז ממנו הכל התחיל (ועוד בשנת 1977).
The Jaun Maclean - The Simple Life
The Juan Maclean - One Day
עוד אלבום שדילגתי עליו הוא של Moderat, שבוע שעבר יצאנו לטיול קטן בגלקסיה עם הקטע Fratales של Apparrat ועכשיו גם לו יש אלבום חדש עם Modeselektor ויחד הם נקראים Moderat. יצא להם נפלא.
Moderat - Rusty Nails
כשהייתי קטן ראיתי את מסע בין-כוכבים בגירסה המקורית. אני זוכר את דוקטור ספוק ואת הרופא ..לא זוכר את שמו..ראיתי את זה די בהדיקות בעיקר בגלל שלא היה משהו אחר, אבל גם אהבתי את זה מאד וגם את כנפי הרעם. נורא נורא רציתי חולצה של קפטן קירק.
אני יודע שזה אף פעם לא אופנתי, אבל ביום העצמאות מותר להגיד: אני מאד אוהב להיות ישראלי, ויותר מזה אני מאד אוהב לחיות בישראל. יש כאן כל-כך הרבה דברים דפוקים ...התדמית של הישראלי הממוצע בעיני עצמנו אינה מחמיאה כלל. דוגמא לכך היא פילוס מארץ נהדרת, אבל זה רק צד אחד של הדברים, ולפני שאני אמשיך אתם מוכרחים לבקר באתר שבו כותבים ישראלים, על 5 דברים שהם אוהבים בישראל . לי יש איזה מיליון דברים שאני אוהב בישראל, כמעט כל דבר: את הים, את הטבע (מהמדבר ועד גבעת הרקפות, מתל דן ועד עתיקות בית שאן ), את מזג האויר הנוח יחסית, את האוכל (הפירות, הירקות, אבטיח, רימון, סברס, מאכלי עדות, אוכל סיני, סושי, מאכלי רחוב, גורמה..רק תביאו), את ירושלים ותל-אביב, את הקיבוצים, את שדות הכותנה, מטעי האבוקדו, הפרדסים, החגים שלנו ועוד ועוד אבל כדי לעשות לעצמי חיים קצת יותר קשים, אני אכתוב מה אני אוהב באנשים בישראל (אני פשוט אוהב אתגרים). לפני כן אני חייב לומר שאני גם מאד אוהב מוזיקה ישראלית, ואני חושב שיש בארץ מוזיקה ישראלית מופתית..רק שלא יוצא לי כל-כך לשמוע. לכבוד יום העצמאות הבאתי לכם את אלבום החדש של נדב אזולאי "בצד של הרעים" (זה בהפוך על הפוך? אנחנו?) . אלבום מהנה ביותר , השירים "מלחמה" ו "אוטובוס אחרון" מעולים.
ועכשיו לעבודה, הנה 5 דברים שאני אוהב באנשים בישראל:
1. אני אוהב שאין כאן בולשיט: שאין יותר מדי גינונים, שאנחנו תמיד מעדיפים דוגרי. שהרופא הכי טוב במדינה ידבר איתך כמו אל הבן שלו (כמובן אחרי ששילמת לו), שהפרופסור מהאוניברסיטה הוא בסה"כ אדם כמוך. שכולנו עמך, שלאף אחד אין דם כחול. נכון שאנחנו המצאנו את הישראבלוף (רק את המילה (וזו עוד עדות לכך שאנחנו לא סובלים בולשיט), השיטה עצמה היא המצאה בולשיביקית כשיש בירוקרטיה ומצד שני יש.. נו... את הדבר שנקרא החיים). כולם כאן מבינים מתי מאכילים אותם לוקשים, ואף אחד לא פראייר. מצד שני רק לאחרונה נכנסו כאן לשימוש המילים: תודה, סליחה בבקשה. באמת בשביל מה?
2. אני אוהב שלכל אדם יש כאן סיפור. אף אחד הוא לא סתם מישהו. לכל אחד סיפור איך הוא, או סבתו עלו לארץ, ומה היה איתם שם, כמה היה קשה או כמה היו עשירים, ואיך שהילדים שלו הכי טובים בצבא וביחידה מאד מובחרת או סודית, או שדווקא הוא שקמיסט או נהג של הרמטכל, והוא מכיר את נו.. זה הסלבס הזה.. או ח"כ, להבדיל, שגדל אצלו בשכונה, ויש לו תחביב שהוא מטיס טיסנים בחושך עם טלסקופ שאחותו הביאה לו במיוחד מאוסטרליה במבצע בדיוטי פרי דרך בנקוק ב2000 דולר, וזה חוץ מזה שהוא מייצר יין מפטרוזיליה, ויש לו כמובן בלוג או אתר אינטרנט על אנטיפולות ארץ ישראליות.
3. אני אוהב את החברות הישראלית: אנחנו באמת חברים. כולם חברים של כולם, ויש גם שמור לי ואשמור לך, ולכל אחד יש חבר שמכיר חבר שיכול להתקשר לראש הממשלה, וזה ממש לא משנה מי בתפקיד. אנחנו אוספים חברים כל הדרך מהתיכון, מהצבא, מהדירה שגרנו יחד, מהאוניברסיטה, מהעבודה, מהרחוב, מטיולים במזרח, כל ישראל חברים.
4. אני אוהב את הפתיחות של האנשים: כולם מכירים את כולם וכמה הם מרוויחים..פעם הייתי בטרק בהרי הימליה עם עוד 15 ישראלים ו4 צרפתים. אחרי לילה ביחד כבר שרנו במעגל שירי ילדות, והצרפתים היו בטוחים שאנחנו מכירים כבר שנים.
5. אני אוהב את המשפחתיות הישראלית. לי יש משפחה גדולה אז אין לי ברירה, וזה לא שלא התנגדתי לכך בילדותי, כל עשרות בני הדודים ביחד אצל סבתא, וגם אני. אבל כולנו היינו מיוחדים. כמה סרטי משפחה עשו בארץ, וכמה שהכל כאן משפחתי. מהבנות של לייב לבייב ועד להלפרונים, כולם כאן נורא משפחתיים.
סעיף בונוס: 6. אני אוהב את איך שהישראליות נראות: אני חושב שלא דרוש לכך שום פירוט. וזו לא התחנפות למחצית מהמבקרים כאן.
תהנו מנדב אזולאי. וגם: סטייק אנטריקוט עושים על אש טובה עם פלפל ומלח, מקסימום עם שום ושמן זית, אפשר לצלות על ענפי רוזמרין. שיפודים של הודו נקבה עם טריאקי, כנפיים עם לימון נענע ודבש, חזה עוף במרינדה: דבש שמן זית, פפריקה, פלפל אדום טחון עם שום, פרגיות בחלב קוקוס זה גדול. תפוחי אדמה תכינו בבית בשקית קוקי עם טימין שמן זית פלפל ומלח, ותחממו על הגריל. שתו יין אדום ישראלי ובירה קרה. כי אם להיחנק, אז לפחות שיהיה מוצדק.
יום הזיכרון. ליבי עם המשפחות השכולות. בכל שנה ביום הזיכרון אני מתמלא בצער וכאב. עד שאין לך ילדים, אתה כנראה לא יכול להבין עד כמה שכול הוא נורא. אני חושב שאין דבר נורא מזה. ביום הזיכרון כולם שומעים מוזיקה ישראלית של פעם. אז הנה משהו יחסית חדש: "הייקו בלוז" של דוד פרץ. אלבום נפלא של מוזיקאי באר-שבעי מאד מעניין, שעושה מוזיקה מעולה ואישית. הסאונד מזכיר במשהו את אריק סיני, אבל לגמריי שונה. אלבום שאפשר לשמוע גם בכל השנה. אני ממליץ על השירים "ניסית ונכשלתי" ועל "היום זה עכשיו", אבל הכל יפה. ודרך-אגב יש לו גם בלוג מעולה.
King Khan & The Shrines בשיר Land Of The Freak, ומתאים לקראת יום העצמאות. נשמע מאד ג'יימס בראון. למרות שחייבים לציין שג'יימס בראון היה מאד פדנט וכל הג'ונגל בוגי שלו היה ממש מתוכנת. כאן זה נשמע יותר פרוע. שיגעון !
M83 בוידאו חדש לשירWe Own The Sky..גם אני? תמיד יש לי הרגשה פנימית שלא. אני לא יודע מתי היא תעבור..אם בכלל. הסיבה העיקרית שאני לא מפרסם את הבלוג הזה בהתלהבות יתר בקרב אנשים שמכירים אותי, היא משפטים כאלה. בכיינות לשמה.
ממש ברגע זה יש לא פחות משבעה אלבומים חדשים שאני רוצה להקשיב להם, 7 משאלות מוזיקליות. זה יקח איזה שבועיים ואז יהיו עוד שבעה. אחד מהאלבומים האלה הוא החדש של דפש מוד, עם כל פסטיבל דפש מוד שיש היום בעיתונים אינ יכול להציע לכם חלק בחגיגה- האזנה חינמית לכל האלבום החדש של דפש מוד אבל לפני כן (למי שלא יכול להתאפק זה בסעיף 7)...אני מאד ממליץ על אלבום השבוע של בילי קלאהן. אם אתם אוהבים את לו ריד, אם אתם אוהבים את לאונרד כהן, אם אתם אוהבים את ניק קייב, אם אתם אוהבים את ניל יאנג, את קט סטיבנס ואת מאיר אריאל , אז תאהבו גם את בילי קלאהן. אפשר ללחוץ בעמודת הצד על התמונה ולהגיע לשני שירים לדוגמא, או כאן.
שלשום צפיתי בהתרגשות בטלויזיה בסרט על יוסי בניון. היה מרגש לראות את אצטדיון אנפילד. היה מרגש לשמוע את אוהדי ליברפול שרים You Never Walk Alone. היה מרגש לראות את יוסי בניון מבקיע ברגעי הכרעה חשובים, גולים כל-כך יפים. אבל בעיקר היה מרגש לראות אדם צנוע ומצליח כל-כך, בזכות כישרון ועבודה קשה, שפועל מהלב. כל-כך מקסים לראות את האהבה הגדולה והתמה שלו לאשתו. אפילו כשהוא מבקיע גול, הוא מנשק את טבעת הנישואים ורואה בעיניו רק אותה ואת הילד שלו, לא את השחקנים, לא את הקהל, לא את הטלוויזיה ולא את כר הדשא. עמדו לי דמעות בעיניים לא פעם, לא בגלל שזו טלנובלה, אלא דווקא להיפך, בגלל שאלו החיים.
והפעם בנבדק ונמצא פרימיום: 1. M.Ward עם וידאו חדש לשיר Rave On מתוך האלבום המצויין שלו שיצא השנה.
2. גם Jessica Lea Mayfield החמודה הוציאה אלבום חדש ונחמד לפני חצי שנה, ועכשיו יש לה וידאו לשיר Kiss Me Again. שיר שהוא נשיקה.
3. שיר שאני מאד אוהב משנת 2007 ונתקלתי בו השבוע. לא נס ליחו. Band of Horses -Is There a Ghost - מת עליו!
4. וידאו חדש לשיר המטריף Lisztomania של להקת פניקס מתוך האלבום החדש שלהם:
5. Papercuts בוידאו לשיר פרימיטיבים לעתיד , שהיה פה בפסח:
6. Metric הקנדיים באחד השירים הטובים של 2008, שלא הפסקתי לשמוע, ושנכנס לי כבר לורידים: Help I'm Alive
7. ולסיום האלבום החדש Depeche Mode להאזנה חינמית !!! חייבים להתכונן עם זה להופעה. זה אחד משבעת האלבומים, וכבר הספקתי להקשיב לו. הוא עמוס באובר הפקה, יש בו כמה שירים נחמדים, לא רע : Depeche Mode - Sound of The Universe
יש דברים שצריך לראות ולא רק לשמוע. זה וידאו מתוך האתר Funny Or Die. שילוב של פריקים ומרובעים (בטח יש בשביל זה מילה חדשה יותר אבל אני לא מעודכן), לרקע השיר Rabbit Habits של Man Man. כדאי לכם לראות. זה ישנה את חייכם לטובה.
Clem Snide היא להקה אמריקאית שהוציאה לאחרונה את האלבום השישי שלה, Hungry Bird. אלבום בסולם מינורי עם שירים יפים. הרוח החיה שלה וכותב השירים הוא אף ברזילי, בן של ישראלים. אם אהבתם את Bon Iver לדוגמא, אז זה הכיוון (בערך). אני אוכל את זה בחתיכות קטנות. זה לא אלבום קשה להאזנה, אבל הוא דורש הקשבה. יש כאן יופי מאד פשוט. אני לא מתעלף מזה כמו מ-BON IVER מאנטוני הגארטי אבל זה בכל זאת שווה. ואני שומע את זה די הרבה.
אם אתם אוהבים את לו ריד, אם אתם אוהבים את לאונרד כהן, אם אתם אוהבים את ניק קייב, אם אתם אוהבים את ניל יאנג, את קט סטיבנס ואת מאיר אריאל , אז תאהבו גם את בילי קלאהן. ועכשיו הוא הוציא אלבום חדש ונפלא שרק מהעטיפה שלו אפשר להתמוגג. לאט אבל בטוח זה יכנס לכם לנשמה.
הוידאו הזה אמור היה להיות מפורסם בתחילת יום-יום חג כמכת פתיחה מרשימה. אבל היתה תקלה. לא נורא, הוא עדין טוב:
~אח~ פעם היו ניסים. קריעת ים סוף, נחשים שהופכים למטות ולהיפך. מכות מצרים. והיום ? בוידאו למעלה לקט של פעלולים מהמיתולוגיה המודרנית לרקע המנגינה Los Angeles של Flying Lotus. יש שם גם כמה קטעים שנותנים לכל העניין גם נופך קדמוני. קצת יותר קדום מיציאת מצרים אבל בכל זאת
לפעמים אני קם בבוקר ובמקום ללכת לעבודה אני לוקח את החללית שלי ונוסע לטיול קטן בגלקסיה, אני רואה את כל יופי הבריאה, זריחות ושקיעות כל דקה, טבעות של אסטרואידים שמקיפות כוכבים, שמשות ירחים... ואז כשאני חוזר הכל נראה נפלא... לשנייה. אתם יכולים גם לנסות. צריך רק ללחוץ PLAY
עם כל הקלידים שחזרו לעולם המוזיקה בגדול בשנת 2008 נראה שהגיטרות קצת הוזנחו. אבל לא הנה הן חוזרות. לפני שבועיים היה כאן שבוע דאנס, השבוע בנבדק ונמצא פרימיום, הרבה מאד רוק גיטרות שלאחר היום-יום -חג שהיה פה. מקווה שנהנתם, אבל יש עוד סופשבוע אז מה רע? והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:
1. Cursive “From The Hips” - גיטרות סטייל קיור והפיקסס. קליפ מעורר מחשבות שמתאים במיוחד לפנויים ופנויות, כמה אנשים קיימים בכל אחד מאיתנו, אתם בטוחים שרק אחד?
2. Peter Doherty - מהבייבישמבלס הוציא אלבום בכורה שכולל הרבה שירים שכולם כבר שמעו בהופעות שלהם, אבל לא אנחנו. אני לא עד כדי כך מתלהב, אבל זה נחמד. כל האלבום בגוון אקוסטי. בכל זאת יש כאן איזו אמירה אישית לצד מלודיות ביובש אינדי. אז זה עושה משהו.
3. Crystal Antlers: Andrew - מזמן לא שמעתי רוק גיטרות בסיסי וכל-כך טוב. שלא נשמע יותר מידי מיושן.
4. Kasabian - Vlad the Impaler - וידאו חדש של להקת רוק בריטית מצויינת, לקראת אלבום חדש.
Zero Video עוד קצת למתוח את אוירת החג. מה איכפת לנו. כולם מתלהבים מהאלבום החדש של יה-יה-יהז, חוץ ממני. הוא באוירת שנות השמונים. ממש פושר עד ביותר. אבל השיר הזה היסטרי (וגם פרימיום). ולמעלה גם וידאו שמשדרג את השיר ZERO, מתוך אותו אלבום.
יום-יום-חג !!! ככה זה כל החג הזה לאהוב, לאהוב לאהוב. כמה שזה קשה, אחרי שבנינו קריירה מלהתרגז. האהבה היא גל - יציאת מצרים של הנפש, וגם שם שיר חדש ל- Crystal Stilts (תנסו להגיד את השם הזה בלי שייצאו לכם ניצוצות מהפה).
רימונים הם אחד משבעת המינים של ארצנו, ויחד עם תאנים, תמרים, גפן וזייתים הם מהווים פרימיום שבפרימיום של פירות. ללהקה בשם Pomegranets יצא אלבום חדש. גם האלבום הקודם שלהם היה על-הכייפק. הנה שני שירים מתוכו. זה נשמע נהדר, הבעיה שכל השירים נשמעים אותו דבר, מצד שני הם קטנים ומלאים במיץ כמו גרגרים של רימונים:
שם האלבום הוא Everybody Come Outside!, עוד לא יצאתם לטבע. צאו עכשיו !
חול המועד, וזה זמן טוב לחופשה. יש אנשים שנמצאים כל הזמן בחופשה - שזה באנגלית Vacationing People, וגם שם של שיר יפהפה של Foriegn Born שזו להקה מלוס אנג'לס (ספייס). ככל שאני חושב על-כך, כמבוגר, משה הזה, שגדל בארמון היה חתיכת טיפוס. אבל איך שלא תחשבו על זה, הוא מתאים בדיוק להגדרה: Foreign Born - בדיוק כמו כל היהודים שאפילו כשהם בארצם.... אוי, אויך... נו (איזה זקנות נהיינו)... זה חג... צאו לחופשה !!!
ולמעלה כדי להשלים את אוירת החג והקדושה הם מחדשים שיר לאונרד כהן - ממש מכת בכורות! (אם זה במקרה לא עובד - עבברו לאתר מייספייס שלהם)
יום-יום-חג !!!סקוטלנד הרי ידועה במרחבי הטבע המוריקים שבה. אז למה שלא תצא ממנה מוזיקת קאנטרי ? Camera Obscura, הוציאו אלבום חדש My Maudlin Career, שיר הנושא מתוכו היה לפני כמה שבועות שיר השבוע. הצליל שלהם לעולם מזכיר לי מרחבים, חופש ואביב. אולי זה בגלל האקו, אולי בגלל כלי הנשיפה והעיבודים הכאילו תיזמורתיים, אולי בגלל אוירת שירי פופ מהסיקסטיז, יש להם אפילו איזה טאץ' של הסופרימז. מתאים מאד לטיולי סופשבוע. השירים של Camera Obscura פותחים את הלב ואת הצ'אקרות. לא תרגישו כאב כשתקשיבו להם. זה ממש מתאים לחג אביב.
דרך אגב האלבום הקודם שלהם, היה אפילו יותר טוב, אבל גם בחדש יש כמה וכמה שירים טובים, להנהתכם:
כותרת משנה: פרימיטיבים לעתיד עכשיו לאחר שהיגדנו את יציאת מצרים לבננו (שזה מאד חשוב) אפשר להודות שמה שמשה התכוון, לא תמיד יצא לו. במידה רבה יצאנו פרימיטיבים לעתיד. אני בעד יהדות, ואפילו יכול לומר למי שלא התנסה, למשל בתפילה, שלבקר אנשים דתיים מהצד, זה בערך כמו לשבת על שפת הבריכה, ולא להבין ממה האנשים ששוחים במים כל-כך נהנים. איכשהוא נראה לי שבסופו של דבר, יש איזה איזון בין אנשים חרדים לאנשים חילוניים בארץ הזאת, אבל היה צריך להיות משהו אחר. יהדות ישראלית מסורתית קלה עד מתונה. דווקא בבתי הספר יש אוירת חג לילדים שלנו כמו שצריך. בפריפריה אני חושב שזה אפילו באוירה יותר מסורתית ויותר מלאה. יציאת מצרים וגם ביעור החמץ, הם גם יציאת מצרים של הנפש, וביעור חמץ של הלב. אדם יכול להיות חופשי אבל להיות העבד של עצמו. זה לא קשור לספגנות או הסתפקות במועט וגם לא להתכוונות. זה קשור לאמונה שאם תרצה טוב, יהיה טוב. ולאיזה שקט נפשי שקשור לזה. למישהו יש קצת מזה ?
פרימיטיבים לעתיד הוא שיר חדש ויפה מתוך אלבום שבדרך ללהקת Papercuts (ספייס).
יום-יום-חג !!!בחיי שאני לא יודע של מי השיר הזה ומה שמו , אבל אני אוהב אותו מאד. אז הוא יהיה לכם לאפיקומן. למי שימצא אותו, כלומר יזהה מה הוא ומה שמו של המבצע, אני מבטיח מתנה לחג. לא זוג אופניים, אלא דיסק לבחירתכם מרשימת הדיסקים המובחרים שבעמודת הצד, לראשון שימצא את האפיקומן !
יום-יום-חג !!! הכנות לחג פסח הם ההכנות לאולימפיידת הכשרות של היהודים. אם מישהו עדין לא הבין למה אוכלים אגוזים בפסח, אז הסיבה היא שאף אחד (או אולי יותר נכון לומר אף-אחת) בעיירה היהודית בפולניה לא סמך/סמכה שהילדים שלה יאכלו אצל החברים שלהם, שמא שם לא מספיק כשר לפסח. ליל הסדר זה כזה ערב מכונן של פעם בשנה, וכמה הכנות אנחנו עושים לכבודו. כמה שזה שיגרה, כל אחד בחייו זוכר לפחות כמה לילות סדר שהיו משמעותיים: ליל סדר אחרון של מישהו קרוב, ליל סדר של ילדות שמצאנו אפיקומן, וגם ליל סדר של אוכל לא טעים או בטן מפוצצת ואני מניח גם ליל סדר של אי-סדר ומריבות (ממש ליהי לפיד נהייתי פה). אז למה לא שנעשה הפעם הכנה אחרת לליל הסדר, למה שלא נתכונן לאהוב בליל הסדר. לי, לדוגמא, יש 2 מיליון קרובי משפחה דודים, בני דודים ילדיהם ונכדיהם (כן נכדים של בני דודי), ובליל הסדר יוצא לי לפגוש את חלקם. דווקא השנה אנחנו עורכים ליל הסדר באילת עם חברים. בכל מקרה זה זמן לאהוב. אז הנה שיר חדש ונפלא לחג "כל-כך קל לאהוב אותך", של צמד מסיאטל שהוציא EP חדש לאחרונה:
~אח~ פעם היו ניסים. קריעת ים סוף, נחשים שהופכים למטות ולהיפך. מכות מצרים. והיום ? בוידאו למעלה לקט של פעלולים מהמיתולוגיה המודרנית לרקע המנגינה Los Angeles של Flying Lotus. יש שם גם כמה קטעים שנותנים לכל העניין גם נופך קדמוני. קצת יותר קדום מיציאת מצרים אבל אני חושב שזה מכניס לאוירת החג.
השבוע במיוחד לכבוד חגיגות המאה לעיר הריגושים תל-אביב, היה שבוע דאנס ומועדונים ברדיו פרימיום להמונים. כמובן שהכל היה בסימן אינדי, או לכל הפחות פרימיום לפנים. בלי קשר לשבוע שהיה, אם תדפדפו אחורה מתחילת השנה, תמצאו המון מוזיקת מועדונים טובה, שאפילו לא הרגשנו.
חוץ מזה: מיום ראשון מתחיל פרוייקט יום-יום-חג !!! בכל יום יהיה כאן שיר אביבי עשבוני, עם ארומת חרוסת מתוקה, עיקצוצים של חזרת, ותחושת מרחבים של תלמים של מצה. יש למה לחכות בשבוע הבא !
לפני כן:השבוע נבדק ונמצא פרימיום בסימן דאנס, ריקודים ומחולות, אז של וואי:
1. למעלה שיר נוסף מתוך אלבום הבכורה המצויין של Yuksek. השבוע היה כבר שיר אחד מתוך האלבום.
2. Junior Boys הוציאו אלבום חדש, דאנס קולי, קריר אבל עם באסים בריאים. בחיי שלא ידעתי שהרמקולים שלי ברכב יודעים להפיק כאלה צלילים. אלבום מומלץ לריצה, אופניים, ספינינג ונראה לי שלעוד כמה דברים (אפשר לרקוד איתו למשל). הנה דוגמא ממנו של שיר מתוכנת אבל מלא נשמה:
Junior Boys - Work
3. Royksopp הופיעו פה כבר פעמיים. לאחר שהקשבתי לאלבום החדש שלהם Junior מספיק פעמים, אני יכול לומר שהוא אחד האלבומים הטובים של השנה. אלבום דאנס אינטלגנטי. הנה שיר נוסף לדוגמא:
Royksopp - This Must Be It
4. בפינה לשיפוטכם: שמחה וששון פרינס הוציא אלבום מש-ו-ל-ש, סחטיקה ! אני מעריץ של פרינס (אני ארחיב על כך בקרוב) אבל הוא כבר הרבה זמן אחרי השיא. בגדול: מבין שלושת האלבומים החדשים יש אלבום אחד יותר ג'אזי-פאנקי, אלבום שני יותר מוזיקה היפ-הופ ואלבום שלישי של בת טיפוחיו החדשה. האלבום הראשון כיצירה שלמה יותר מוצלח, כשמקשיבים לו באוזניות שומעים את השיופים וההברקות של פרינס בהפקה, אבל לפחות בהאזנות הראשונות הוא נותן תחושה של כמומוזיקה. אין ריגוש, אין מוג'ו. כיוון שזה פרינס - אני נותן לו צ'אנס, ועוד אחד. למעלה וידאו ראשון מהאלבום ההיפ-הופ. ולמטה בהופעה אצל לנו שיר מהאלבום הראשון (הג'אזי-פאנקי):
כל השבוע הזה הוא חגיגית טראש פופ בטוב טעם. יש דבר כזה? כנראה שיש. הבעיה שאם מקשיבים לזה יותר מידי זה תמיד נותן הרגשה כמו שאוכלים יותר מידי ממתקים. לדוגמא, Private- Killer on the Dance Floor בוידאו קריפי משהו בין דראקולה לפאנטום האופרה.
יש כל-כך הרבה קונוטציות שהוידאו של השיר הזה עושה. זה מתחיל בקצב התופים האפריקאי, שבמקום לשדר תחושת חופש ואקסטטיות הוא מתוכנת לו על-גבי מכונת תופים, ויחד עם צלילי הקלידים של המוזיקה האלקטרונית שמוצמדת לו, הוא משדר תחושה אורבנית קרירה. במקום לגלות בוידאו לאונג'ינג של אנשים באיזה מועדון יוקרתי, אנחנו רואים איש רדוף היושב באוטובוס, וחולם על ריצה בטבע. כל הסרטון בשחור לבן, כאשר שם השיר "הצבע של השיער שלך", מה שמזכיר גם את הפוסטרים בשחור לבן, והכל ביחד נותן תחושה של משהו קלאסי, איזה סרט של היצ'קוק לצד קיטשיות מופרכת. CFCF הוא מוזיקאי קנדי, וכידוע יש לי חולשה למוזיקה מקנדה (סתם עניין של קטע- לא משהו עמוק). הוא עושה מוזיקה אינסטרומנטלית אלקטרונית שאפשר גם לסווג אותה כדיסקו. יש דיסקו שהוא אדמה-רוח ואש ואוטוואן, ויש דיסקו שהוא גרייס ג'ונס. הוידאו הוא של מנגינה בשם Your Hear Coulours, שיצא בתקליטון ויניל, מה שמדגיש עוד את הניגודיות של האומן בין המוזיקה הקרירה לבין החום של התקליט. יצאתי פלצן, אני יודע (זו היתה הצגת תכלית). איך שלא תסתכלו על זה - כך זה יראה לכם :-)
If you are an artist (or represent an artist) being featured on this blog and want us to remove a song, please e-mail to us and it will we removed ASAP
